 |
תומאס פרידמן בטורו היום, מרחיב ומעמיק את הסיפא של המאמר שלי. הוא מדווח מפאשוואר על הנטיה ההולכת וגוברת ללימוד הקוראן על חשבון
לימודים כלליים שלמעשה הולכת ונכחדת בפקיסטן עקב התמוטטות מערכת החינוך הממלכתית. לדוגמא יש היום 39,000 מדרסות בפקיסטן לעומת 3,000 לפני כ-20 שנה. בכל הספריה הענקית שהוא ראה היה רק מדף אחד עם ספרי מדע, וגם הם משנות העשרים.
לדעתי, לא מפתיע שהשכבה הגבוהה שיכולה להרשות לעצמה יודעת בדיוק מה לעשות ושולחת את בניה וכן, את בנותיה, להתחנך במערב.
אם למתוח השוואה לדיון המקביל עם עזר על ערכי לימוד התורה בחברה מודרנית, אין צורך להסביר מהי המשמעות של התרכזות בלעדית בלימודי קודש1.
פרידמן מסכם שאין מה לאמריקאים לחפש באזור כל עוד האוכלוסיה המקומית מרשה קיומם של דעות כמו "הקולה שלכם מתוקה והמדיניות ארסית" כל עוד הם לא ירצו את הכיוון הבסיסי של החברה, אין מה לעשות שם עם טנקים. השאלה היא אם המערב יכול, כמו שפרידמן קורא, לחזור לשם רק עם ספרי לימוד או שהמערב חייב לנסות זאת.
1 לא צריך להגזים בהשוואה משום שהחברה הדתית היהודית שרויה בתוך חברה גדולה יותר בעלת ידע ויכולות "מדעיות" שהחברה הדתית משתמשת בהם ומכירה אותם או לפחות בעלת נגישות מידית אליהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש