 |
קודם כל, אני בהחלט בעד קבלת ההמלצות, אבל קצת להכנס לפרופורציות:
לא חרב הגיוס מכריחה את בחורי ישראל למות באוהלה של תורה, אלא קצת אהבת תורה וקצת רצון להשאר בתוך החברה וגם למצוא "שידוך" הולם. ההפך, אני מכיר די הרבה "מורעלים" חרדים שהיו מתים לקצת אקשן. ותנסה פעם להסתובב עם מדים במאה שערים. תופתע שהמבטים שתראה יהיו מורכבים מ60 אחוז קנאה, 30 אחוז סקרנות ורק 10 אחוזי עוינות. גם התמונה של אלפי אברכים בחאקי מגלחים את זקנם בדרך לכפירה המאושרת לא נראית לי ראלית במיוחד.
מה שכן, אני מסכים שהכוח שיש בידי פרנסי הקהילה החרדית בגלל הסמכות שלהם בענייני גיוס הוא מוגזם. בכלל, המצב של החברה החרדית עד היום הוא לא טבעי - גם מבחינה דתית. מעולם לא היתה קהילה בישראל שכל חבריה הם לומדי תורה, (-ואני לא מוטרד מקיומם של האחרונים, בעיני הם חשובים לכולנו), ולו רק מהסיבה שלא כולם מוכשרים לבלות את כל חייהם בעיסוק אינטלקטואלי כזה.
כדרך אגב נעיר, שהקיום של לומדי תורה ללא עיסוק אחר נתון במחלוקת ארוכת שנים בתוך עולם התורה. נזכיר את דעתו החריפה של הרמב"ם, שבעצמו התפרנס מרפואה, ואת חז"לנו בכבודם ובעצמם שכתבו: "תורה שאין עמה דרך ארץ אין סופה להתקיים".
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש