 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה כותב על כך שהתקשורת מנצלת את המזעזע לטובת המכירות, ומוכיח זאת בעזרת השמעותיו של הסינגל החדש של צינוביץ'. אתה כותב כי צבעוניות אישיותו הציבורית של צינוביץ' היוותה לו את הגימיק, וכיוון שסיימה את תפקידה, לא התאפשר לו קיום כאמן. ואתה צודק. כי הגימיק, ששימש את צינוביץ ב"בפרוייקט הג'יברי", אכן אזל (מוקדם הרבה יותר משאתה מתאר, אגב). אותו גימיק, העניק לו השמעות בלתי פוסקות של "סוניה". אבל הטריקים שידע התינוק בן השנה לעשות, לא מענינים את הקהל, אשר רואה מולו יצירת בחרות המשתמשת באותם טריקים עצמם. צינוביץ' הרגיש שרוף כי אזלו לו הכלים המוסריים להתמודדות עם קהל, שלא אוהב את המוזיקה שלו, ולכן פנה לכזב ולרמייה. יכול באותה המידה לבוא אמן, משולל גימיקים (עברי לידר, למשל), כזה שנקטל בביקורות (שלמה ארצי, למשל), ולהצליח. למה? כי הקהל אוהב אותו. ובאותה המידה, יכול אומן ליצור תקליט אחד, והקהל יחבק אותו בשתי ידיו, ותקליט אחר, שייחשב כישלון צורב (יהודית רביץ, אחת הזמרות הפופולריות בארץ, שמכרה עותקים ספורים מתקליטה הקודם, "איזו מין ילדה") נ.ב. - אבי גרייניק הוא אחד הכשרונות הבולטים במוזיקה בעיני. קלידן מוכשר, ובעל קול מקסים.לא הזדמן לי להאזין לאלבום של 'לולה' כולו, אבל ימים של שקט הוא שיר נפלא. הגימיק של "לולה", אגב, לגיטמי, כי אין בו אלמנט שקרי. אולי היה צריך צינוביץ לפנות קודם לסטנד-אפ.... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בא נעמיד דברים על דיוקם. האמירה האומנותית היא במעשה ההתחזות ובתשומת הלב המוגזמת ביותר שקיבל צינוביץ. אתה משוכנע שהמטרה של צינוביץ היתה המוזיקה ואני חולק עליך.האמירה הייתה בהתחפשות. לגבי גריניק- אינני יודע למה אתה מתכוון ב"קלידן מחונן" אני לא ראיתי אותו מפגין משהו מיוחד בדיסק. בא נאמר שרמי קליינשטיין (אם כל כמה שאני לא מסמפטו( הוא קלידן טוב בהרבה ואני לא חושב שמיהו היה לוקח את קליינשטיין כ"נגן אולפן" (למעשה מבין *הזמרים* בארץ היחיד ששימש כנגן אולפן הוא יהודה פוליקר. כל השאר עשו זאת כחלק מלהקה או כמפיקים)כישרון מוזיקלי יוצא דופן הוא לא ממש תאור שהולם אותו, הוא מוזיקאי סביר ביותר ולא מעבר לכך. ואני שמעתי את כל הדיסק של לולה ויותר מפעם אחת.אם אתה מחפש מוזיקאים כישרוניים שלא עושים רעש תמצא זמן להאזין לאהרון רזאל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין ''השרוף'' אני איתך, פוגל, כמו שכתבתי למעלה. רק אוסיף שאינני יודע את כשרות כוונותיו של צינוביץ ואין זה משנה בעיני. למעשה שעשה יש משמעות אמנותית- חברתית חשובה ואם לא צינוביץ- מישהו אחר היה צריך לעשות מעשה חכם זה. ויכול להיות שצינוביץ כלל לא התכון אליו- זה בכלל לא משנה. אם כבר אתה מחלק ציונים למוסיקאים מחוננים תן כלים למי שלא מכירים אותם להתרשם מהם. תביא מוסיקה שהוציאו, אולי גם ניתוח של דרך היצירה. תביא נימוקים על מה זכו להיות ניתנים כדוגמה לכשרון. וחוץ מזה- גדלים בארץ עוד מוסיקאים רבים כשרוניים ביותר שלא עושים רעש כי אין להם כסף והם מנודים מהתקשורת בשל איכות- יתר. צינוביץ, אם הוא כזה או לא, הביא אמנים אלה לביטוי בפרשיה האחרונה. אני ממליץ לך למצוא אותם (חפש מתחת לפנס). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צינוביץ' עצמו אינו מנכס לעצמו אמירה אומנותית כלשהי בתחום ההתחפשות - אל תעשה זאת בשבילו. ובהקשר של לולה: בינתיים הזדמן לי לשמוע עוד שניים או שלושה שירים מאלבומם החדש. חשתי אכזבה מסוימת אמנם, מהמכלול, אבל הערתי בהקשר לאבי גרייניק נותרת בעינה, ואף מקבלת תוקף מחודש. הוא איש בעל יכולות ווקאליות מדהימות, ומהמעקב שלי אחר עבודתו המוזיקלית בסטנד-אפ, אני יכול לומר לך, שהוא האדם היחיד שמסוגל כיום להלחין שיר למערכון, שיכול ואף ראוי לעמוד בפני עצמו כשיר, במנותק מהמערכון. אשמח לקבל, אגב, את המלצתך, אם רק תאמר לי מהו סגנון המוזיקה אותו מנגן אהרון רזאל, ומה שם הדיסק שלו, כדי שאוכל לרוכשו, אם אמצא לנכון לעשות כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב חזרנו לאותה נהקודת פתיחה : אתה טוען שאין אמירה אני טוען שיש. לגבי אבי גרייניק- יש לו קול טוב ומדויק, ויכולת הלחנה שאולי היא פנומן בסטנד-אפ (מי בכלל מתייחס לפלטפוס וילדים סורגים כסטנד-אפ?) אבל לטעמי היא לא מספיק בשביל לסחוב דיסק. אהרון רזאל הוא מוזיקאי צעיר , בעל תואר שני במוזיקולוגיה (הוא למד אצל אנדרה היידו- זה בר-אילן או ירושלים?)שיוצר הכל -רוק , ג'אז,ראגיי פופ וקצת סמבה. העניין שבגללו הוא לא מגיע לתודעה זה שהוא דתי ולכן המוזיקה שלו עוסקת הרבה בזווית הדתית (כלומר הוא מלחין פסוקים, אם כי הוא לא מלחין טקסטיים שיגרתיים אלא פסוקים שאף אחד לא חשב להלחין לפניכן)אבל ממספר נסיונות שהם אני וחברי השמענו אותו למוזיקאים לא דתיים הדעה הכוללת הצביעה על מורכבות רבה ועומק במוזיקה. אפשר להשיג את שני הדיסקים שלו "מים רבים" ו"סנה בוער" בחנויות של "מוזיקה חסידית" אם כי אין לו שום קשר לפריד-בןדוד ושאר הפופיסטים ולדוס-דאנסים. או לעיתים בחנויות לתשמישי קדושה שמחזיקות גם מוזיקה (כמו בחנויות של חב"ד) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |