האימל שדובי לא הצליח "לפתוח" !! 45987
מר דובי קננגיסר , העו"ר של האייל הקורא ,
הינה מצאתי רעיון "מקורי" לשלוח לך דרכו את האימל שלא הצלחת לפתוח ואינני מצליח לנחש עדיין את ה"סיבה" מדוע לא הצלחת לפתוח ! ( אם הייתי שולח לך - במקום האימל - את קלאודיה שיפר , יכלתי להבין מדוע השקר הלבן הזה ואף להזדהות איתו.. אך אימל לא לפתוח ? לא להצליח ? לא מקובל עלי ! ) ..דמיון מזרחי ..

מר קננגיסר , ואפילו המיקום של ה"רעיון" שמצאתי , מתאים שיגעון לנושא האימל שלי - שלא הצלחת לפתוח - ובמיקרה !
עיין ותיווכח !
------- האימל במלואו שלא הצלח.. ------

אדוני העורך שלום לך .
אנא , תן לטקסט שלי במה .

הטקסט המצ"ב ( מחולק לחמישה פרקים ) הוא מכתב שהפניתי לפני כמה חודשים אל הרב עובדיה יוסף - דרך יו.פי.אס. - ומעולם לא קיבלתי עליו תשובה או התייחסות . וכנראה שלעולם לא אקבל ..

אדוני העורך . יש לי אלף ואחד סיבות , שביכולתי להשען עליהם בלתמוך בבקשתי לעיל .. אך באמת אני מרגיש חסר אונים .. אני מרגיש הרגשה כבדב של חוסר ביטחון עצמי כי תחושתי היא שלא אצליח לשכנע אותך . או גם אותך ..

אדוני העורך הראשי של האייל הקורא , אנא תן צ'אנס אנושי לבקשתי . אני על סף תחינה .. זה הדבר הייחיד שנותר לי כאמצעי .
בנוסף , אני קליינט וותיק באתרכם , אדוני העורך , אך אף פעם לא ייצא לי להשתתף באופן פעיל .

תודה ובכבוד / אלברט שבות

------- חמשת הקבצים המצורפים במלואם שלא הצלח.. --------

----- Original Message -----

Subject: To : Harav Ovadia Yosef

ב``ה

לכבוד הראשון לציון כבוד הרב עובדיה יוסף – ירושלים .

( 16.5.2001 )

תארו לכם , כבוד הרב , אם מופנית שאלה כזו: האם הקב``ה קיים ? התשובה , צריכה להייות ברורה ישירה חלקה וחד משמעית .
כן . כן חזק . הוא קיים . הוא נמצא . כל תשובה אחרת שלא תתחיל במילה הפשוטה והקצרה ``כן`` יש בה משום כפירה - לא עלינו . בתשובה לשאלה כזו אני לא מעביר מסר , אני עונה . כפי שלא מועבר מסר בתשובה לשאלה שניים ועוד שניים כמה שווה?
לא ניתן לענות : אני חושב ששווה ארבע ! זה לא זה.. זו לא התשובה..

ואם בכל זאת יימצא מורה למטמתיקה שיענה לשאלה כזו ב : ``אני חושב ששווה ארבע..`` אזי אני אפקפק במורה הזה אפקפק בהגיון האנושי אפקפק בביתה``ס הזה ובכל בית ספר אחר , אפקפק בכל מערכת החינוך !

אני חושב שאפקפק , ובצדק .

כי את התשובה המפוקפקת הזו לא קיבלתי מסתם בן אדם ! קיבלתיה ממורה למטמתיקה .

אני אישית , כבוד הרב , עברתי את הניסייון הזה , דווקא בתור מורה , וניכשלתי , מעדתי .

פעם , ביציאה מהסופר כשראיתי בידו של הבן שלי סוכריה קטנה שלקח בלי לשלם , צחקתי . זה באמת היה מצחיק לתפוס תינוק בן שלוש-ארבע על חם.. עם סוכריה ששווה פחות מאגורה.. צחקתי , אך לא שכחתי לומר לו , שאסור לקחת להבא בלי לשלם , עם זאת , נתתי לו לאכול את הסוכריה כאילו כלום קרה..

בדיעבד , אני יודע שניכשלתי ומעדתי . כלפי התינוק שלי , כלפי הנשמה הטהורה . כי במקום לנצל את ההזדמנות , במקום להכנס איתו שוב לסופר ולהחזיר את הסוכריה ולעשות מזה -כאילו- עניין ורעש , במקום זאת אמרתי לו בעצם : ``אני חושב שאסור לגנוב `` . בילבלתי אותו בעצם ! וזו הייתה מעידה של ממש כמורה , הורה , ואב .
לסיפור הזה הייה המשך טבעי באותו סופר ועם אותו ילד , ולא בקלות יצאתי ממנו !

אנו עם נאור כבוד הרב , ודתינו היא נאורה . לא רק אני כיהודי מעיד על זאת , כל העולם לכל דורותיו מעיד על זאת . הבהירות , הכנות , הם סימני ההכר של דתינו . אין בדתינו גימגום גם לו ברמז . זהו סימן ההכר -לדעתי הענייה- הגדול ביותר בדת היהודית .
סביר להניח , שכל דת אחרת -אם נכון הביטוי- תטען לבעלות על סימן ההכר הזה , תרצה לאחוז בקרניו.. אך רק בדת היהודית , ישנה ההוכחה לזאת . ישנם ההוכחות לזאת , הוכחות שנאמרו בלשון חדה , חד משמעית , ובדרך הישירה ביותר , מבלי להשאיר מקום לספק .

הוכחות שרובן ככולן , דווקא לא החמיאו להסטוריה שלנו , לא החמיאו לנביאנו למלכינו למנהיגנו - ובלשון המעטה .

תורתינו לא גימגמה בתיאור הפרק הנבוך של דוד המלך , החטא ועונשו תואר במלוא הדרו בפרשת הסלע של משה רבינו . ואש ירדה ואכלה את בני אהרון , לעיני אביהם הכהן הגדול של ישראל , לעיני דודם משה רבינו , ולעיני כל ישראל .

הבהירות כבוד הרב , הכנות , אי-הגימגום , הם סימני ההכיר של דתינו היהודית . חשיבותם נשקלה כנגד הרושם המר שעלול להשאר לדורי דורות , ובמישקל הזה הבהירות ניצחה , והכנות עלתה על כולם .

אנו שמרנו על התורה שכונינו בה ``קשי עורף`` ולא הסתרנו לדורותינו את הטיפשות את הבושה - בושתינו בלעבוד את העגל .. לא הסתרנו את החרפה את העובדה שפעם וביום מן הימים הגיע לנו פסק דין של מחיקת שמינו מחיקת קיומנו , והיינו במרחק של אך צעד אחד לביצוע גזר הדין הזה . כל קייומנו יכל לזוז הצידה.. , אילו לא היה שם איש צנוע אחד במקום הנכון ובזמן המתאים !
בימינו , כבוד הרב , וברוח התקופה , עלול לצוץ ``רעיון מודרני`` מתקדם , שיתאר את עצם פירסום ושימור הפרשייות ``ההם`` לדורי דורות , כמסר חינוכי בלתי רצוי , כפול , ותמוה !

דהיינו : מצד אחד עם קדוש וטהור עם נביאיו ומנהיגיו הבלתי מעורערים , ומצד שני : גם דוד המלך יכל להגיע לפשע שפל כזה.. איזה מסר כפול זה ששומרים עליו ומשמרים אותו ! איזה הגיון עומד מאחורי זה !!

וככל הנראה , כבוד הרב , רק הגיון אחד עומד מאחורי זה : לא לגמגם כשנדרשת האמת , ולא משנה המחיר ! או בלשון פחות ``דיפלומטית`` : גם אם התוצאה היא מסר חינוכי בלתי רצוי , אל לך לגמגם בן אדם בשעת מבחן , ייהייה המעשה אשר ייהייה , ותהייה התוצאה אשר תהייה . כי התוצאה הגרועה מכולם היא , כשאתה משאיר מקום לספק .

הספק הוא שטח הפקר פרוע בלתי נשלט מטבעו , ובלתי אמין לדורותיו . הספק הוא פתח רע לבאות , כי הוא מזמין עוד ספקות בעקבותיו..ומכאן , הוא לא בר שליטה ומטבעו .

To Harav Ovadia Yosef ( part # 2 )

נולדתי , כבוד הרב , במדינה ערבית וחייתי בה הרבה שנים . מטבע הדברים , יכלתי לעמוד מקרוב על עקרונות אלו או אחרים שקשורים איכשהו בדת המוסלמית של המדינה בה חייתי :

ידעתי בעל פה למשל פרק אחד בקוראן שמדבר על ככיבוד אב ואם . אהבתי לקרוא אותו ובעצם ריגש אותי לקוראו שוב ושוב עד שלמדתיו בעל פה . המסר שבפרק הזה - מילותיו ניסוחו אינם נופלים ואף הולכים באותו מישור עם המסר היהודי באותו נושא . ( אם מדברים על "בני דודים" , אזי הפרק הזה ולדעתי הוא המקום הטוב ביותר לזנק ממנו .. ) .

נולדתי בבית יהודי כבוד הרב . אני יכול להעיד - ואני היום כבן ארבעים עם משפחה וילדים עם יידע לא מועט בחינוך היהודי המקובל והניתן בארץ וגם במדינה העכשווית בה אני חי כיום - אני יכול להעיד כבוד הרב , שרק במדינה בה נולדתי , רק בעיר בה גדלתי , רק שם יכלתי לקבל את כמות המנה הדשנה של החינוך היהודי על כל מה שמשתמע מכך . אמרתי חינוך , אך עוד לא דיברתי על אמונה .

בכיתה א' כבוד הרב , בן שלוש ארבע , כל הסידור של תפילת שחרית מנחה וערבית היה מוכר לי ככף ידי . בכיתה ד' , נבחנתי על הפרשות שופטים ותרומה אך לא רק עליהן , עליהן כעיקרון . לא רק אני נבחנתי ועברתי , כל הכיתה שלי . לא רק כיתתי , כל התלמידים כל הבחורים כל היהודים שנולדו בעיר שלי , חלב .

ילד בן עשר , היה אז ילד שיודע כבר את כל התפילות של כל החגים את כל המנגינות , היתה מנגינה לתורה מנגנה לתהילים אחרת לנביאים אחרת למישלה לאיכה לדניאל.. בכיתה ו' היינו כבר מעל לראש במשנה ובגמרה ואני עדיין זוכר את "הבעיה" הראשונה שנתקלתי בה : " שלושה שאכלו כאחד חייבים לזמן.."

אני יכול להעיד כבוד הרב , שעד שעליתי ארצה , לא ידעתי שקיים דבר שנקרא דתיים וחילוניים . פשוט לא היה מוכר לנו המושג הזה . לשמור שבת - חג - כשרות - מיקווה - תענית אסתר.. זה לא רק דבר מקובל , זה היה טבעי . מי שהיה מניח תפילין ומתפלל שחרית מנחה וערבית הוא לא היה דתי , הוא היה יהודי .

ויש לציין ולהדגיש , שכל זה היה והתקיים במדינה עויינת מוצהרת מבלי להסתיר.. אחת הקללות המוכרות ברחוב שהיתה - גם לא ליהודים : "יהודי.." .

יש לציין , שלימודי הדת המקצועיים החל מכיתה א' והלאה , לא התקיימו במסגרת ביתה"ס כי מנהל ביתה"ס היה גוי , והיה עלינו ללמוד את תוכנית הלימוד הרגילה של משרד החינוך הסורי , כל יום עד שעה שלוש אחה"צ !

לימודי הדת של כל היהודים בכל הגילאים בכל הדורות התקיימו בכיתות מאולתרות בבית הכנסת , ובמיסוואה של תפילה , שכן היה לזה אישור רשמי מהממשל , וזה התחיל מידי יום בשלוש אחה"צ , אחרי צאתינו מביתה"ס .

עם זאת כבוד הרב , ולמרות האווירה היהודית הזאת , הטבעית הזאת , נתקלתי גם נתקלתי בבעיות קשות שנוגעות ב"אמונה" בעקרונותיה וביסודה . ואני מודע למשקל המילה שנקבתי בה .

דוגמה אחת : כפי שהיה מובן מאליו שאסור לאכול חמץ בפסח , אסור לאכול בשר וחלב , כך גם מובן מאליו שלא משתתפים במבחן הממשלתי הרשמי של משרד החינוך שחל ביום שבת . המבחן הזה היה מתקיים פעמיים בחיי התלמיד , כל תלמיד בסוריה ונדמה לי גם בכל מדינה בעולם , בסיום כיתה ט' , והמבחן הממשלתי לקבלת תעודת הבגרות . זה היה מבחן אחיד של משרד החינוך הסורי לכל התלמידים בסוריה .

שני כללים , חייבים הייו להתקיים , בכדי לעבור את המבחן הקשה הזה , ולא להכשל בו . ( כישלון אומר הפסד של שנה תמימה , פשוטו כמשמעו ) :
1- לא להכשל בשני מבחנים , כמו בהסטוריה ובפיסיקה .
2- לא להכשל במבחן הערבית .
מכאן , אם מבחן המטמתיקה חל בשבת , אז עדיין יש סיכוי לעבור את השנה ולקבל את התעודה , אך אם מבחן הערבית חל בשבת , אז העניין אבוד.. בדיחה אחת הייתה מוכרת : " למה לא אמרו מהתחלת השנה , שמבחן הערבית ייפול בשבת !.."

ויום אחד כבוד הרב , אנו מתעוררים עם השמועה , שפלוני הלך לערבית בשבת !!! השמועה התאמתה והפלוני היה ולא אחר בנו של הרב , השני בדרגתו אחרי הרב הראשי של הקהילה . הוא היה סגן מנהל ביתה"ס מטעם הקהילה , המוהל הייחיד , מורה לגמרה באחת הכיתות הגבוהות , וכמובן אחד מעמודי התווך של הקהילה מתוקף מעמדו .

עקב המקרה הזה , ואני חייב להדגיש שוב שזה היה מקרה בלתי רגיל בעליל כמוהו כמו להתקל בימינו במקרה של רוצח ועוד בכוונה תחילה.., עקב זה לא היתה שום התארגנות כנגד הרב הזה שלא עצר בעד בנו . ( כן יכל / לא יכל / כן ידע / לא ידע / כן התרגש מהמעשה / לא הזיז לו.. / .. ) וכהנה וכהנה שמועות ודיבורים שלא עברו את מחסום הרכילות פן ישמע חלילה כבוד הרב שמרכלים עליו.. פן ייפגע חלילה וחס מעמדו.. שום פעולה שום הסבר ואולי התיעוד הייחיד למקרה הזה נמצא בתת המודע שלי ושכמותי . אגב , אותו הרב עדין הוא אחד מעמודי התווך של הקהילה היהודית בפנמה .

מקרה זה השאיר אצלי ספקות רבות וקשות מנשוא . השפיע עלי כילד וכמבוגר . עובדה שזוכר ומזכיר אותו עדיין .

אם תשאל כל אדם , כל יהודי שחי בתקופה שלי בחלב , לגבי הרב הראשי של חלב ( הוא עדיין חי קיים ופעיל בקהילה החלבית בברוקלין ואחד מראשיה ) התשובה תהייה אחידה : הוא רב משכמו ומעלה . הוא איש גדול בתורה . ואולי הוא אחד מגדולי הדור בתורה על כל מה שמשתמע מכך .
ועוד דבר אחד יוסכם עליו פה אחד : אין לו ולצניעות מאומה .

בתור ילד , תמיד השתמשתי בפסוק ההוא : והאיש משה.. בשביל למנות מניין . מהפסוק הזה למדתי עוד , שהאיש החזק הזה , המנהיג ההסטורי הזה , הנביא היחיד שהורשה לדבר פנים אל פנים מול בורא עולם , ועבור האישייות הזו בחרה התורה להשאיר בתודעתינו עליו רק כינוי אחד : עניו , צנוע . ואף הרחיקה לכת והישוותה מידתו זו עם כל מידה של צניעות לכל אדם בכל מקום על פני כל כדור הארץ , בשביל לא להשאיר שום מקום לספק חלילה .

הפסוק הזה כבוד הרב , עשה בי דווקא מעשה נורא . הוא דווקא הרחיב את תהום הספקות שנתקלתי בהם - לא ביוזמתי גם לא בהזמנתי . לא הסתדר לי הדבר ברוח התקופה שחייתי בה : מהי צניעות , בשביל מה זה טוב , בשביל מה זה רע , מה הקשר שלה בכלל לדת , האם היא כדור שלוקחים אותו לפני האוכל או אחרי האוכל ?!

וראה איזה פלא : דווקא "החיזוק" בדרך לאמונה ( ואני מתכוון ב"חיזוק" להיפוכו הגמור של ה"ספק" ) בא לי ממקום אחר , ממקום בלתי צפוי ואקראי לחלוטין : יום שישי אחה"צ , בבית , מול הטלביזיה הערבית הסורית ( היה לנו רק ערוץ אחד ) , ואחרי שהעבירו את תפילת יום שישי מהמסגד , וכמידי יום שישי , מעבירים בזנב השידור הישיר הזה , הדרשה השבועית מפיו של אחד "השיכים" .

באותו יום שישי שאני לא אשכח , הדרשה לא היתה של "שיך סטנדרטי" מהמסגד , אלא של איש דת שהוא גם מדען ונושא בתואר דוקטור למדעי הביולוגיה - אם זכרוני לא מטעיני . הדרשה הועברה מהאולפן , ומה שמשך את תשומת ליבי בדרשה ההיא שלא אשכח , הוא התחלתה .
קודם כל הנימה סיגנון הדיבור של הדורש , לא היה דתי מוסלמי.. ואני ידעתי אז להבדיל..

הוא התחיל את השידור בהרצאה מדעית לכל דבר , ולרגע לא הבנתי - ואני מניח שהרבה כמוני לא הבינו - למה הוא חותר , אם בכלל זה השידור של יום שישי !

הוא הרצה על העין האנושית תוך כדי שימוש בצייור מדעי שהיה תלוי על הקיר , הרצאה מדעית מקצועית לכל דבר : איך העין האנושית פועלת , איך קולטת את התמונה , אני זוכר שאמר שהתמונה דווקא נקלטת / משודרת למוח בצורה הפוכה והוא זה שמחזיר אותה לכיוון הנכון כפי שהיא , איך כל תמונה כל קו מועבר למוח דרך עצב הראייה , ועצב זה מגיע ונוגע בכמה נקודות / מקומות במוח , מאות ואלפי נקודות ומקומות , כך שבכל נקודה ונקודה אמור להתרחש מעין אבחנה ואנאליס לגבי התמונה / הקו שזה עתה הועבר אליה .
ואז לפי האבחנה הספציפית , מועברים כל מיני קודים / מסרים חשמליים / פקודות לכל מיני מקומות בגוף שכתוצאה מהם אנו מתקרבים מתרחקים מחייכים בוכים..

ונא לזכור שייחד עם כל זה , ישנה איזה שהיא התייעצות מרכזית עם שאר החושים שפועלים באותו רגע במוח , נגיד אתה רואה מריח וטועם באותו רגע ! אך הבן אדם , הדרשן הדתי , התמקד רק בעין , וניסה להסביר מדעית כמה מאות אלפי פעולות אמורות להתרחש , בכל מאית של שנייה , של כל שנייה ושנייה !

יש לציין , שהדרשן ההוא , הדוקטור ההוא , לא חס בכלל על צופיו ולא נרתע בלהכנס לכל ההסברים הנדרשים , ועם זאת סיכם , שכל מה שהסביר הן הפעולות הניגלות שמוכרות למדע , והן כאפס לעומת עוד פעולות - ניקרא להן ניסתרות - שמתבצעות באותו שבריר של שנייה , של כל שנייה ושנייה , ושהמדע עוד לא הגיע לקצה החוט שלהם .

על השולחן של השדרן הדוקטור הזה הייתה מונחת מכונת צילום , וממש לקראת סייום השידור כאשר אני והרבה כמוני עוד לא הצלחנו להבין לאן חותר הדוקטור הזה.. , הרים את מכונת הצילום בידו ושאל : זוהי מכונת צילום חדישה יפה ומשוכללת . האם למישהו ספק שבספקות שמישהו עשה אותה ? האם מישהו יכול לטעון ואפילו בהזייותיו שזה נעשה מאליו ע"י האיבולוציה ? ובאותה נשימה המשיך והצביע על עינו : וזוהי העין האנושית , קצת יותר משוכללת מהמצלמה , שכפי שראיתם ניסיתי להסביר חלק זעיר ממה שידוע לנו עליה , והרשו לי לחזור על אותה השאלה של המצלמה : האם למישהו , מצביע על עינו , ספק שהדבר הזה נעשה מאליו ?

הוא לא ענה על השאלה , ובחר להשאירה פתוחה לצופים , שכל אחד יענה בעצמו - כראות עניו , מבלי שום הכוונה השפעה או הפעלת לחץ מכל סוג שהוא .

לי זה הספיק כבוד הרב . זה היה קול הגיוני . זה היה קול אנושי . בשבילי זה לא היה חיזוק , זה היה התגלמות האמונה ובמלוא הדרה ועוצמתה .

כבוד הרב , לא שלפתי בכוונה תחילה את אירועי יום שישי ההוא מקובץ הזיכרון שלי , במטרה להסביר משהו .. אין לי מושג וחצי מושג איך התפרץ לו פיתאום הקובץ הזה מתת המודע ..

ולאמיתו של דבר , הרעיון המרכזי מלפני דפים אחדים שרציתי והתכוונתי להגיע אליו הוא , שאי-הגימגום , אמירת האמת המוחלטת מבלי להתחשב בטעם המר או המתוק שתשאיר , אי-גמגום , זהו סימן ההכר הבולט ביותר בדת היהודית , ובתורתינו הקדושה .
גם הקוראן הוא קדוש בעיני מאות מליוני אנשים שמאמינים באותו אלוה שלנו , אך אינני חושב - וזה הרעיון שהתכוונתי להגיע אליו - שסופר אי-פעם בקוראן ש "עומר עבד אל חטאב " או מוחמד בכבודו ובעצמו , נאף גזל כפר או הפר את דברי אלוהו בכוונה או לא , ברמז או לא !
אינני חושב שהסיבה המתבקשת מהמשוואה , זה שמנהיגי היהדות , נביאיה ומלכיה לא נזהרו בדרכם , תעו ובאו על עונשם , לעומת טוהר המידות המוחלט של כל אישייות כל דמות שנזכרה בקוראן !
כן אני חושב ומאמין , שהסיבה המתבקשת מהמשוואה היא , שהתורה הקדושה ביקשה פשוט לא לטייח . ביקשה לומר את האמת , כל אמת , גם זו שבעקבותיה נשאר טעם לא טוב.. גם זו שמשאירה חותם רע , אף זו שמעבירה מסר חינוכי לא הולם .

תורתינו ביקשה , ועשתה .

To Harav Ovadia Yosef ( part # 3 )

ישנו , כבוד הרב , רעיון ישן נושן וערמומי , יש לו אלף שמות וכינויים , והוא בשימוש עד עצם היום הזה . הרעיון הזה נולד מהבסיס שאומר : לא תמיד כדאי ויש לומר את האמת . לא צריך לומר לעיוור עיוור בפניו גם אם הדבר הוא אמת !
אמת , הוא עיוור , מכוער , נמוך , מטומטם , צולע.. העובדה היא אמיתית , והאימרה משקפת רק את האמת , אך לא תמיד צריך לומר את האמת בפנים .

מהרעיון הזה אני מאמין , נולד הדבר שנקרא : שקר לבן . וגם זה מדבר על : " לא ללכת עם הראש בקיר.." לפעמים בשביל "שלום בית" לדוגמא צריך וחובה לא לומר את האמת ואף להשתמש בשקר לבן קטן..

ישנו עוד דבר שאומר : לא תמיד צריך לומר את "כל האמת" . לא מובן לי מה זה אמת וכל האמת אך מאמין אני שזה עוד אחד מניניו של הרעיון הקדמון ההוא , ולא מן הסתם הזכרתי שיש לו אלף שמות וכינויים ..

ידוע גם כבוד הרב , שסוחר שלא אומר את כל האמת או שמעוות במקצת את האמת הוא לא בידייוק שקרן , הוא יותר סוחר מאשר שקרן . בימינו קוראים לו סוחר ממולח .

בימינו , כבוד הרב , הרעיון הזה התפתח והשתכלל , עד שהגיע לרמה , או אם תרצה למונח שניקרא : פוליטיקה .

ידוע כבוד הרב , שפוליטיקאי אומר את האמת , כל עוד האמת הזו משרתת את צורכיו - וניתן לשים מתחת למילה הזו "צורכיו" רשימה ארוכה של הרבה מילים גדולות ואף אדירות ומרגשות : אינטרס לאומי . אינטרס מפלגתי . אינטרס האומה ובניה . הציבור , הבוחר , העם . הבנים . כלומר , אם נביט על הרעיון הקדמון ההוא במשקפיים "פוליטייות" , אזי נגיע לדבר הרבה יותר מרכזי מאותו רעיון קדמון , גם הרבה יותר רחב ממנו : הכל נתון לשיקול האדם .
ואם נצייר את "שיקולו של האדם " בצורת מעגל או כדור , אזי לא יימצא כלל אחד / חוק אחד שיעמוד זקוף מחוץ למעגל הזה וישלח קריצה ממזרתית לעבר אחיו הכלואים בתוך המעגל . כולם בפנים . כל הכללים בפנים , כולם נתונים לשינוי ולשיקול . אין עבד עברי ועבד גוי , כולם שווים בפני אדונם : שיקולו של האדם .

ברור כבוד הרב , שלא לכל אדם ניתנת הזכות והרשות לשחק בכדור הזה ! במעגל הזה ! זה לא משחק ילדים ! אך בעצם , זה כן ומידי פעם משחקם של ילדים , ממש כמו בחיי היום יום : ילד משחק בכדור קטן , נער בכדור בינוני והמבוגר כמובן יכול לשחק בכדור הרבה יותר גדול .

אשתמש בדוגמה של משוואה מטמתית לכל דבר :
כאשר אנו מחליטים להנפיק איזה שהוא "שקר לבן קטן" , ולפני שפולטים אותו , הרי אנו שוקלים אותו :
האם לא כדאי להגיד לאישה שהאוכל היה נהדר למרות שלא , ולו בכדי שלא תיפגע ? ולו בכדי לא לקלקל את התודה שאנו חייבים לה ? ולו בשביל שלום בית ? בוודאי שכן . יש וצריך וחובה לפלוט את השקר הלבן הקטן הזה .

ברשותך כבוד הרב , אקפוץ עוד מדרגה למעלה , במשוואה מטמתית זו :
האם מישהו יתרגש מסוחר בחנות מכולת שמעיד על הסבון שהוא מוכר שהוא הטוב מכולם , למרות ועל אף שהוכח חד משמעית שבביתו של הסוחר הזה , משתמשים בסוג אחר של סבון שנמכר אצל שכנו בחנות ממול ! האם מישהו יציע להעמיד אותו לדין ? האם החברה כל חברה , כאן שם וממול , לא אמורה להשלים בסלחנות ואף בהבנה עמוקה עם סוג השקר הזה ? הרי זה לחמו , זו פרנסתו ופרנסת הבית שלו ! מה אתם מציעים במקביל שיסכן את פרנסת משפחתו ? שיבגוד במשפחתו ?!

ונא לא לשכוח כבוד הרב , שבסוחר חנות מכולת עסקינן , וישנו עוד סוחר קמעונאי , סוחר בתים , סוחר בניינים , סוחר נדלן וסוחר קרקעות.. ומידת ההבנה / ההשלמה שהחברה העמידה לרשות מיודעינו סוחר המכולת , משתנה ועולה בייחס מטמתי עם תחום העיסוק או בעצם , עם גודלו . אם כתוצאה מהשקר "המובן" שילמת יותר אלף דולר לסוחר המכולת , הסוחר הזה ועם כל הכבוד וההבנה יוזמן לתחנת המשטרה , ייחקר וייעצר , אך כל שוטר יצחק לך בפנים , אם תתלונן בפניו על סוחר קרקעות שמכר לך דירה ששווה ששים ותשע אלף דולר בשבעים אלף !

והמישוואה המטמתית עולה ועולה עד שמגיעה לנקודת השיא . לפיסגה !

מה לא אעשה בשביל מדינה ! אני אשדוד ארצח בשביל המדינה שלי . אני לא אשקר אם מדובר בעניין לאומי ?!
מה לא עושים לטובת הלאום ! מה לא עושים בשביל האומה ! בשביל העם ! הבוחרים ! הילדים . הבנים .
מרגע זה והלאה , כאשר טובת הכלל עומדת על הפרק , "שיקול האדם" או המעגל / הכדור ההוא שציירתי לפני , הוא בשיאו . לא רק שאין שום כלל או חוק שיכול לחמוק ממנו , אלא גם הנפח של הכדור הוא בשיאו . האינטרס של הכלל הוא מעל לכל ולרשותו עומד הכל . אם תרצה , זהו הכלל המנחה הייחיד שיכול לפעול באותו המעמד ובאותה הזירה .
כאן כבוד הרב , בידייוק בנקודה הזו הפוליטיקה נכנסת למעגל הזה , בנפח הכי גדול של "שיקול דעת" במימד כמעט דמיוני , כמעט בלתי אנושי , ולבטח בלתי מוגבל , ע"פ חוק וע"פ המוסר .

אינני טוען בזאת , כבוד הרב , שבכדור הפורח של "שיקול הדעת" של הפוליטיקאים , רק השלילי והשקר נצבים שם ככלי שרת לרשותם כאשר באים לשקול דברים ברומו של עולם , אלא , גם השלילי גם השקר נצבים לרשותם , וטובת הכלל היא זו שנותנת תוקף לשימוש בהם , וכמובן אם אין ברירה אחרת , אם אין מנוס , אם צו השעה מחייב , ועוד מליון אם ואם , שכל "אם" כל אחד כבד יותר מהשני , וכאשר כל כובד שיקול דעתם , מונח לו ולא במקרה על אותו משקל של תוצאת החלטתם , שתשפיע מטבעה על רבבות , על עם שלם , או על חתך ממנו .

פוליטיקאי טוב נמדד , כך אומרים , בכמות הצעדים שמחשב קדימא . מכאן , פוליטיקאי שלוקח בחשבון עשרה צעדים , הינו טירון לעומת מי שחושב מאה צעדים קדימא או אפילו מאה שנים קדימא . לשני קוראים בעל חזון , בימינו .

הפוליטיקאי למעשה כבוד הרב , הוא לא בהכרח המנהל את סדר יומנו , כי המנהלים את סדר יומנו יומנו בפועל הם המנכל"ים הסמנכל"ים שלרוב הם לא אנשים פוליטיים גם אם הם מנויים פוליטיים , ובמקרים מסויימים אף נאסר עליהם להשתייך לזרם פוליטי מזוהה.
אם כן , הפוליטיקאי והלכה למעשה הוא המתכנן את סדר יומנו מעט בהווה , והרבה יותר לעתיד . המילה מתכנן גם נוחה יותר לשימוש בעתיד .

לא קל לתכנן את העתיד כבוד הרב . לא רע לתכנן את העתיד . ניתן לתכנן את ציביון האומה למאה הבאה . כדאי לתכנן ולהערך לגבול בטוח ומסודר ולכל טווח של עתיד . יש לתכנן את פני האומה המוסרי , ולנסות להוריד מהכיעור שנסחפים אליו בעל כורחינו בהווה , כך שנוכל לשלוט בו קצת יותר בעתיד . יש לתכנן את המסר החינוכי הרצוי לעתיד האומה הנראה לעין וגם לשנים רבות .
אני מניח , מבלי שום אירוניה , שאם הייו מביאים היום את הסיפור המביך של דוד המלך בערוב ימיו אל וועדת חינוך מרכזית של הכנסת , היא היתה שוללת מכל וכל את הופעת הקטע הזה בתנך מחמת המסר הלא מוסרי שעלול להשפיע על הקוראים בכלל ועל הנוער בפרט , ובאופן שלילי למדאי .
יתכן ואף תועלה הצעה נועזת בוועדה כזו , כמו להפוך סיפור כזה על פניו , לשנות עובדה הסטורית ולשקר במצח נחושה ! ולמה לא , אם במסר חינוכי לנערינו לבנינו - עסקינן ! איזה טוב יצמח מזה בלדעת על דוד על יונה , איזה דוגמא נלמד מהבן של שאול , מהילדים של אהרון הכהן , אם ניתן לפסוח פשוט על כל הסיפורים התימהוניים האלה , מבלי להתעכב עליהם , ולהקים להם ביוזמתינו צומת היסטורית עם רמזורים תאורה ומרכז קנייות מפואר למשוך "בכוח" את תשומת לב התייר ההסטורי ! בשביל מה טוב כל זה ? אני משוכנע כבוד הרב , שאלו ייהייו עיקרי הטענות של וועדה אחראית בת ימינו , אילו תובא בפניה הכרעה מעין זו : לפרסם עובדות כאלה או לא ? ואם בכלל , בשביל מה זה טוב !

את זאת אבקש לומר : בורא עולם ברא אותנו , נתן לנו בנדיבותו תבונה שכל ומוח , תשתמשו בהם , תפתחו אותם , תפעילו שיקול דעת ובמינון שתבחרו בו , אבל אל תבינו מזה שבבואכם להפעיל שיקול דעת בלתי מוגבל , אי-ההגבלה הזו כוללת הוויתור על כל כלל במיגרש !! לא ולא !!

רוצים בדוגמה של כלל אחד שיכלתם להקריב אותו "בקלות" על מזבח שיקול הדעת ?
- האמת .

האמת השלמה והמושלמת . האמת הטובה והאמת הלא מחמיאה . האמת היפה והאמת המכוערת . לא לסלף אותה לא לשקר .

והעיקר מכל : לא להסתיר את האמת כי כמוה לשקר !
לא להסתיר את האמת גם לצורך הדבר הכי חשוב והכי נעלה . וגם אם "שיקול דעתכם" מורה לכם ובאופן ברור שהעלמת האמת במקרה זה או אחר היא צעד נכון חייוני ומתבקש לטובת העתיד , לתיכנון העתיד .
תיכנון העתיד הוא וככל הנראה , שטח השיפוט הבלעדי של הבורא יתברך . ואל לנו להכנס לשטח הזה לפי הכללים שלנו , כללים , שבתנאים מסויימים , ובפיסגה מסויימת , שיקול דעתו של האדם יכול להתעלם מהם כאינם , ברשות החוק ובחיפוי המוסר .

לענייות דעתי , הבורא הגביל את "שיקול דעתו" של האדם בתחום הסיפור עם האמת , ואף ביטל אותה . אין שיקול דעת כאשר מדובר באמירת האמת ולא רק כך : כגודל האמת ( גודל המקרה וחשיבותו ) כך גודל הבמה עליה תיחשף אותה האמת . תורתינו הקדושה , סיפרה לנו את כל האמת בפרק שלא החמיא לילדי ישראל אבינו .

שנים עשר ילדים שלא רק זכו למעמד המכביר : בניו של.. אלא ולימים ייצגו את כל שבטי ישראל , ויזכו לעמוד בראשו , כל אחד על ראש שבטו . לדורי דורות . לעולמי עד .

תורתינו סיפרה לנו את כל האמת , באחד מפירקי ההיסטוריה הקשים ביותר , כאשר האדם מגיע לשיא הכיעור , שיא הקינאה , שיא האכזרייות , עושה את מעשיו לאדם לא זר לו , לאחיו דמו ובשרו , וממשיך בדרכו בקור רוח , מבלי לעצור לרגע חושבין , לרגע חרטה , לרגע של רחמים אנושיים של רגש אנושי הבסיסי ביותר , ממשיך בדרכו ככלום , חותם / מעטר את פישעו ב : "לרמות אב " אביו של יוסף לא רק אביהם הם , שזה בעצמו פשע עם אות קלון .

פרק אכזרי בלתי אנושי שמשאיר את הטוב התם והרע פעור פה והמום מכמות אדירה של רגש שלילי שנשפך בפרק הזה בלי חשבון כמיים ..
ולהבדיל אלף הבדלות , גם בפרק האנושי של עקידת יצחק נשפך רגש אנושי ( והפעם חייובי ) מבלי חשבון וכמיים .

הרי כל הקטע הזה של עקידת יצחק היא ניסוי אחד גדול לרגש האנושי גרידא ! עד כמה ניתן למתוח הרגש הזה והשאלה הראשית שהתורה ביקשה לבחון היא : האם הרגש עולה על השכל האנושי או המוח עולה על הרגש ?

האמונה באלוהים בעיקרה , כבוד הרב , היא לא מתוך הרגש היא מתוך השכל , מתוך ההגיון , או בוא נקרא לדבר הזה : "מוח" , ובעצם : לא צריך להיות חכם גדול בשביל להאמין באלוהים , בשביל להבין שהעין שמתבצעות דרכה מאות אלפי פעולות כל אלפית השנייה , מישהו עשה אותה . ומנגד , צריך להיות טיפש בשביל לומר שזה נעשה מאליו , שהעין נעשתה מאליה או שהאיבולוציה עשתה אותה .

עם כל הכבוד לתורת דרווין לאיבולוציה , הם מתעלמים מדבר חשוב אחד : התיכנון . ולא סתם תיכנון . העין היא לא רק מעוצבת היא מתוכננת , ולא סתם תיכנון . היא מתוכננת לתאם בין מאות אלפי פעולות שמתבצעות בו בזמן ותוך כל אלפית השנייה ותוך כל שנייה ושנייה . ישנו עוד אלמנט חשוב שמתעלמים ממנו גם באופן תמוה : בוא נסכים איתם שהעין היתה חייבת להעשות ולהגיע לממדיה הנוכחיים מכוח תורת האיבולוציה - תורת ההתפתחות , דהינו כל דבר התפתח מדבר יותר מופשט , וגם הדבר המסובך ביותר התפתח בעצם ממשהו פשוט ומופשט : נגיד "תא" .

הם מסכימים בינם לבין עצמם , מודים בזאת ומלמדים את זה שהעין זה דבר מפותח ביותר משוכלל ביותר מסובך ביותר . הם יודעים כמוני וכמוך מה זה עין וגם משתפים בזאת פעולה איתי ואיתך ואף מלמדים אותנו על העין דרכי פעולותיה ונפלאותיה , וגם מודים בפה מלא שכל פעולה ופעולה כל תא כל ניב כל תיאום לקח לו הרבה שנים - הם מודדים במליוני ומליארדי שנים - עד שהגיע לשלב השני . כל תא לקח לו מליארד שנים , מליון , אלף שנים עד שעבר לשלב הבא של שני תאים שהוא קצת יותר משוכלל מתא אחד .

ונא לזכור , כבוד הרב , שמדובר בנתיים רק על החומר על בניית החומר , דהינו , אומנם עצב הראייה נבנה מתאים חיים , אך העצב הזה לא יועיל בכלום אם הוא לא יעבוד בתיאום ובהרמוניה עם עוד כמה מליוני עצבים שונים אחרים , שכל אחד ואחד מהם הוא ממשפחה אחרת ממקום אחר בעל תפקיד אחר , ופשוט לא קשור בשום הבט באחיו העצב שנמצא על ידו ממש דבוק בו , כי לכל אחד תפקיד אחר , משימה שונה ואם תרצה ייעוד אחר .
התיאום בין כל העצבים האלה , אחים הם או לא , התיאום בין כל תא ותא , פשוטו כמשמעו : בין כל תא ותא , הוא זה שמאפשר לנו לראות לחייך לבכות להתרגש ואפילו לישון , כי גם כשהאדם יושן , הגוף שלו לא מפסיק לעבוד , וישנם פעולות שהגוף מבצע אותן דווקא כשהאדם יושן .
כלומר , ישנו דבר שנקרא לבנות את החומר , את עצב הראייה ואת השני שיושב על ידו , וישנה עוד בנייה של לתאם בין פעולות שני העצבים שכבר נבנו , כי אחרת , אם לא יפעל התיאום הזה נכון ובתיזמון נכון , אם התיזמון התיאום הזה לא ידפוק כמו שעון , תהייה שמה מלחמת גוג ומגוג . פשוט אי-אפשר אחרת , ולא בגלל שכדאי ויותר טוב לתאם , בגלל שאי-אפשר אחרת .
בניית התיאום הזה , הנדסת התיאום הזה , הוא סוג אחר של בנייה , שלענייות דעתי , הוא קצת יותר מסובך מבניית החומר עצמו , ועם כל הכבוד לחומר המשובח והמשוכלל ! לענייות דעתי זה יותר מסובך , כי מדובר בתיאום של קצת יותר משני עצבים . הרבה יותר לשני תאים..

ונחזור ונסכים שגם התיאום הזה נבנה לאיטו לפי תורת האיבולוציה , וכל דבר התפתח מדבר יותר מופשט , ואם "מוצר" בן עשר תאים לקח לו להתפתח מאליו מליון שנה , אז לכל פעולת תיאום בין מערכות לקח מליארד שנה , ובוא נגיד שלמוצר המוגמר היגענו בכמה מליארדי שנים או בכמה מליוני שנים , ובוא נעגל למספר עגול מובן וברור : מליון שנה . האדם על כל תאיו ומערכותיו לקח לו להיווצר מאליו מתא אחד ועד לכמה מליארדי תאים ומערכות : מליוני שנה .

האלמנט החשוב שמתעלמים ממנו המדעים והמשכילים וסתם "עמך" שהאמינו בתורת האיבולוציה ובהגיון שעומד מאחוריה הוא : ואיך ניתן לדבר כה מסובך להבנות במשך זמן כל כך ארוך , מאות מליוני שנים , מליארדי שנים , אתם מסכימים עם אורך הזמן , מבלי ששום דבר יפריע או יחבל בעקבייות של הבנייה !? מה אם נכניס לעסק את תורת ההסתברות שמוסכם עליה ומיסודה היא מדעית : אם ניתן לתינוק בן עשרה חודשים שזה עתה למד ללכת , לחצות רחוב ראשי סואן (אוטוסטרדה) מלא במכונייות , איזה סיכוי ישנו לתינוק הזה שיגיע אל עברו השני של הרחוב ( עשרים מטר ) שלם בלי להפגע ?! ואיזה סיכוי תיתן לאותו תינוק בשביל לחצות את כל כדור הארץ ברגל ?!

הרי מוסכם מראש על כל אדם , מאמין או לא , שהייתה עקבייות בבריאת האדם כגוף וכמערכת . הרי לא נוצרה קודם האוזן ואח"כ היד ופיתאום הופיע לו הכבד משום מקום !! כלומר , הייתה עקבייות ועקבייות מאוד עדינה וחכמה .
איך זה , עקבייות זו נשמרה לאורך כל הדרך.. בלי שום הפרעה או חבלה ? מה עם המטאורים ? מה עם אסונות הטבע ? מה עם האסונות מהסוג שיכלו להכחיד את גזע הדינוזוארים - היצור הכי חזק שחי אי-פעם על כדור הארץ ולפי העדות של אותו מדע ! של אותם מדענים ! של אותו ההגיון !
והשאלה העיקרית היא : אם מוסכם שהייו בדרך אסונות טבע אדירות , ואפילו כדור הארץ בעצמו נוצר מהתפוצצות אחת גדולה מאסון אחד גדול ( לפי התאוריות המדעייות שלהם ) , ואם כן , איך שאחרי כל הפרעה אחרי כל אסון , קו הייצור הזה של המכונה העדינה הזו חזר אוטומטית לנקודת ההתחלה ממנה זינק והמשיך עד אותה נקודה ממנה הפסיק רגע לפני האסון !!!

והרי לך כבוד הרב , הסתירה הגדולה מכולם , שמזמינה אותה בעצמה תאורית האיבולוציה , אך לא נותנת עליה את הדעת :

א' - או שהייה שקט ושלווה במשך מליארדי שנים במערכת השמש בכלל ובכדור הארץ בפרט ולא התרחש מאז ומעולם שום אסון טבע , חריג או לא , שיכל להפריע ל"בריאה" שנעשתה מאליה והתפתחה לה ממש כבתוך מעבדה ובחממה נוחה ושקטה , וזה מה שמסביר את היצירה הנפלאה שהגיע אליה הטבע - את ההגיון - את העקבייות המדהימה.. ( דבר שנסתר על ידי אותם מדענים מכל וכל - כן הייו אסונות ואסונות נוראים - הפיצוץ הגדול , הכחדת הדינוזאורים , רעידות האדמה החזקות שגרמו לשבר הסורי למשל - הרי הגעש שכולם הייו פעילים פעם . המטאורים שמידי מליוני שנים התנגשו בארץ וגרמו לתאונות מצערות.. )

ב' - או שכן ומטבע הדברים הייו והייו תאונות פיצוצים הכחדות ואסונות , אבל בד בבד , היה איזה שהוא מנגנון שאיחסן את כל הנתונים שאליהם הגיעה האיבולוציה ( הטבע ) בכוחות עצמה , ומנגנון זה שמר נתונים יקרים אלה עד שעבר האסון האדיר של הטבע , עד שעבר זעם.. ואז כאשר הכל הסתיים ובא על מקומו בשלום , הכל היה שוב מוכן ומזומן להמשך קו הייצור הטבעי , ומאותה נקודה ממש בה הפסיק כאשר האסון התרחש ! וזה מה שמסביר את היצירה המושלמת אליה הגיע הטבע .. זה מה שמסביר את העקבייות הנפלאה והמדוייקת שבייצירה . ואילולא המנגנון הזה , יהייה שמו אשר יהייה , לא היה לעד הסבר לעקבייות המושלמת של היצירה , בתוך התמונה הכוללת .
מנגנון זה בימינו יכול להקרא קובץ במחשב , ( לא די' אנ' אי' שגם הוא שומר קבצים ששום מחשב לא יכול לשמור או להתחרות בו , והרי אנו מדברים על יצירת ה- די.אן.אי. בעצמו ) , בימינו ניתן לקרוא למנגנון כזה : כוח אנטלגנטי כלשהו . ( ודבר מעין זה נסתר ונשלל מכל וכל ע"י אותם מדענים או אותה תיאוריה איבולוציונאלית שטוענת שהיצירה נוצרה בכוחות עצמה ומכוחות עצמה בלי שום התערבות של שום כוח זר אינטלגנטי ויהייה שמו אשר יהייה ) .

כבוד הרב . אמונתינו באלוהים באה מתוך ההגיון לא מתוך הרגש . היא באה מתוך השכל הישר וההגיוני שיש לנו שליטה מלאה ואבסולוטית עליו , היא באה מתוך החלק הרציונאלי ולא מתוך הרגש ששולט בנו יותר מאשר אנו שולטים בו .

אכן . אני יכול לאהוב את אלוהים וזו פעולה רגשית , כי הוא טוב אלי , כי הוא רחום וחנון וסלחן ומבין אותי ונדיב אלי וטוב לכל הבריות , אך האמונה בו היא פעולה שיכלית לא רגשית . היא פעולה הגיונית ושקולה שיש לי שליטה מלאה עליה כאדם עצמאי שמפעיל מנגנון הגיון עצמאי וחופשי .

אני מאמין , שאגב מבחן האמונה , הקשה לכל הדעות , שנבחן בו אברהם אבינו ועמד בו בכבוד , הרי זה היה בדיקת מעבדה פסיכולוגית הראשונה מסוגה בהיסטוריה , ומזמין הבדיקה ולא אחר הוא הבורא בכבודו ובעצמו : האם הרגש עולה על השכל או להפך ! ובאיזה מידה !
או בלשון אחרת : האם החלק שנשלט ע"י האדם במוח - השכל הרציונאלי - מפותח דיו באדם בכלל ובאברהם בפרט , או שהחלק השני שבמוח ששולט לרוב באדם - הרגש - הוא זה השולט הכמעט בלעדי עדיין באדם , ואיזה ייחס ישנו בין שני החלקים שבאותו מוח : השכל ששולט בו האדם והרגש שהאדם נשלט על ידו .

הרי אברהם אבינו יכל לעצור בבוקר מלבצע את ההוראה - יכל לעצור באמצע הדרך , יכל לעצור אפילו בלילה עוד באותו רגע כשקיבל את ההוראה ולתת למלוא הרגש שלו לפעול , ומיד לתת את התשובה : רגע רגע רגע .. עד כאן . זאת לא היתה הוראה מעכשיו לעכשיו ולדעתי לא במקרה , הוא ישן על ההוראה הזו עד הבוקר , אין לי מושג אם הוא ישן בכלל , אך היתה לו הזדמנות אחת ושתיים ועשרות לשקול ולצאת מזה , הייו לו הרבה נקודות יציאה.. וניתנו לו בכוונה תחילה ..

ושוב , אם ההוראה היתה ניתנת מעכשיו לעכשיו , אזי תוצאות הניסוי הייו מוגבלות : או שהשכל שולט או שהרגש שולט , אך באיזה מידה לא ניתן לדעת . או יש אמונה או אין אמונה , באיזה מידה אין לדעת . אך הבורא ביקש ניסוי ( בדיקה ) הרבה יותר רחבה , ולא שאף לתוצאות מוגבלות אלא לתוצאות נרחבות ביותר עם אחוז טעות אפסי .
כלומר , אם אברהם היה " נשבר " בשעה עשר בלילה זה לא כמו להשבר בשתיים לפנות בוקר ולבטח לא היה אותו הניקוד אם אברהם אבינו היה נשבר ממש בשעת המעשה ברגע ששלח טכלס את ידו למאכלת.. כלומר , אלוהים הבורא , ציפה לאיזה שהיא "שבירה" באיזה שהיא נקודה , ופשוט ביקש הלכה למעשה לבדוק את זאת , וכי אחרת היה מקיים את הניסוי מיסודו ?!

וכמו שאומרים , השאר הוא היסטוריה : אברהם עמד במבחן והגיע לניקוד הגבוה ביותר , המושלם , הוא ייצג את האדם בכבוד ואמר בקול רם וצלול : כן . אנו שולטים כבר בשיכלנו , אנו שולטים בעצמינו . האדם כבר עומד על רגליו . אני מאמין , שעם תוצאה חד משמעית כזו , אלוהים התגאה במעשה ידיו , ביצירתו , לא פחות מגאוותו באברהם אבינו . על זה נאמר : נחת רוח ליוצרו..

כבוד הרב . ובכל זאת , ולמרות התוצאה הרי זהו סיפור של הרגש . ולמרות התוצאה בה ניצח השכל על הרגש , אך זהו סיפורו גם של הרגש , ולפחות בחמישים אחוז ממנו . הרי בכל זאת התורה ביקשה לספר לנו את הסיפור , לנו , ויכלה לצאת מנקודת הנחה שאנו , הרוב , איננו מגיעים לרמתו של אברהם אבינו , הרגש אצלינו עולה במקצת על השכל , אנו הרוב ובוודאי , שולטים פחות בעצמינו מאשר אברהם אבינו , אנו ובוודאי לא היינו מגיעים לניקוד שלו וגם לא מתקרבים אליו . הרגש , הוא הצד החזק אצלינו - וחלק המודע שאנו שולטים בו , הוא קטן יחסית לעומתו .

אני לא פונה לבן ארבעים כפי שאני פונה לבן עשר באותו נוסח וניסוח , כי אני מניח ובצדק , שבן העשר לא יבין אותי מייד ולא באותה הצורה , אני צריך להתחשב בכלים ההבנתיים שעומדים לרשות בן העשר . הכלים שעומדים לרשותינו לקליטת הסיפור של הניסיון הזה , מורכבים יותר מחומר רגשי מאשר מחומר מוחשי הגיוני שאנו שולטים בו . גם סוג הנושא בו מדובר קרוב יותר מטבעו לחלק השני של המוח , לרגש .

כלומר , יכלנו לצפות מהתורה כאשר ביקשה לשדר לנו את הסיפור שתפנה קצת יותר לרגש שבנו , ולא לחלק המעשי והמוחשי ! הן בגלל חולשותינו ועיצובינו והן בגלל הסוג של השדר עצמו שמחציתו כאמור מדבר על רגש ! משהו קצר סימלי שנוגע באיזשהו עצב רגשי , וגם בשביל להפיק קצת אפקט למסר עצמו להבנתו לעומק , משהו מעין : ויבכה אברהם . נדדה שנתו.. ויתנגד יצחק , ולא התנגד יצחק , ויאחוז אותו בכוח , ויעזור לו יצחק להדק את הקשירה...

ידוע שהתורה היא קמצנית ( יותר מחסכנית ) במילים ובאותייות , אך בקטע הזה ולדעתי , קמצנותה עלתה לאין ערוך .. במישרין , רק שני פסוקים הופשרו והועמדו לרשות תיאור המעשה עצמו , ששיאן הוא כידוע : ויעקוד את יצחק בנו , שיאן , כי העקדה הזו היא הצהרת הכוונה האמיתית , דבר שכבר אין חזרה ממנו ..

ושוב , הקמצנות בשיאה , מבלי להתחשב בנמען ולפנות בשפתו , שזה המקום האידיאלי להשתמש בה . ובמקום זה , השאירה את העבודה לתלמוד חכמים , לפירוש חכמים , לרש"י , ובעצם , השאירה לנו את זה . הטילה עלינו את העבודה בלהבין את הנושא מכל הבטיו .

לא ככה , כבוד הרב , היה הדבר בפרשת יוסף ואחיו . התורה לא חסכה בפרטים ואפילו ירדה לפירטי פרטים . את הפרשה הזו , כבוד הרב , קראתי פעם אחרונה מלפני כעשרים שנה , לצערי ובעוונותי . ובכל זאת , אני זוכר אותה ולפרטי פרטים . כן . אני מבקש להוכיח בזאת שאם הפרשה הזו לא היתה משתרעת על פני כמה עמודים ופרקים לא הייתי זוכר אותה בבירור . הבור , השימלה המגואלת בדם של העז , הבדואים המצרים שעברו , הוויכוח הנוקב של האחים , והכל על השולחן , לפני ואחרי המעשה , החלומות המטורפים של יוסף שבגללם הכל , מעשה הרמאות לאדם זקן בצירוף הניסוח המלא מילה במילה , וזה עוד לא הכל , היה לזה המשך מכובד במצרים , עם אחיו התאום ועם כל אחיו , ויפלו איש על רעיהו , ויבכו ויתחבקו .. ולאורך כל הסיפור הזה , מהצהרת הכוונות של האחים בדרך והוויכוח הסוער עד עליית יעקב למצרים לפגוש את בנו , לאורך כל הסיפור לא היתה שום קמצנות מצד התורה , מה חשבו מה אמרו מה התכוונו מה עשו ומהו מוסר ההשכל ( האמת תתגלה ) בצורת רמז יותר מדי עבה !

אם ירצו פעם לעשות סרט מהסיפור הזה , לא יהייה צורך בתסריט . התסריט נמצא . ואולי אף יחתכו ממנו , ברוח הדור , בשביל לקצר .

יש לזכור שלושה דברים מרכזיים :

א' - הסיפור הזה קרה באותה תקופה של אברהם אבינו ועקידת יצחק . מדובר בנכדים של יצחק , ולכל הדעות זו אותה תקופה . ואין לטעון שכל תקופה ושיטת הניסוח שלה .. וגם אם טענה כזו היא מוטעית מיסודה , הרי אני מביא את ההבהרה הזו , במטרה להוריד כל ספק שבספקות .

ב' - בשני המקרים , הנושא המרכזי בהם הוא רגשי . הרגש הוא החומר שנטחן בסיטונאות בעקידת יצחק , וגם נשפך כמיים בפרשת האחים לבית ישראל . אומנם לא באותו רגש מדובר :
האחד הוא חייובי נעלה של אהבת אב לבנו והקרבת האהבה הזו על המזבח , ממש על מזבח העצים , ככתבו וכלשונו , ובשני משתולל לו רגש שלילי ביותר מבלי שום מעצורים . בסיפור הזה אנו נחשפים לשינאת האחים המכוערת ביותר , לרגש השינאה החזק ביותר והשפל מכולם , וגם בוחנים בעקבותיו ותחת זכוכית מגדלת את שאר הרגשות השליליים והעזים שבאים בהמשך , מבלי להסתיר שום תיאור או לטייח .
אין ספק שגם בסיפור של בני יעקב ברגש אנושי עסקינן , לעומת השכל האנושי שעליו שולט האנוש , ושבמקרה מצער זה , הרגש עלה על השכל וינצח , היפוכו הגמור של המקרה של אברהם אבינו .

ג' - ואולי זו הנקודה החשובה מבחינתי .
הסיפור של האחים ישראל , הוא סיפורו ההסטורי של כל ישראל , הוא חלק ממורשת ישראל ולכל הדורות . כי בשמם ניקרא ותחת שבטם נלך .
הסיפור של האחים ישראל הוא כתם מצורע לכל הדורות , זהו סיפור לא מחמיא למורשתינו במיוחד , וזהו סוג מהסיפורים שעדיף לשכוח ..
לעומת הסיפור של עקידת יצחק שגם הוא מהווה חלק ממורשתינו , ולהבדיל , זהו עץ שאוכלים מפרותיו עד עכשיו , זהו מקור הגאווה שלנו , קודם כל כאנשים ששולטים בשיכלנו הישר בשיכלנו הטוב , ששולטים אף בריגשותינו , ואח"כ כיהודים שמאמינים באלוהים ועובדים אותו מבלי תנאי או מחיר .

ואם נבוא לוועדת החינוך של הכנסת , איזה סיפור תסתיר ואיזה סיפור תבליט ?
איזה סיפור תסתיר ותעטוף ברמזים לא ברורים וקמצנים שרק רש"י יכול לפענח אותם , ואיזה סיפור תבליט בהרחבה על כל מה שמשתמע מכך ?!

אין לי ספק , שגם הבן שלי בן השבע , יידע לענות על השאלה לעיל , ויידע לענות נכון . הוא יקלע למטרה ובהגיון בריא דווקא . בהחלט , יש להבליט את סיפורו של אברהם אבינו ואת השני יש להסתיר עד כמה שאפשר , במטרה לצמצם את נזקיו , את הנזק שבמסר שישודר לדורי דורות .

אין שום סיבה שיהייה להפך . ובצדק !
כמעט בצדק ..

כי תורתינו מצאה , ובכל זאת , סיבה אחת אחרת , וביקשה להעביר לנו את המסר דרכה , באופן ברור ביותר , כן ביותר , שקוף ביותר , ובעקבייות לאורך כל התורה , לאורכה ולרוחבה :

תהיה כן בן אדם ואל תסתיר שום אמת גם האפלה מכולם , וגם לטובת הכוונה הכי מוצדקת שההגיון שלך יורה לך !
וגם לטובת תיכנון העתיד , עתיד בניך , עתיד עמך , הרי אף מורה או מחנך ירצה שבניו ילמדו דוגמא רעה !

רק בזאת לא ! אין לך את הזכות בלהפעיל את שיקול הדעת גם אין לך את הרשות בלעשות זאת .

את האמת תאמר גם אם היא מרה . בעיקר אם היא מרה . בעיקר אם היא אפלה , או אז יהייה עליך דווקא להבליטה ולסמן אותה .
גם אם זה מנוגד להגיון שלך , להגיון הבריא שאני נטעתי בך , גם אם זה לא הולך יד ביד עם תיכנון עתידך , גם אם זה נוגד את אחד החוקים האנושיים הבסיסיים , בלנסות ולשלוט בעתיד ביד רמה , וגם אם זה עוקף את החוק האנושי : " המטרה הטובה מקדשת את האמצעים.."

בזאת , אין לך שיקול דעת בן אדם , ובכל הרמות אליהן תגיע .

אל תגמגם בלומר את האמת .

אל תהסס בלומר אותה .

ואת האמת המרה דווקא תבליט .

תעשה ותשמע .

זוהי ולדעתי הענייה , כבוד הרב , המסקנה והייחידה , לסתירות המכוונות בתורה , שנדרשתי להן לעיל , ומניתי להן שלוש הבהרות , וכדוגמה אחת מתוך רבות , ובאופן עקבי לאורך כל התנ"ך .

To Harav Ovadia Yosef ( part # 4 )

כבוד הרב .

כאשר חלפה במוחי המחשבה בלשגר לך מכתב , נתקלתי מעצם המחשבה בבעיה : סיכמתי עם עצמי שזה יהייה מכתב מכובד כבן עשר שורות , ולא נאה לעשותו פחות , אחרת זה לא ייראה כמכתב ועוד ממדינה למדינה ..
אבל הבעיה שלי היתה , איך אני אמלא אותו !! במה אמלא אותו ..

הרעיון שעמד מאחורי שיגור המכתב הוא : מדוע לא שומעים את קולך הברור בפרשת דרעי לכאן או לכאן ? ושוב , נתקלתי בבעיה ומה אני אכתוב אח"כ ?! מה אני אשלח מכתב בן שורה וחצי לכבוד הרב ממדינה למדינה ?! טיקסתי עצה עם עצמי , שאוסיף ואקשט את המכתב הזה בכמה פסוקים שאיכשהו קשורים בעניין ושעדיין אני זוכר מלפני עשרים שנה , וכך , אוכל להגיע לעשר שורות מכובדות .

התחלת המכתב הייתה בעייתית בפני עצמה.. עד שהחלטתי שאם לא אתן לעט שלי חופשייות לשום דבר לא אגיע , וכך כבוד הרב , הפסוקים הספורים ההם שבאמת נזכרתי בהם , הולידו את כל הדפים האלה .

מרגיש אני את החובה , כבוד הרב , בלציין איך נולד המכתב הזה , כי רואה לנכון להדגיש , שיוזמת המכתב הזה היתה עצמאית לגמרי ואפילו אני עצמי לא חשבתי גם לא תיכננתי את המכתב הזה .

אינני גם איש דת , כבוד הרב , רחוק מאוד מזה .. כן אני מניח תפילין ומתפלל יום יום שחרית ביחיד בבתי , אך ביום שבת אינני מתפלל גם לא ביחיד כי אני לא רוצה לשקר את עצמי ואת אלוהי וללכת אחרי התפילה לעבודתי .. אינני גאה בזה . ואני אדגיש אינני גאה בזה , אני מציין את העובדה הלא כל כך מחמיאה זו , כי היא נפלה פשוט כאן , יש לי את הצורך והחובה בלומר , שעד כתיבת השורה האחרונה מהמכתב , איש אינו יודע ממנו חוץ ממני , הוא נולד מיוזמתי , האישית , וגם כך במקרה .. לא ע"י איש דת , גם בוודאי לא איש פוליטי .. אני במרחק של יותר מאוקיאנוס מהפוליטיקה בארץ .. אני חי מעל לעשר שנים בפנמה , אחרי שעליתי ארצה ועשיתי את הצבא . את המכתב הזה , - ואני מרגיש את הצורך בלציין גם את העובדה הזו - אני כותב בתנאים בלתי אפשריים , תנאים אישיים .. אינני כותב את המכתב הזה על שובע , גם אינני נמצא על אי-שקט עם כוס תה ביד ..

היכרתי אותך כבוד הרב פעם . זה היה אם זכרוני לא מטעיני בשנת שמונים כשעליתי לארץ , באסיפת עולים באיזה מרכז של עולים חדשים ביבנה . יכול להיות במקום אחר אבל היינו ביבנה . דיברת אז חמש עשר דקות באולם שהצטופפו בו כמה עשרות אנשים ואני הייתי בתוכם . היית עם אותה גלימה ורק כשחזרנו הביתה הבנתי , כי סיפרו , שפגשנו שם את "החכם" הגדול מכולם בישראל . את הראשון לצייון . אני זוכר טוב טוב את הרגשת הפיספוס כששמעתי את זה , איך לא התאמצתי לשבת בשורה הראשונה ..

קולך היה נמוך גם אז , וחזק .

למיותר לציין ששמעתי מאז עליך , על ההצהרות הנזיפות.. החדשות דרך כל כלי תיקשורתי אפשרי , אבל הפעם השנייה שנתקלתי בדמותך ממש כבמעמד אישי , הייתה באינטרנט . זה היה לפני כשבועיים כשגלשתי באינטרנט והיגעתי איכשהו לאתר תחנת הרדיו הדתית שנקראת : רדיו אלפיים .
ישנו מפעל מבורך שם שנקרא : והייו עניך נשואות .. ראיתי ושמעתי כמה מהדרשות שלך , ממש כמו בשידור חי , דבר שלא היה מתאפשר פעם לי או לשכמותי . באותו האתר , היה גם דבר שניקרא : "שאגת אריה " . במקום הזה התעכבתי ושמעתי את כל מה שיש לו : העיתונאי אמנון דנקנר , עו"ד יורם שפטל , עוד עורך דין אחד , ועוד פרופסור אחד מאוניב' . וגם הקדמה של הרב אורי זוהר שלא הסתיר ואף הדגיש שאנו בזאת ניתן לכם לשמוע דווקא את הקול החילוני .

כולם , כל הקולות , הייו כידוע בעד אריה דרעי ונגד העוול שנעשה לו ע"י מערכת המשפט וע"י המדינה . חד משמעי . מחריד . ניתן להשתמש רק במילה הזו , מחריד . אלו הייו נאומים לא הצהרות או תוכנית יחיד , כי הייו ברקע קריאות ותרועות ..

גם אם לא הייתי נכנס לאתר הזה ושומע את הקולות הברורים המחרידים האלה , הרי ידעתי גם ידעתי על המחלוקת הקשה סביב העניין הזה .
הקול הדתי ( בד"כ ) והברור נגד הקול החילוני ( בד"כ ) הברור .
יש לציין , שהקול החילוני הוא לא פחות חזק וברור , אותו מייצגים שופטים בישראל לא רק התיקשורת , מדינת ישראל מייצגת את הקול הזה .

לי ולשכמותי מהצד , לא נותר אלא לבחור : צד זה או צד זה .
ממש , להפעיל את ההגיון וללכת אחריו . או לצד זה או לצד זה .

קל לי ללכת אחרי הצד הרשמי , ולהגיד שמדובר בשופטים בראייות במערכת משפט , של מדינה דמוקרטית . קל לי גם ללכת אחרי הצד השני , בלי היסוס , ישנו שם ציבור דתי , שמאמין באלוהים , ישנם שם רבנים , רבני הדור מועצת החכמים , ישנו שם אפילו ייצוג קטן של הקשת החילונית .
ומה הבעיה שלי ?! להפעיל את ההגיון או מה שארצה , וללכת לכאן או לכאן . או אפילו עומדת לרשותי האופציה לא להביע שום דעה . שום עמדה ! הרי לא חייבים להביע עמדה בכל דבר ולחפש מקום בכוח באיזה שהוא צד מהצדדים ! וזו האמת כבוד הרב . וככה גם נהגתי . מי עומד עלי עם שוט ? בחרתי לי באופציה האחרונה . כך נהגתי מאז שהכרתי את הנושא , אני חושב מאז שהייתי בארץ . לא חייב להביע עמדה ולא חייב לחפש וויכוח בכוח ובכלל אני לא נמצא בארץ .. הרי יותר גדולים ממני מתעסקים בזה , ומי אני שאחלוק על דעתו של שופט - כל שופט בארץ , או חלילה על דעתו של רב של איש דתי ! קטונתי !!

עד שהיגעתי לאתר הזה כבוד הרב . רדיו אלפיים . והייו עניך נשואות.. שאגת אריה . זה פתח לי פיתאום קובץ אחד שהייה רדום מלפני עשרות השנים .. קובץ שהייתי מהמר שכבר נשכח ונעלם . קובץ , שברצון הייתי שם אותו עם הנשכחים ..

זה לא היה דבר גדול דווקא , בפרספקטיבה קיומית של אז והיום , כמו הבחור ההוא הבן של הרב , שהלך למבחן בשבת , וכל העניין הושתק ועומעם פן ייפגע כבודו של הרב ! אך עלי זה לא עבד טוב , אז , וכנראה עד היום , והשאיר צלקת שלא מכאיבה דווקא , אך היא מכוערת , מעבירה בי חלחלה .. הרגשה כזו שאעדיף לוותר עליה .. אעדיף כל דבר תחתיה אם הייתי מתבקש לבחור ..

הספק כבוד הרב , הספק הוא האשם בכל , הוא האוייב של כל המערכות של האדם , כי הוא מבלבל לו את המערכות , מחבל לו בהם , והוא אפילו לא מורגש , קשה להגדיר אותו , ועוד יותר קשה להצביע עליו .
הוא האוייב מס' אחד של האדם .

האם מאוד יותר אסור לחלל שבת או קצת פחות מיותר אם מדובר בעתיד בלכתוב רק שעה אחת ולהציל שנה שלמה ! אני יודע שאני הוזה כרגע בשאלה רחוקה מההגיון זו , אך אני מנסה להדביק ממש להדביק את מה שיש לי בראש על הנייר הזה , ואני חושב שזו דרכי הייחידה בשביל להסביר עד כמה הספק הוא אוייב , עד כמה הוא סרטני !

מה היא צניעות ! האם היא כדור שלוקחים לפני האוכל או אחרי האוכל ? או אולי לוקחים בייחד עם האוכל שייהייה לה אפקט יותר טוב ! ליותר זמן עד שהאוכל יתעכל !! יכלתי כבוד הרב לחיות עם השאלות האלה , ואחרות , ולהחזיק מעמד ולא למות .
עובדה . אני חי ונושם וכותב לך מכתב זה ! ואפילו אני מאמין באלוהים באמונה שלמה ! וכל השאלות והספקות שנשארו פתוחים לא מזיזות לאמונתי והיא נשארת ותישאר חזקה . ספקות אלה בכלל לא קשורים באמונה והרי הם חבויים ומוסתרים אי-שם בתת-המודע ולא מפריעות כל כך -הם יוצאים לאוויר פעם ב.. וניתן לכל הדעות לחיות איתן . ואני אעבור , בלי קשר ישיר ובלי שאני אדע איך אצא מזה.. , אל השאלה שמנקרת לי בראש : האם הבורא הייה לו ספק באמונתו של אברהם אבינו בו ? ולמה שיתעורר בכלל הספק הזה !!! ולמה צריך להעיר את הספק הזה !!! מה יש כאן משחק של פרובוקציה ?!
המסקנה היחידה והתשובה הבודדת שניתן להגיע אליה היא , שבטח שהקב"ה ידע על אמונתו של אברהם אבינו , הרי הוא נגלה אליו , אבל הוא ביקש לדעת בניסיון ההוא את דרגת האמונה , מאחד עד עשר , ביקש להגיע למספר , ביקש לערוך בדיקה ולהגיע לתוצאה מספרית , וזה מה שמסביר את מה שהזכרתי כבר : מדוע לא ערך את הבדיקה מעכשיו לשכשיו , מהיום להיום , מה האומנם הוא ביקש להתעלל באברהם אבינו ולענות אותו קצת לפני הניסוי ?!
חלילה וחס . הוא ביקש לערוך ניסוי רחב ביותר , ולהגיע לתוצאה מדוייקת מספרית שלא הייתה מוכרת לקדב"ה וביקש לגלותה ע"י הניסוי הזה , וגם היה לו ספק לגבי התוצאה עצמה כנתון מספרי , אחרת אין שום הגיון לעריכת הניסוי מלכתחילה , על כל מונחיו והבטיו .
כאן כבוד הרב , אני מגיע ל"קשר" שחששתי לאבד אותו : השטח של הניסוי שאנו עומדים עליו היום , היום בשנת אלפיים ואחד , הוא הרבה יותר רחב והרבה יותר קשוח מזה שעמד עליו אברהם אבינו בזמנו . אם אז הייו ספקות שריחפו באוויר ועליהן רק עליהן עמד אברהם אבינו למבחן , אזי הספקות ( שטח הניסוי ) גדלו היום בשנת אלפיים ואחד לאין ערוך . וספקות אלה הם מעשה ידי האדם , ולמרבי האירוניה לאדם יש את כל השליטה על הספקות האלה הרי הם מעשי ידיו . ולמרבי האירוניה ספקות אלו לא עוסקות במהות האמונה עצמה וביסודה , וניתן להגדירם כפרזיטים לאמונה כעלוקות בדרך לאמונה , אך בשום פנים לא ניתן לייחס להם חשיבות של חייה טורפת .. עוד לא ראיתי את האדם שמת מעלוקות על הידיים . אך כן ביכולתם להשפיע על איכות חייו של האדם , והרבה חלשים טוענים שאין טעם לחיים בלי איכות !

בדיעבד כבוד הרב , כן הספקות משפיעים על אנשים , על כל האנשים , ובמיוחד על החלשים בתוכם .
עלוקה לא תהרוג , אבל ביכולתה לייאש , להמאיס את החיים , להפוך אותך לאפתי לאדיש , לא משנה כלום לא מעניין אותך כלום.. העיקר להמשיך איכשהו ולגמור איכשהו את החיים , לא להתעמק בשום שאלה , להסתקרן מידי פעם אך לא להתעמק . בשביל מה ? על מה ? אין על מה , אין צורך ואין כוח.. יש לי אמונה באלוהים ? זה מספיק לא צריך ליותר..

אדם יכול לחיות עם עלוקות , ולשאת אותם על היידיים כל החיים שלו בלי לאבד צלם אנוש , הוא ימות והם עוד דבוקים בו עד הקבר . הוא יעביר אותם בלי ספק לילדים שלו והילדים יעבירו את זה הלאה.. ומכאן אני אומר כבוד הרב , שהעלוקות הם סרטניים , הספקות הם תאים סרטניים שמתרבים לאט לאט בלי להרגיש , הם לא פוגעים באמונה ישירות וזאת דווקא הבעיה שלהם כי לא ניתן למשש אותם לאתר את פגיעתם הישירה , הם לא טיל שפוגע ישירות , הם טיל רצחני לטווח ארוך , לדורי דורות .

בזמננו כבוד הרב , בשנת אלפיים ואחד קל יותר להאמין בבורא . למרות כל הטלביזיות הסרטים והחופשייות של הדור , דווקא קל יותר להאמין .
המדע כבוד הרב , עוזר לאמונה או אם תרצה נקרא לו חיזוק וממדרגה ראשונה . הוא מגיע ישירות אל החלק שיש לאדם שליטה עליו ומדבר אליו ישירות מבלי שום תיווך : יש לו דלת פתוחה אצל ההגיון האנושי .
ההוכחה לזו היא לא הפרופסורים שמאמינים באלוהים גם לא אנשי הרוח שחוזרים בתשובה , ההוכחה היא בעולם , בעולם כולו . אינני היסטוריון גם אינני סטטיסטיקאי , אך אני בטוח שישנם - ייחסית - היום על כדור הארץ אנשים שמאמינים באלוהים הרבה מאשר בזמן אברהם אבינו או משה רבינו .
יסלח לי כבוד הרב , אך אני לא מדבר כאן רק על היהדות . אני מדבר על השכנים שלנו אני מדבר על המטבע הדומיננטי בימינו שעל כל שטר ושטר שלו כתוב : אנו מאמינים באלוהים . אינני נכנס כאן להשוואה חלילה , אך הם , ובאיזה שהוא מקום , מאמינים כמונו וכמו המוסלימים באלוהינו היחיד שבשמיים , ואני לא מאמין שזו סתם סיסמה פוליטית שמישהו החליט שכדאי שתתנוסס לה מעל כל שטר .. היא נמצאת שם יותר מדאי זמן .

בזמן אבותינו כבוד הרב , לא ראו תחת המיקרוסקופ את כדורייות הדם הלבנות , איך הן מתאספות ותוקפות , ממש תוקפות את החיידק , כל חיידק שנכנס לגוף בלי רשות , מתאספות סביבו בכמוייות מחסלות אותו והולכות לישון אח"כ או לטייל להן בגוף כאילו כלום קרה !

עם כל ההשפעה של כל מיני אמונות ודתות טפלות שצצו בעולם , אך האדם היום חשוף יותר להבנת עוצמת הבריאה מאשר בזמן אבותינו .
האדם הגיע לירח ועוד יגיע ליעדים הרבה יותר רחוקים . הוא ראה את כדור הארץ היפה מהחלל והצליח לחשב / להבין , שאם הכדור הזה היה קצת יותר רחוק או קצת יותר קרוב לשמש , לא היה ניתן לחיות עליו . רק במיקום הזה המדוייק רק באטמוספרה הזו רק באלפי תנאים אחרים ניתן לחיות על כדור הארץ . האדם היום נחשף מאי-פעם לסדר המפליא הזה , שגם אם ישנם עדיין פה ושם קולות שמסבירים שזה הטבע.. האיבולוציה .. הרי קולות אלו הולכים ונחלשים כי בסופו של דבר , ההגיון כנראה הולך ומתפתח באותו קצב של התפתחות האדם .

ישנה עוד תופעה כבוד הרב , שניתן גם להבחין בה בימינו , כי היא כמעט מאפיינת את דורינו , תופעה זו דווקא מנוגדת לתופעת ההבנה לעוצמת הבריאה והחשיפה לאמונה , אך האחת חייה לצד השנייה בהרמוניה תמוהה , כאילו והיה בינהן הסכם סמוי : תני לחיות ואתן לך לחיות .
גם אם קשה להגדיר תופעה זו , ולצורך העניין , אקרא לה קלילות . הכל היום קליל כזה . אפילו השירים כבוד הרב הם רחוקים באלף שנה מפעם , הם רחוקים אלף שנה אפילו מהשירים שמלפני רק עשרים שנה ! אינני יודע ( אין לי תלונה על זה.. ) אם שמעת פעם את המושג " פופ - רוק " שהיום הוא המוביל במוזיקה הבינלאומית , וגם אם אשים לנגד עיני : " על טעם ועל ריח ".. , הרי המסקנה הייחידה שניתן להבחין בה משיר כזה היא : הקלילות . מהיר כזה קליל כזה.. אין סימן אין רמז לעומק .. הכסף היום הוא קליל - לעשות אותו , הדרכים הביזבוז .. הכל מתאפיין היום בקליל - מהיר . רק שיהייה מהר וקל . הייחסים בין אישיים , הקלות שבהחלטה , בינו לבינה .. הקלילות שבעניין .. הכל מהר וקל , אפילו יש היום אוכל מהיר והוא זה ששולט בעולם כבוד הרב .

ישנם הרבה סיסמאות לתופעה הזו , וחכמים ממני כבר הבחינו בה מזמן והדביקו לה כינויים : התפוררות . התפוררות מבפנים מבחוץ . שקע באמונה . תהום תרבותי . ואם נתמקד בעמינו הקטן ובארצו , אזי הכינוי שבראש המצעד הוא כמובן : התפוררות היהדות . אני טוען כבוד הרב , שהכינוי הכללי הזה לתופעה הכללית המורגשת באמת , הוא לא נכון בלשון המעטה , והוא בחזקת הדחקה עד רמאות . לא יותר ולא פחות .

תופעה : אם כבר אני יהודי מאמין באלוהים , רוצה להמשיך להאמין באלוהים ולהיות יהודי וברצוני שגם הילדים שלי יהייו יהודים , אזי תנו לי לגייר את האישה שאהבתי מהר !! בבקשה , מה אני מבקש ? מה אתם נגד זה שאני יהודי אני מאמין ועובדה שאני רוצה בילדים יהודיים ?! מדוע אתם נגד זה ! ונשאלת השאלה באותו עניין : אם הגייור האורטודוקסי היה מהיר ( ואני לא מתכוון בזאת להמליץ שיהייה מהיר ) איפה כל העם היהודי היה מגייר את נשותיו ? בירושלים או במיאמי ? אני בטוח שהייו מעדיפים לבוא איתן לירושלים , גם אם הם חיים בתוך מיאמי , ומסיבה פשוטה ואמיתית : כן . הם כנים . הם מאמינים באלוהים . הם יהודים גם בנפשם , ולכן הם הייו מעדיפים שהגייור הזה יהייה באמת כהלכה כפי שאמונתם האמיתית מנחה אותם , אחרת לא היה איכפת להם הגייור בכלל , רפורמי או אחר , אחרת לא היה איכפת להם ההכרה בגייור הרפורמי גם לא הייו מקימים עולמות למענה . הכרה זו היא לא שאלה של כבוד של מי ניצח את מי , זו שאלה של אמונה . והם הם דווקא שמחזיקים במקרה הזה ולצורך המקרה הזה בלפיד האמונה . הם רוצים לשמר את אמונתם ותת המודע שלהם לא נותן להם מנוחה . יש בהם משהו שמושך בחוזקה לכיוון הפנימי לאמונה שבאמת ובתמים הם מחזיקים בה , ויש בהם עוד משהו שמושך בכוח לצד השני לכיוון ההפוך . מושך בכל הכוח . אין להם שליטה עליו כי הם לא יודעים להגדיר אותו . הם מבולבלים ובצדק . אני מצדיק אותם אני מבין את בילבולם . הם למעשה הייחידים בחתך העם היהודי שנדרש להתמודד עם הבילבול הזה ומסיבה מקרית של ממש . פיתאום נפל עליו דבר שאומר לו בלי התראה מוקדמת : אתה חייב להוריד מעליך את כל העלוקות / הספקות והמשקעים שלהם , לגייר את אהובתך כהלכה , אחרת כל הקייום היהודי שלך בסכנה . אחרת בינך בשרך הוא לא יהודי : רק לפני רגע רק לפני חודש , הוא היה יהודי בן יהודי , אף אחד לא הפריע לו , הוא האמין באלוהים ואף אחד לא הפריע לו , הוא חי את היהדות הבינונית על כל העלוקות שהייו עליו שחי איתם בשלום , וגם היהדות חייה איתו בשלום . ופיתאום זורק הרופא המומחה את השאלה לפציינט חולני סופני בסרטן : ולמה יש לך כרס ?! זה לא טוב אתה חייב להוריד אותו !!! אתה לא יכול להחליף את השדר את התדר במליון קילווואט בבת אחת ! אך מיודעינו שרוצה לגייר את אהובתו מתבקש לעשות זאת , אחרת כל השלווה שהייתה לו היא בסכנה ! אחרת , היהדות שחי איתה בשלום עד עכשיו בלי לשאול הרבה שאלות היא בסכנה !
אינני מזדהה עם האיש הזה כבוד הרב , גם אינני חס עליו , שיילך לכל הרוחות - חסרות בנות יהודייות ?! אך אני מבין את מה שמתחולל בתוכו אני מבין את המכניזם הזה שהוא הוא אותו מכניזם אצל חתך גדול בעם היהודי , אצל החילוניים והמסורתיים וגם חלק לא מבוטל של הדתיים . ההבדל הוא שאצלו זה פעיל ובמיקרה הופעל בגלל תקלה טכנית בלתי צפוייה בגלל סיטואציה מסויימת שנקלע אליה , ואצל האחרים - השאר : המכניזם הזה לא פעיל . רדום אך קיים .

אני כותב את זה וליבי רועד אך ידי בשום פנים רועדת !

אני חושש כבוד הרב , שאני מדבר על חתך משמעותי שמתקרב לספרות האחרונות של מאה האחוז ! אני מדבר על היהדות כבוד הרב . על בעיה אמיתית פיזית לא דמיונית על תופעה שמתחוללת כאן ועכשיו . אין לאף אחד שליטה עליה אין לאף אחד מושג על ממדיה לאן הגיעה מהו מקורה ולאן היא חותרת !
העלוקות כבוד הרב , אני מדבר על העלוקות , אני מדבר על התופעה הזאת . הרחבה ביותר והסמוייה ביותר . אני מדבר על העלוקות על המנגנון של ההדחקה ועוד הדחקה ועוד הדחקה , פעם קראו למנגנון הזה : הבהרת הספק , והיום אין לו שם , עד כדי כך , הוא לא מוכר . אני קורא לו עלוקות ואני יכול לקרוא לו גם עלי .. החשוב הוא איך פועל המנגנון הזה :
אני מקבל שדר לא ברור , הוא נקלט במוח שלי , והוא מסווג אותו לפי דרגת חשיבותו , אך משאיר אותו פתוח כי הוא עוד לא ברור , עוד לא נפתר , ובתור שכזה גם מתייק אותו , מאחסן אותו אי-שם בחלק של השיעורים הפתוחים שעוד צריך לעבוד עליהם , פתוחים שעוד לא נפתרו . וזו הבעיה . אין לך שליטה על זה , אתה לא יכול למחוק קובץ מסויים ולהשאיר אחר , המוח לא נשמע להוראות כאלו , אם תרצה או לא הוא מאחסן ומאחסן קובץ מעל קובץ ואני מדבר על אלו הלא פתורים , הפתוחים , שצריך עוד לעבוד עליהם.. עד שמגיעים קבצים אלה לכמות כזו לדרגה כזו שהמוח כבר יודע שלא יכול להתמודד איתם , שאין אפשרות לפתור אותם , את כולם , והוא משלים עם זה . כאן , הנקודה הזו היא נקודת השיא שבד"כ מסמלת את ה"אין חזור" את הייאוש האמיתי את ההשלמה המושלמת , את הניכור למציאות ואת האדישות כלפי הכל . כאן כבר לא שואלים שאלות וגם אם פעם התעניינו שאלו הקדישו קצת מחשבה , בנקודה הזאת המוח כבר פוטר אותם מכל זה כאמצעי הגנה לבל יתפוצץ לבל יתפרק . מה שמעניין בכל התהליך הזה , שגם בהגיענו לנקודה הזו , מוחנו לא מפסיק לאסוף עוד קבצים ולאחסן עוד ועוד שאלות פתוחות ובסדר מפליא . מדוע , לשם מה , מה ההגיון !? לא מובן אך זה קיים .

לנקודה הזו , יכול להגיע האדם בכל גיל בכל מצב ובכל תקופה , יכול להגיע אליה גם בגיל רך , תלוי בכמות הקבצים מהסוג הזה שנאספו במוחו , שנחשף להם .

הנקודה הזו כבוד הרב , העלוקה הזו השאלות הפתוחות האלה , אין להם שום קשר לאמונה . הנקודה הזו ולמרבה האירוניה אין לה קשר ישיר לאמונה הבסיסית המהותית העקרונית הגולמית , אך כן וכן יכולה להשפיע על הדירוג ההוא שאברהם אבינו קיבל עליו בזמנו עשר על עשר . אין ספק שגם אם חלילה לא היה עובר את המבחן ההוא , לא היתה נשללת ממנו החזקה על האמונה הבסיסית , אך כן , הצייון היה משתנה . כן יכל לשאוף גם לאפס , ואפילו אברהם אבינו הגיע לדרגה כזו של ספק אצל הבורא הכל יכול , והיה עליו להבחן עליה .

נדמה לי כבוד הרב , שאם אחזור לנקודה ההיא של הספקות ועלוקות .. אוכל להסביר מדוע לא אמורה לעניין אותי פרשת דרעי למשל , ומדוע כן צריכה לעניין אותי ולא כדאי להשאיר שום ספק פתוח . אוכל להסביר מדוע קראתי לפרשת הבן של הרב שעבר את המבחן בשבת כ-"לא דבר גדול , בפרספקטיבה קיומית של כל זמן " ולהסביר במקביל מדוע היא כן פרשה קייומית , והשפיעה ועוד תשפיע ובכל הזמנים .
אוכל להסביר מדוע חשוב כל כך לדעת מתי לקחת את הכדור ההוא אחרי האוכל או לפניו , ובמקביל יש להיות סלחן איתי אם בטעות אקח אותו לא בזמן ..

אני מאמין באמונה שלמה כבוד הרב , שהתורה ידעה שפרשת דרעי יום תבוא ועוד פרשות מסובכות ממנה . אני מאמין באמונה שלמה - ולא רק לצורך העניין - שאנו נמצאים בסרט כתוב מראש עם תסריט מוכן ומוגמר . ניתנה לנו הזכות בלהכנס לסרט הזה גם להשתתף בו . ניתנה לנו עוד זכות אדירה בלהתפרץ לכל קטע בתסריט בכל זמן כל שלב ולשנות בו כראות ענינו . שינוי זה שהחלטנו עליו מרצונינו החופשי , יגרום ליציאתנו המיידית מאותו סרט ולהתחלת סרט אחר באולם קולנוע אחר , סרט שיכול להיות איכותי יותר , או פחות , זה תלוי רק בנו .
בסרט השני שוב , התסריט מוכן מראש והכל כתוב , וגם כאן אנו חופשיים בהחלטותינו . אין סוף להחלטותינו אין סוף לשינויים - אין סוף לתסריטים , רק תבקש . כאן נולדו כבוד הרב עקרונותיה הבסיסיים של הדמוקרטיה שטוענים בעלות עליה במאה הזו ..
מכאן , אני מבין את הנדיבות הלא מוגבלת של הבורא כלפי האדם , שאיפשר לו לשנות ולהשתנות מכל מקום בכל מצב . גם אם הוא נמצא בתחתית לא הכל אבוד , שום דבר לא אבוד . וזה טוב . זה נדיב . זה מעניק תיקווה . אולי זה מסביר את העובדה התמוהה מדוע בכל זאת לא מפסיק מוחינו לאסוף ולתייק קבצים ושאלות פתוחות , אף על פי שמגיע לנקודה ההיא בה מפסיק האדם להתייחס לשאלות אלה ולשדר מנקודה זו ואילך רק מצוקה ואדישות .

אני מגיע למסקנה הזו בדיעבד . כן . ניתן לפתוח כל קובץ לא ברור , ללמוד אותו ולפענח אותו . ניתן לפתוח את הקובץ האפל ביותר , אפל כבוד הרב , זה לא רע או רע מאוד , זה דבר שמזמין ספקות . זה דבר לא ברור לכל . זה דבר שבהחלט יכול להיות טוב מיסודו או טוב בכוונותיו או טוב שהוא כך או כל סוג של טוב , אך כל עוד והספקות סובבים אותו הוא אפל ובגבול השפל והלא רצוי , עד שיוסרו כל הספקות סביבו , עד לבודדו מכל ספקותיו , ולהשאירו יחיד במגרש , רק אז נוכל לקרוא לו בשמו .

אני מזמין אותך כבוד הרב , לזכות ולצמצם את הנזקים עוד בדורך . לפתוח את כל הנושאים שהספקות רוקדים סביבם , ולעשות מצוות ביעור ספקות אלו , עוד בדורינו , עוד בדורך .

הבעיה היא לא האמונה כבוד הרב . רוב העולם כבר מאמין באלוהים . זו תופעה מבורכת ודווקא הולכת ומתרחבת .
הבעיה היא לא המיקווה ולא חילול שבת ולא הטלביזיות או התיקשורת , התועבה לא באה משם , וזו הטעות האופטית של עצב הראייה האנושי .
הבעיה היא שבקור רוח הבאנו את האדם לזירת הפשע , העמדנו אותו בידייוק בעמדת הרצח , שמנו בידו אקדח טעון , וגם לימדנו אותו להשתמש בו ובמיומנות , ואחרי שנודע לנו על מעשה הרצח הנתעב שעשה , שפטנו אותו וביצענו בו גזר מוות , וביערנו הרע מקירבנו , במצח נחושה , ובקור רוח .

הבעיה היא השקר כבוד הרב . השקר ככתבו וכלשונו . התורה ידעה וציפתה שזו תהייה המחלה העיקרית שאנו עוד נסבול ממנה ולדורי דורות . ולכן היא הקדימה ולימדה אותנו לא לשקר . לימדה אותנו גם איך לעשות את זה . נתנה לנו דוגמא ועוד דוגמא ועוד דוגמא וכמעט פגעה באינטלגנציה שלנו אך היא ידעה עם מי יש לה עסק ! עם קשה עורף אנחנו !

למה הכוונה בספקות ועלוקות ושקר ואמת ! דוגמא וחייה :

אתמול ביום שני קראתי את הכתבה הראשית ב-שבע ימים שהתפרסמה בעיתון ידיעות אחרונות של יום שישי האחד עשרה במאי, אלפיים ואחד . כתבה מעל לעשרים עמודים , ארוכה ביותר על בחור אחד ושמו גלעד . גלעד , חייל בצה"ל , וכרגע הוא אזרח , במונולוג עצמי על תקופת שהותו בהר הקללות "הבופור" בלבנון . הוא מדבר על שרותו הצבאי עם הצוות שלו בבופור . עד כמה שזה קשה.. דברים אנושיים רגשות אנושייות מיד ראשונה .
הוא איבד חבר ועוד חבר ועוד אחד שהלכה לו היד בנוכחותו , פשוט נותקה ממקומה . הוא אומר את המשפט הבא :
" אני בן עשרים ואחד , תפסתי גופה של חבר בידיים בלי הראש כי הראש עף ממקומו ולא מצאנו אותו , ואני חושב שבסופו של דבר , אני לא החייל הייחיד בן עשרים ואחד בצה"ל שתופס בידיו גופה של חבר בלי ראש " . גלעד הוא בחור יהודי לאימא יהודייה .
ושוב אחזור על המשפט האחרון שבעים פעם : גלעד הוא יהודי כשר .

והשאלה היא מה עושה גלעד עם הספקות / העלוקות שלו ? מתי יגיע לנקודה ההיא - אם זכורה לך כבוד הרב - נקודת ה"אין חזור" נקודת ההשלמה , נקודת האדישות . העלוקה !

ספק מס' אחד : הנטל רק עלי , והדתיים מנצלים אותי ואת הדת שלי , היהודית .
מה עושים היום גדולי התורה , להסרת הספק מהבחור הזה !
איזה דין וחשבון יתנו ובבוא היום , בפני בורא עולם , לגבי הבחור היהודי הזה גלעד ?
ונא לא לטעות , בדין וחשבון שעומדים לתת בפני בורא עולם , הוא לא מדבר על שאלת הנטל של גלעד ולמה הוא נשא בו לבד , הוא מדבר , הדין וחשבון , על הספקות שהתפתחו לתאים סרטניים בגלעד , ומה הם , גדולי התורה , עשו בנידון !

הבעיה כבוד הרב , שגלעד לא שואל את השאלה הזאת . חיפשתי בכל עשרים העמודים של המונולוג שאלה כזאת , של למה אני כן והחרדים לא , ולא מצאתי , לא מצאתי אפילו ברמז , אך כן מצאתי משהו דומה : הוא מקנה ושונה את הג'ובניקים בקריה ששותים קפה כל היום !
מכאן אני מסיק , שהוא כבר עבר את הנקודה השחורה ההיא , הוא כבר לא ישאל שאלות ולא ייעניין אותו כל זה .. הוא לא ילך להפגין מול איזה ישיבה אחרי שישתחרר : למה אני כן ואתם לא? הוא ייסע ישר אחרי הבקו"מ למזרח הרחוק לנקות את הראש . הוא כבר מקרה אבוד .
הוא מקרה אבוד כבוד הרב .

אנא כבוד הרב , הסר ממני אם בכוחך את עול הספק . אני אשאל את אותה השאלה שמוסתרת בתת המודע של גלעד , ושכבר לא שואלים אותה מחמת ההתיישנות : מדוע יהודה , הבחור החרדי , לא ישתתף בנטל של ההגנה , אם הוא חי באותה מדינה , אוכל מאותו לחם , ושותה מאותו כוס מים ?
ואני אוסיף עוד שאלה : ואם יהודה , הבחור החרדי , יתגייס לצבא , מי יישא אז עליו את עול התורה והתלמוד ?

ברור לי כבוד הרב , שהתשובה לשאלה הראשונה , היא אותו נוסח של השאלה השנייה . ונוסח זה בפני עצמו , פותח עוד ערוץ חדש של ספק : וכי מדובר כאן בכל החיים ? בכל הגילאים , לכל האנשים ?
לא כבוד הרב . לא מדובר בשרות קבע לכל החיים . כולם יודעים כולל גלעד ויהודה שמדובר רק בשלוש שנים של שרות , שאחריהם יכול יהודה לחזור ללימודיו התורניים . ולבטח שום גלעד לא יכול לטעון לעולם מדוע אני משרת בקבע את המדינה ויהודה לא ! כי קבע זה עבודה , זה לא שרות .
אזי מה הבעיה ?

עוד דוגמא של ספק של סתירה של עלוקה :
ומה עם המוסר של פיקוח נפש ?

הרי אם לא נגן על ביתינו ( ואני לא אומר מולדתינו בשביל לא להתפס לקטנות ) האויבים יבואו ויהרגו אותנו ! אם אתה מוצא איזה שהיא גוזמה במשפט האחרון , אני מזמין אותך לקרוא את הכתבה ב-שבע ימים של גלעד . באותה כתבה נזכר שמו של בחור בשם נועם ברנע שנהרג מת בשביל המוסר הזה פיקוח נפש , הוא הלך פשוט אל מותו ביודעו שהוא עלול למות , נועם מת וגלעד שהיה במרחק של מטר ממנו נשאר חי .
הם הלכו בשביל להוציא מוקשים שתקעו שמה המחבלים בדרך אל הבופור . זה היה רק לפני שנה , בשנה שעברה .

עכשיו , היתכן שהבעיה היא שהצבא הוא חילוני , יש שמה חיילות , הפקרות .. היתכן שהבעיה היא הפחד והחשש לשלומם הנפשי והרוחני של הדתיים וכל מי שתורתו אמונתו חייב להייות בריא בנפשו ברוחו ובנשמתו ? האם אתה בורא עולם כבוד הרב ? האם אנשי הדת של דורינו ומועצות החכמים קיבלו על עצמם את עול התיכנון של העולם ? אינני יוסי שריד כבוד הרב ולא התכוונתי לפגוע ואבקש את מחילתך וסליחתך , אני גם לא תיכננתי להגיע לנקודה הזו , אך אינני מרשה לעצמי להפסיק כאן , דווקא כאן , ולכן אבקש את סליחתך , גם אצפה לה מתוך עצם המחשבה על ההמשך לנקודה זו .

בורא עולם הוא אחד כבוד הרב . הוא המתכנן הייחיד של עולמו , וקטונו אנו בלהתערב בתיכנון רחב הקף זה .

ישנה אמת אחת כבוד הרב : אתה צריך להגן על ביתך .

עוד אמת שנייה כבוד הרב : לא צריכים לעשות את זה במקומך .

ועוד אמת חשובה מכולם : אסור להשאיר ספק בכל לב לגבי שתי השאלות לעיל , מחמת חילול שם השם .

כן כבוד הרב . גם אם היתה פסיקה של גדול פוסקי התורה , והיא בפרוש אוסרת על איש דתי לשרת בצבא , אני הייתי עומד רועד וזקוף בפני הקדוש ברוך הוא , ומבקש ממנו ביטול פסיקה זו , ולו בשביל אחדות עמי , ולו בשביל להסיר ספק אחד מליבו של יהודי אחד .
ולו בשביל להסיר ספק מליבם של שני יהודים ..
אשתחווה לפניו ואומר : אלוהי , זהו מצב עמי היום ולמענו גם למען אחדותו אבקש את זה , אינני יודע ועקב זה מה יוליד המחר אך אתה הוא בורא עולם , עולם היום ועולם המחר .

----------------------עד כאן החלק הלפני אחרון של המכתב.-----------------------

To Harav Ovadia Yosef ( last part )

Subject: To Harav Ovadia Yosef ( last part )

... כבוד הרב , מדוע לא נשמע קולך הברור והחזק בפרשת אריה דרעי ?
אם הוא זכאי , אזי משמעות הדבר שנפש טהורה אב למשפחה ואיש יהודי נזרק מאחורי הסורגים על לא עוול בכפו . קול זעקה צריך להשמיע . מחובתך להשמיע . כי העניים נשואות אליך כבוד הרב . ואם זה יוביל למהפכה של ממש במדינת ישראל , אז שיוביל . זהו רצונו של הקב"ה . עלינו לומר את האמת , והשלך על אלוהים , סמוך עליו .
תומר את האמת ואל תחשוש למה שיבוא בעקבותיה , הוא הוא אלוהים שידאג לזה , אסור לנו לפקפק אפילו ברמז , חובה עלינו להראות את זה , חובה עלינו לא להשאיר ספק לזה , בליבם של האחרים .

ואם הוא אשם , ואני מדבר על העניין האישי לא הציבורי , אם בתיק האישי הוא אשם , גם קול ברור וצלול צריך להשמיע , מבלי להשאיר מקום לספק שבספקות . חילול השם הוא אם לא ייעשה כך . קידוש השם הוא אם תבטח בה' ותומר בגלוי את האמת .

ואל תומר אין זה מתפקידי ועבודתי להבין ולהכריע במצב . לא כבוד הרב . זו עבודתך וזה תפקידך . כי העניים נשואות אליך . ואם למען זה צריך לעיין ולקרוא באלפי עמודי פרוטוקול ראייות והוכחות , אזי זוהי התורה בכבודה ובעצמה .

חילול השם הוא להשאיר את המצב במתכונתו הנוכחית , כאשר אתה יוצא ונכנס לדרעי או נכנס ויוצא מדרעי , כאשר צריך ללמוד מחכמי הפוליטיקה , את רזי ההכרזות שיוצאות מפיך בנוגע לנושא , וזה נתון תלוי ומשתנה , לפי המצב של אנשי דרעי בש"ס , של אנשי ישי בש"ס , או במצב הפוליטי בכלל של ש"ס בממשלה , בציבור או בכנסת . אנא כבוד הרב , סלח לי על הערה זו : מצב זה הוא רחוק מקידוש השם ברבים .

אתה אחד מחשובי הפוסקים בדורינו . אתה פוסק כבוד הרב . וכאן נדרשת פסיקתך כבוד הרב , כי הנושא הזה פורסם דיו , הוא עלה לכותרות , וגם האיש הוא מפורסם והוא לא סתם איש בש"ס , ש"ס שאתה מנהיגה , והאחרייות כלפי שמיים וארץ מוטלת עליך , שאתה מרצונך לקחת על עצמך .

אנא כתוב פסיקה ואפילו בלשונם , וככתבם , קח בחשבון את כל הראייות הניגלות והניסתרות , וצא בפסיקתך לעולם . פסיקה רחבה מנוסחת ובלשונם , ביכולתה להסיר אלפי ספיקות ועלוקות , מלב רבבות יהודים , יהודים באשר הם .

תורתינו הקדושה עזרה לנו , כאשר פטרה אותנו משיקול הדעת באמירת האמת . היא הורידה מעלינו בזאת , את כל עול האחרייות שמוטל על כתפינו , לגבי מה שיהייה היום ובמיוחד מחר , עקב אמירת האמת .

אל תחשוש בן אדם , תומר את האמת ואל תחשוש . תומר אותה במלואה , אל תהסס באומרה , ואל תגמגם באמירתה .

אל תחשוש באמירתה כי מה יהייה מחר .. אלוהינו הוא המתכנן של מחר . אלוהינו הוא האחראי על המחר . וכטוב בעיניו יעשה .

כבוד הרב , אני זקוק לברכתך , אנא תואיל בטובך לברכיני : שמי אברהם בן שרה .

חתימה / אלברט שבות

------------------------ סוף המכתב -------------------------
אני יכול להבין למה עובדיה לא ענה 45989
אני יכול להבין למה עובדיה לא ענה 46020
נו ליאור , אני ממתין לתשובתך על גחלים ..

בחיאת ליאור , תן כבר את האבחנה !
אין לך מושג מה לא עשיתי ע"מ להגיע לתשובה !

דחילק ליאור , אל תשאיר אותי במתח .. בשיא הרצינות !
אני מצטער, ישנתי 46032
ראשית יש להבהיר כי הדיאגנוזה המיוחלת באה מצדו של צעיר שטרם מלאו לו עשרים, שלא טרח לקרוא את כל המלל ששלחת לכבוד הרב, ונוהג לכתוב בצורה בלתי מובנת עוד יותר. יש כאן כמה ברי-סמכא לכתיבה שידעו ודאי למסור לך ביקורת עניינית יותר.

בכל אופן, לו אני הייתי במקומו של הרב, ולא הייתי משועמם במיוחד עם קבלת המכתב, לא הייתי טורח לקרוא את מכתבך הארוך למכביר. מילא אם הייתי מבין מפתיחת המכתב מדוע יתרתו הארכנית נחוצה, אך לגמוע סתם עמודים על גבי עמודים של סיפורי ילדות והנמקות לא ענייניות, זה לא בשבילי, גם לא כרב.

מן המעט שניסיתי להבין ממכתבך, עולה קריאה לקבוע פומבית אם דרעי זכאי או אשם, תקן אותי אם אני טועה. דומני שלקראת הרשעתו של דרעי פורסם ברבים כי דרעי זכאי בדין-תורה, כלומר הרב יוסף יצא בגילוי-דעת פומבי הקובע כי דרעי חף מפשע. אם אני טועה אך זו היתה כוונתך, הרי שלאור שחרורו הקרב של הנ''ל, מאמר בנושא באייל יכול להיות נחמד. מאמרים שולחים לעורך, הידוע בכישוריו לאבד מסמכים, אך חף מכוונות זדון.

זהו.
(אם תגובתך היתה צינית אתה מוזמן להתעלם)
ולאחר שקראתי את מכתבך במלואו 46077
אבקש לחזור בי מן ההשוואה בין כתיבתך שלך לזו שלי. מכתבך ארוך אך נהיר, ואין זה מתפקידי לחלק ציונים לכתיבתך מבלי שהתבקשתי לכך.

דומני שהדיון בעין האנושית אינו רלבנטי לדיון על דרעי, וניתן היה להשמיטו מבלי לפגום באותנטיות של המכתב. טל כבר ציין את 'השען העיוור' בו מנתח דאוקינס בפרטנות מייגעת את מופלאות העין האנושית ואופן התפתחותה בתהליך האבולוציה המוכר לנו. לא מובן לי מדוע אתה מעמיד את עמדת היהדות כמנוגדת לתורת האבולוציה. אדם יכול לקבל על עצמו עול תורה ומצוות ובו-בזמן להחזיק בתורת האבולוציה, ולראיה - יש פרופסורים דתיים לביולוגיה. בכל אופן, אתה מוזמן לעיין בדיון באייל תחת מאמרו של ד"ר הושע אבינתן (1), אשר טען כי לא יתכן כי החיים התפתחו באקראי. בעקבותיו פרסמתי מאמר (2) השולל את מסקנותיו של ד"ר אבינתן ואחרים, ומנסה לברר מדוע יש יהודים המנסים לצאת בשם היהדות נגד ממצאי המדע המודרני, למרות שאין סתירה בין היהדות למדע.

כל טוב.

(1) החיים עלי אדמות - התפתחות באקראי?http://haayal.co.il/story.php3?id=425

(2) הבורחים תרשישה http://haayal.co.il/story.php3?id=468
אני מצטער, ישנתי 46109
ליאור ה"טרם מלאו לו עשרים" ובהנחה שאכן טרם :
אתה יכול להיות כל דבר ליאור . אתה יכול להיות פיסיקאי אסטרונאוט רופא פילוסוף , אתה יודע מה ? אתה יכול להיות אפילו אדם ישנוני וישנו , תתפלא , מקצוע כזה , רק דבר אחד אתה לא יכול להיות : ש ו פ ט ! בחיים לא תוכל להיות שופט ליאור , מה לעשות ! תוריד את המקצוע הזה מהרשימה העתידית שלך , אם היה לך בכיוון כוונות .
בטח שתגובתי (הראשונה) היתה צינית , ואתה עשית לי את היום כאשר היגבת על תגובתי "הצינית" .. ומאידך , חרצת את גורלך סופית ובמו ידך ( בזה שלא תהיה בחיים שופט ! )

עכשיו , הנחתי הכמעט וודאית היא , שתגובתך לנאמר תהייה לא פחות עסיסית משלי , לפי מיטב המסורת שמציעה העברית החדישה ( אתם מכירים : "...ציה" ו".....ציה" ונא לא לקפח את ה"..ציה" ..etc ) , משהו שלא משתמע לשני פנים , מעין : ידידי מר שבות , זו לא צורה מתורבתת לקבלת ביקורת , כל ביקורת , מכל סוג שהוא כולל מה שלא מוצא חן בעניך ! אנא ממך אלברט , למד לחיות עם מי שלא מסכים איתך .. לפחות ככה זה אצלינו באייל , אתה מוזמן לקבל את תרבותינו "השיחתית" , או לא ! _ או בלשון קצת פחות מתורבתת : קבל נא הבעסה בסבבה !

נכון ליאור ? נכון גנבתי לך את המילים מעל הלשון ? ( או שאומרים מתוך הפה ? ) .
וסליחה באמת ליאור , שאני מדבר בשימך מבלי להשתמש , תנכי מעפן שכמוני , בשום מילת ...ציה ! אל תגידו לי שטל כהן גם קורא את זה ! זה מה שחסר לי ..

חשבתי לסיים בנקודה הזאת את ביקורתי לביקורת , במעין - אני אפגע באינטלגנציה שלך ליאור , אם אפרט לך בנוסף , מדוע אני חושב שאין לייעדך לשופט , ובזאת אוסיף -כאילו- מלח על הפצע..
אך המלח הוא זול ליאור , ולמה לא לפזר ! למה להתקמצן על דבר זול :

אם האורך , אם תרצה האריכות ( בשביל לא להכנס לדברי תועבה בלי כוונה ) אם זה היה "עצם ביקורתית" , אם זה היה כלי ביקורתי לשימוש בכל תחום של ביקורת , דמיין לך כל תחום שתרצה , אזי אבוי ואבוי ואבוי להרבה אנשים יוצרים ממציאים צדיקים עליזים ומה שתרצה.. שנכנסו להסטוריה מדלתה האחורית כגנבים רמאים לכל דבר , כי , אבוי , איך אף אחד לא שם לב לנבזות שבאורך המצאתם , יצירתם ..
ומר גולגר כבר שם לב לאורך , סליחה על הביטוי , מהמבט הראשון ! הצביע עליו וסימן אותו למרות ועל אף הייותו בהליך שינה ,לפי עדותו האישית , אך הוא התעלה על עצמו למרות חולשות הגוף ושלח את ההודעה שמתבייתת על האבחנה בבירור , רגע שנייה לפני שגופו האנושי החלש התמסר טוטאלית לשינה . התיאור הוא לא צייורי ! הוא ממש , אבל ממש ככה .
זה מזכיר לי רבותי את סיפורו של איינשטין איך רשם משוואה/ שורה במחברת רגע לפני שנחר.. לבל תברח לו ..
אגב , אין לי ספק מר גולגר , שיש לך תמיד על יד המיטה , עט ופיסת נייר .

ולמחרת , ליאור , אתה מעיין בפתקך מאתמול ושוטח מעל הבוקר את תורת ה"לו" שלך במלוא תפארתה : לו הייתי הרב , ולו לא הייתי משועמם , ולו .. וכל זה - איזה ביטחון עצמי - ועוד לא קרא או עיין בחומר הארוך , לפי דבריו האישיים , ובשביל הדייוק והאטיקה , אתה קראת חתיכונת מהתחלה , ופיסה מהסוף , ועל סמך זה אני מתבקש על ידך לתקנך , איזו נדיבות , שכל העסק / המכתב / החומר / הבילבול מוח / הוא הצגה חוזרת ומשעשעת של הזוג היפה דרעי יוסף , ולצאת בגילוי דעת פומביביסטי !

אז תן לי לתקן אותך , וכבר נתת לי רשות : אתה טועה חבוב .

ואיזה פלא , איזה נס , שגם אחרי השלב הזה , גם אחרי קריאתך עד המילה האחרונה לחומר המעייף , התוצאה לא משתנית ! העין המקצועית שלך לא מזייפת ! לא תזייף ..

מה שמעניין בכל התהליך הזה , זה שיתוף הפעולה האציל בין טל לליאור . טל אומר מה שמשתמע ממנו , שליאור עשה לו כמעט חצי העבודה . אחוות רעים ! אני מדמיע..

טל כהן : שאלה חבוב : קראתי אתמול באתרכם , באמת תוך כדי דיפדוף ובמקרה אקראי , מאמר על שני מדענים שכתבו ספר שעיקריו , כפי שהובאו במאמר , תומכים כמעט מותאמים להבלים ששטחתי בראייתי לאיבולוציה והפרופסור הסורי שלי . שאלתי השאלתית היא : האם יואיל כהן טל לעיין שוב במאמר הזה לפני הנפת היד המבטלת שרבין ז"ל הוריש , וככל הנראה , לנתיניו ? תעשה את זה טל ?

ובהפוגה הזו , יורשה לי לברר מה עם דובי ! איפה אתה מר עורך ! ביקשתי במה , ואני נמצה כעת בבמה אלטרנטיבית , זו לא במה והלכה למעשה , ואתה יודע את זאת טוב ממני ! וחוץ מזה עד שמגיעים לדף , לתחתית הדף , עד שהדף נטען כי הוא ארוך , (נמאס להגיד סליחה על הביטוי) , עד אז נגמר החשק או הסבלנות ומי כמוך יודע עד כמה אלמנטים אלו חשובים במקרה שלפננו !
העורך הראשי של האייל הקורא , דובי : הכנות , כשלעצמה , אף פעם לא תזיק : יש לי ביצים לבקש ממך את זה , את כל זה , במה ובלגן .. לא בגלל שאני ישראלי חוצפן ! לא כי אני חלבי חמוד , ואפילו לא בגלל נושאי הקרוב ללב המערכת ! מקור הביצים הבייולוגי הוא כלהל"ן :

לפני שהגעתי אליכם , לאייל הקורא , ומתוך סוג הנושא , דת - הרב עובדיה .. הלכתי לאתרים דתיים . מטבע הדברים .
אתר מוכר בתחום בשם "כיפה" נזרקתי ממנו אחרי שניית , ואני לא מגזים : שנייות . ולא באתי עם כמות החומר הזה , חלילה , באתי עם משהו סימלי שיוביל לחומר הזה שפרסמתי כאן באתרכם במלואו , וציפיתי בטבעייות להעלמותו למחרת .. ובמקום זה ראיתי כאן שתי תגובות .. אומנם הותקפתי היתקפתי .. אך להבדיל מליון הבדלות .. בינכם "הכופרים" לבינם "המאמינים".. ! ואני לא מדבר על צורת הוויכוח , על תרבות הוויכוח , אני מדבר על הוויכוח ! עצמו ! לא פחות גם לא יותר !
נשלח לי בשבוע שעבר ווירוס שחיבל לי הרבה , ואני יכול להניח באדיבותם של מי ..
ישנו אתר עממי ומאוד ב"מודה" עכשיו של גדול המחזירים בתשובה , הרב אמנון יצחק , שם הגיעו איתי לשיאים , לא שיא אחד . אחד השיאים הוא הודעה קולית של הרב בכבודו ובעצמו ששלחו לי בדואר , בה מודיע לי חגיגית שהעניין הוא גדול עליו ואני משתמש ומאיית את המילים שלו . והעניין הוא אותו עניין שמוצג כאן לעיל ! תאר לך הודעה כזו מטל כהן או מליאור שאומרת : תרד מזה .. העניין גדול עלי ! אני לא מתאר לעצמי שאקרא אי-פעם משפט כזה כאן באתר . ולא בגלל שכאן כולם יודעים ומבינים בכל . פשוט כאן ישנו דבר שניקרא :דייון, דיבור , וויכוח , תרבות , ועוד הפעם : דייון . תרבות דייון ! מכאן אני שואף את הכוח שלי דובי , כאן גיליתי את הכוח שלי . חוצפה וביצים לא יהייו בחיים מילות תרבותייות , וגם כאן! אך כאן והפעם ארשה לעצמי להשתמש בהם : דובי , תן במה בבקשה .
ולא דרך אגב , העניין הוא לא פוליטי , שום דחף פוליטי , שום שליחות פוליטית . שום דרעי או "זרם ישי.." , העניין הזה ולמרות הופעתו בקטע האחרון במכתבי , כסיכום לכל "העבודה" ולכל המכתב כפי שנראה על פניו , אך באמת ובתמים כל עניין דרעי במכתבי הוא משני . נקודה . לא שכך הייתי רוצה להציג .. , כך הוא . / א. שבות
באת לקלל ויצאת מברך? 46110
אז רגע, רצית לבקר את שיתוף הפעולה הסמוי בין טל לביני (??) ויצאת מברך על תרבות הדיון באייל? כי אם כן, אשרינו.

בכל אופן, אני אך משועשע מדבריך, מקווה שלא התכוונת להכעיס (:

אם תרצה לדון בענייני עיניים וכו', אתה מוזמן לעיין במאמרים שציינתי. כל טוב.
האריכות המקוצרת, או להיפך 46111
בדרך כלל אני נוהג לפי הכלל של המחזיק במועט וגו' אבל בתוך התשובה הנ"ל אני מוצא את היוצא מהכלל שנחבא תמיד בכל כלל. עכשיו מן הסתם אשוב לקרוא את התגובה המקורית בשלמותה.

בכל אופן, מכיוון שחוצפה היא מלה מקובלת ביותר (אפילו היא נכנסה לשפה האנגלית, כך בעברית יידישאית) אעיר שאפילו גדולי המאריכים שבין האמנים נטו לפתח נושאים ומוטיבים עם ווריאציות שהוסיפו שכבות על הבסיס העקרי. אני מכוון במיוחד למלחין ריכארד וואגנר( אם כי אני חושש שאפילו האופרה המונומנטלית שלו טבעת הניבלונגים על 20 שעותיה תתקשה להתמודד עם 30 הדפים המודפסים של שרשרת מכתביך)

אבל אולי אני טועה וההשוואה צריכה להיות עם המוסיקה המינימליסטית של פיליפ גלאס, כי הרי איינשטיין צמצם את כל תורתו לרגל אחת בת 5 תווים.
האריכות המקוצרת, או להיפך 46132
ווידוי : אינני בקיא כל כך בוואגנר , גלאס , ואני נרדם , מן הסתם , על מוסיקה של אום קולתום , מה לעשות , מאשר על מוסיקה מינימליסטית ואפילו של מיודעינו פיליפ גלאס ..

אבל , ובכל זאת , מעריך אני שלא אבדה בזאת תיקוותינו ! יש עדיין מחנה משותף בינינו - אם רק רוצים :

אתה מכיר את הגששים ? אתה ישראלי ?
ישנו איזה מערכון , לא זכור לי כרגע מתי יצאו בו לאומה , אך אם אתאמץ , אוכל לזכור מי הלחין - סליחה - כתב / חיבר אותו .
מה שכן , זכור לי קטע מהמערכון הזה , שקשור איכשהו לתגובה שלך - ואני אשתמש בו בתיקווה שלא יתבעו אותי הגששים על השגת זכוייות יוצרים :

גברי : זה רעיון !
שייקה : כן . זה רעיון .
פולי (מסכם) : טוב זה גם רעיון , זה רעיון וזה רעיון ..

אתה הבנת את זה בן-יעקב ?
איכזבתיהוך, אלברט? 46138
קפטריה בטבריה
איכזבתיהוך, אלברט? 46147
זה לא שאני מנסה להסיט את הנושא ..
אבל שמעת כבר את "חתונת הדמים" ?
פשוט חובה בן- יעקב ! ומי שלא שמע עדיין את זה ייקנס ! או יישלח לכל הפחות לוואגנר !

לידיעת כל הממונים על הדבר , ולידיעת טל גם ! שייהייה !
איכזבתיהוך, אלברט? 46152
שמעתי ולטעמי התוכניות האחרונות שלהם כבר היו מאולצות ומלאכותיות מה. אני נשאר בקלסיקה שלהם ואקבל בהכנעה את הקנס.

אבל אם הזכרת את חתונת הדמים אני ממליץ לשכור את הסרט של קארלוס סאורה. קבוצת רקדני בלט עורכים חזרה למחזהו של לורקה ותוך כדי כך מעלים גירסא מקפיאת דם בעלת יופי איום.

אני עדיף שנזנח את הנוהל הצבאי ושתשתמש בשמי הפרטי
איכזבתיהוך, אלברט? 46156
אוקה רון ..

מה דעתך רון על התגובה של מר עורך ? אפשר קצת רכילות כאן.. ?

דבר שני ידידי רון , ובתור מתמיד וותיק באתר , אני מניח , מי הוא שנתן לאתר את השם שלו , אתה יודע ? ולמה דווקא האייל הקורא ! למה לא האייל הצודק ? או האייל המתחמם ! ולמה בכלל אייל ! שמעתי , לא מזמן , על משקה שהגיע לארץ והסמל שלו שור ! שור אדום ! ודווקא הצליח המשקה הזה , עד כמה שידוע לי ! ובעליו עשו עליו אללא של כסף !
אז למה לא להעתיק סמל של הצלחה ..! סתם רעיון ..

תעשה לי טובה דובי ולך לישון ! לך למיטה . זה יותר מתאים לך משולחן העורך !
דיון ותרבותי ועמיאת !
הבעיה , דובי , שאתה יכול לזרוק אותי מהדיון , מהאתר !
והבעיה שאקח , אני , את הבעסה בסבבה !
אתה הבנת את זה דובי , או שאצלכם לא יורדים לרמה כזו !
תעשה לי טובה דובי ולך לישון , בטוח אתה נרדם איך שמניח את הראש , ישר , כמו תינוק , בשקט ובשלוות נפש ! הרי עשית את עבודתך נאמנה והראית מי בעל הבית כאן !
לא כמו טל ה"נחנח" ..

גבר אתה אדוני . גבר לעניין .
עורך ראשי ! של אקבר אתר ! מכובד !!

לילה טוב / תשיר לו משהו בן-יעקב לווגנר , שיירדם .. עוד יותר בשקט ..
בסופו של דבר , צריך לאסוף כוח ! למחר ! למנייקים כמוני , אה ?

לילה טוב אדוני העורך .
אשרינו שזכינו לחוצפן חדש. 46157
אשרינו שזכינו לחוצפן חדש. 46161
רואים שאתם מחונכים ! עד כמה השקיעו בכם ..

לא להתחצף ילדים , להיות תרבותיים ! או - תישלחו לוואגנר , בלי חוכמות ! יש כאן תעריף ! יש כאן תרבות !

כנראה , ידידי הזכיין , יש מידי פעם לתרבת את המתורבת ! לעדכן נתונים ! בידיוק כמו הרופאים שחובה עליהם להתעדכן כל תקופה , אחרת יהייו אווט !

תאר לעצמך רופא שמסרב להתעדכן ! על רקע זה שהוא יודע הכל ובלי זייוני מוח !
תאר לעצמך עד כמה , במקרה היפוטטי כזה , יכלנו להיות בסכנה ! עד כמה החברה מסתכנת לפעמים ועומדת לה חסרת אונים , מול טיפוסים כוחניים כאלו .. כדוגמת הרופא ההוא ..

דובי , ישנת כבר חבוב ?!
46163
נראה לי שירדת מהפסים.
אם אי פעם היית עליהם.
לאסף שרעבי 46176
מה אפשר לענות על ההערה שלך אסף ? מה אתה רוצה שאענה !
לילה טוב אסף .
רק בשביל לעדכן אותך 46166
כאן יש חיבה מוזרה לחוצפנים, הם נתפסים כחדשנים.
לעומת זאת יש עוינות מופגנת למרבים בסימני קריאה.
לכן, אם ברצונך להביא את חברי המערכת למפגן פבלובי נוסף של עוינות צוננת, כל שעליך לעשות הוא לחתום כל משפט שני בשלושה סימני קריאה.
מצד שני, חילופי הדברים כאן איבדו מזמן כל גוון ענייני. אם הטיעונים שהעלת במכתבך המנומס יותר למרן בכלל מעניינים אותך, הייתי מציע לחדול כאן את הירידות הטפשיות על חברי המערכת. אלפי אנשים נחשפים להגיגיך אליבא דטל, היית רוצה שיאבדו בך עניין כ"כ מהר? (שלא ינוס לחך מהר כזה שלי)
רק בשביל לעדכן אותך 46189
תגיד לייאור , אז מי קדם למי ,הביצה , התרנגולת , או רוח הקודש ! ( לא יכלתי לוותר על סימן הקריאה ! )

מצד אחד ישנה חיבה מוזרה לחוצפנים לחדשנים.. וראיתי בזה כמעט הזמנה גועלית להתחצפן ע"מ להמשיך להתקיים ..
ותיכף ומייד אתה מאיים על קייומי ( ככה זה עובד אצליכם? ) אם לא אחדול ומייד מהירידות שלי על נסיכי המערכת והחוצפה המתלוות לאקט ה"ירידה" !! ( לא הצלחתי לוותר על הסימן ! גם הפעם ! )

אז תחליט ידידי ! מחד או מאידך !!

אתה חייב להיות עקבי בהצעותיך מר גולגר , גם אם הן , איך לומר , מגונות !!!

ועוד דבר חשוב מבחינתי : הודבק לי הכינוי " חוצפן" בזכותכם , באדיבותכם , או אולי מכוח עליון נסתר !
אך מי אמר שאני ה"חוצפן" ?!

אולי אולי , באמת אולי , אתם ה"חוצפנים" ?? אולי חברי המערכת , בכבודם ובעצמם , הם הם "החוצפנים" , או סליחה על הביטוי , "המנוולים" ?? במקרה הספציפי שלפננו !!

אולי נעמיד את זה להצבעה ? חשאית , בלי שמות ?( אני מתחיל להאמין שישנם אפילו פה , כאלה שחוששים לתחת שלהם .. ) מה אתם אומרים ! הרי נקודות הפתיחה הן לזכותכם .. ישנו פער משמעותי-התחלתי לזכות המערכת ! ממה יכולים לחשוש ?

מה אתם אומרים חבר'ה ?
טוב 46223
אין לי מושג מה אתה רוצה, זה כבר לא כ"כ מעניין אותי. אתה מוזמן להתדיין עם מי שמעוניין להתדיין איתך. להתנצח עם אנשים מבוגרים שמתעקשים לקשקש בצורה לא מובנת עד בוטה נראה טפשי אפילו לי.

יום טוב, מר בחור מפנמה (?).
איכזבתיהוך, אלברט? 46281
או! שאלה רלוונטית! את שם האתר אני המצאתי, בכבודי ובעצמי, ועודני זוכר את אותו רגע של הארה, אחריו הסתובבתי בבסיס בו שירתתי בזמנו וצחקקתי בהיסטריה על ההברקה המצויינה. "אייל קורא", כמובן, על שם המוס, שהוא חיה אהובה עלי ועל קבוצה מסויימת מחברי. איור של מוס (אייל קורא) אפשר למצוא בלוגו שלנו.

אגב, באשר להצעה שהצעת בהמשך הדברים, להצבעה, והשאלה האם מדובר בדמוקרטיה או לא, הריני להבטיח לך שהאייל אינו דמוקרטיה. אני הוא העורך, ואני הוא הקובע מה מתפרסם ומה לא מתפרסם. כמובן שאני נוהג להתייעץ עם אחרים כאשר מתעוררים ספקות, ואינני פוסל מאמר לפני שהתייעצתי עם אדם אחר. בכל אופן, לאחוריים שלי אין נשקפת כל סכנה, לא ממך ולא משכמותך. היחידים שיכולים לפטר אותי הם חברים שלי, ואף כי אני מאמין כי האייל ימשיך לשגשג גם בלעדי (ואולי אף מוטב לו כך), הרי שאני בספק אם העלמותי מהאייל תהיה שלא על דעתי האישית.

אגב, הרי לינק מעניין עבורך: http://www.forum2.org/moose
אדון שבות הבלתי נלאה 82691
החליט לפזר מרכולתו גם בפורום א''צ והצליח להקפיץ למערכת את הפיוזים.
שאלות ותשובות 46128
אשתדל להתייחס נקודתית:

1. אני מניח כי בדברי הסיום שלך אתה מתכוון לשבח את תרבות הדיון של "האייל". תודה.

2. אני שב ומדגיש כי הן אני והן דובי לא הצלחנו לקרוא את הדואר המקורי ששלחת לנו. אתה ממשיך להציג זאת כאילו "לא רצינו לתת לך במה", ולא היא. אם היית שולח את הטקסט בפורמט שאינו תלוי בתוכנת הדואר (קובץ Word למשל), לא היתה מתעוררת כל בעיה.

3. אתה שב ומבקש במה - ובכן, לדעתי הבמה כבר ניתנה. כמדיניות, אנו לא מפרסמים כמאמרים טקסטים שפורסמו כתגובות. כבר נתקלנו בעבר בתופעה זו, של כותבים המאבדים את סבלנותם לתהליך העריכה ומפרסמים את המאמר ששלחו כתגובה למאמר אחר. לאחר שהטקסט פורסם (בצורה גולמית ולא ערוכה), איננו נוהגים לתת לו במה נוספת מעבר לבמה שכבר זכה לה.

4. עם זאת, קח בחשבון כי גם הפרסום כתגובה למאמר ישן חשף קהל לא קטן לדבריך. אלפי קוראים קבועים של האייל ראו (או יראו) את התגובה שלך, ואת הדיון שהתפתח בעקבותיה, בזכות המערכת למעקב אחר דיונים הקיימת באתר. אני וליאור, למשל, לא במקרה מצאנו את תגובתך (שפורסמה בעמוד של מאמר מלפני יותר משנה וחצי). באופן דומה, גם הקוראים הקבועים האחרים ימצאו את התגובה. ההחלטה אם לקרוא אותה (בכל זאת, טקסט לא קצר - התגובה הארוכה ביותר בהיסטוריה של האייל), ואם להגיב לה, נתונה בידם.

5. הדף אינו "נטען באיטיות" משום שעבור קוראים קבועים, בכל פעם שהם נכנסים לדף, מופיעות רק התגובות החדשות. כך למשל תגובתך-שלך (שהיא ארוכה יותר מהמאמר שבעמוד זה!) לא תיטען שוב ושוב. אם הבנתי נכון, אתה קורא את האתר ממקום מושבך בפנמה, ויתכן שהחיבור איטי; אך העובדה שהדיון מתקיים בנספח למאמר קיים לא פוגעת בקצב הדיון או למידת החשיפה (לקוראים קבועים. קוראים מזדמנים יחשפו לדיון במידה פחותה).

6. את המאמר "כדור-הארץ הנדיר" כתבתי אני. אנסה להסביר בקצרה את הסתירה-לכאורה ואת מקור טעותך:

א. לפי הטענה שהוצגה במאמר הנ"ל, אסונות גלובליים הם דבר נפוץ יחסית, והם מקטינים את הסיכוי להתפתחות חיים מורכבים.

ב. לפי טענתך, אסונות גלובליים יפריעו להתפתחות אבולוציונית רציפה, הדרושה לשם יצירת מוצר מורכב ומתוכנן-לכאורה כמו העין.

ובכן: הנקודה היא שכל אסון שמוחק חיים רבים, אך לא את כולם (כמו אירוע KT, שהשמיד את הדינוזאורים - הוא מחה כ- 70% מצורות החיים דאז) רק *תורם* להתפתחות האבולוציונית, *אם כבר קיימים חיים מורכבים*. אם עדיין לא קיימים חיים מורכבים, או אם האסון מוחה את כולם, הרי שזו הבעיה שסימנתי ב-א'. אולם אסון שמחק את כל החיים לא קרה כאן על כדוה"א מאז הווצרות החיים המורכבים (רב-תאיים). מרגע שנוצרו חיים מורכבים, היווצרות העין דרשה זמן קצר יחסית (ונמוך בהרבה מהתדירות החזויה עבור אסונות טוטאליים).

כלומר, מאז הווצרות החיים, לא היו אסונות "מוחלטים", רק "בינוניים"; ואסונות כאלה תורמים לאבולוציה. הכיצד? האבולוציה פועלת בעזרת ברירה טבעית: המותאם לסביבה שורד. לכן באסון המוחק את מרבית החיים, ישרדו המינים בעלי התכנון הטוב יותר (למשל, עין מפותחת יותר), וכעת יש להם פחות מתחרים על משאבים, כך שהם יוכלו להתרבות יותר - ולהפוך את התכנון המוצלח לנפוץ יותר. מרגע שהתכנון המוצלח הופך נפוץ יותר, יש לו יותר סיכוי להתפתח הלאה, כלומר להמשיך ולהשתפר.

מכאן שטענה ב' שגויה (אסונות גלובליים *לא* מפריעים להתפתחות האבולוציונית, הם רק תורמים לה), ואין כל סתירה. השיפור המתמשך מביא ל"מוצר הסופי" המוכר לנו כיום, והוא מורכב כל-כך עד שלרגע נדמה שלא יתכן כי נוצר ללא תכנון.

כל זה על קצה המזלג ומבלי להציג את המודלים הסטטיסטיים המורכבים העומדים מאחרי התיאוריה. אני שב ומפנה אותך לספרו המצויין של ריצ'ארד דוקינס, העוסק (בין השאר) בדיוק בנושא התפתחות העין.
שאלות ותשובות 46367
א. האם לא משעשע הדבר שאני מפנה אותך למאמר שאתה כתבת , ע"מ להשען עליו , ולהסביר.. , דווקא את הצד שלי ?
( לא ידעתי , והאמן או לא - זבש"ך , שאתה כותב המאמר ! )

ב. באמת לא היה אפשרי הדבר , להתייחס נקודתית ועניינית , אתמול לתוכן הדברים . באווירת "העליהום" שנוצרה ( גם אם נוח לך לטעון שאני יצרתי.. ) , באווירה שכזו , גם משה רבינו היה מתקשה .. ודופק על השולחן .. ( טוב המודה בזמנו היתה לשבור לוחות ! )

ג. ולמרות זאת , ולמרות הנאמר אתמול ולעיל , הרי ובסופו של דבר אנו בני אדם , שמבקשים לחיות .. לדבר לאכול לישון לריב להשלים ואפילו לזיין ולהזדיין , לפעמים . זה גם חלק מהתהוות החיים הרב-תאיים ..

ד. אי-לכך , טל כהן , בוא נחתום על חוזה שלום לעשר הדקות הבאות , ולו ,( איך אומר ליאור ) ולו למען הדייון הנקודתי .

ה. הלאה , ובתשובה ( לא בתגובה / וההבדל חשוב כאן נקודתית ) לתת סעיף (ב) מסעיף אב (6) לתגובתך , הרי אתה משתמש לא נכונה בנוסח וניסוח טענתי בנידון , וזהו האונס הסמוי והמסוכן , במיטבו :
נוסח טענתי המדוייק אומר , שאסונות גלובליים מוחקים התפתחות אבולוציונית רציפה , ולא מפריעים להתפתחות אבולוציונית רציפה , ולא צריך להשתמש אפילו במושג העממי "המבין יבין" בכדי לרדת לשורש ההבדל העצום . ( ואני לא מעצימו בכוונה זדונית , כי בנקודה מסויימת , המיקוח על הסחורה , ראיית טיב הסחורה , ואפילו הפילינג המסחרי שלא ניתן אפילו בעיסקה הזו - אולי דווקא זו - להתעלם ממנו , כל המעיינות האלו שמניתי , יורדים ונפגשים בנקודה החשובה הזאת ) .

ו. איננו מתווכחים כאן , טל . הרמה , היא לא רמת וויכוח , אינני מזכיר את זאת בשביל להאדיר את חשיבות הנושא בעיני או בשביל לומר " בוא הנה טל הנושא רציני " , כלומר , גם אם אפגוש מחר בגדול אוייבי שונאי , שיפלוט הערה עניינית בנושא , אתייחס לאותה הערה בהרגשת קודש .

לפני כמה ימים , התעורר חשד - שהסתבר בדיעבד בכלל לא סביר , תודה לאל - של מחלה מסויימת אצל ארז בני . הכתובת הראשונה שבלי לחשוב פניתי אליה , היתה רופא אחד שהיה לי וויכוח לא קל איתו , לא מזמן , אחד המנייקים הגדולים , נצלן קטן מנוול גדול ואני חושב שלא השארתי מקום לדמיון , לדמותו ואישייותו כאחד . פניתי אליו כי חיפשתי תשובה לא וויכוח . תשובה זו שחיפשתי ( מתוך מחשבה תחילה ושקולה ששם הכתובת המקצועית ביותר בנימצא ) לא היתה לה , ולמרבה האירונייה , דרגת חשיבות שניתנת לדירוג . כלומר , החשיבות ובנקודה מסויימת , יכולה , כאשר מגיעה לשיא מסויים , לאבד כליל את ערכה . ואז , בשלב הזה , אנו עובדים כרובוט . הופכים והלכה למעשה לרובוט .

ר"ל שאם היה לי ספק קטנטן של ספקון , שישנו קשר מסויים מכל סוג שהוא בין אישייותו של הרופא לבין האבחנה שביקשתי , אם היה לי הקטן שבספקות , שהוויכוח שהיה לי עם הרופא ישפיע על טיב אבחנתו , לא הייתי צריך לחפש או להפעיל שום מנגנון או שיקול בשביל לא ללכת אליו ולשלוח אותו לאלף עזאזל , כי רמת "דירוג חשיבות הנושא" שהייתי שרוע בה , לא השאירה למנגנוני הטבעיים , מקום לפעולה של יום-יום , כבכל יום . מנגנוני הטבעיים , בשלב ובמקרה הזה , הוצאו מכלל פעולה , והתיישב לו שמה בחדר הפיקוד במקומם הרובוט המזדיין , ונתן הוראות ככל העולה על רוחו עם לא מעט חוצפה ! הוראות , שביימים כדירבנם יכלתי לוותר עליהם בקלות ובשימחה !
אולם למעשה , ובדיעבד , אני יודע שהרובוט לא היה כל כך מזדיין .. חשובות הייו החלטותיו , רק כך יכלתי לשרוד , בהתאם לרמת "דירוג חשיבות הנושא" שהייתי שרוי בה .

פתחתי , טל , לרגע קט , דלת פילוסופית ( יש מי שיימצא בה את מהות המציאות ) בכדי להגיד לך לצעוק לך , גבוה ככל יכולתי , שאיננו מתווכחים כאן , ובוודאי שאיננו מתנצחים.. הנושא הוא מעבר לדירוג הטבעי הסטנדרטי , חשוב הוא ככל שייהייה , שאנו רגילים אליו .
אינני יכול להתווכח כאן , אינני יכול להתמקח , אינני יכול להכניס לנושא אלמנטים אישיים , ששמישים לי לפעמים בוויכוח יום-יומי , כמו התנשאות , עילבון , זילזול בזולת , התעלמות לשמה .. וכהנה וכהנה אלמנטים אישיים שהרובוט שבי יכול להתפרץ לו ( מתוך רמת חשיבות-נושא ) בכל רגע נתון , ולמחוק אותם בגסות מבלי חשבון או רשות ! ואם הדבר היה תלוי רק בי , אזי לא היתה בעיה או זכר לה . הבעיה היא שאני חייב , אין ברירת מחדל כאן , לדרוש את כל התנאים הללו גם מבן שיחי , וכאן טל , אתה נכנס למשחק .

לא ניתן לדון בנושא הזה ( איבולוציה ) כאשר לאחד מותר להניח ולשני לא . לא ניתן בשום אופן לדון בנידון , כאשר רמת היידע בצד א' , עומדת כגולם וכקיר וסותמת בזאת הרמטית כל פתח או אפשרות , ורק הנפת היד המבטלת והמפורסמת של רבין ז"ל (אתה זוכר?) יש לה את הסמכות הבודדת והעליונה במגרש ! ( גם הבן שלי יכול לערער ואף לחדש לי..-כנמשל- ) .
לא ניתן לדון בנושא כזה , כאשר אחד הצדדים משדר ישירות ובמלוא הפשטות שאיננו זז ממקומו , ולו כי תפקידו במשחק מסתכם בלהסביר ולהסביר.. ובאיזה שהוא מקום זה מגיע עד להעניק ! אני חייב להיות מוכן , מכנית , לתזוזה אפשרית לכל צד - אחרת אין טעם אין מהות .. והצד השני חייב להיות מודע לזאת , ומסכים גם הוא , מכנית , לזאת . זהו תנאי בל יעבור , אדון טל , לקייום שיחה בנושא האיבולוציה .

ולכן (מילה קצרה אך ממזרתה..), היתה חשובה לי כל כך תגובת המערכת הראשונית . חיפשתי , תאמין לי , באחת ולו באחת (ליאור!) מהתגובות משהו מעודד , משהו שאני יכול לראות בו כרמז , סימלי , לאחד מתנאי-הדיון הנחוצים שמניתי חלקית לעיל , ולמרבה הצער , באמת צער , לא מצאתי .
שים לב טל , לתגובה הראשונה שהופיעה ושניתקלתי בה בנידון , של ליאור , מה היא משדרת ? מתוך שינה , גם מתוך שינה , ואף על פי מתוך שינה ..
שים לב לתגובה השנייה שלו , כשהייה ער לחלוטין ..

שים לב לתגובתך אתה טל , הראשונה , ראית בה את אישייותי , את מוצאי , ואפילו , בטרמפ הזה העלית על נס את מוצאך , וגם לא שכחת לשאול את השוט של המבקר הספרותי , את החוברת של המורה לספרות עברית , כעבודת סיכום של בלשות עברית לכל דבר ! מהותית , התייחסת אך רק כבדרך אגב ולמען הנימוס והטעם הטוב .. נדמה לי שגם לא שכחת להטמיע את הרושם הכללי הזה גם בסייום תגובתך , לבל תובן , חלילה , לא נכון . שים לב לתגובתך שלך זו טל , מה היא משדרת ?

שים לב לתגובת מר בו-יעקב הראשונה ולכולם , וזה לא חיסול חשבונות , אני פשוט יושב ותוהה .

תגובתו של העורך הראשי , משאירה עדין מקום לספק : זה רדיו ??

לסיכום , איננו מתווכחים כאן , טל . הרמה , היא לא רמת וויכוח , אינני מזכיר את זאת בשביל להאדיר את חשיבות הנושא בעני או בשביל לומר " בוא הנה טל הנושא רציני "..
את זה העתקתי , פשוט , מהתחלת סעיף זה .

ז. צר לי , אינני מתעסק בסעיפים שמתחילים ב , איך לומר את זה , זין.. ולא משנה הגודל .. ( בתשובה לדובי שתהה , נדמה לי , מה הקשר בין זין לגודל ! ) / כבר ישנת דובדוב ?
שאלות ותשובות 46374
בתגובתי ציינתי בפירוש ובמילים ישירות מה דעתי על הסגנון בו כתבת לרב יוסף - הסגנון הצורני, להבדיל מתוכן הכתיבה (איתו, כאמור, לא הסכמתי).

לצערי, נדמה כי אתה מתקשה לנהל דיון תרבותי מבלי ''לדפוק על השולחן'', כדבריך, ובדיון שכזה איני מעוניין. שלום ותודה.
שאלות ותשובות 46375
שלום ותודה לך טל כהן .
שאלות ותשובות 46386
קראתי את תגובתך בעניין, ואני סקרן לדעת:

1. פסלת דיון בדרך של "הסבר" שמבוסס על "ידע" (להזכירך, דבריך היו "לא ניתן לדון...כאשר רמת הידע בצד א' עומדת כגולם וסותמת...כל אפשרות...). איזו דרך אחרת אתה מציע שנוכל לנהל בה דיון?
2. מדוע אתה חווה את האבולוציה כנושא כקריטי כל-כך?
שאלות ותשובות 46429
א. ואתה , יהונתן , מוכן להתדיין עם אחד ששולל דייון מבוסס על ידע ??? זה כמו לבקר באברבנל , לתפוס מישהו שם ולשאול אותו : "סליחה אדוני , אתה משוגע ?" !!
בחייך ..

ב. ההסבר המקביל למה שאמרתי הוא : " אלוהים , שמריני מאוהבי .." דהיינו :
נגיד אתה קונדיטור מנוסה , חמישים שנה במקצוע , ובא אליך טירון אחד חדש בתחום ומציע / מדבר על איזה מרשם לקצפת מדבש !
קצפת מדבש ? תגיד אתה משוגע ? חסר בורג כלשהו..? אלוהים ישמור ! אלאק קצפת מדבש ..

ולמעשה , יתכן פשוט שישנו דבר כזה !
יתכן אפילו שהקצפת מדבש הזאת , היא היא הסיבה שלא נכנסו אליך מזה זמן לקוחות חדשים , כי הם מחפשים את העוגות עם קצפת של דבש ! ואתה אפילו לא יודע !
ישנם עוד אלף יתכן ויתכן שבהתדיינות רצינית עליהם , הקונדיטור הזקן שלנו יוצא מהם , לפחות : נפסד . ובמקרה הגרוע יכול להגיע עד : מטומטם . והגרוע מכל כידוע , פראייר ( בהנחה שמדובר בקונדיטור ישראלי ).

לסיכום : ומה בסה"כ נדרש מיודעינו הקונדיטור בשביל לחסוך מעצמו כל האסונות (האישיים במקרה הזה) ? אה'? מה נדרש ?

תשובה ילדים : שרמת הידע שלו לא תעמוד כגולם ותסתום..

ג. נא לא לשכוח , שבקונדיטור עסקינן , דהיינו , אכן הוא הפסיד בסה"כ ויצא מטומטם ואדייוט , אולם הוא לא הזיק בטימטומו זה לאף אחד - אולי חוץ מהנכדים שלו.. , אך תאר לך איינשטיין היה הולך בעיקבותיו .. והאמן לי איינשטין יכול להרשות לעצמו רמת טימטום כזו , אם-כי ההסטוריה לא תסלח לו ..
תאר לך , להמחשת המסר , שהיפוטטית , רק שלוש ארבע מדעני מפתח , במאה שעברה , הייו עם הראש בקיר , כדוגמת הזקן שלנו (לא בן גוריון-הקונדיטור ) והייו אומרים , גם אם יש להם על מה , אני ואפסי עוד ..! לאן היינו מגיעים היום ? בעצם , לאן לא היינו מגיעים ! לא בטוח אם היה לנו חשמל כרגע בשביל להפעיל את המחשב ..

ד. האנטבייוטיקה למחלת מיודעינו הזקן ( עשיתי ממנו כבר מסכן..) היא לא שיתוף-יידע , או חילוף-יידע או משהו בסיגנון , התרופה האנטיביוטית היא : שמייודעינו המסכן ייהייה מוכן , מכנית , לתזוזה אפשרית , לכל כיוון , או בלשון אחרת , שיהייה פתוח לכל ההצעות ככל זונה ממוצעת , ככל בתולה ממוצעת , וככל בחורה , גם מהבית הטוב ביותר .. ( אחרת פשוט , הן יפסידו גם אנחנו נפסיד . לא נגיע אחרת ובחיים לקצפת דבש , ואני הולך מחר לרשום את הקצפת הזאת כפטנט )

ה. לשאלתך , מדוע איבולוציה.. כי זה איבולוציה חביבי .. זה חשוב , מה אני אגיד לך..

ו. לא במקרה , סיימתי כאן בסעיף הזה , ולא המשכתי הלאה . בלי שום חומר למחשבה .
לבור את המוץ 46434
אם אנסה לסנן מדבריך איזה תמצית מובנת אזי

1) אתה טוען שהידע הקיים יכול להפריע לקבלת רעיונות חדשים. משמע אתה רוצה להמציא את הגלגל כל פעם מחדש. אבל מה לעשות אם המדע וגם הפלפול היהודי מתבססים על שרשרת של תזות, הנחות, ממצאים, הפרכות וכל שכבה נבנית על הקודמת .אני מניח שאתה מכיר את מה שהחזון איש ענה לשאלה "איך הדרך לאמונת חכמים?"

כך גם המדע עובר משלב תפיסתי אחד לבא על ידי קיום קשר מתמטי בין תורה לתורה.

2) אתה מניח שהמדע לא פתוח לרעיונות חדשים אבל האם אתה יודע שאחד הקריטריונים לגידור מדעי היא היכולת להציע רעיונות נועזים. נועזים ואמיצים גם מבחינת הדמיון המושקע וגם מבחינת עמידתם על כרעי תרנגולת וקלות ההפרכה שהם נושאים בקרבם.

אם אתה מעוניין להמשיך להתדיין הייתי ממליץ לך לבדוק פעם נוספת אם הסגנון המתנשא (שלא לאמר מודע לעצמו) והברוקי, הוא זה שיגרה פיתוח נוסף.
לבור את המוץ 46568
תשובתך רון , היא פגיעה קשה בסדר החשיבה האנושי. הבסיסי ביותר .
הסדר , ולא בערך , הולך ככה : אתה קורא וחושב , קורא וחושב , קורא את המילה עד האות האחרונה שבה , ואז רק אז כאשר סיימת לקוראה אתה חושב עליה , ומחשב אותה .
ולא להפך . אתה מבעס רון . אתה עושה את ההפך . לא ניתן לחשוב קודם ואח"כ לקרוא , פשוט זה לא זה .. לא עובד ככה רון . לא ניתן למצוא דרך חשיבה כשלך אפילו בגלקציה הרחוקה ביותר .. דרך כזו , אם נכון הביטוי , היא לא אנושית .

צא ולמד מה שאל יהונתן אורן , ועם כל התמימות שבתוכן השאלה , הרי הוא נענה עליה עם כל הכבוד והרצינות הראויים . ואז בא רון בן-יעקב , לוקח את שאלת יהונתן , קורא אותה בעייון רב (כנראה) , ובונה עליה ארמון כזה מצ'וקמק , בונה עליה תזה מסויימת מבלי לטרוח אפילו להעיף מבט על תשובת השאלה , ואל תגיד לי ובכל זאת כן קראת את התשובה ! או אז אצטרך להמליץ לך על שם של אחד הפסיכיאטרים המנוסים , ולא משנה כבר באיזה תחום ..

אין לי יותר עניין , מר בן-יעקב , לדון ולהתדיין איתך בשום עניין או נושא . זהו ! נשבר הזין ! אמליץ לך לתמרן בהרחבת-אופק איפה שהתחום נוח לך . אולי בוואגנר או משהו כזה . וכאשר היד מגרדת .. ממש מגרדת מתעקשת לכתוב , משהו.. לדון להתעמק להתדיין , תמיד אתה יכול לפנות לחבורה כמו של המשולש אורן-טל-דובדוב , או משהו בערך , בסיגנון .. תמיד הם ימתינו לך עם זרועות פתוחים עד להודעה חדשה . הם בחיים לא יעשו לך בעיות רון . הם לא ידקדקו איתך , כל עוד ואתה משתמש , לא משנה הסדר , במילים שלהם .. מילים מדעייות , ניסוח מדעי , עברית קשה , אין מה להגיד .. העיקר , לא לצאת מהמסגרת המדעית, חזור : מהעברית המדעית .

אתם , ואין כבר צורך באישור מאף אחד לומר את הדברים.. עבדתי על האישור קשה ביומיים האחרונים , אתם , ואשתמש במילה כבדה , אתם "רקים" .
אני מדבר על חבורת אנשים חושבים רבותי . דווקא חושבים . אנו נמצאים בתוכם . בתוך האתר שלהם , ממש כאן למעלה הייצירות שלהם . אפשר לראות לקרוא לעיין להתרשם . ולא ניתן לברוח מהמסכנה , לאן לברוח.. אתם מסתובבים סביב עצמכם . עשיתם לכם , בעבודת נמלים ראוייה לצייון דווקא , עשיתם מעגל כזה שמסתובב סביב עצמו , וכך אתם מסתובבים בתוכו מבלי יכולת לראות מה קורה מחוצה לו . איבדתם את היכולת הבסיסית ביותר ברלאות קדימא . להסתכל אחורה . להעיף סתם מבט אנושי לצדדים .. שמתם את עצמכם , כמו שאומרים , בבית סוהר עם המפתחות בכיס ! וכמה שמחזה כזה קשה .. קשה לעניים.. מחזה קורע לב מסכנים שלי ..

אני מאמין ש , כשאלוהים מסתכל עליכם ממרומיו , על חבורה כזו , כדוגמית , כחתך אוכלוסין מייצג , הוא מתאבל על יצירתו . ואני מדבר על המוח . כי אתם עושים בייצירה הזו שימוש רע . רע מאוד . שימוש לא הוגן .

אז מה הייה לנו ? הפלגים ופלטינות רשמנו ? ולא לשכוח את השמן .. זה חשוב מאוד והכל על חשבון הבית , טוב לכם ? רק האלמנט רבותי , הכנסתם לעצמכם עמוק . עמוק _ זה לא מילה ..
שבעה דברים...והיפוכם בגולם 46579
מקריאה מדוקדקת ל כל תגובותיך ולאור ההכרזה האחרונה שלך, נראה שתצטרך לכמות מזערית ביותר של גבס.
שבעה דברים...והיפוכם בגולם 46582
איזה סוג של אייום , אני אמור לראות בזה ?
נא פרט !
נ.ב. 46130
אגב, אם עניין דרעי הוא משני במכתבך, מהו עיקרו? איזו כותרת עניינית, בת שורה אחת, היית נותן לטקסט? האם "על חשיבות אמירת האמת", למשל?
נ.ב. 46142
לא אבעס אותך הפעם טל , אוקה : " חשיבות אמירת האמת " !

ניתן לפרגן לפעמים .. אתה רואה ?
נ.ב. 46149
אני פירגנתי קודם (כתבתי שנהנתי לקרוא את הטקסט, זוכר)? :-)

בכל אופן - אם זוהי כוונת דבריך, הרי שנכשלת, ידידי. אולי עבור חלק מהקוראים הטקסט מהנה (ועבור חלק אחר, מענה); אבל כמאמר על חשיבות אמירת האמת הוא לא מוצלח במיוחד. הנושא אף לא מוצג כנקודה העיקרית, ולראיה, גם אני וגם אחרים נכשלנו וחשבנו שהנושא העיקרי הוא אחר לגמרי.
אני מצטער, ישנתי 46148
יצויין רק, אגב, שבתגובתו של מר גולגר אליך לא הסתיימה ולו מילה אחת בתיבות "ציה", כך שאין לי מושג מדוע אתה משלח בו את מילותיה המתעללות. אבל אני סומך עליו שהוא יקח את זה בקלות.

באשר לבמה שביקשת: שלחת לי מכתב בעברית שלא יכולתי לקרוא, מסיבות שטל כהן ציין. כתבתי לך חזרה, וביקשתי שתשלח לי את הטקסט כקובץ וורד, כך שאוכל לקוראו. עד היום, איש משולחי המאמרים לא התקשה במשימה מורכבת זו. שלחת לי עוד מכתב - שוב אותו דבר. אין לי מושג אין, אבל המכתבים שלך הצליחו להגיע לכמעט 400K. אני ממש לא יודע מאיפה. ובכל זאת שוב שלחתי לך מכתב, והבהרתי שאני צריך קובץ מסוג DOC או RTF אם משהו שאני יכול לקרוא. מכתב שלישי כבר לי קיבלתי. במקום זה, קיבלנו כולנו את דבריך כאן.

מספר דברים לי אליך, אם כן: ראשית, בחרת היטב, ידידי. למאמר הזה יש פחות משלושים תגובות. לכן, אין לך על מה להלין על מהירות ההורדה - להוריד את המאמר ואת כל התגובות שקדמו לשלך לוקח פחות זמן מאשר להוריד את התגובה שלך לבדה. הבעיה, אם כן, אינה במאמר.
שנית - מכיוון שהדברים כבר התפרסמו, איזה אינטרס יש לי, כעורך, לפרסמם שוב בעמוד הראשי כמאמר נפרד? אילולא נהגת בפרנואידיות כזו, היית שולח לי את הטקסט כפי שביקשתי, והיינו שוקלים ומחזירים לך תשובה רצינית בנוגע אליו, ואולי(!) אפילו מפרסמים אותו.
שלישית - הטקסט, כפי שצויין, ארוך. לטעמי האישי, הוא גם מייגע להפליא. טל נהנה ממנו. אולי טל היה עורך אותו אם היית שולח אותו אלינו כראוי, ואז הוא היה מתפרסם. אני, אישית, לא הייתי לוקח על עצמי מטלה שכזו. לא משום שהנושא "גדול עלי", אלא משום שהכתיבה מעיקה עלי. אם תרשה לי להפטר מהנימוסין, הכתיבה שלך רצופה בזיוני שכל, סטיות מהנושא, מעקפים אדירים, סיפורים לא רלוונטיים, וזה בלי שקראתי את החלק הרביעי ומרבית החלק החמישי. יצא לי מכל החורים (תגיד, אגב, איך בדיוק "ארוך" זו מילה גסה?). כעורך, לו הייתי נדרש לכך, הייתי מסיר חלקים נכבדים מהטקסט ומשאיר אותו קצר בכשני שלישים, מבלי להפסיד פרודה אחת מהמסר המקורי. אבל, לשמחתי, פטרת אותי מהעול הזה.
רביעית - כעורך, אחת השאלות הראשונות שאני שואל את עצמי כשאני קורא מאמר חדש היא - למה לעזאזל אני רוצה לקרוא את זה? פעמים רבות, לטקסט יש מסר מעניין, אבל בגלל פתיחה לא מוצלחת, הקורא עשוי לפרוש לפני שיגיע לכך. הוא פשוט יאבד עניין. אצלך, אני מאבד עניין מהמשפט הראשון. מה מעניין אותי המכתב שלך לרב עובדיה? גם אותך לא כל כך מעניין לפרסם אותו פה. אתה לא רוצה להתדיין לגביו (על מה להתדיין? על זה שהאמת חשובה?) אותך מעניין לפרסם אותו כדי שיגיע לאוזני הרב עובדיה. עם כל הכבוד לקהל של האייל, אני לא חושב שאנחנו בחירה כל-כך מוצלחת. למה שאני אפרסם מאמר כזה, שאינו פונה אל קוראי האייל, יהיו אשר יהיו, אינו מתעניין בהם ואינו מכוון אליהם, אלא אל אוזניים ספציפיות מאוד? האייל נוצר כדי לאפשר דיון ציבורי בין אנשים בכל מגוון הדעות. איך המכתב שלך מתאים למטרה הזו?
חמישית - אתה לא מספר לעורך שכתב-העת שלו הוא המפלט האחרון שלו, אחרי שפנית לפרסומים "יוקרתיים" כמו חברת ההחזרה בתשובה של אמנון יצחק ושאר אתרים קיקיוניים. זה סתם מעליב.

תהנה מתיאוריית הקונספירציה. נכון. אנחנו רק רוצים לסתום לך את הפה. למעשה, אני מקבל בקשיש מאלי ישי בשביל זה. סוף סוף אוכל לבנות את בית חלומותי לחופי אגם אונטריו.

לילה טוב.
אני מצטער, ישנתי 46190
הצעתי לליאור גולגר , לפני מספר הודעות , הצעה "מגונה" שמדברת על הצבעה משונה ..

מה אתה אומר דובי , נלך על דמוקרטיה ? או שעד כאן .. זה לא בשביל האייל !!

לשיקולך הבונה , מר עורך , אודה .
דע לך 46243
א. כפי שטל אמר, נחשפתי לתגובתך בסיפור ישן זה, בזכות מנגנון ''דיונים מתמשכים''.
ב. אם אני נחשפתי והגבתי, חזקה היא שעוד עשרה נחשפו ולא הגיבו.
ג. לפני שניגשתי לקרוא את מאמרך גללתי עוד למטה וקראתי מלבנים קצרים יותר שכתבת.
ד. בזכותם (בזכות תרבות הדיון הקלוקלת שהפגנת) לא אקרא את מאמרך.
ה. מאחר והאייל הוא אתר בוגר ורציני, אני מאמין שכך ינהגו גם הקוראים האחרים.
ו. כך שהפגנת תרבות דיון באתר זה היא לחלוטין רק לטובתך, כך יתייחסו אליך ויקראו אותך.

(הבהרה - אינני חלק ממערכת האייל, או מקורב לה, רק קורא קבוע)
למען הסדר הטוב 46002
גם אני קיבלתי עותק של אותו דואל, ולא הצלחתי לפתוח אותו, משום שהיה בפורמט של Outlook - תוכנה שאינני משתמש בה, ממש כמו דובי. הצגת הנושא כ"קונספירציה" מצידו של דובי מיותרת לחלוטין. להבא, פשוט נסה לשלוח את הטקסט כקובץ Word המצורף לדואל.

אולי מחר גם יהיה לי זמן לקרוא את כל כמות הטקסט הזו, שפרסמת כאן.
למען הסדר הטוב 46021
תודה טל על הסדר הטוב והיפה , אני תמיד בעד סדר טוב .

ועד אז , בהמתנה מורטת עצבים "אולי" , לתוצאות מחר .. אם יהייה לך זמן לכמות ו / או חשק לאיכות / להשתמע
למען הסדר הטוב 46051
קראתי את דבריך (הארוכים, יש לומר: תגובה זו ארוכה פי יותר מארבע מהתגובה הארוכה ביותר שפורסמה עד היום באייל).

1. ברמה הצורנית, נהנתי מאוד מהקריאה. זוהי עברית שונה במעט מהעברית שאני רגיל להיתקל בה; עברית שאולי תראה עילגת לחלק מהקוראים. אולם כמי ששורשי משפחתו נעוצים (חלקית) בקהילה היהודית-סורית, מצאתי קסם רב ופמיליאריות מסויימת בסגנון. קשה לי להצביע על מאפיינים מדוייקים שהובילו לכך, אבל היה משהו בטון הכללי שפשוט נהנתי ממנו. (אני מקווה שהדברים לא נשמעים כמו התנשאות אנתרופולוגית).

2. ברמת המסר, הרי שהודעתו של ליאור הוותה "ספויילר" מסויים - הוא גילה לי לאן אתה חותר לפני שקראתי זאת בעצמי. בשורה התחתונה, המסר החשוב ביותר שלך הוא: על הרב יוסף להכריז בפומבי על עמדתו בנוגע לאשמתו/חפותו של השר לשעבר אריה דרעי. ישנו גם ערוץ משני בו אתה קורא לרב לשקול מחדש את נושא אי-גיוס החרדים לצבא. אתה בונה מומנטום לאורך זמן רב - דן בחשיבותה של אמירת האמת, בעיקר - ורק אז מעביר את המסר; אולם בניית המומנטום ארוכה *מדי*, והמסר, אבוי, מיותר - משום שהרב יוסף אכן פרסם את דעתו בפומבי! אינני יודע אם הוא פרסם את דעתו לפני או אחרי שנשלח מכתבך; יתכן אפילו שמכתבך שכנע אותו לעשות זאת. לפי מה שפורסם (מיד שניה; לא קראתי את דבריו של הרב יוסף אלא מה שנכתב עליהם בתקשורת החילונית), הרי שהוא ערך לדרעי משפט רבני, ומצא אותו זכאי על-פי דין תורה. השיקולים כללו, אם זכרוני אינו מטעני, את העובדה שלא נמצאו שני עדים שיעידו נגד דרעי, ויוסף לקח בחשבון את עד המדינה שמולביץ' - אלא שלפי דין תורה יש צורך בשני עדים לפחות. כלומר, בשורה התחתונה: טענתך כי הרב יוסף לא פרסם בקול צלול וברור את עמדתו פשוט אינה נכונה. רק לאחר שהרב יוסף הכריז "הוא זכאי" התעוררה במלוא עוצמתה תנועת "הוא זכאי" הציבורית, שקראה לזיכוייו של דרעי, והפגנת החרדים הגדולה והמפורסמת כנגד בית-המשפט העליון.

3. לבסוף, ברמת התוכן, יש לי כמובן אי-הסכמות רבות עמך. בעקדת יצחק (שהיא לדעתך סיפור היסטורי אמיתי, ולדעתי אגדת-עם) אני מאמין ששני הצדדים - השכל והרגש - התערבבו אצלך; הרגש הוא זה שקרא לבצע את העקדה (רגש הפחד מפני האל, בעיקר) והשכל הוא זה שצריך היה לעצור את אברהם. מבחינתי, התכונה החשובה ביותר של השכל היא היכולת לפקפק; מילוי אחר צו הקורא לשחיטתו של ילד חף מפשע, ללא כל הטלת ספק, אינה פעולה של השכל אלא של הרגש. אי-הסכמה נוספת היא אותה אנקדוטה מרתקת שהצגת על הפרופסור הסורי שהציג את העין כהוכחה מעבר-לכל-ספק לתכנון המכונה האנושית - נקודה זו, עם דוגמת העין ממש, נדונה לעייפה בספרות. תוכל למצוא דיון שכזה בספר המדע הפופולרי "השען העיוור" מאת ריצ'ארד דוקינס, חוקר אבולוציה מוכר. גם הדיון שלך על מסלול החתחתים שעל ההתפתחות האבולוציונית היה לעבור בטרם תתפתח העין הוא שגוי מיסודו, אולם אין זה המקום להתעמק בכך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים