המדינה והשואה 477435
שוקי שמואל כותב" נקודה אחת לשם הדגמה: החינוך הציוני ניסה לקשור בין שואת יהודי אירופה לבין העובדה שלא היתה ליהודים ריבונות טריטוריאלית בשום מקום. מה שהתרחש בשנים האחרונות בקוריאה המחולקת מרמז לכך שגם הקשר הזה אינו הכרחי. גם סטלין יכל לגרש את הגרמנים של הוולגה לגרמניה והיה בכך אפילו הגיון איסטרטגי בנסיבות הנתונות. בכל זאת הוא בחר להעביר אותם לערבות סיביר-קזחסטן ולהשמדה של שליש מהם" ע"כ.
בהסטוריה אנו מנסים לשער השערות הגיוניות על סמך ארועים שונים שהקשרים שונים, "ההשערה" שהשואה "הזאת" במימדים שאנו יודעים שהיא התרחשה, לא היתה מתרחשת אילו היו ליהודים ריבונות טריטוריאלית היא בעני נכונה, כלומר היא לא מופרכת בתור השערה, ולציונות יש זכות מלאה לגייס את ההשערה הזאת, אם כי אנו יודעים שהמדינה היתה עובדה מוגמרת גם אילולי התרחשה השואה.
הקשר הוא הרבה יותר עמוק, הציונות דיברה על כבוד עצמי, לאומי, על לא להיות מושפל סתם כך, ויותר מזה בכל העולם נרצחו אנשים נשים וילדים אוקראינה ארמניה פולין, אולם הבדל אחד עצום יש בינם לבין שואת היהדים, אלא נרצחו על אדמתם או על אדמה שהם טענו לבעלות, היהודים נרצחו על אדמה זרה והיתה הבטחה שימשיכו לרצוח אותם בכל מקום שבו הם ימצאו, הציונות בהקשר זה אמרה "כל עצם ההתאפשרות של השואה היא הזרות הזאת והזרות בכל מקום"

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים