רק שאלה 388632
ואם אתה היית צריך להיות עם הילדה כל יום בבית עד גיל שנה וחצי, או להיות איתה חצי יום בשבוע ולא רק עד עשר- ולא היתה לך אפשרות להשלים ולעבוד עד יותר מאוחר- גם אז היית כזה תומך נלהב של הרעיון? האם אתה עובד רק בשביל הפרנסה, או, רחמנא ליצלן, גם כי יש לך צרכים אינטלקטואליים כאלה ואחרים? והיית מוותר על זה למשך שנה וחצי?

ובעצם עוד שאלה: האם אתה משוכנע שזה טוב וטבעי שכל יום הילדים במקום אחר, עם מטפל ראשי אחר? נראה לי שלפחות לחלק מהילדים זה יכול להיות מאד מבלבל.
רק שאלה 388637
אני יכול להגיד לך כבר עכשיו שאישית הייתי מת לאפשרות להשאר בבית ולגדל את הילד שלי. צרכים אינטלקטואליים אפשר להשלים (בקלות יתרה) מחוץ למקום העבודה. יש שיאמרו - ביתר קלות.
רק שאלה 388663
את זה תגיד כמה חודשים אחרי הלידה, לא לפני.
רק שאלה 388666
אתה מוזמן לשאול אותי עוד חצי שנה בערך.
רק שאלה 388671
צרכים אינטלקטואליים אפשר בהחלט למלא מחוץ למקום העבודה. אבל קשה למלא אותם כשאתה קם כל כמה שעות להאכיל, ומת לישון, וכשאתה סוף סוף נרדם הגוזל שוב מתעורר וצורח... תאמין לי, במצב כזה אין מספיק זמן אנרגיה וסתם שקט, לשבת ולקרוא את קאנט.
רק שאלה 388672
השמועות מספרות שזה עובר להם אחרי כמה חודשים.

אלוהים אדירים, למה שאני ארצה לקרוא את קאנט? אני מפיק מספיק מענה לצרכים האינטלקטואליים מרצח בדם קר של חיילים גרמניים ב-Brothers In Arms, ומצפייה בפרקים מזדמנים של דוקטור הו מלפני 20-30 שנה.
רק שאלה 388677
השמועות האלה הן חלקיות ולא מעבירות את כל התמונה. גם כשההאכלה מסתדרת, זה עדיין לא אומר שיהיה פחות בכי ופחות צורך בטיפול צמוד. הצורך בטיפול כזה נמשך הרבה יותר מ''כמה חודשים'' (אלא אם כן מדובר בהורה מזניח או בחינוך ספרטני).
רק שאלה 388681
לא חשבתי אחרת. אבל טיפול זה לא בדיוק מה שתיארת לעיל. בשלב כלשהו הם גם מתחילים לישון בצורה פחות או יותר סדירה.
רק שאלה 388683
בעצם לא אתה תיארת...
רק שאלה 388700
תשמע, עם ילד כמו שלך זה לא חוכמה - אחד כזה שכבר עכשיו אפשר לדבר אתו שוטף ועושה לך סטנדאפ בכל הזדמנות...
רק שאלה 388815
שישה שבועות אחרי הלידה, לקחתי חופשת לידה של שישה שבועות. היה כיף, באמת. אני לא יודע אם הייתי מוכן לוותר לגמרי על עבודה ולעבור לגדל את הילד במשרה מלאה, אבל הייתי שמח אם הייתי יכול לעבור לעבוד בחצי משרה ולהיות איתו חצי יום בכל יום.
רק שאלה 388816
טוב, אני כמעט במצב הזה (שומר על הילדה בימי שני ורביעי כל היום). חצי יום כל יום נראה לי טוב יותר (אבל מאוד רע לעבודה).
רק שאלה 388689
תגיד, אתה מודע לכך שאתה הולך ומאבד את מעט השפיות שהיתה לך פעם? אצל ל.ב.פ. אפשר לתלות את האשם בהרעלת אוקסיטוסין או משהו, אבל מה התרוץ שלך?

שאלה לד"ר ט. וישנה: גם אבות בפוטנציה עוברים שינויים הורמונליים?
רק שאלה 388690
הייתה לי שפיות פעם? מה גורם לך להגיד דבר כזה?

(ולמה אני מאבד אותה?)
רק שאלה 388698
תשובה רצינית - כן.
ידועים גם מקרים נדירים שגברים החלו לייצר חלב (בכמות קטנה מכדי להניק).
רק שאלה 388705
תודה. היה לי חשד כזה.
שום קשר לשבועות - נשבע! 388709
רק שאלה 388710
יש גם תרבויות מסוימות שבהן גברים עוברים תהליך דמוי לידה בזמן שהנשים יולדות (כאבים דמויי צירים, למשל).
רק שאלה 388718
את זה ראיתי פעם באיזה סרט ישן (אולי ''מונדו קאנה'') אבל חשבתי שהתופעה היא חברתית-תרבותית.

דובי, עדכן אותנו בבקשה שכתתחיל לסרוג.
רק שאלה 388730
אני לא מבין. אם זאת תופעה חברתית-תרבותית אז היא לא תופעה?
רק שאלה 388742
אז היא לא תופעה של שינויים הורמונליים.
חלפו כמה שעות ולא הגיבו, אז אומר אני 388787
זה אחד הדברים המפתיעים שראיתי מפרי מקלדתך
זאת בדיחה?
אולי שינויים הורמונליים?
חלפו כמה שעות ולא הגיבו, אז אומר אני 388807
אינני מבין את הקושי. אם אתה מתכוון לביטוי הלא לגמרי מוצלח ''שינויים הורמונליים'', היו לי גרועים ממנו.
'תכוונתי ל- 388808
"אם זאת תופעה חברתית-תרבותית"... "אז היא לא תופעה של שינויים הורמונליים"
זו באמת דעתך?
'תכוונתי ל- 388836
אה, בסדר.

אם אתה מתכוון לכך שאיננו יותר מאשר מצבור כימיקלים, וכל שינוי "רוחני" מקורו באיזשהו שינוי אלקטרוכימי במוח, ודאי שאני איתך.

אני לא יודע אם כל, או אפילו חלק, מהנוירוטרנסמיטורים נחשבים הורמונים, כך שיכולתי להסביר את ההתבטאות שלי בדרך הזאת. אחד המאפיינים של הורמונים הוא שהם בעלי טווח גדול, כלומר מיצרים במקום אחד ומשפיעים על פעולה במקומות אחרים, ואני לא בטוח שנוירוטרנסמיטורים עונים על הקריטריון הזה.

אבל האמת היא שגם אם הם כן, לא פעם נוח להתעלם מזה לצרכים רטוריים, אחרת כל הדיון הופך למסורבל. די מייגע לכתוב, ואני מניח שגם לקרוא - משפטים כמו "שינויים הורמונליים שמקורם בביולוגיה בסיסית בניגוד לשינויים הורמונליים שמקורם באינטרקציה חברתית-תרבותי". השוני העיקרי שמצדיק את הדילוג הזה הוא שבמקרה השני השינויים ההורמונליים הם רק המכשיר בעזרתו מתבטאת הסיבה הבסיסית (שהיא הסוגסטיה החברתית), בעוד במקרה הראשון כל הסיבות מתרחשות בתוך הגוף ולכן מוצדק לראות את ההורמונים כחלק ממנגנון התגובה כולו. אולי יש שינויים הורמונליים אצל מישהו שאשתו הרה, אבל אם מקורם תרבותי לא נתפלא למצוא פינות נידחות (למשל: 95% מהאוכלוסיה) שאצלם השינויים האלה אינם קורים. במקרה כזה, אפשר יהיה לתמוה אם באייל האחוז הזה גבוה מהממוצע, ואם כן למה ומדוע.

אנקדוטות על גבר אחד ממיליארד שמתחיל לייצר חלב (אגב, נדמה לי שהללו עובדים קשה בשאיבה מהפטמות שלהם עד שהנס הזה מתרחש) אינן מעלות ואינן מורידות, אלא אם אצל כל, או רוב גדול של, הגברים בהריון יש עליה ברמת הפרולקטין (או הורמונים אחרים מסוגו). זה, בעצם, מה ששאלתי.

למרות כל זה, אם תציע לי ניסוח אלטרנטיבי אשמח להשתמש בו.
'תכוונתי ל- 389878
תודה על ההתייחסות המפורטת
אני מנחש שבמקרה הנדון התרבות וההורמונים כה שלובים עד שהאבחנה הרטורית שלך אינה עולה בקנה אחד עם מהות התופעה.
זה רק ניחוש. מעניין אם בדקו.
ניסוח אלטרנטיבי:
בטוי גופני תלוי-תרבות
דובי, ספר לנו למה לא. 415863
אני יכול להגיד לך כבר עכשיו שאישית הייתי מת לאפשרות להשאר בבית ולגדל את הילד שלי. צרכים אינטלקטואליים אפשר להשלים (בקלות יתרה) מחוץ למקום העבודה. יש שיאמרו - ביתר קלות.

למה איש אינטלגנטי כמוך אומר אילו במקום לנסות? מה תפסיד? או אשאל אחרת: מה תרוויח?
דובי, ספר לנו למה לא. 415866
אני אפסיד משכורת ואפשרות לתמוך כלכלית במשפחה שלי, מה זאת אומרת מה אני אפסיד?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים