מעניין ביותר 357870
ודווקא בגלל הפשטות שלו.
המאמר הזה מתכתב - לפחות בעיני - עם שני הדיונים הארוכים שהיו כאן באתר על לוגיקה והחיים. ה'הפתעה' של גרייס היא בעצם בכך שהוא מוותר. מה זאת אומרת?
כל הפילוסופיה של השפה מתבססת על כך ששפה היא ייצוג של החשיבה האנושית. אם ניתן למדל את השפה באורח לוגי, ניתן גם למדל את החשיבה באורח לוגי, ואז באמת אפשר "להוכיח", למשל, שאלוהים הוא כשל לוגי. זו הסיבה שכל-כך הרבה זמן והתפתלויות השקיעו הפילוסופים של השפה כדי ליצור איזשהו מודל *לוגי* של שפה *אמיתית*. מה שגרייס אומר הוא שיש בשפה אלמנטים שאינם לוגיים - הם פסיכולוגיים, סוציולוגיים, תרבותיים או מה שלא יהיה - ויש אלמנטים לוגיים (או אפילו מבנה בסיסי לוגי). אם נחזור להתחלה, פירוש הדבר הוא שיש גם בחשיבה האנושית אלמנטים לא-לוגיים, כאלו שמאפשרים לנו בין השאר לעקוב אחרי דימויים ומטאפורות (למעשה, חלק ניכר ומרכזי מהתקשורת האנושית מתבצע בחלקים האלו של השפה). הנכונות של גרייס להגיד 'עד כאן מגיעה השפה הלוגית, והחל מכאן זה כבר לא ענייננו' הוא סוג של מהפכה, בגלל שהוא נסיגה מסויימת מכל הפרוגרמה של הפילוסופיה של הלשון.
מעניין ביותר 357901
יש משהו בכיוון הזה - אם כי אני מנחש שגרייס, זהיר שכמותו, לא היה ממהר להגיד שיש אלמנטים בחשיבה שהם לא לוגיים, אלא לכל היותר שאותם אלמנטים דורשים אולי יכולת וכלים לוגיים שעדיין אינם ברשותנו (ומצד שני, הלוגיקה שכן ברשותנו אינה חסרת-אונים בטיפול בשפה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים