 |
|
 |
||
|
||||
 |
קצת צרם לי המשפט "אנו נדרשים להבחין בפרטים שקודם התעלמנו מהם, כמו ערבים" - זו האשמה קצת קיצונית יחסית לשירים עצמם, ויש כאן תחושה שניסית לכפות את תפיסת עולמך על היוצר. כל השאר - משובח. אבל למה להתייחס רק לשלושה שירים פותחים + קטע אינסטרומנטלי? האם שאר השירים לא תואמים את הקונספציה, או שמא קצרה היריעה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני שמח שנהנית מהקריאה. בחרתי במודע להתייחס למספר מוגבל של שירים כדי לא להפוך את הניתוח למייגע ודקדקני. אני רואה את כל האחד מהאלבומים כמכלול יצירתי שלם, אבל אני חושב שניתוח מפורט יותר לא היה מעניק ערך מוסף. מלבד זה, אני מאמין בכך שמעט יכול להגיד הרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני חושבת שהניתוח מתאים ומעניין מאוד. אין ספק שהשירים של יוצרים אלו לא מנותקים מהמציאות הישראלית שבצילה הם ניכתבים, אבל מצד שני, ההתייחסות לאלבומים שלמים באספקט הזה בלבד מבלי לקחת בחשבון מטען אישי של היוצרים קצת לוקה בחסר. בכל אופן תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |