עשרים ושבעה? 380304
אין חוק שמגביל את מספר השרים?
האם המספר הגבוה של שרים הוא תוצאה של פיצול ההצבעה בין 3-4 מפלגות בינוניות-מינוס?
עשרים ושבעה? 380306
1. לא.
2. כן.
עשרים ושבעה? 380307
לא: http://www.knesset.gov.il/laws/special/heb/yesod1.ht...

לא נראה שיש צורך אמיתי במדינה לכל-כך הרבה שרים, כפי שצפוי בממשלה המסתמנת. המדינה פעלה לא רע עם עשרה (אא"ט) שרים עד כה. חבל.
עשרים ושבעה? 380415
זהנה את נוסחת היעילות שפרקינסון פיתח עבור המכון הקומיטולוגי. החישוב מניח אקלים ממוזג, כסאות מרופדי עור ורמה גבוהה של רצינות מפוקחת.

1. חשב את ממוצע השרים הנוכחים בחזקת מספר השרים שמושפעים מלחץ קבוצות חיצוניות. הכפל בחיסור המרחק בסנטימטרים בין חברי הוועדה הקיצוניים ממוצע הגילים.

2. הוסף לשנות קיומו של הקבינט את מכפלת סבלנותו של היו"ר (במדד פיבודי) בשורש ממוצע לחץ הדם של שלושת השרים המבוגרים ביותר.

חלק שורה 1 בשורה 2 לקבלת המספר האפקטיבי של שרים נוכחים ברגע שהממשלה מאבדת את האפקטביות שלה.

נמצא שהמדד נע בין 19.9 ל 22.4.
עשרים ושבעה? 380308
היה ובוטל. http://www.idi.org.il/hebrew/parliament.asp?id=1416
עשרים ושבעה? 380343
מאמר נאה. אאל"ט אנחנו עדיין על 19-20 משרדים ביצועיים, אבל צפויים למשהו כמו שבעה שרים 'ללא תיק'.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380405
אכן מאמר נאה.
מה שמטריד אותי הוא לא הניפוח, אלא חוסר היציבות באיוש המשרדים, מה שמביא למיעוטן של התוכניות האזרחיות לטווח ארוך המתבצעות. זאת בעוד שבתחום הצבאי המצב טוב יותר מבחינה זו, משום שלדרג המקצועי יש משקל גדול יותר ובנוסף, הדרג הפוליטי (השר הממונה) בא בעצמו משם ועדיין חש מחוייבות לתקופה החורגת מזו התאפשר לו לגזור את הסרט.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380416
אני רואה את הבעיות קצת אחרת; המישרדים האזרחיים מסורסים על ידי משרד האוצר- במיוחד באמצעות חוק ההסדרים. בתחום הביטחון
הבעיה הפוכה- לא שלדרג המיקצועי יש מישקל גדול יותר, אלא שלדרג המיקצועי יש כוח פוליטי רב. הדרג האזרחי בדרך כלל, שבוי בישראל בידי הדרג הצבאי. קציני הצבא מופיעים כ"מומחים" בתחומים שהם פוליטיים טהורים. כמו שכתבת, גם כשהם פושטים מדים הם נשארים קצינים-פוליטיקאים במסווה של מומחים (עמוס גלעד הוא רק דוגמא אחת).
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380422
תוכל להזכיר לי מהו חוק ההסדרים ומדוע הוא מסייע לאוצר לבלום דווקא תכניות אזרחיות לטווח ארוך?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380429
זהו אוסף של שינויים שמעביר האוצר מאז 1984 או 1985, שכולם מכונסים בתוך חוק. בתוך החוק הזה מכניס האוצר שינויים מיבניים, העברת כספים לדתיים, הקפאת חוקים אחרים וכו'. למעשה זהו חוק עוקף משרדים וכלי לדיקטטורה של משרד האוצר במדינת ישראל. לחוק הזה אין אח ורע באף מדינה ממדינות המערב. החוק נידון בוועדת הכספים בד"כ באופן די שיטחי. למשל בדיון שהייתי נוכח בו מכורח נסיבות לא נעימות, על סעיף הבריאות בשנת 1998 או 1997. היה שם סעיף האומר שמנהלי בתי חולים יהיו אנשי מינהל ולא רופאים (נסיון שחוזר מדי פעם לדחוף את מערכת הבריאות לכיוון האמריקאי). ישבו שם אנשים שונים ממערכת הבריאות שהפילו את התיקון הזה, ביניהם מנכ"ל קו"ח כללית של אותה תקופה ד"ר פטרבורג. החצופים מהאוצר כאילו טענו שהוא לא מספיק מנהל. כשראית את הרכב החוק שאלת את עצמך בעצם בשביל מה קיימים משרדי ממשלה? מספיק משרד האוצר.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 382136
תודה לך ולדובי על ההסברים. זה לא מתייחס לנקודה המאוד ספציפית שהעליתי ואני חולק על אופן הצגת הדברים, אך אני שותף לביקורת על האוצר בנושא זה.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380437
בנוסף על התשובה שכבר ניתנה, לראות חוק הסדרים זה דבר נפלא - ספר חוקים שלם בתוך חוק אחד. אין שום קשר בין סעיף לסעיף, מדובר במישמש אדיר של כל הסעיפים שהאוצר רוצה להעביר ואין להם כוח לעבור את הפרצדורה המייגעת של חקיקה רגילה. החוק הזה יכול לכלול סעיפים כגון "סעיף זה וזה בחוק כזה וכזה בטל". נשמע תמים, עד שהולכים לחוק ההוא ובודקים מה הסעיף, ומגלים שהם ביטלו הרגע הטבה כלשהי לאמהות חד הוריות שח"כ כלשהו עמל במשך שנתיים כדי להעביר אותה בכנסת.

אבל הסעיף שאני הכי אהבתי היה משהו כמו "בחוק כזה וכזה בסעיף כך וכך תוחלף הספרה 8 בספרה 2". נשמע כמו תיקון שגיאת דפוס כמעט, נכון? רק שהספרה 8 היא חלק מהמספר שמונים ומשהו, שמהווה אחוז מסויים שלפיו נקבעת קצבה מסויימת, ובאבחת תיקון האחוז ירד לעשרים ומשהו, ושלל ממי-יודע-כמה-אנשים קצבה שהם הסתמכו עליה.

גם אם מתנגדים לקצבאות, ואני מתנגד לרבות מהן, חוסר השקיפות שבתהליך הזה הוא בלתי נסבל בעליל.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380424
איך אתה רואה את פרץ כשר בטחון? במיוחד לאחר שדרש לקצץ בתקציב הבטחון?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380434
יותר מעניין למה פרץ ה''חברתי'' נמנע מבקשת תיק שבו יוכל להוביל שינוי חברתי אמיתי (כבר שמעתי בחדשות מישהו אומר שתיק הביטחון מאוד חברתי - בטח, הצבא הוא כור היתוך ועם מחלקת ת''ש רחבה).

כן, אני יודע מה התשובה האמיתית. אני סקרן לדעת מה התשובה של אלו שמצדיקים את פרץ.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380435
הוא עדיין יכול להוביל לשינוי חברתי אמיתי, ע''י קיצוץ מסיבי בתקציב הבטחון.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380454
והנה עוד משהו מעניין: האם לדעתך הוא יעשה את זה?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380459
אין לי שמץ של מושג.
התשובה, חלק א': 388363
"שרי הממשלה אישרו היום (שלישי) קיצוץ של מיליארד שקל בתקציב המדינה ל-‏2006. מחצית מהקיצוץ יבוא מתקציב משרד הביטחון, והיתר מקיצוץ שווה של 5% במשרדים השונים, לא כולל המשרדים החברתיים. 18 שרים תמכו בהצעה, ושבעת שרי מפלגת העבודה נמנעו, בשל התנגדותו של יו"ר המפלגה, שר הביטחון, עמיר פרץ, לקיצוץ הגדול בתקציב הביטחון. אישור הקיצוץ יובא למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית. את ההצעה יזמו ראש הממשלה, אהוד אולמרט ושר האוצר אברהם הירשזון במטרה לממן את ההסכמים הקואליציוניים."
התשובה, חלק א': 388364
פרץ הולך ומדרדר מרגע לרגע. אתמול הודיעו שהוא אמר שהדרישה לקיצוצים בתקציב הבטחון היא התערבות בענייניה הפנימיים של מפלגת העבודה. האיש הזה ירד מהפסים.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380452
מה היא "התשובה האמיתית"?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380453
יותר משתלם לו פוליטית לקבל את תיק הביטחון.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380455
(תחת הנחה שזאת באמת "התשובה הנכונה") ואתה חושב שזאת סיבה לא מוצדקת?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380457
מנקודת מבט צינית? ודאי שהיא מוצדקת. מנקודת מבט שמצפה שהפוליטיקאי ישים מה שטוב לציבור הבוחרים שלו/העם כולו לפני מה שטוב לעצמו? לא בטוח.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380458
למה? נראה לך לא סביר שפוליטיקאי יאמין שמה שמשתלם לו פוליטית טוב לעם כולו?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380475
לא.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380479
(אתה מתכוון שכן נראה לך סביר שפוליטיקאי ..., או שאתה שוב מנסה לבלב אותי עם שלילה כפולה?)
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380482
לא
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380484
לא, זה לא נראה לי סביר.

למעשה, אני מעדיף את התרחיש שבו זה אכן לא סביר והפוליטיקאי סתם מנייק, מאשר התרחיש שבו יש לו יצר גדלות כל כך מפותח.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380487
אני חושב שבשביל שאדם יעמיד את עצמו כמועמד לראשות המדינה הוא צריך להיות או ציני מאד או בעל ביטחון עצמי מופרך. לא יודע מה להעדיף, אבל ברור לי שההעדפה שלי לא באמת תשנה את המציאות.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380488
התכוונת באמת ל"מופרך" - או שזו הייתה פליטת קליד מהמלה "מופרז"?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380495
התכוונתי מופרך, אבל מופרז יותר יפה.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380504
אם כך - לשיטתך *כל* ראש ממשלה לוקה בטירוף מסוים?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380507
טירוף זה מושג מוגזם, אבל כן, אם תמצא/י מילה יותר עדינה. הדבר לא נכון רק לראשי ממשלה, אלא להרבה פוליטיקאים בכלל (לא כולם), ולכל ראשי המדינות בעולם המודרני.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380560
נחמד, איך שהפכת ''יצר גדלות'' ל''בטחון עצמי''.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380563
כזה אני (נחמד). מה ההבדל?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380567
בטחון עצמי: "אני האיש הנכון להנהיג את המדינה".
יצר גדלות: "המדינה זה אני".
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380669
בתגובה 380458 התכוונתי שהפוליטיקאי מאמין שמה שמשתלם לו פוליטית טוב לעם כולו, בגלל שהוא מאמין שהוא האיש הנכון להנהיג את המדינה, ולכן, מה שמשתלם לו פוליטית, יקרב אותו לעמדת ההנהגה (או יחזק אותו בעמדת ההנהגה), מה שיתן לו את יכולת קבלת ההחלטות, מה שיהיה טוב למדינה ולעם כולו.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380671
השאלה היא מתי הנהגה מפסיקה להיות אמצעי והופכת להיות מטרה, וזה בכלל לא ברור. האם פוליטיקאי לא חושב על להעמיד את טובת המדינה לפני טובתו הפוליטית לפני שהוא הופך לראש ממשלה? אם כן, אנחנו בצרות.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380679
סמיילי כבר הסביר לך שהדיכוטומיה טובת המדינה/טובת הפוליטיקאי קיימת אצלך אבל לא אצל הפוליטיקאי.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380774
יפה. על פוליטיקאי שלא מסוגל להבדיל בין טובת המדינה ובין טובתו הפוליטית אני אומר שהוא סובל מיצר גדלות סטייל ''המדינה זה אני''. יש הבדל בין ''אני בטוח שאני יודע מה טוב למדינה ולכן אנסה להגיע לשלטון כל עוד זה לא פוגע במדינה'' ובין ''אני יודע שאני הכי טוב למדינה ולכן אנסה להגיע לשלטון ולא משנה כמה נזק יגרם בינתיים למדינה''. בראשון יש רק בטחון עצמי מופרז. בשני כבר יש שריטה מוחית.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380780
אני חושב שאתה שופט לחומרה. כולנו (חוץ ממך וממני, כמובן) חושבים על עצמנו דברים טובים, ויש הרבה מחקרים שמוכיחים את זה, כמו גם תיאוריות שמסבירות את זה.

לא צריך להיות שרוט מוח כדי לחשוב "כדי להציל את ישראל מפורענות גדולה, לפעמים מוכרחים לכופף כמה עניינים קטנים בדרך". למעשה, אנחנו שומעים את הזמירות האלה, בניסוח מעודן קצת יותר, בכל פעם שמכשירים עבורנו שרצים במלים "זהו מחיר הדמוקרטיה".

עכשיו אולי תגיד שיש הבדל בין אידיאולוגיה ("דמוקרטיה") לבין האידיאולוג (פוליטיקאי מסויים), ואתה צודק. אבל לא צריך שריטה מוחית כדי שפוליטיקאי יחשוב שהוא האיש המתאים ביותר ליישום האידיאולוגיה בה הוא מאמין. אם לא היו כאלה, מי היה רץ לראשות הממשלה בכלל? רק כאלה ש*ביודעין* הם שואפי שררה וכוח? בניגוד לציניקנים מסויימים, אני סבור שיש רק מעטים כאלה בפוליטיקה. כאשר מופז מודיע שהוא מוכן לקבל כל תפקיד ש"יעזור לעם ישראל" אני מאמין לו שכך הוא מרגיש. ברור שאם התפקיד יהיה להיות ממונה על קילוף תפו"א בבית תמחוי בנתיבות הוא ימצא את הצידוק להתחמק ממנו, אבל גם אז תהיה לו אידיאולוגיה כנה שמסבירה את זה.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380858
קראתי פעם שגורבצ'וב נקט באפשרות השניה (''אני יודע שאני הכי טוב למדינה ולכן אנסה להגיע לשלטון ולא משנה כמה נזק יגרם בינתיים למדינה''), כדי להגיע לראשות בריה''מ -- ואז לפרק אותה (פחות-או-יותר). לא בטוח שזו שריטה מוחית, כי במקרה הזה לפחות, הוא צדק.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380859
איזה נזק גרם גורבצ'וב בדרכו אל ראשות הצמרת הפוליטית?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380870
(ע"פ המאמר שקראתי; לא זוכר איפה ומתי) הוא לא גרם נזק, אלא לא הרים את קולו כשהיה בדרגות נמוכות יותר, ולכן לא מנע נזק שיכול היה למנוע – וזאת במטרה להגיע לראש הפירמידה.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381093
יכול להיות שזה המאמר?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381148
בינגו. תודה.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380695
אני מאמין שאצל רוב הפוליטיקאים שלנו, ז''א, רוב אלה שהגיעו לליגה הבכירה, ההנהגה היא אמצעי ולא מטרה. רובם מעמידים את מה שהם חושבים שהוא טובת המדינה, לפני טובתם האישית (למרות שחלקם לא תמיד מבדילים). רובם יכולים ללכת לשוק הפרטי ולעשות לביתם.

אחרי שכל זה נאמר, אני לא בטוח שזו באמת האפשרות הטובה יותר...
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380775
אני לא בטוח שהאמירה ''רובם יכולים ללכת לשוק הפרטי ולעשות לביתם'' רלוונטית. טובתו האישית של פוליטיקאי לא נמדדת בהכרח בכמות הכסף שלו, אחרת לא היו מייחסים כל כך הרבה לשרון את התקף הטירוף שנפל עליו לעת זקנה לרצונו ''להיכנס להיסטוריה''.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380778
אתה צודק, אבל לעשות לביתו מעיד על משהו, רוב דברים שפוליטיקאי מוכשר יכול להשיג בחיים הפוליטיים הוא יכול להשיג גם מחוץ להם. הנהגת המדינה היא היוצא מהכלל.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380464
האמת? לאור הספינים-סופר-ספינים שהופרחו נון-סטופ בחודש האחרון, כבר אין לי מושג אם הוא רצה את תיק הבטחון או התפשר עליו. ואני כמובן מאוכזבת שאיננו שר אוצר. אבל - ייתכן שהחישוב שלו לגבי מה שטוב לבוחריו הוא שהטוב ביותר שדהוא יהיה ראש ממשלה, אפילו אם זה בממשלה הבאה, מאשר שיהיה שר אוצרר קדנציה אחת (שאולי גם תהיה קצרה ביותר).
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380534
למרות תחושות לא טובות שלי אני מציע לא להחפז ולשפוט שיפוט מוקדם. אני משתדל לשפוט פוליטיקאי רק על פי מעשיו (חוסר מעש הוא גם מעשים) וזה לא יכול להיות קשור לספינים השעתיים או השנייתיים.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 380562
אני תוהה מה מעשיו של פרץ במהלך הקריירה הפוליטית שלו עד כה אומרים עליו.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381095
אני חושב שאחרי תיק האוצר, תיק הבטחון הוא התיק החברתי ביותר שקיים. הסיבה היא התקציב העצום של משרד זה והפוטנציאל הגדול לקצץ בו, ולשם כך נדרש שר בטחון שישתף פעולה עם כך. איזה תיקים חברתיים יותר אתה חושב שיש?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381121
אתה חוזר על דבריו של טל. מכיוון שה''חברתיות'' של התיק הזה היא פוטנציאלית בלבד, כדאי שנחכה ונראה אילו מעשי גבורה יבצע פרץ בתפקיד.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381124
לא בדיוק. הוספתי טענה חדשה - מלבד תיק האוצר, כל יתר התיקים אינם באמת ''חברתיים''. לכל היותר הם ''חברתיים לכאורה''. פוטנציאל ''החברתיות'' הטמון בתיק הבטחון גדול מהפוטנציאל הטמון ביתר התיקים. אפילו אם נתחשב בתוחלת, נראה לי שתיק הבטחון יזכה אל מול תיקים כגון פנים (שנמצא מבחינתי במקום השלישי), רווחה, תעסוקה, תמ''ת וכגון אלו.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381130
איך לדעתך באה לידי ביטוי "חברתיות" של תיק? מדוע, למשל, תיק החינוך אינו חברתי?
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381126
לא ברור כל כך כמה ניתן לקצץ במשרד הבטחון, בטווח הקצר. בכל אופן, גם אם נניח שניתן, וגם אם נניח ששר חדש שאינו מכיר כלל את המערכת מסוגל למצוא היכן לקצץ מבלי לפגוע מהותית בבטחון ולאזור אומץ לבצע זאת, עדיין אין זו פעילות חברתית כשלעצמה.

נניח שמחר מקצצים שני מיליארד שקל מתקציב משהב"ט; מה יקרה עם הכסף? האם הוא יהפוך להורדות מס, יופנה להחזר החוב הציבורי הגבוה, או יגיע לחינוך, לסיוע לאוכלוסיות חלשות ולבריאות? ואם יגיע, כיצד יתחלק? זו השאלה הגדולה. יותר מהפניית תקציבים, מדינת ישראל זקוקה לעיצוב מחודש של מדיניות בתחומי החינוך, הרווחה והבריאות, כך שהכספים יחולקו נכון, וייצרו בטווח הארוך מצב של פחות עוני. הגדרה נכונה של יעדים ודרכים להשגתם חשובה יותר מתקצוב כשלעצמו. למשל: נניח שמחר מתווסף עוד מיליארד שקל לסל התרופות. מה יקרה? התשובה היא שתיכנסנה עוד כמה תרופות, שתאפשרנה נניח, להאריך את חייהם של מאה חולים מדי שנה בחמש שנים בממוצע. האם זהו השימוש המיטבי במיליארד שקל? כנראה, לא. הפניית מאה מיליון שקל לרפואה מונעת לשכבות החלשות ועוד מאתיים מיליון לטיפול במפגעים שונים ומשונים (ממפגשי מסילות רכבת עם כבישים ועד זיהום אוויר) היו יכולות להאריך את חייהם של אנשים רבים בהרבה, והיו משאירות שבע מאות מיליון שקל לחינוך (כל המספרים כדוגמה ואינם מתיימרים להיות מציאותיים). אבל במצב העניינים הנוכחי זה מה שיקרה. כרגע תקציב סל הבריאות והרכבו נקבעים על פי עוצמת המניפולציה הרגשית שמופעלת על הציבור פעם בשנה (בסיוען הכספי של חברות התרופות), וכך קורה ששליש מהילדים בארץ לא קיבלו חיסונים השנה כי אין כסף לאחיות בתי ספר, ואילו תרופה שיכולה לסייע לחמישים חולים בשנה יכולה להכנס לסל אף שבאותה עלות יכלו להחזיק מאות אחיות. בקיצור: יותר מתקצוב כשלעצמו, דרושה התווית מדיניות - ואת זה עמיר פרץ לא יעשה ממשרד הבטחון.
תשובה לך וגם לגדי 381133
כן, אבל את זה הוא גם לאו דווקא היה עושה במשרד הבריאות. מובן מאליו שהשאלה להיכן מופנים הכספים ש(בתקווה) יקוצצו מתקציב הבטחון היא השאלה הקרדינלית, אבל עלינו להביט על המציאות ולהבין שהקובע היחידי כמעט בשאלה זו הוא משרד האוצר (שר האוצר ופקידיו).
באמצעות "חוק ההסדרים" (שכבר הוסבר עליו כאן) ובאמצעות קביעת התקציב עד לפרטיו הקטנים ביותר, הופך בעצם משרד האוצר למשרד בעל ההשפעה הכמעט-בלעדית על מדיניות הרווחה של מדינת ישראל. כזכור, אפילו את ההוספה לסל התרופות תקצב לבסוף משרד האוצר בנפרד (האם היה מוסיף תקציב בנפרד לחיסונים?). בפועל למשרדי הרווחה, החינוך, הבריאות והפנים השפעה קטנה יחסית על המסגרת התקציבית שלהם ועל היכולת לחלק אותה. הם אכן מתווים מדיניות, אבל בתחומיהם הם השאלה האם המדיניות מסייעת לשכבות החלשות ומיועדת לצמצם פערים בחברה כמעט ואין משמעות.
הכח של מפלגת העבודה אמור להיות מחד בהשפעה על התקציב באמצעות לחצים קואליציוניים והכח בממשלה, ומאידך באפשרות לשחרר רזרבות תקציביות באמצעות "נטרול" הגורמים במשרד הבטחון השואפים לשמור על התקציב המנופח.
השאלה היא במה מתמקדים. 381161
אתה נותן סיבות טובות מאד למה להתעקש על משרד האוצר, אבל לא למה ללכת על הבטחון.

לכל הבקורת על שליטתו של האוצר בכל תחומי הפעילות של הממשלה אני מצטרף באופן מלא. מעשה ששמעתי פעם מאדם שהיה שר באחת הממשלות בעשור האחרון: בדיון שהיה לו עם ראה"מ דאז, הוא סיכם על העברה של תקצוב לתחום מסוים של פעילות משרדו. למחרת התקשר אליו פקיד אוצר, בחור בן שלושים וקצת, והודיע לו שאין לו מה לחלום אפילו על הכסף. השר הסביר שהוא סיכם עם ראה"מ, והפקיד השיב, בניסוח דיפלומטי, שזה מעניין את הסבתא שלו. בישיבת הממשלה הבאה הוא העלה את הנושא וביקש להבין כיצד פקיד באוצר יכול לבטל סיכום עם ראש הממשלה. לאחר הישיבה תפס אותו במסדרון שר ותיק, התבונן בו ברחמים ואמר: "מסכן, פתחת את הפה - עכשיו בחיים לא תראה מהם אגורה".

לפרץ היו כל הסיבות להתעקש על האוצר, גם אם המחיר היה הסתפקות בחמישה שרים. יותר מזה, הייתי מצפה (תאורטית) שהתיקים שהוא ידרוש יהיו האוצר, הבריאות, החינוך והרווחה (והחמישי - כמובן, החקלאות. בכל זאת זו מפלגת העבודה). אז הוא היה יכול לגבש מדיניות כוללת ולחולל מהפכה. אם הוא היה מחליט, נניח, שחשוב להתמקד בחינוך בפריפריה אפילו על חשבון צמצום שרותי הבריאות או הקצבאות, לא היה מי שימנע ממנו - ולהפך. למעשה, הייתי שמח לשמוע ממנו קווי יסוד למדיניות כזו כחלק ממצע הבחירות. בתור שר בטחון, לפרץ לא יהיה זמן לעסוק בשום דבר שמחוץ לתחום המשרד. אולי הוא יוכל לוותר על כמה גרושים מהתקציב (ולדעתי לא ניתן לקצץ משמעותית בטווח הקצר, ולו בגלל שעלויות הכרוכות בקיצוץ עצמו כמו פיצויי פיטורים והתרת חוזים בולעות את החיסכון בשנה הראשונה - וגם מסיבות אחרות), אבל מי שיחליט לאן הקיצוץ הזה ילך יהיה אברהם הירשזון (שנדמה שאולמרט ימנה אותו רק כדי להראות לפרץ שאדם שעמד בראש הסתדרות עובדים דווקא יכול להגיע להיות שר אוצר - על סיבה אחרת קשה לי לחשוב). פרץ לא יהיה פנוי לעסוק בזה, ולא יוכל להאבק בצורה אפקטיבית - ודאי לא להתוות מדיניות.
השאלה היא במה מתמקדים. 381168
מסכים איתך כמעט בכל מלה. לדעתי, פרץ הבין (ככה לפחות אני הבנתי בשלב כלשהו) שאין לו סיכוי להיות שר אוצר. זה כנראה היה הוטו היחיד של אולמרט. מאותו הרגע, השאלה היא מהו המשרד השני המשפיע ביותר על המדיניות הכלכלית. כפי שאמרתי - אני מאמין שניתן לקצץ לא מעט בתקציב משרד הבטחון, ואני מאמין שמה שצריך כדי שדבר כזה יקרה זה בדיוק שר בטחון שמסוגל ''לוותר''. פרץ הוא מהיחידים שמסוגל לעשות זאת, לדעתי. וההימור שלי (שבאלמוניותי לא אכפת לי לתת אותו) הוא שיהיה קיצוץ בתקציב הבטחון, ואפילו קיצוץ לא קטן.

יש עד נקודה כמובן, והיא הנקודה המדינית. לשר הבטחון השפעה מדינית רבה, ופרץ, יש לזכור, הוא גם יונה, ולא רק אדום.
השאלה היא במה מתמקדים. 381180
כלומר, פרץ נורא רצה להיות שר אוצר אבל לא נתנו לו? זה מעניין. איך הגעת למסקנה שזה הוטו של אולמרט?
השאלה היא במה מתמקדים. 381462
כל הפרשנים הפוליטיים אומרים זאת. תוסיף לכך את העובדה שמעולם לא היה שר אוצר שלא ממפלגת השילטון, וקבל הערכה די מבוססת - האוצר היה נשאר אצל קדימה לא משנה כמה פרץ היה משתדל.
השאלה היא במה מתמקדים. 381466
אשמח לקבל כמה קישורים למקומות שבהם כל הפרשנים הפוליטיים אומרים זאת.
השאלה היא במה מתמקדים. 381470
הפרשנים אינם דוקא המקורות המהימנים לכך שלפרץ לא היה סיכוי לקבל את מישרד האוצר. הפוליטיקאים עצמם אמרו את זה בלשון קטגורית למדי. חיים רמון בראיונות שהוא עצמו רמז שהיו על דעת אולמרט ואחרים. פרץ ידע יפה מאד שיש כאן כניסה ראש בראש. כשהתחיל להיות ברור שהעבודה לא תקבל את האוצר, החלו הפרשנים לרדת על פרץ שהוא ויתר מהר מדי.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381233
אם שר ביטחון רוצה להיות ''חברתי'' אני בכלל לא בטוח שהשיטה הכי טובה זה לעודד קיצוצים בתקציב שלו. הצבא הוא המשווה הגדול במדינה, צעירים מכל השכבות מגיעים לשם, ולחלקם הוא אופציה טובה למוביליות. שר ביטחון יכול, למשל, לעודד פרויקטים של חינוך, לשפצר קצת את הקריטריונים לקבלה לקורס קצינים, לדאוג שבסיסי צבא יהיו ממוקמים באיזורים חלשים, ואפילו לדאוג שמתפרות מקומיות לא יסגרו.
תקווה 381237
וכל מה שנשאר לנו לקוות זה שפרץ לא חושב ככה...
תקווה 381238
אני לא חושב שהחשש שלך מצעדים כאלו הוא מוצדק. אני לא אומר לשלוח עבריינים לקורס קצינים או לשלוח מורות חיילות לגיוס מאי, אבל להרבה אנשים זה המפגש האחרון עם רשויות השלטון עד דמי האבטלה. יכול להיות שבתכנון נכון של המשאבים אפשר לדאוג שהאנשים האלו לא יצטרכו כלל דמי אבטלה, לאו דווקא משום שהם יעסקו בעבודות סרק כאנשי קבע, אלא משום שהם יקבלו הכשרה, או אפילו הרגלי התנהגות ועבודה.

באשר להזזת בסיסים לאיזורים חלשים, אני לא רואה כאן בעיה. הרבה מהבסיסים במרכז הארץ לא נבנו שם משיקולים לוגיסטיים ואיסטרטגיים, אלא פשוט משום שכבר היו שם בסיסים בריטיים והיה נוח להשתמש במבנים. אם כבר מתכננים הרחבות ובניה של מגדלי ענק, אולי שווה לחשוב על בניה במקומות שם הקרקע יותר זולה, ויש פחות פקקים בבוקר. זה גם יתן בוסט מסויים לתושבים.
תקווה 381240
אני חושב שהתפקיד של הצבא (בכלל, ומערכת הביטחון בפרט) הוא להגן על המדינה. את החינוך יש להשאיר למערכת החינוך ואת הרווחה למערכת הרווחה. כל שקל שהולך בצבא למטרות ''חברתיות'' יכול לצאת ממערכות אחרות, פתוחות יותר, חשופות יותר, מוכוונות מטרה יותר ויעילות יותר. לא הצבא צריך להיות ה''משווה הגדול'' אלא בתי הספר. הדבר שהצבא צריך לעשות למען חברה הישראלית הוא להפסיק לגייס את כל מי שהוא לא צריך, ולהתחיל לשלם כסף למי שהוא כן צריך.

זה גם לא תפקידו של הצבא לדאוג שמתפרות לא יסגרו, על תשכח שזה על חשבוני ועל חשבונך. אם המתפרות לא יכולות לעמוד בתחרות עם המתפרות בעולם השלישי, אין להם צידוק כלכלי. העובדה שהיום יש כל כך הרבה אנשים בשוק שהכישורים היחידים שלהם הם כישורים שיש לילדה סינית שלא למדה בבית ספר, היא בין השאר בזכות הצבא, והתפיסה של הצבא כמי שיש לו תפקיד מעבר להיותו צבא.

בקשר להעברת בסיסים, אני מסכים, התכוונתי לכל השאר.
תקווה 381246
אתה דוחף לכיוון של דיוני תש''ח מול מדינה, ואני מעדיף לא להגרר. הנקודה היא שיש הבדל בין ה''תפקיד של הצבא'' כפי שהוא מתבטא במדינה אידאלית שם בתי הספר הם המשווה הגדול, לבין המדינה הארצית הזאת , בה בית ספר בשדרות אינו שווה ערך לבית ספר בראשון לציון.
תקווה 381248
לא ממש תש''ח מול מדינה, יותר מדינה מסודרת מול בלאגן.

המזל של מפלגת העבודה היא שהם לא קיבלו רק את משרד הביטחון, אלא גם את משרד החינוך, ועכשיו יש להם הזדמנות לתקן את העוולות שנגרמו על ידי שני שרים גרועים אפילו בקנה המידה הנמוך אליו התרגלנו. חבל שבמקום שכל אחד מהם יתרכז בבעיות במשרדו, ינסה כל אחד מהם לפתור את הבעיות של חברו.
תקווה 381478
לגבי הזזת הבסיסים, התכנון‏1 הוא להעביר את צריפין ושאר בסיסי ההדרכה לנגב.
וסתם הערה, גיוס מאי כבר לא ממש קיים במתכונתו ההיא.

1"תכנון" כי מרוב שכן-או-לא-התחילו-הפסיקו-בודקים-שוב אני לא יודעת מה הסטטוס הנוכחי של עיר הבה"דים.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381244
התאוריה של נחמיה שטרסלר לגבי מדוע פרץ נמנע מקבלת משרד האוצר:

על קצה המזלג:

"פרץ יודע, שאם היה מקיים את מדיניות "יש לי" הבזבזנית, המשק היה נקלע למשבר עמוק בתוך חודשים ספורים... אבל, גם לנקוט מדיניות הפוכה אין הוא יכול. כי אם היה הופך עורו ונהיה לשר אוצר "אין לי"..אך הארגונים החברתיים היו ממררים את חייו. ... לכן הוא ברח ממשרד האוצר. כל היתר אינו אלא ספינים לתקשורת."

לגבי קיצוצים במשרד הבטחון: "גם במשרד הביטחון פרץ לא חולם אפילו לרגע לעשות מה שכותבים בעיתונים. ... חבר הכנסת החדש במפלגתו יורם מרציאנו כבר הספיק להדגים לו לאן הרוח נושבת כשהעביר לו שלשום מכתב, הדורש לא לגעת בפרויקט טנק המרכבה כי "הפגיעה תגרום לסגירת עשרות מפעלים ולפיטורי אלפי עובדים, מרביתם בפריפריה". אם כך, האם אפשר לראות את פרץ פוגע בתעשיות הביטחוניות? הרי הוועדים שם הם מרכז כוחו הפוליטי. "
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381290
נו, מה עוד חדש? אני הדיוט ואידיוט מוחלט בעניינים הללו, אבל את הציטוט הראשון הייתי מסוגל להנפיק בעצמי. אגב, יש כאן כשל לוגי כלשהו של דיכוטומיה. זה לא שפרץ היה חייב להיות "יש לי" או "אין לי".
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381321
הדיכוטומיה נובעת רק בגלל שהציטוט חלקי. למשל במאמר נכתב ''פרץ מבין, שתמיד, בלי יוצא מן הכלל, הקומץ לא ישביע את הארי, ולכן ככל שייתן - תמיד יבואו אליו בטענות שנתן מעט מדי'' והמעט מדי הוא בהשוואה להבטחות שהוא פיזר לפני הבחירות.
תכנון אזרחי לטווח ארוך 381322
''נובעת מכך ש''

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים