מהומה על לא מאומה 4560
בראשית דברי, עלי להודות כי לא קראתי את כל התגובות למאמר (בכל זאת, 89!), אולם נראה לי כי הצלחתי להבין את הרוח המנשבת מהן, ואני חייב לומר כי לא ממש הבנתי על מה המהומה.
אנסה להעביר, בשתיים שלוש נקודות, מדוע, לדעתי, הונהגה הצפירה ביום השואה (הדברים נכתבים דווקא בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, אולם מכיוון שהמאמר עוסק ביום השואה...)
1. בשואה נהרגו 6,000,000 יהודים
2. הדרך שלנו - כעם - לזכור את אותם יהודים שנהרגו - כעם - היא לעמוד כולנו - כעם - לשתי דקות התייחדות.

באמת אינני מבין את הרלוונטיות של טענות בסגנון אי-הזכרת השואה הארמנית, האם השואה גרמה להקמת המדינה ועוד טיעונים שונים.
זהו אקט זיכרון קולקטיבי (כן, מר מאן, קולקטיבי. איני מוצא בכך כל פסול. אם מדינה יכולה לחוקק חוקים קולקטיביים, היא גם יכולה להנהיג מנהגים - לא חוקים! - קולקטיביים) לאלו שנהרגו, מעין "קדיש לאומי". מה רע בכך?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים