 |
אמנם לא קראתי את כל התגובות {בערך חצי} אך מרוח הדברים אפשר לאמר שכמעט כולם שופטים את המאמר/האשה וכמעט תמיד בהקשרים של שייכויות מי מתקהל עם מי ואת מי צריך לאהוב/לשנוא והרי כולנו בני אדם יקרים אהובים ומתוקים כפי שכולנו היינו כשבאנו לעולם {למרות ששכנענו את עצמנו שאנחנו כבר לא} וגם שונים ולא בכדי כל אחד נולד בסביבה קצת שונה עם תכונות שונות בכדי לעבור את המסע המרתק המיוחד שלו ולכן אין מקום לשפיטה של דרך כזו או אחרת כי בתוכה חיים אנשים ואנשים מחפשים את דרכם ועצמם בכל זרם ומכל עדה הכל בעצם זניח לעומת האהבה שמקשרת בין כולם שהרי בלעדיה אי אפשר ואנחנו רואים כמה כשמישהו מאיתנו פוגש אחר בחו"ל פתאום הם כל כך אוהבים שהרי בפנים אנו אוהבים אחד את השני רק ששופטים כל היום בגלל המגננות והחסימות שלנו ולכן הצעתי הצנועה....מה זה משנה מי אני ומי אתה בואו נאהב נתחבק ונעשה טוב אחד לשני /ה נקבל כל אחד כפי שהוא ואם מישהו רוצה ללמוד ממך הוא כבר יבוא לבקש את דעתך לא תמיד אנחנו יודעים הכל והמציאות הרבה פעמים טפחה על פני כולנו ומה נשאר לנו בתור יהודים רק לחייך לעצמנו ולעולם ולצחןק בקול גדול קול של אהבה {הכותב הוא דתי המשתדל לקיים את ההלכה ומאמין בה במלואה אך מתוך הסתכלות פנימה ונמאס לו כבר שכל זרם בדת לוקח לצדו את האמת ולא מקבל את השני מאוד מאמין בחילוניות האינדבדואלית ומתוך זעקה לבורא העולם והאהבה אני כבר "מת" שעם ישראל יתגבר בתורה מצוות אהבה פתיחות שלווה ועדינות וכן לא רואה סתירה בין הדברים -ונראה לי שכל סתירה כזו שורשה בגלותיות שגם אותה אנו מקבלים באהבה כי אם אני קורא למשהו גלותיות ואתה נאחז בזה בקיום חייך אז גם זה אהבה}
רק שמחה ישועות טובות שפע של אהבה ויהי רצון שכל משאלות ליבנו הטובות יתגשמו
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש