429762
אני חייב לציין שאף פעם לא הבנתי למה כיוון אחד העם במילים ''מרכז רוחני''. כשהייתי תלמיד ושאלתי, ענה לי המורה במליצות שלא הסבירו שום דבר. גם כותב המאמר משתמש במליצות הללו.
429769
זה מין מרכז כנסים כזה שבו נפגשים אינטלקטואלים המחזיקים באמונות ודעות שונות ‏1 במטרה להחליף רשמים באופן תרבותי על סוגיות היסטוריות אקדמיות גרידא ‏2. בהפסקות מסתודדים לצד מיחמים מפכים ומפכסמים עוגיות חרש. בסוף הכנס נאספת מגבית צנועה לקניית זר פרחים נדוש למארגנים. סוכנויות הידיעות כותבות על כך 150 מילים צפויות מראש ועורכי הלילה מוסיפים כזאת וכזאת הברקות לשון בכותרת. טרם הוחלט אם מרכז רוחני זה טוב לצמיחה או למדד הפיתוח האנושי.

1 למשל: פרסים זרתוסטראיים המתחזים לשיעים ויהודים אנטי-ציוניים המתחזים לקוני למל.

2 למשל: האם אכן התרחשה שואה לעם היהודי במהלך מלחמת העולם השנייה.
429772
צחוק, צחוק, אבל ב-‏1889 הטלפון לא היה בדיוק דבר נגיד במזרח אירופה, האינטרנט, הטלויזיה, תקשורת הלווינים, הרדיו והטלפונים הסלולרים עוד לא הומצאו, וכשאינטלקטואלים רצו להחליף דעות זה עם זה, הם היו צריכים לכתוב מאמרים ולשלוח אותם בדואר (עם סוסים ואוניות) ולחכות לתשובה, לפעמים אפילו חודשים. במציאות כזו, האפשרות של כינוס מאכז אינטלקטואלי גדול בו אפשר להחליף דעות באופן יומיומי ודאי נשמע כמו רעיון מבריק. אילו אחד העם היה בעל גישה יותר טכנולוגית, הוא היה כותב על האינטרנט.
429946
התיאור שלך לכנסים הוא מעליב במתכוון. ברור שמדובר בכנסים שבהם אוכלים גם רבע עוף ובורקס והנוכחים מקבלים תיקי קרטון יפים עם שוליים מוזהבים ששמותיהם מופיעים עליהם באותיות מאירות עיניים.
מרכז רוחני 430321
למען האמת גם אני כשלמדתי בשיעור היסטוריה על רעיון המרכז הרוחני דמיינתי לעצמי איזה מין מרכז קונגרסים כזה, שמדי פעם נערכים בו כנסים בנושא 'החברה הישראלית לאן?' וכד' - ואולי ליד זה גם איזה מכון מחקר צנוע.
אבל, כשמסתכלים בכתבים של אחד העם עצמו מתקבלת תמונה אחרת לגמרי. למעשה הוא התכוון שבארץ ישראל יוקם יישוב גדול של יהודים, יישוב שיהיה מבוסס על חקלאות ותעשיה ויהיה עצמאי מבחינה כלכלית ותרבותית. לאמתו של דבר החזון הזה קרוב מאד לתכנית של הרצל על הגירה המונית של יהודים. התכנית של א"ה נבדלת מזו של הרצל רק בכמה נקודות:
1. אצל א"ה הצד המדיני של התכנית הוא שולי. היישוב בארץ ישראל אינו אמור בהכרח להיות עצמאי מבחינה מדינית ולכן אין חשיבות רבה כל כך להסכמת העולם ולצד הדיפלומטי של הסיפור.
2. ההגירה אצל א"ה אמורה להיות סלקטיבית. ההנחה היא שארץ ישראל אינה מסוגלת לפטור את כל בעיות העם היהודי. במקום זה עדיף לקבץ אליה קבוצה קטנה, איכותית ואידיאליסטית של אנשים שיקימו חברה חדשה ויהוו את הלב התרבותי של העם היהודי, גם אם בסופו של דבר הרוב המוחלט של העם ימצא את מקומו באמריקה למשל.
3. מאחר שע"פ א"ה ההתיישבות בא"י לא הייתה אמורה לפתור את מצוקת היהודים, א"ה חשב שאין שום סיבה שהיא תתבצע במהלך אחד של הגירה המונית כפי שחלם הרצל. הוא העדיף תהליך של בניה איטית של חברה שתאפשר לה להתפתח באופן הדרגתי ולהתבסס מבחינה כלכלית ותרבותית.

בקיצור, כאשר א"ה דיבר על מרכז רוחני הוא לא שלל את ההתיישבות הציונית והוא גם לא התנגד לרעיון הבית הלאומי. (הוא אף היה בין אלה שפעלו למען השגת הצהרת בלפור). אולם לשיטתו, עתידו של המפעל הציוני תלוי קודם כל בשאלה מיהם המתיישבים שיבואו. לדעתו הם חייבים להיות כאלה שעלו בעיקר מתוך מניעים ציוניים, כאלה המסורים לרעיון התחייה התרבותית של העם היהודי וכן כאלו שהגיעו מתוך לב ליבה של המסורת היהודית. (או במילים אחרות, הם צריכים להיות דומים יותר לחלוצים האידיאליסטיים של העליה השניה מאשר ליהודים המתבוללים ממערב אירופה, או למהגרים העניים שברחו מרוסיה בעקבות הפרעות). לשיטתו, אם אכן יבואו אנשים כאלו ויקימו חברה חדשה בארץ ישראל, ממילא גם תתפתח שם תרבות יהודית מקורית וייווצר שם אותו 'מרכז רוחני' שכולנו זוכרים משיעורי ההיסטוריה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים