למה? 413
אני חושב שזו חוצפה.
מי אתם, שתחליטו לזוג הורים, אם להוליד שני ילדים, או שלושה?
כל הדיון הזה, מוערר שאת נפש.
אני מאמין שרובכן לא נשואים, באשר תגובתו של הורה תהיה שונה בתכלית,
ובעיקר אם ההורה מהשכבות בהן קיים ריבוי ילודה, וכמות הילדים פרופורציונלית לכבוד ראש המשפחה וכבוד המשפחה.

הדיון שצריך להעשות הוא איך להתאים את העולם לאוכלוסייתו הגדלה.
מבחינת מיקום - אין ספק שיש מספיק, באשר רוב שטחי העולם אינו מיושב.
באשר למזון - התעשייה והמדע יאלצו לספק את התשובה לכך.

הגבלת ילודה צריכה לבוא ממניעים אישיים. בשכבות המשכילות ניתן בבירור
לראות כי קצב הגידול הוא סביר, ואפילו שלילי. בשכבות הנמוכות לא כך הדבר והוא ישאר במצב זה כל עוד לא תבוא הקדמה אל השכבות הללו.
אולי הצעד הראשון לפתרון בעייה זו היא השקעה בשכבות החלשות, במטרה לקדמן
למה? 417
האם כבודו של ראש משפחה כלשהו צריך להוות עילה להשמדת אלפי מיני בעלי חיים מידי יום? האם הוא צריך להוות עילה לירידה דרסטית ברמת החיים הממוצעת על הפלנטה שלנו?
הטלת יהבנו על "המדע והטכנולוגיה" שימציאו לנו פטנטים וכך לפתע פתאום נוכל לספק לכולם את כל צרכיהם היא ילדותית ולא-מציאותית. החקלאים במדינות בהן קיימים יערות הגשם פורצים עוד ועוד אל תוך היערות ומשמידים עוד ועוד דונמים של סביבת חיים יחודית בעלת צורות חיים מיוחדות לה, וכל זה משום שהאדמה שהם חיים עליה אינה מסוגלת לספק להם את כל צרכיהם. מרבית השטחים הראויים לעיבוד על כדה"א כבר מעובדים, וחלקים עוד יותר גדולים מהם נמצאים במצב מדולדל עד מאוד, והתוצאות ניכרות ביבול.
אין ספק שישנם עוד צעדים שיש לנקוט *בנוסף* להפחתת הילודה, כמו הקטנת צריכת המזון שלנו והגבלת המזון הבשרי שאנחנו אוכלים (ובתור אוהב בשר תאוותני, אני אומר זאת בכאב גדול). כמות השטח הדרושה לגידולים חקלאיים כדי לספק אדם אמריקאי ממוצע, למשל, גדולה פי 10 מאשר הכמות שדרושה כדי לספק את דרישותיו של בן העולם השלישי (ואני אומר לספק - לא להשאירו בחרפת רעב). (את הנתונים אני שואב מהספר Consilience של אדווארד או. ווילסון שכבר הזכרתי בעבר).

לשאלתך מהיכן לנו הזכות לקבוע לאנשים ללדת כך וכך ילדים - הזכות נובעת מאותו המקום שנותן לנו את הזכות לקבוע מאיזה גיל בעילת אישה היא חוקית, או לקבוע חוקי התנהגות במלחמה, או לקבוע איסור על רצח, או כל חוק אחר - המטרה היא לדאוג שנוכל לחיות. מי שאינו רואה את הסכנה הגלומה בהמשך פיצוץ האוכלוסין, אין זה אומר שיש להרשות לו להמשיך להתרבות כאילו אין מחר, בדיוק כשם שאדם שאינו רואה את הסכנה שבריסוס אזורי מגורים בגז עצבים - יאסר על-ידי הרשויות שירצו למנוע ממנו לפגוע באנשים תמימים.

ניסוי מפורסם למדי שנערך בשם "ביוספירה 2" נכשל כשלון צורב - הניסוי ניסה לדמות כיצד יתקיימו החיים ב"חממת חיים" שתוצב, למשל, על פלנטות אחרות. הבועה הזו נותקה לחלוטין מכל קשר עם העולם החיצון (מלבד קשר אלקטרוני שנועד כדי לערוך בקרה אחרי המצב בפנים), ושמונה אנשים (אם אינני טועה) ננעלו בפנים למשך שנתיים. לא לקח למערכת האקולוגית הרבה זמן כדי לקרוס, והמדענים נאלצו להזרים פנימה חמצן לאחר שהצמחים בתוך הבועה כשלו במשימתם. הנסיינים נותרו בפנים את מלוא השנתיים, אך לא בלי עזרה מבחוץ, ולא בלי מאמץ עילאי שלא ניתן יהיה לקיימו לאורך זמן במושבה חוץ-ארצית אמיתית.
ניתן היה ללמוד מספר דברים מהניסוי הזה, אך בעיקרו, הוא נכשל. מכך אנו למדים שאל לנו להסתכן במשחק עם האיזון הטבעי הצר שקיים על עולמנו - איזון שהושג לאחר מיליארדי שנים של התפתחות החיים על פניו. השינוי שגרמנו לכדה"א משתווה להשמדות המוניות של העבר, השמדות שנדרשו לטבע אלפי שנים כדי לתקן וליצור מגוון רחב של חיים חדשים במקומם.
אם נפגע בטבע הזה יתר על המידה, סביר להניח שלא נהיה כאן בסיבוב הבא, וחבל.
הם יורים גם בסוסים 649
יש כמה דברים שאינם נהירים לי די הצורך, בכל הנוגע לאימת פיצוץ האוכלוסין.

איך הפיצוץ הזה הולך להתרחש? האם המונה האלקטרוני של מספר האנשים בעולם יקרוס לפתע בבאג N10G כאשר יוולד האזרח העשרה מיליארד? האם קרום כדור-הארץ יקרוס תחתיו כאשר יוולד התינוק שישבור את גבה של אמא-אדמה?
מנין הידע המוחלט כל-כך, שגידול האוכלוסין יגרום ל"הרס המין האנושי"?

כפי שכבר אמר מישהו למעלה, האבולוציה תשיג אותנו בסופו של דבר. לא כולם יגוועו ברעב בבת-אחת. אז נכון, אנשים ימותו, ואני בטוח שיהיו די הרבה שלא כל-כך יאהבו את זה, אבל זה יהיה באופן זמני.

צריך להבין, שבכל מצב שעלול להתרחש בעתיד, שתי העובדות הבאות יהיו נכונות:
למי שיהיה כסף יהיה אוכל. ולמי שיהיו יותר ילדים יהיה פחות כסף.

אנשים שיעשו את החשבון הפשוט יבינו שהבאת ילד נוסף לעולם מקרבת אותם לסף העוני. הם יבינו שבכך שהם מביאים עוד ילד לעולם, הם פוגעים קשות בתנאי המחייה של משפחתם. הם יצטרכו להפעיל שיקול דעת ולהחליט אם האושר שיביא להם ילד נוסף שקול למחיר הכלכלי שהם יצטרכו לשלם.

עם זאת, יש היום קבוצות רבות, שמבחינתן "פרו ורבו" הוא עקרון קדוש, העולה בחשיבותו על כל הפסד כלכלי, ויש קבוצות אחרות שפשוט לא אכפת להן. כל זה טוב ויפה כל-עוד העוני פירושו אי-נוחות גרידא. המצב עשוי להשתנות כאשר עוני יהיה השלב האחרון לפני מוות ברעב. מי שלא ישכיל עד אז לכלכל את צעדיו, ימצא את עצמו במצב מאוד לא נעים. אנשים ימותו, זה נכון, אבל לאלו שישרדו יהיה אוכל, ומן הסתם גם פחות פיות להאכיל. זוהי האבולוציה במיטבה. המין האנושי ימשיך להתקיים.

ובכלל, מי אמר שהמדע לא יבוא לעזרתינו עם פתרון יצירתי משלו? נבועות הזעם הללו תמיד מזכירות לי את אחת ההערכות הפסימיות ביותר של סוף המאה ה-‏19 בנוגע לכמות העולה של הכרכרות בדרכים, לפיה "אם יימשך קצב הגידול הנוכחי, עד שנת אלפיים העולם יטבע בחרא של סוסים".

יוני
הם יורים גם בסוסים 655
ההערכות נבנות על כך שמעבר לכמות מסויימת של בני אדם, פשוט לא תהיה אפשרות לגדל מספיק מזון עבור כולם. זה לא כאילו העולם יחרב, אבל כמויות אדירות של אנשים ימותו ברעב (כן - אפילו יותר מהיום) ויתבצע פחות או יותר אותו תהליך שקורה אצל כל בעל חיים שגדל מעבר לגבול היכולת של הסביבה שלו - צמצום מהיר מאוד וירידה הרבה מתחת לכמות האופטימלית של יחידים.
התהליך הזה חוזר על עצמו פעמים רבות בהרבה מקומות. יש שתי סיבות שזה שונה אצל בני אדם:

1. כששליש עד חצי מאוכלוסיית בני האדם תגווע ברעב, זה יהיה הרבה יותר מזוויע עבורנו מאשר כששליש עד חצי מלהקת זאבים כלשהי בסרי-לנקה מתה ברעב.
2. כגודל העלייה - כך גודל הנפילה. בני האדם מגדילים את הכמות שלהם בכל העולם כבר מאות שנים בלי הפסקה ובלי דילול. כבר היום אנחנו מנצלים את האדמה הרבה מעבר למה שהיא אמורה לספק בתנאים נורמליים. במקרה של יערות הגשם, אנחנו פשוט משמידים את האדמה הזו, שאינה מתאימה לגידולים חקלאיים לאורך זמן.

הבעיה עם הפתרון הדרוויניסטי שאתה מציג (גם בהודעתך השניה) היא שהמין האנושי, בד"כ, לא ירשה לעצמו פשוט להפקיר את כל מי שלא היה חכם מספיק להוליד כמות מצומצמת של ילדים. מדיניות הרווחה השתרשה בכל המדינות - וטוב שכך. עכשיו לבוא לאנשים ולהגיד - אנחנו נדאג שתסבלו בגלל שהייתם טפשים (גם אם נגיד את זה בשקט, בלי שירגישו, ונעטוף את זה בנוסחאות כלכליות), יהיה בלתי נסבל מצד החברה, ואין סיכוי שרעיון כזה יצליח להתקיים - לא במדינות הדמוקרטיות, לפחות.

אני מסכים שיהיה קשה לאכוף הגבלה ישירה, אך לדעתי הרבה יותר חכם לא לאפשר לאנשים להביא ילדים לעולם, מאשר להותיר את הילדים אחר כך לגווע ברעב.
הם יורים גם בסוסים 701
הדרוויניסטיות שאני מציג אינה "פתרון". אינני מציע כמדיניות להשאיר אנשים לגווע ברעב. ברור שככל שיאזלו המשאבים, אני אתמוך בחלוקה יותר הוגנת שלהם. אבל בסופו של דבר המחסור יגיע, לא משנה כמה אוכל תחלק.

תמיד יש אנשים עשירים יותר ועניים יותר. דמוקרטיה היא לא קומוניזם, ואפילו שם יש שוק שחור.

אני גם לא מדבר בהכרח על מוות. ציינתי שברגע שעוני יהיה יותר קרוב למוות, יותר אנשים יתחילו להבין את הקשר בין ריבוי ילדים ורמת חיים, והילודה תצטמצם מעצמה. צריך פשוט להגיע קרוב לתחתית כדי להבין זאת.

אבל אם שום דבר לא יעזור, ומספר האנשים ימשיך לגדול, יהיו קורבנות. ובסופו של דבר, אם *מישהו* ימות, הוא יהיה מתחתית הפירמידה. ולא בגלל שזו המדיניות - פשוט בגלל שככה זה.

יוני
הם יורים גם בסוסים 657
יש מן האמת בדבריך, אולם במדינות בהן ילודה מרובה היא באמת בעיה; במדינות בהן מוות מרעב הוא דבר שקורה על בסיס רחב כבר היום – ילד נוסף אינו הוצאה נוספת, אלא סיכוי להכנסה נוספת – בשל עבודת ילדים, בעיקר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים