 |
אני מסכים מאד עם כותב המאמר בקשר לחשיבותו הרבה של הארון הנ"ל. הכתבים היהודיים היוו רקע למוסר המערבי וללא מעט מהמיסטיקה המערבית, ומכאן חשיבותם הרבה לכל אינטלקטואל - על אחת כמה וכמה יהודי. (אליבה דספרות אנגלית, טולקין והרברט היכירו את ארון הספרים היהודי לא רע.)
אולם יש דבר שתמיד מפריע לי בכל מני קריאות "צו פיוס" כאלו היא השאלה - האם זה הדדי? האם יש אותו מקום של כבוד עבוד ספרי המדע, הפילוסופיה והמדיניות בארון הספרים היהודי? האם הדת היהודית עדיין מסוגלת - כדרכו של הרמב"ם - לאמץ את המדע ולהוקיע את האלילות? כמו שזה נראה כרגע - לא.
כמו שנאמר, "הפוסל במומו פוסל". אם היהדות לא תתנער מהסגירות, הפנאטיות והבערות שדבקו בה, לא ירחק היום והיא אכן תהיה לא יותר מאשר כמה ספרים בארון. מהרמב"ם יש מה ללמוד. מרבנים של ימינו - קצת פחות. וזהו מצב של פחיתה, שמוביל להיכחדות. לפני שהיהדות באה ללמד, היא צריכה גם להיזכר איך ללמוד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש