עצם לעתיד 414470
לדעתי, אם יש אינדיקציה ללאן הולך השוק הרי שהיא מצויה בהצלחה הפנומנלית של חנות המוסיקה של אפל - iTunes.

על פניו, ועל פי הגישה המקובלת הרי שחנות זאת הייתה צריכה להכשל. הDRM הוא מינימלי וממש לא אפקטיבי למי שגמר בדעתו לגנוב וגם למשתמש הפשוט זו מגבלה מאוד קלה לעקיפה (תמיד אפשר לצרוב דיסק אודיו רגיל שמעלים לחלוטין את הדיאראם). אין שילוב של פרסומות במדיה הנמכרת ואין אפילו ערך מוסף של מכירה של טובין פיזיים. מה יש? נוחות שימוש. השימוש בחנות נוח, מהיר, צבעוני ו*אמין* בהרבה מהחוויה שמספקות תוכנות השיתוף למיניהם. למרות שהערך של נוחיות השימוש איננו מביס לחלוטין את הגניבות אצל כולם, אצל רוב רובה של האוכלוסיה יש נכונות לשלם ויש הבנה שהדבר הוא הוגן וחיוני.

אפל בחרה בDRM מינימלי משום שהשירות שהיא מעניקה הוא משלים לדבר העיקרי אותו היא מוכרת - אייפודים. אפל היא חברת חומרה וככזאת היא מעוניינת בהפיכת החומרה שלה לשימושית ונוחה. הDRM שבו היא בחרה הוא בבחינת תשלום מס שפתיים לחברות התקליטים שהיו מאוד סקפטיות לגבי הקונספט. חברות כמו מייקרוסופט נוקטות גישה שונה, הדאגה הראשונה של מייקרוסופט היא שלא יגנבו את התוכן ולכן היא עסוקה, יומם ולילה, בתכנונים מתכנונים שונים כיצד להפוך את הפיראטיות לבלתי אפשרי ובתוך כך הורסת את חווית המשתמש (הגרועה ממילא, כפי שמייקרוסופט נוהגת לעשות גם בלי מלחמה בפיראטיות) וזאת הסיבה לכשלונה, עד כה, בתחום מכירות המוסיקה ונגני מפ3.

ליצרני המדיה יש ייתרון אחד על פני הפיראטים, הם לא צריכים להסתתר ולא צריכים להתפתל והכי חשוב, יש להם משאבים כלכליים גדולים שמאפשרים להם לספק תשתית טובה ומהירה לאספקת המדיה. זה מאפשר להם, עקרונית, לספק חווית משתמש נוחה בהרבה ממה שמספקים הפיראטים. הבנת הנקודה הזאת היא המפתח להצלחה או כשלון בתחום.

למרבה הצער מרבית ייצרני המדיה אינם מבינים זאת ולכן הם עסוקים בנסיונות נואלים למגר את המציאות הזאת ולהחליף אותה במציאות שתהיה נוחה יותר להם.

ישנן שתי חזיתות למאבק של יצרני המדיה.
א. DRM. זה כמובן מאמץ לגיטימי, אם כי חסר תוחלת, ייצרני המדיה מנסים להפוך את ההעתקה והפירטיות לבלתי אפשריות או מאוד קשות. הצרה היא שהדבר הוא גם בלתי אפשרי וגם פוגע קשות בחווית השימוש - ובלקוחות הלגיטימיים
ב. חקיקה. הרעיון כאן הוא פשוט, במקום שיצרני המדיה יתאמצו כדי למנוע העתקה על ידי ערך מוסף גדול יותר לשירותים הלגיטימיים או הגנה מפני העתקה, יאסר בחוק לבצע את אותה העתקה והמדינה, באמצעות בתי המשפט והמשטרה, תאכוף את החוק. עיקר כוח המשיכה של הרעיון הזה הוא אותו מניע עתיק שבגינו תמיד מטילים על המדינה תפקידים - מישהו אחר ישלם את החשבון. הצרה היא שבעוד שמישהו אחר אכן ישלם את החשבון, אין למדינה יכולת אמיתית לאכוף את החוק. פשעים ללא קורבנות פשוט אינם ניתנים למיגור.

המאבק של חברות המדיה, אם כן, נועד לכשלון. ומה יעלה בסופן? במוקדם או במאוחר לא תהיה להן ברירה אלא לאמץ מודל כמו אפל (DRM מינימלי + שירות נוח ונגיש) ולחיות עם מידה מסויימת של פיראטיות, בשוליים.
עצם לעתיד 414471
נדמה לי שהגיע הזמן לגלות לעם מה זה "DRM".
עצם לעתיד 414473
Digital Rights Management - שם אחר להגנה מפני העתקה
עצם לעתיד 414563
לזה קוראים "גילוי *לא* נאות", לא? אלה ר"ת חסויים...
עצם לעתיד 414568
גילוי מכוערות.
עצם לעתיד 415209
במציאות DRM זה לא Digital Rights Management אלא Digital Restrictions Management.
ניחוש לגבי העתיד 414505
בגלל כל המינוסים של שיטות הגנה על מדיה קשיחה שרשומים למעלה ובגלל שכנראה יקח יותר זמן להפוך את רוב האנשים להגונים מאשר לפתח טכנולוגיית שידור אלחוטית בפס מאוד רחב, אולי יבוא יום וגם מוסיקה תעבור לפורמט של 'על פי דרישה', כמו שידורי סרטים (Video On Demand - VOD)
עצם לעתיד 414579
הניתוח שלך נכון בעיני אבל אני חולק על המסקנה: העתיד, לגבי דידי, הוא תוכן נטול DRM בצורת שירות נוח ונגיש.
ההגבלה של אפל על צורת השמיעה של השיר (פורמט שאפשר, כמדומני, לשמוע רק באייפוד או רק בתוכנה הספציפית שלהם ורק על מחשב בודד) נראית לנו סבירה משתי סיבות: א. אין אלטרנטיבה טובה, וב. נראה לנו סביר לעשות מעשה קטן, שחוקיותו מפוקפקת, בשביל להמיר את השירים לפורמט אחר.
זה לא יכול להמשך לאורך זמן. הצרכן לא מעוניין להרגיש שהוא גנב בגלל שהוא רוצה לשמוע את המוזיקה שלו (והאירופאים והאמריקנים הרבה יותר רגישים מאיתנו למעשים בלתי חוקיים, אפילו קטנים). אני מאמין שבקרוב תבוא אלטרנטיבה טובה יותר, שבה יהיה לצרכן שליטה על הפורמט; האלטרנטיבה תגרור את השוק לעולם בו הDRM בלתי רלוונטי. כבר היום songs.co.il מציע אלטרנטיבה לא רעה לשירים ישראליים.
צריך להבין שהמחיר שנשלם כחברה בתמורה לאכיפת DRM הור הרסני מאוד. עדיף לכל הצדדים (למעט כמה תאגידי ענק, שפרנסתם בתיווך) להציע את הסחורה בזול, כך שלא ישתלם לצרכן לגנוב אותה.
עצם לעתיד 414583
אני לא סבור שיש ביננו מחלוקת אמיתית בנוגע לתחזית אלא יותר באשר למהותו של הDRM של אפל. ההגבלה שאפל משיתה עליך עם הפורמט שלה היא די אפסית ואין שום בעיה להמיר לפורמט אחר. כל שעליך לעשות הוא לצרוב דיסק ואז לעשות לו ריפ מחדש (או להעביר למחשב אחר). תכלס, אני מתקשה למצוא סיבות לגיטימיות לצורך להמרה מלבד מעבר לנגן אחר, דבר שמאוד לא סביר שאפל תרצה לעשות קל מדי בשבילך אבל זה לא באמת קשור לDRM.

האם בעתיד יזנחו לחלוטין את הDRM? בטווח הארוך אני סבור שכן, בטווח הקצר - סביר להניח שעוד חברות יאמצו את המודל של אפל.

הסכנות? בעיקר חקיקה מטופשת כמו שהצרפתים מנסים (ניסו) לעשות. כדי למצוא פתרונות אנחנו זקוקים לשוק חופשי ולא לפקידי ממשלה שעושים אמולציה של מה שנדמה להם ששוק חופשי ותחרותי צריך להיות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים