360251
האם לא הגיע הזמן לפתוח את הערוץ הראשון לפרסומות באופן מלא? הרי הוא ממילא מעניק חסויות, כשהוא יכול. אני יכול רק לשער שהמגבלה היא חוקית (בחוק ראשות השידור), כי אחרת מדוע לדבוק בחסויות הארכאיות הללו ולא לעבור לפרסומות אסתטיות וחדשניות יותר?
360254
(אתה יודע שהחינוכית זה לא הערוץ הראשון, ושגם בערוצים מסחריים (למשל ערוץ 2) יש הפרדה בין תוכן פרסומי (יש מעבר וסימון בצד) לבין תוכן שאינו פרסומי, כן?)
360489
בדברי התייחסתי לערוץ הראשון ולטלויזיה החינוכית כגוף אחד, משום שבשניהם לא קיימות פרסומות ושניהם שייכים למדינה, אם כי אכן שניהם גופים שונים.

בודאי שצריכה להיות הפרדה בין התכנים, אולם הבעיה המדוברת כאן לא הייתה בכלל עולה אילו היו הערוצים נפתחים למפרסמים באופן חופשי, על פי הקריטריונים שמנחים כיום את מועצת הרשות השניה או על פי קריטריונים מחמירים יותר, אם צריך.
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360256
במקום שיטה של זכיונות, יש לעבור לשיטה של רשיונות - במקום מכרז, אשר רק הזוכים בו רשאים לשדר, יש לקבוע תנאי סף אשר כל מי שעומד בהם יקבל רשיון. במקביל, יש להפריד את ערוץ 2 לערוצי "קשת" ו"רשת", להפריט את ערוץ 1 (ולבטל את מס הגולגולת הנקרא "אגרה" ונגבה מיהודים בלבד). על הממשלה לשמור בידיה רק ערוץ ציבורי לנישות בלתי מסחריות - טלויזיה חינוכית, ערוץ בעברית פשוטה לטובת עולים חדשים וערוץ הכנסת, אשר ימומנו ישירות מתקציב המדינה, ללא צורך במנגנון גביה מנופח ומפלה נוסף.
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360260
הבעיה (לטענת מי שחושב שזו בעיה) עם המון ערוצים ובהם פרסומות, היא שלאף ערוץ לא יהיה רייטינג גבוה דיו כדי לגבות מספיק כסף על פרסומות במידה כזו שתתאפשר הפקת תוכניות מקור איכותיות. התוצאה: המון ערוצי זבל-זול-להפקה.

(דעתי האישית: המון ערוצי זבל זה מה שיש כבר היום, בלי קשר לעלויות ההפקה.)
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360262
תגדיר ''תכניות מקור איכותיות''
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360265
אתה פונה לאיש הלא נכון: איני צופה בטלויזיה. בכל מקרה, הגדרת החוק ל"תוכניות מקור איכותיות" (או "סוגה עילית", בלשון התקנות) היא פחות-או-יותר "תוכניות שעולה הרבה כסף להפיק אותן ואינן שעשועונים". ערוץ עם רייטינג נמוך לא יוכל להפיק תוכניות כאלה.
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360266
למה חשוב שיהיו תכניות-שעולות-הרבה-כסף-אך-אינן-שעשועונים בטלויזיה?
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360281
שמע, נמאס לי לחזור על עצמי. קרא שוב את המשפט הראשון שלי בדיון הזה: "הבעיה (לטענת מי שחושב שזו בעיה)". לדעתי זה לא חשוב כלל.
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360283
אז אתה מסכים עם הרופרמה שאני מציע?
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360460
אין לי דעה אישית מגובשת, כי הנושא לא ממש מעניין אותי. אני מבין את היתרונות שבהצעה שלך מחד, ומבין את החשש מ"איטליזציה" של השידורים מצד שני; משיקולים אישיים, אני כמובן מעדיף שיבטלו את האגרה, ולא אכפת לי אם לשם כך מאמצים את הגישה שלך, או שמאפשרים פרסומת בערוץ הראשון, או שסוגרים את הערוץ הראשון, או שאוסרים על שידורי טלויזיה בישראל.
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360467
לא, לא! אנחנו דורשים לדעת! אתה עם הגישה של idan או נגדה‏1?

1 אני לא באמת דורש לדעת, רק רוצה להדגיש שוב את הבינאריות.
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360475
אני שמח שלפחות על ביטול האגרה אנחנו מסכימים...
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360491
נו, אבל אין דבר כזה להפריט את ערוץ אחד, פשוט משום שערוץ 1 לא מתקיים כגוף כלכלי עצמאי (עד כמה שאני יודע).
מה שכן קיים כגוף עצמאי היא רשות השידור, והרי בעצמך אמרת שיש לה תפקיד, בדמות טלויזיה חינוכית, ערוץ הכנסת וערוץ בעברית פשוטה לעולים חדשים, כפי שהגדרת.

אם כך, אני מבין שלמעשה אינך בעד הפרטת או חיסול הרשות, אלא דווקא בעד ריכוז סמכויות שידור נוספות בידיה ואף "הלאמה" של מספר ערוצים למטרה זו - שהרי גם הטלויזיה החינוכית וגם ערוץ הכנסת הם אמנם גופים הממומנים ע"י הממשלה, אך אינם חלק מרשות השידור.

מלבד זאת, ברגע שהסכמנו על הצורך בקיומה של רשות כזו, הרי על התוכן ניתן להתווכח: אתה טוען שיש לשמור רק שלושה ערוצים, ואילו כיום בפועל קיימים גם ערוץ תוכן (ערוץ 1) וערוץ תוכן "אלטרנטיבי" (ערוץ 23). ניחא, בעידן של ריבוי ערוצים שכזה עוד ערוץ או שנים לא מהווים הבדל.

בודאי תטען, כי שני ערוצים אלו הם הם האבן השואבת הכספית של רשות השידור, ובלעדיהם לא יהיה צורך באגרה המגוכחת. אני לא חושב. לדעתי רוב הכסף (ודעתי מגובה בנתונים שפעם קראתי, אך איני יכול למצוא להם סימוכין) הולך למשכורות ותשתיות, שיתקיימו גם ללא שני הערוצים הללו, בהנחה שתתקיים רשות גם בלעדיהם.

והרי למסקנה הזו כבר הגענו...
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360571
בולשיט מוחלט. לא ניתן למכור חטיבה עסקית בחברה מסחרית?! ראה למשל את עסקת IBM-Lenovo
באותה מידה ניתן להפריט את ערוץ 1 בלבד, ולהשאיר את רשות השידור כגוף רזה הכולל את הערוצים עליהם דיברתי (כמה כבר עולה לשים 3 מצלמות בכנסת, או לשדר "פרפר נחמד" בלופ?), הממומן ישירות מתקציב המדינה, בלי צורך במס גולגולת נוסף (המוטל בפועל על יהודים בלבד) בדמות האגרה.
אבל עיקר הענין הוא מעבר משיטה של זכיונות לשיטה של רשיונות, שתוביל לפלורליזציה של התקשורת.
ברור שעיקר הכסף ברשות השידור (כמו ברוב הגופים הכלכליים שאני מכיר) הולך על משכורות ותשתיות, מה נשאר? ציוד משרדי?!
הפתרון צריך להיות מערכתי - הפרטת רשות השידור ופתיחת השוק לתחרות 360837
טוב, בכל מקרה כל שינוי במבנה הרשות דורש את שינוי חוק ראשות השידור ולכן באמת אפשר להניח שהכל אפשרי, בהתאם לשינוי בחוק. כמובן שזה לא רלוונטי מכיוון שתרחיש כזה, בו הערוץ הראשון מופרט ורשות השידור נשארת כגוף מסורס, נראה לי לא סביר משום שמשאבי הערוץ הראשון מהווים את עיקר משאביה של רשות השידור. בלי רשות השידור אין ערוץ ראשון, ובלי הערוץ הראשון אין רשות שידור (ואני מפריד לרגע בין תחום הטלויזיה לתחום הרדיו).

שלושת המצלמות בכנסת, "פרפר נחמד" בלופ, ואם תוסיף גם תכנים אמיתיים (כמו שכבר קיימים היום ואולי עוד יותר) יתנפחו באופן טבעי כך שלמעשה האגרה לא תוסר ולהערכתי גם לא תקטן. מה ירד? החוזה האישי עם חיים יבין של 20,000 דולר לחודש? הרי ברשות השידור ישארו אותם בכירים עם משכורות מנופחות (רק שתהיה להם פחות עבודה, אולי) ובקצה השני ישאר אותו מספר של טכנאי שידור, מאפרות ומלבישות. אפשר להניח שעיקר החיסכון יהיה בתקציבי הפקה, אבל גם בערוץ הכנסת אני בטוח שיצליחו להפיק תוכניות אירוח בהשתתפות הקהל עם הח"כים המצטיינים של השבוע.

כמובן שבעניין המשכורות אתה צודק, הייתי צריך לומר - משכורות בכירים. בחברה כגון הערוץ הראשון רוב המשכורות צריכות להגיע ליוצרי התוכן (כוכבים, מפיקים, וכו') ולא לבכירי החברה.
''חסויות אסטתיות'' 360534
האם אתה ער לעובדה שה"חסויות האסטתיות וחדשניות יותר" של ערוץ 2 וערוץ 10 הן טריק נלוז לשידור פרסומת של שש שניות, שאינה נספרת במסגרת הזמן הלא-תוכניתי? אם לדעתך שש שניות זה לא הרבה זמן, תכפיל זאת בשלוש חסויות, בכל מעבר לפרסומות וחזרה.
אני לא יכול להגן על ערוץ ראשון, מכיוון שגורמים מסויימים הרסו אותו, כמעט לחלוטין. הדיון צריך להיות על מה שהערוץ הראשון יכול להיות, ולכן להתייחס לקונספט של ערוץ אגרה בסגנון ה-BBC, ולא לתוכנית האירוח של אורי דן וחברים.
''חסויות אסטתיות'' 360547
נדמה לי שלפחות אחד מאיתנו לא הבין את השני.
אני דיברתי על כך שאולי הגיע הזמן שערוץ 1 יעבור לפרסומות בפורמט של ערוצים 2 ו-‏10.
האם כוונתך שבערוצים אלו קיימות, בנוסף לפרסומות הרגילות, גם שקופיות חסות כמו בערוץ 1?

לגבי הנושא המעניין שהעלת בהקשר ל-BBC, הרשה לי לשאול אותך שאלה: האם גם בבריטניה הגוף האחראי ישירות על ערוץ האגרה הוא הממשלה?
לדעתי כל עניין "השר הממונה על רשות השידור" הוא הסיבה לכשלון בערוץ 1, כמו בכל חברה שבבעלות הממשלה. אולי אם האחריות על רשות השידור תעבור לועדה בכנסת ולא לשר מסויים, ניתן יהיה לפקח בצורה טובה יותר על תפקודה של הרשות.
''חסויות אסטתיות'' 360661
לדעתי הסיבה לכשלון בערוץ 1 היא שהגוף הממשלתי שמפקח עליו משתייך למדינת ישראל. אילו היה זה גוף ממשלתי בריטי, הוא היה נראה כמו ה-BBC.
''חסויות אסטתיות'' 360838
כן, כן - אבל האם באמת בבריטניה מפקחת הממשלה על ה-BBC?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים