 |
|
 |
||
|
||||
 |
עם החינוך שלך אני מניח שלא מעט אנשים יחליטו שנחמד יותר מעבר לים, שם אין מלחמות ולא צריך את הזוועה הזאת. זאת בעצם הבעיה העיקרית אצלנו, שהציונות בתהליך גסיסה מתמשך כבר כמה עשרות שנים וליותר ויותר חלקים בציבור לקיים את המדינה הזאת זה לא כל כך חשוב, בטח אל מול מה שצריך להקריב בשביל זה, עדיף להגר בשעת הצורך. הפכנו לחברה מערבית מודרנית שצריכה להתמודד עם בעיות שאין לאף חברה מערבית מודרנית אחרת. אז יש מזל שאנחנו עוד מצליחים להרעיל פה ושם ילדים כדי שילכו להלחם, בלי זה זה לא ילך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה כרגע היא להסביר לנוער את הצורך בציונות. הנוער לא רואה את הצורך בציונות (ולא ברמת הסיסמא) ועל כן המציאות לא מפתיעה כלל וכלל. פתרון ''ההרעלה'' הוא זמני, לא איכותי ולא יעיל לטווח ארוך. עוד טלאי שבא לכסות על כשלונה של מערכת החינוך. אבא שלי הגדיר זאת יפה - במקום לעשות טיפול מקיף פועלים בשיטה של פיצוץ פצעים בפרצוף. אלון תובל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מבחינה פונקציונלית יש יתרונות ב"להרעיל" ילדים בני 18 כדי שילכו להלחם כשם שיש יתרונות במתן חתיכת בשר נותפת דם לאילוף כלב שמירה. אולם אני רוצה להאמין שקיומנו כאן הוא לא רק פונקציונלי לשימור הרגע אלא גם ערכי אם שאפיות לעתיד טוב יותר הנערים ש"מורעלים היום" יגדלו להיות אזרחים חסרי אמונה בבנית עתיד שלא נשען על החרב וכל מי שמכיר מעט היסטוריה יודע שכל שינוי חיב להתחיל מאמונה בסיכוי כפי שאמר יגאל אלון (שהיה איש צבא אבל גם איש שמאל במובן האמיתי של המושג) "המתגדרים בבקעת הריאליזים סופם לשקוע בה עד צוואר" וחוץ מזה שבתור חייל קרבי אני יודע שניתן (גם עם יותר קשה) לשלוח אנשים לקרב בלי תאוות הרג חיתית זהו בסיסיו המוסרי של צה"ל המתגלם ברוח צה"ל והוא ההופך אותנו לטובים במלחמה הזאת ברגע שנהפוך לתאווי דם לא יהיה לנו שם יתרון מוסרי על המחבלים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו סיקרנת אותי: מה המובן האמיתי של "שמאל" ואיך יגאל אלון התאים לו? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |