בדיעבד הסתבר 488579
שהערוץ החדש ביטא את העברת השלטון אל השליט החדש - משפחות ההון.
ואם הערוץ הראשון העיז לפעמים להרגיז את השליט הישן, ערוץ 2 עושה את מלאכתו באמונה כשהוא מטמטם את הציבור בתכניות ריאליטי ומצנזר סרטים כמו "מבצע שקשוקה" על האחים עופר, שלמרות שהם לא ראו אותו הם מרשים לעצמם להפעיל את מכבש הלחצים שלהם על כל הגורמים "כי הוא בטח מוציא אותם רע" או משהו.
לפעמים ממש בא להתגעגע אל "הבולשביזם הישן", ביחוד כשרואים את פינות התרבות שעוד נותרו בערוץ 1, או סרטים של הבי.בי.סי. ערוץ 2 לא מתקרב אפילו לגובה הזה.

אבל נחמד להזכר בנוסטלגיה של הימים הראשונים לפריצת הערוץ (שהח"מ זכה אפילו להופיע בתכניות ששודרו בו אז) ולדעת שהכתיבה על כך היא עוד הוכחה למה שכבר נשמע פה ושם - הרטרו לניינטיז מגיע, הדבר הבא.
נוסטלגיה 489994
כמה זמן באמת עובר בד"כ עד שמסתכלים על עשור קודם... נו... כמו שאנחנו מסתכלים על שנות השמונים, השבעים והשישים (של ארה"ב)? לא שמתי לב מתי התחילו להתייחס לאייטיז כמו לאייטיז, הייתי צעיר מדי, ועד ששמתי לב, היה נדמה לי כבר שזה תמיד היה ככה. אנחנו באיחור מבחינת הניינטיז, או שזה הקצב?

לגבי "מטמטם את הציבור" - נראה לי שהפכת סובב ומסובב בנושא הצפייה בריאליטי וטמטום.
נוסטלגיה 489996
נדמה לי שגל הרטרו לעשור מסוים מופיע בערך עשרים שנה אחריו. אני מניחה שזה אומר שבקרוב נחזור לשמוע נירוונה, גאנס אנד רוזס וללבוש פלנל מחדש.‏1 אני תוהה מה מצבן של הדר' מרטנס שלי.

1 90210 כבר כאן.
awesome to the max 490020
לא מתכוון לגל הרטרו, אלא להסתכלות על העשור כמשהו מיוחד ושונה מהנוכחי. אולי זה בגלל שהייתי צעיר ולא התייחסתי, אבל אני לא זוכר שהאופנה הייתה שונה מהותית באותה תקופה - בגדים, מוסיקה, סלנג. את יכולה לראות תמונה של מישהו (לא כל אחד, מן הסתם, אבל הרבה מהתמונות) באותה התקופה, ומיד להגיד "שנות השמונים". בדומה לגבי מוסיקה. כנ"ל לגבי סלנג (למה אין בויקיפדיה ערך "סלנג של שנות האיקס"?). מתי שנות התשעים יהיו מספיק שונות שגם להן יהיה ניחוח יחודי בשבילנו?
awesome to the max 490024
אז קצת לפני שעוברות עשרים שנה. נאמר, 15 שנה אחר כך?
להקות גראנג' הן בהחלט מאפיין של שנות התשעים המוקדמות. גם את "הגל החדש של הרוק הישראלי" מייחסים לאותה תקופה. מבחינת אופנה, אם אני אראה מישהו עם נעלים כבדות, ג'ינס מרופט (רצוי עם חורים!), חולצות פלנל משובצות מכוערות, אני אוכל לומר שזה מראה ניינטיזי. כנ"ל לגבי חולצות עם המון המון המון פרפרים, או פרחים או חיפושיות עליהן (ע"ע תותי מ"פלורנטין") - מראה מובהק של תחילת שנות התשעים עד, בערך, רצח רבין.
לגבי סלנג - מדליק, מטריף ומגניב (להבדיל מ"מאגניב")על הטיותיהם השונות. לספרות בנושא פנה לאיטו אבירם המאוחר וסמדר שיר.
awesome to the max 490025
גברת, אני הולך עם ג'ינס מרופט וחולצות פלנל מכוערות עוד משנות השישים.
awesome to the max 490027
כן, אבל אחר כך זה חזר. מה שאומר שאסור לזרוק שום דבר. בסוף הכל חוזר לאופנה, רק צריך להיות מספיק סבלניים.
awesome to the max 490041
הבעיה שלי היא לא הסבלנות אלא הדיאטה.
awesome to the max 490026
ככל הזכור לי, מדליק, מטריף ומגניב שייכים לשנות ה80. (וגם איטו אבירם וסמדר שיר.)
awesome to the max 490029
אני חושבת שהם התחילו בסוף השמונים וביססו את מעמדם בתחילת התשעים עד שהתפוגגו סופית מתישהו בהיטמן 3.
awesome to the max 490031
אני זוכר אותם לפחות מאמצע ה80.
awesome to the max 490033
אז או שאני טועה, או שהם היו בשטח יותר זמן ממה שחשבתי - ''שירי רחוב'' לסוגיהם ו''יעל ואני'' באמת התחילו באמצע שנות השמונים, עכשיו כשאני חושבת על זה, אבל המשיכו עד לעשור הבא. סמדר שיר בייסקלי בנתה חצי קריירה על שירים שנגעו לסדאם חוסיין, כנ''ל אורן ציבלין עם ''סחבק מדבר'' ודומיו.
awesome to the max 490030
נדמה לי שבשנות התשעים, שנות השמונים כבר נחשבו ליוצאות דופן. מה שבטוח, הרבה לפני 2005.

אני לא יודע מה הן להקות גראנג', אז תקני אותי אם מה שאני אומר לא רלוונטי - תופעה שולית יחסית שהתחילה או פרחה במהלך העשור הנידון, אבל הייתה שולית כל הזמן, זה לא נחשב. המוסיקה שאנחנו חושבים עליה כמוסיקת שנות השישים, זו הייתה המוסיקה השלטת באותה התקופה. נדמה לי.

תודה על הדוגמאות, אבל הן לא עוזרות לי. בסוף שנות התשעים הייתי בן, מה, 17? 18? אז רוב שנות התשעים הייתי אפילו יותר צעיר, ואני לא זוכר דברים כאלו. מה שאני כן "זוכר" הוא סדרות בטלוויזיה מאותה תקופה שצפיתי בהן שוב מאז. אבל שם כולם אמריקאים. אז אם יש לך דוגמאות מהתרבות האמריקאית, זה יכול לעבוד.
awesome to the max 490032
אני מדברת על החצי הראשון של שנות התשעים. המוזיקה הייתה שונה לחלוטין מהטראנסים ושאר המוזיקה האלקטרונית של סוף אותו עשור.
להקות גארנג'? כל להקות הסיאטל (בלי קשר למוצא הגאוגרפי הממשי שלהן) - נירוונה, פרל ג'אם, ומנגד - הטכנו. אם יצא לך לדגום את סופו של פסטיבל ערד אתה בטח יודע על איזה שינוי אני מדברת. סדרות נוער אמריקאיות? אני חושבת שהרלוונטיות הן פרקר לואיס ובוורלי הילס.
אנחנו באותו הגיל - שנות התשעים התחילו במלחמת המפרץ, המשיכו ברצח רבין ונגמרו בעלק-חגיגות המילניום.
לא נוער 490117
יש הרבה שירים שמשמיעה ראשונה שלהם אני יכול לזהות שהם משנות השמונים, לפי הסגנון‏1. לנחש בודאות גבוהה ולקלוע באחוזים טובים, בכל אופן. אני לא חושב שיש שירים משנות התשעים, שאותם ספיציפית אני לא מכיר, אבל שהיו מז'אנר שהיה פופולרי, שאני אדע לנחש שהם לא מעכשיו. אני לא זוכר משהו יחודי בסגנון. זה לבדו לא אומר הרבה - יש המון דברים שאני לא זוכר - אבל מוסיקה מכל התקופות יוצא לשמוע בכל מיני מקומות כל הזמן, ול"אוחח, זה כזה אייטיז‏2" אין מקבילה מהניינטיז אצלי (צריך להזהר להפריד מ"אוי, אני זוכר איך ששמעתי את זה באיקס, אז בכיתה קיי").

לא אמרתי "סדרות נוער". בעצם, אני רוצה להגיד - עדיף לא נוער. בדיוק אכלתי.

---
1 מעניין יהיה לבדוק את זה עם מבחן האזנה. לא מצאתי בגוגל אתר כזה.
2 "...מה לעזאזל הם חשבו לעצמם?"
לא נוער 490154
נראה לי שזה כי אתה (וגם אני) גדלת בניינטיז, ולכן הדברים האלו לא נשמעים לך שונים מהותית ממה ש''הנוער'' שומע היום.
לא נוער 490178
1. למה את מדברת על הנוער?
2. נו? אבל למה זה לא נשמע לי שונה מהותית? בגלל שזה לא שונה מהותית, או שאכן יש הבדל, ותמיד מי שגדל בתקופה לא מבחין בקלות בין האופנה שלה לאופנות הבאות אחריה, וגם מי שגדלו בשנות השמונים, לא מבדילים בין שנות השמונים לשנות התשעים?
לא נוער 490182
1. כי ילדים שומעים מה שנותנים להם לשמוע, והשמועות טוענות שאחרי גיל 25 אתה כבר שומע רק מה שלמדת להכיר עד השלב הזה. חוץ מזה, כשאתה מחפש ללמוד על אופנות (במוזיקה, בלבוש) הגילאים הרלוונטים, למיטב הבנתי, הם 15-25.
2. מי שגדל בתקופה מסוימת, ולא מתעניין באופנה באופן מיוחד, לא תמיד שם לב למגמות. אם ניקח כדוגמא, נגיד, את התספורת המטופשת קצוץ-עם-צמה, אז אני מניחה שמי שראה את הזוועה הזו בלייב פחות ישים לב כמה זה מגוחך (או לפחות יקבל את זה בהבנה) עד שתעבור תקופת זמן. מי שלא רגיל לזה, זה יבלוט לו הרבה יותר לעין. הדברים הם הרי לא נחתכים אלא חלק ממגמות. מן הסתם קל יותר להצביע על הלוק של "שנות השישיים" אחרי שעברו 40 שנה ואנחנו יודעים מה נשאר אופייני רק לאותו פרק זמן ומה המשיך הלאה. אם אתה ילד-ניינטיז ומסתובב עד היום עם הדוק'ס שלך, לא בטוח שאתה מודע לזה שאתה תקוע בעשור הקודם. סביר יותר שאתה מניח שמדובר בנעלים נוחות והגיוניות וחסרות-זמן כמו ליוויס 501.
לא נוער 490213
ליוויס 501. אהבתי.
לא נוער 490347
מי שראה את הקרוקס בלייב בהחלט שם לב כמה זה מגוחך.
לא נוער 490384
מגוחך? בצבא דווקא נעליים קלות נחשבו משהו טוב.
לא נוער 490424
גם בעיני מאות אלפי רוכשי הקרוקס. אין מחלוקת על כך שהן היו נוחות, אבל קשה גם לחלוק על כך שהן היו מכוערות להפליא.
לא נוער 490432
תופתע, יש מחלוקת גם בעניין הנוחות.
גם בענין היופי 495613
בעיני הן לא נאות פחות מנעליים אחרות, לפחות לא ביותר מסטיית תקן. הייתי משיג לעצמי זוג אלמלא התקמצנתי לוותר על כפכפי הזיקו בעשרה ש''ח שלי.
גם בענין היופי 495619
מהם כפכפי זיקו?
גם בענין היופי 495623
כפכפים המעידים כי שם משפחתו של המכופכף בם הוא גרציאני, ולא "אהבל", כפי שטוענת כתובת הדוא"ל הנכלולית שלו?
גם בענין היופי 495636
כפכפים בסגנון הזה:
הנמכרים בשקלים אחדים ונוטים להתפרק עוד לפני ששילמת עליהם. לעד יהיה שם החברה הרשום על הכפכף חד פעמי (זיקו היה השם שהיה רשום על הכפכפים מז'אנר זה שנעלתי ב1999, ומשום מה זיכו אותי בקיטונות חריגים בהיקפם של לעג מן הסביבה), ולא תוכל למצוא בחנות אחרת כפכפים תוצרת אותה פירמה. לא שתהיה לך סיבה.
awesome to the max 490035
בשביל סיכום מקיף של תרבות הפופ משנות התשעים (לפחות בשני השליש הראשונים שלהן) כדאי לפנות ליצירת המופת הקולנועית ''קלולס''.
חולצות פלנל משובצות מכוערות 505814
לפעמים אני מנסה לאמוד את גודל הזוועה שהיו חשים החשים להזדעזע מן הבגדים הגזעיים, הנעלים הקוליות, התסרוקות המגניבות והסלנג הסוף, שקדמו להם ב-‏20 שנה, לו היו הם נחשפים לאלו של עוד 20 שנה. אני שומע אותם מכריזים דברים בנוסח "אם זהו העתיד אני רוצה למות בגיל 30!".
awesome to the max 490036
ההסתכלות התחילה (כמו בכל עשור) כבר בזמן הווה, כי קובעי הטרנדים קובעים אותם עבורנו כשנה-שנתיים לפני.

כמובן, מה שקובע זה מה שנשאר בזיכרון, ומבחינה זו שנות השמונים נשאו לפחות 4 טרנדים/קונספטים אופנתיים מרכזיים שזכורים לי כרגע:

1. רטרו לשנות החמישים - מעילי עור שחורים, ג'ל ובלורית בשיער הגברי, מוזיקה בהתאם וכולי. זה התחיל כמובן בסרט "גריז" (1978) אבל נמשך גם אחרי.

2. ביטויים ויזואליים של קפיטליזם הארד-קור - חליפות עם כתפיים מרופדות ( power suits), עקבים מחודדים, צבעים נוקשים כמו שחור ואדום. כל מה שרואים בסרט "נערה עובדת" עם סיגורני וויבר.

3. פאנק Punk ווריאציות מרוככות שלו - גם זה התחיל בסוף שנות השבעים אבל נכנס למיינסטרים בשנות השמונים, כאשר סיכות הביטחון בלחי הומרו עבור ילדי הפרברים העדינים בטי-שירט מחוררת או בשיער צבוע בספריי. גרסא מרוככת היא למשל סינדי לאופר.

4. נוירו-טכנו - בהשפעת גל הסייבר בכתיבה המד"בית ומד"ב בכלל. צבע כסף, פנים צבועות, רובוטים, אנדרואידים (דוגמה ויזואלית בולטת היא האופנה הניכרת בבליידראנר כמובן).

חוץ מזה היה דגש חזק על לונדון כמובילה אופנתית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים