חיזוקים 494
ראשית, אני תומך בדברי הכותב - אכן, יש להוריד את שכר הלימוד באופן ניכר, לדאוג להטבות מס וכדומה לסטודנטים (דבר הניתן כרגע בצורה מאוד לא מסודרת), הקלות משמעותיות יותר במילואים ועוד. להיות סטודנט לא ממש דומה לשום דבר אחר שניתן לעשות בחברה, וכיוון שהאינטרס של כולם (אבל באמת כולם) הוא שיהיו הרבה בוגרי אוניברסטאות בישראל, הגיע הזמן להקל על הסטודנטים איפה שכואב להם.

הערת אגב בנושא המעונות היא שהשנה יש בירושלים פחות מעונות לסטודנטים מתמיד: בצעד כלכלי מבריק (אך מרושע) שמרה האוניברסיטה כמה עשרות חדרים במאונות האלף בגבעת רם לצליינים שיגיעו לארץ לקראת חגיגות המילניום (לפחות מישהו בישראל חושב על זה!) - התוצאה, כמובן, היא פחות מעונות לסטודנטים (גם ככה יש לחץ על המעונות בירושלים).

לגבי דברי ההערה - ניתן לפתור את הבעיה בספי קבלה אחרים, כמו אלו הקיימים כיום, כך שלא כל אחד יוכל ללמוד באוניברסיטה, או לפחות לא בכל חוג. בנוסף, לא לעולם לשהות במקום מסוים ולא לעשות כלום ייעלה כסף - על אוכל, על מגורים ועוד. ולסיכום, ניתן להגדיר גבולות של כמות הזמן שמדובר ללמוד - למשל שמי שלא גמר תואר ראשון בשבע שנות לימוד רצופות יאלץ לעזוב את האוניברסיטה, או משהו בסגנון.
בקיצור, מדובר פה בבעיה שקל לפתור אותה.
חיזוקים 507
ההנחה כי ביטול שכר לימוד יגרור מספר סטודנטים רב בהרבה תמוהה בעיני. עם ביטול שכר הלימוד יש *להקשיח* את דרישות הקבלה. מי שלמד בתיכון יאכל בערב שבת.
קשיחות שלא במקומה 510
מדוע דוקא מי שלמד בתיכון יאכל בערב שבת? מה הקשר בין סיכויי ההצלחה של אדם בן 25 הרוצה ללמוד מחשבים לציון הבגרות שלו בספרות, תנ"ך, או אפילו מתימטיקה - ציון שנתן לו שבע שנים קודם? האם שגיאותיו בתיכון ירדפו אותו כל חייו?
ציוני התיכון יכולים, לדעתי, להוות מדד לקבלתו של אדם לעתודה האקדמית, ולא יותר מכך. קבלה ללימודים אקדמאים צריכה, לדעתי, להתבצע על סמך מבחני קבלה ספציפיים של המוסד האקדמי, או מבחנים כלליים המקובלים על כל המוסדות האקדמיים, כדוגמת הפסיכומטרי. ציוני התיכון אינם רלוונטיים כלל.
קשיחות שלא במקומה 523
אין לי כל בעיה עם מבחני קבלה, התעלמות מהציון בתנ''ך, וכו'.

הנקודה העקרונית היא שחינוך אקדמי חינם אין פירושו חינוך אקדמי לכל דורש, אלא למתאימים -- כדי למנוע מצב דומה לזה שבגרמניה, כפי שתואר ע''י קורא אחר.
קשיחות שלא במקומה 525
כמובן שציוני הבגרות מהווים מדד בעל משמעות כלשהיא. אדם בן 25 שלמד והצליח בבגרויות, רבים סיכוייו להצליח באונ' מאדם שלא השקיע או הצליח באותם מבחנים. אם מישהו אינו מרוצה מציוניו, הוא יכול לשפרם בכל זמן שירצה. המבחן הפסיכומטרי בוחן גם הוא, כמו הבגרויות, כישורים נרכשים וידע כללי - במה הוא כל כך עדיף על הבגרויות כמדד?

המדד הטוב ביותר לחיזוי סיכויי הצלחה של אדם באוניברסיטה מבחינה סטטיסטית, עד כמה שידוע לי, הוא מצבו הכלכלי. אופטימיזציה של מערכות המיון האוניברסיטאות תדרוש שימוש במדד זה, ואם זו דרך הפעולה הנדרשת על מנת לאפשר לימודים אקדמיים חינם, הרי זהו אבסורד. אולם בשביל מה יש צורך בהקשחת דרישות הקבלה? מערכת המיון הנוכחית מקבלת תלמידים על סמך מס' המקומות הפנויים, כך שאלו אשר ציון הסכם שלהם הוא הגבוה ביותר מבין המעונינים להתקבל - מתקבלים, וגם כך כמעט תמיד ישנם כאלה המעונינים להתקבל ונשארים בחוץ. הנקודה היא, שסבסוד מלא של שכר הלימוד לא יועיל כלל למדינה כולה, מכיוון שמס' בוגרי האוניברסיטאות בישראל לא ישתנה, אלא רק יכביד על הכלל אשר יצטרך, ככל הנראה, לשלם מיסים גבוהים יותר.
אם כבר מדברים על הבגרויות... 535
אני מייחל ליום שבו ציוני הבגרות לא יהיו מדד לכניסה לאוניברסיטה. לא רק בגלל חוסר הרלבנטיות שלהם ללימודים האקדמיים, כפי שציין הכותב, אלא גם מהכיוון האחר: ניתוק הקשר הזה ישחרר סוף סוף את הלימודים התיכוניים מהשעבוד ללוח המטרה של הקבלה לאוניברסיטה. דבר זה יוכל להיות צעד ראשון בדרך למתן תוכן משמעותי יותר לשנים האלו בבית הספר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים