 |
|
 |
||
|
||||
 |
בניגוד לפעמים רבות, אני מוצא את עצמי מסכים לחלוטין עם טענותיו של מר גורביץ. נקודה אחת ראויה בכל זאת להדגשה: רון ארד היה שבוי מלחמה של מוסטפה דיראני. ככזה, הוטלה על דיראני האחריות לדאוג לשלומו. הוא מסר את השבוי כנדוניה לחיזבאללה, אירגון שאינו מכיר בנורמות החוק הבינלאומי המקובלות, ובכך גזר את גורלו של ארד למיתה. אינני משפטן, אך נראה לי שקיימת עילה להעמיד את דיראני לדין כפושע מלחמה. לצורך כזה בהחלט מותר לחטוף אותו, אך אנו מצווים לדאוג לכבודו כל זמן שלא הורשע. כאשר אנו מחליטים ביוזמתנו שהוא חלק מקבוצת בני ערובה, אנו שומטים במו ידינו את הקרקע המוסרית מתחת למעשינו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החיזבאללה מעולם לא החזיק ברון ארד. דיראני העביר אותו לאיראנים. כך, לפחות, טוענת מערכת הבטחון האמינה שלנו. וכאן בדיוק קורס הטיעון שלך. דיראני היה מנהיכ של ארגון טרור\חופש\סחר בסמים זניח. הוא העביר שבוי ישראלי למדינה ריבונית. איפה כאן פשע המלחמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיראני לא העביר את ארד למדינה ריבונית. הוא מכר אותו לארגון טרור אחר תמורת כמאה אלף דולר כמדומני. אילו היה מעבירו למדינה ריבונית ומודה בכך, היתה בכך תקווה למציאתו של אותו שבוי. כל הבעייה היא שאנו חושדים בצורה מאד רצינית (האם למערכת הביטחון יש או אין ראיות?( כי הוא נמצא באירן, אך אירן אינה מודה בכך ולכן היא נמצאת במצב נוח מאד - אי אפשר להפעיל עליה לחץ בינלאומי, לחייב אותה בביקורים של הצלב האדום, וכו'. כמו בעניין כיבוש סוריה בלבנון או "הזרוע המדינית והזרוע הפוליטית" של החמאס , מנגנון מתוחכם שמאפשר לאחראים להתנער מאחריות ולהמנע מביקורת ולחץ בינלאומי אמיתי, ואולי הגיע הזמן לערער את יסודותיו בשיטה זו או אחרת. ואגב, הרעיון שהוצא באחת התגובות הקודמות, בדבר פגיעה במטעי האופיום אשר בשליטת משפחת האריה מדמשק, הוא אכן רעיון מצויין אשר אני מקווה כי נלקח ברצינות (למרות שכפי הנראה נמנעים ממנו על-מנת לא להרגיז את הדיקטטור בזמן המשא-ומתן). - אסף |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |