אל תאמין לכל מה שאומרים לעיתון 39634
לגופו של עניין, בחשבונאות כמו במקומות אחרים, ההיסטוריה היא פונקציה של מניפולציה.

ישנם בחשבונאות נושאים רבים שהתלויים באומדנים, הערכות, תחזיות והשערות. דוגמאות: הפרשות לחובות אבודים, נושא שמאוד רלוונטי לבנקים עקב הוראות חדשות של המפקח על הבנקים.

במקרה של חברת חשמל, אינני בטוח, אולם אני מאמין שהבעיה העיקרית שלהם היא הפחת.

קח מכונה שקנו לפני 10 שנים ב- 1,000 שקל. המכונה מתוכננת לעבוד 20 שנים כך שכל שנה 50 שקל נזקפים להוצאות. שווי המכונה כיום הוא לא 500 (אחרי פחת) אלא 1,004אחר ובעשר שנים ינפלציה הייתה
כ- 101%
כעת, אם משנים בסיס ובמקום הצמדה חוזרים לנומינלי, מה שווי המכונה במאזן ? 500 כמו שאומר הנומינלי ? 1,004 כמו שאומר הצמוד ? שווי שוק ?
זה לא פשוט.

אגב, בקשר לתביעה נגד המוסד לתקינה חשבונאית, זה קישקוש. באותה המידה הם יכולים להגיש תביעה נגד האלוהים בטענה שהקייץ חם מידי ולכן צריך יותר חשמל למזגנים
שאלת-תם 39680
האם המעבר לדיווח נומינלי כולל תיאום מחדש של כלל ערכי הנכסים גם רטרואקטיבית? חשבתי שהוא פשוט יחסוך תיאומים מכאן ולהבא (קרי, בדוגמה שנתת, ערך המכונה בספרים יופחת מדי שנה מעתה ב-‏5 אחוזים ללא התחשבות באינפלציה).

אם מדובר בתיאום של ערכים הסטוריים, שנקבעו בשנים של אינפלציה של 10 אחוזים ומעלה, זה לא נשמע כמו מהלך צודק.

האפשרות "לתבוע" את המוסד לתקינה חשבונאית – הגיונית אם מדובר בעתירה לבג"צ. המוסד הוא גוף ציבורי (השייך ללשכת רואי-החשבון ולרשות לניירות-ערך), והוא חייב לפעול בסבירות.
וציטוט 39683
"הסכומים המותאמים הכלולים בדוחות הכספיים לשנת הדיווח המסתיימת במועד המעבר, ישמשו נקודת מוצא לדיווח הכספי הנומינלי לתקופות שלאחר מכן."

מתוך התקן, שאפשר למצוא אותו ב-http://www.iasb.org.il/teken12.doc

הדוגמא שבסוף התקן (נספח א') ממחישה שבדיווח של שנת 2003 משתמשים בערך המתואם (הריאלי) של סוף שנת 2002.
כמובן שאני מכיר את התקן 39731
ניסיתי רק להראות את פוטנציאל הבעייתיות. הבעיה, מאחר ואתה מבין בחשבונאות איננה בהתאמה החד- פעמית של שינוי שיטה אלא בהוצאות השוטפות, השנתיות
חברת חשמל הנה גוף עתיר נכסים וגם הפרש אינפלציוני של אחוזים ספורים יכול להיות מאוד משמעותי עבורה.

כהערת אגב, זוכר שבעבר כשבתקן נכתב שהוא בתוקף מתאריך ___ אם כי מומלץ ליישמו קודם ? משום מה, נראה לי הניסוח כאן כאילו מישהו מקווה שהאינפלציה תשוב ותרים ראש בשנה וחצי הקרובות ולא נצטרך לשנות את השיטה
כמובן שאני מכיר את התקן 39779
מעניין איך... הפרש אינפלציוני של אחוזים ספורים... מביא לעליה נדרשת של 15% בתעריפים... שבמקרה זהה לתוספת שנתבקשה על ידי חברת החשמל עוד לפני המעבר לתקן החדש... :-)) הרי לא ייתכן שפשוט מבלפים את הציבור!
כלומר, אני מניח שייגרמו הפסדים, אבל איך זה מגיע ל-‏15%?

בכל מקרה, אני חושב שעדיף לעבור תקן במועד אחד כדי לאפשר השוואה בין דו"חות של חברות שונות בקלות, בנושא שהוא כל כך מהותי. אבל אני לא מבין מספיק בתחום כדי לדעת עד כמה ההוראה חריגה. ברור שאם האינפלציה תרים ראש יהיה נוח יותר לכולם, חוץ מלעורכי הדין של חברת החשמל שכבר כותבים את העתירות השמנות. במקרה הזה, אגב, כמו בהרבה מקרים אחרים, את הוצאות המשפט יש לרשום תחת "הוצאות פרסום ושיווק", כי מטרתן בסך הכל להכין את הקרקע הציבורית לקראת עליית התעריפים. מתי כבר מפרקים את החברה הזו?
כמובן שאני מכיר את התקן 39802
אבל אני לא מבין למה אתה "מניח שיגרמו הפסדים"! כלומר, גם אם יהיה רשום עכשיו מספר יותר קטן בשורה התחתונה של הדו"ח, האם המציאות הפיננסית של חח"י תשתנה? כמות הכסף שיש לחח"י? אני לא מבין איך ההחלטה לקרוא למשהו "הפסד" משנה את המהות, ובפרט - איך היא צריכה (לטענת חח"י) לחייב את החברה להגדיל את הכנסותיה (ולכן להעלות מחירים).
כמובן שאני מכיר את התקן 39827
כי יש איזה שאיפה שחשבונאות תייצג את המהות הכלכלית האמיתית. לכן יש לה כללים. במקום שבו הכללים בוחרים פתאום לא לייצג את המציאות, כמו כשהם מתעלמים מהאינפלציה, אנשים ממשיכים בשוונג של לחשוב שזו המציאות. יש לזה שני היבטים: אחד, הפיקטיבי יותר, לחשוב שהשורה הזו היא בעלת משמעות. השני, הפיקטיבי פחות, הוא שהדיווח החשבונאי הוא בסיס לכל מיני משמעויות חוקיות שהן מאוד מאוד ריאליות. מההגדרה החשבונאית של "רווח" נגזר מה החברה יכולה לחלק כדיבידנדים, למשל. או כמה מס היא תשלם.

אחת הדוגמאות למשמעות השניה הוא ההפרשות שהתבקשו הבנקים לבצע לאחרונה. הם בסך הכל נדרשו להניח הנחות מחמירות יותר על הפסדים משוערים, עתידים, לא ודאיים, ומייד צנחה שורת הרווח שלהם ועימה נפלו עליהם שורת גזירות שנובעות אוטומטית מכך: בעיות במתן הלוואות נוספות, ירידה בדיבידנדים, בבונוסים למנהלים, ועוד.

איך זה משפיע? אם החברה נמדדת בסופו של דבר על פי השורה התחתונה (וזה אכן כך), הרי שאם החברה משיגה תשואה נמוכה יותר על ההון, עלות גיוס ההון שלה תהיה גבוהה יותר, וזה יפגום לטענתה בהשקעות שהיא מתכננת לבצע ולכן בפיתוח משק החשמל.
תודה! 39833

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים