שגוי מיסודו 5019
לא ענית לטענותי במאמר א' ובכל זאת אתה ממשיך עם קו המחשבה השגוי מיסודו.

אחזור שוב על דברי:
*חקר* המדע כפוף למוסר ולא המדע עצמו - זה הרי בלתי מתקבל על הדעת.

מהי האמת לגבי תפקידו של חלק מסוים במוח?
אולי כדי לגלות אמת קדושה זו נכרות את אותו חלק מסוים ממוחו של מישהו ונראה מה יקרה.
ולמה שלא נעשה זאת? לא חוקי?

אותו חוק נגד הכחשת השואה לא בא כדי לשלוט במחשבותיו של אדם אלא כדי לא לתת דלק לקבוצות אנטישמיות ניאו נאציות.
השואה כבר הוכחה, אף במשפט לפני זמן לא רב, ולכן אין שום סיבה להכחישה.
מי שטוען כך הוא אנטישמי.

ההבדל בין תקופתו של גלילאו לתקופתנו היום היא פשוטה - אנחנו צודקים.

אולי אנחנו לא צודקים?
אולי מותר לרצוח.
שגוי מיסודו 5024
תיקון קל: מה ש"הוכח" במשפט הוא לא השואה, אלא שאותו הסטוריון (אירווינג שמו, אם זכרוני אינו בוגד בי) הוא אכן מכחיש-שואה.

לעצם קיומה של השואה יש מספיק הוכחות, במידה כה רבה עד כי כל מי ששואל ברצינות אם אכן התקיימה, ספק אם הוא חכם במיוחד. אולי בעוד כמה מאות שנים, אם הטירוף הנוכחי של התעלמות מעובדות (החל מהכחשת שואה וכלה ברפואה אלטרנטיבית) ימשך, שאלה זו תעלה ברצינות.

השאלה המרתקת שירדן העלה (כדוגמה!) היא, האם מחקר לגבי מספר הנספים בשואה אינו מחקר לגיטימי? ומה אם מחקר כזה יגלה שהיו לא יותר מ-‏5 מליון נספים? האם מי שיפרסם מחקר זה הוא "מכחיש שואה"?
שגוי מיסודו 5029
במשפט הובאו כתביו של אייכמן.
פסק הדין הוא שלא היתה הוצאת דיבה מכיוון שכן היתה שואה.

מחקרים מסוג מספר הניספים הם באמת שאלה מעניינת.
מחקר אחד העלה את הסברה שנספו מיליון וחצי יותר.

אולי הדוגמה לא כ''כ טובה מכיוון שבמקרה הזה אפשר למצוא מה שרוצים למצוא.

בשאלות גבוליות שכאלה אין משהו נכון מוחלט אלא כל מקרה לגופו.
מטרת הידיעה כנגד השלכותיה.
משפט ארווינג 5049
משפט ארוינג היה משפט דיבה בו טען ארווינג שההגדרה מכחיש שואה ומסייע לניאו-נאצים אינה הולמת אותו .
במשפט הוכח ש:
*הייתה שואה ותיארה הוא א,ב,ג
*ארווינג טען שצורת השואה שונה מא,ב,ג ולטענתו היא ד
*ארווינג שיתף פעולה עם ניאו נאצים
*מכאן שארווינג הוא מכיחש שואה ומשתף פעולה עם ניאו-נאצים
ההגדרה הרחבה של אנטישמיות 5035
האומנם כל מי ש"מכחיש" את קיומה של השואה הינו בהכרח אנטישמי?
אין קשר ישיר בין סכלות וניסיון לעיוות עובדות הסטוריות ידועות (או מוטלות בספק, בהתחשב בדוגמאות שהובאו במאמר) ובין דעות גזעניות כלפי עם זה או אחר - פסילת טיעונים רציונלייים (וישנם אף כאלה, אם כי מועטים ביותר אף בין מכחישי השואה) ע"י דמוניזציה של האומר אותם הינה דוגמה יפה לסוג של סתימת פיות שהובא במאמר בנוגע לגלילאו גליליי, ואין מקומה בקרב אנשי מדע והיגיון - אם ברצונך להוכיח שאדם כלשהוא פולט דברי שטות, עשה זאת ע"י הפרכת דבריו ולא ע"י קיטלוגו כמפלצת כלשהיא...
טענות כיד הדמיון 5043
ומתי לאחרונה נתקלת בטענה רציונלית שמכחישה את השואה?
ההגדרה הרחבה של אנטישמיות 5091
יש הבדל בין העלאת דעות מחקריות מבוססות על ממצאים או מחקרים תיאורטיים, תוך שימוש בכלים מדעיים מקובלים וטרמינולוגיה מקובלת לבין מתקפה תקשורתית. כפי שכתבתי באחת התגובות, אם אתה רוצה לקדם אמת מדעית, אליך לעבור מסלול מסוים. המצב כיום בקשר להכחשת השואה הוא שאנשים שאינם היסטוריונים מקובלים על הקהילה המדעית, יוצאים נגד התיאוריה המקובלת בתקשורת תוך שלילת בסיס קיומה בלי תשתית מחקרית ראיתית מספקת. הטענה שדי להעלות תזה כדי שתגיעה לה התייחסות רצינית היא שגויה. אם אתה חושב שהשואה לא הייתה, הרשם לאוניברסיטה, למד את ההיסטוריה של אירופה במאה העשרים, חקור את הממצאים הקיימים ובעוד 10 שנים, כאשר תהיה דוקטור להסטוריה של אירופה במאה ה 20 תוכל להעלות תיאוריה המציגה השתלשלות עניינים אחרת שיצרה את כל הראיות הקימות לקיום השואה, בלי שהייתה שואה. סביר להניח שלאחר שתלמד את כל הראיות, לא תזדרז להשליך את היוקרה האקדמית שלך לזבל ע"י פרסום שטויות.
באותה צורה ניתן לפנות לכל אותם מיסטיקנים, רוצים שהתיאריות שלכם יקבלו הכרה רשמית מדעית, לכו ללמוד פיזיקה או כימיה או רפואה, עשו דוקטורט ואז, אם תמשיכו להאמין באותן תיאוריות, פרסמו אותן.
זו אינה סתימת פיות, זו דרישה להתיחסות רצינית לדברים שאתה טוען
ההגדרה הרחבה של אנטישמיות 5104
לא טענתי ואינני טוען אף לרגע לזכותם של אותם אנשים המכחישים את השואה ע''י שימוש בדמגוגיה ובשרלטנות הסטורית, ו-וודאי שאינני מעודד אותם או תומך בהם בשום אופן שהוא, כפי שהצגת.

כל שאני אומר הוא כי יש להתייחס לטיעונים המועלים בעזרת כלי המדע, ולא בעזרת כלים חברתיים כפי שמתבטא בהצהרה על אדם כלשהוא כאנטישמי.

אינני טוען גם כי יש להתייחס ברצינות לכל תזה שמועלית ע''י כל אדם, אך באותה המידה אין לתת לממסד האקדמאי זכות בלעדית על המחקר המדעי.
ההגדרה הרחבה של אנטישמיות 5127
פוליטיים שהכחשת השואה היא עניין אידיאולוגי בהם (שמישהו יתקן אותי אם אני טועה בעניין הזה).

מחקר מדעי יכול להתבצע ע''י גורמים רבים. מוסדות מחקר אוניברסיטאיים, גופים כלכליים ותעשייתיים שונים ואנשים פרטיים. מחקר מדעי תיאורטי יכול להתבצע אפילו ע''י אנשים פרטיים (נדמה לי שאת תורת היחסות פרטית פיתח אינשטיין בזמנו הפרטי בעת שהחזיק במשרה במשרד הפטנטים השוויצרי).
העניין הוא שאפילו אינשטיין שערער על תפיסת העולם האינטואיטיבית של רוב האנשים בעולם, וטען שקביעותיו של ניוטון אינן מדויקות, סיים דוקטורט בפיזיקה לפני שהעז לשטוח את טענותיו. אין לי התנגדות להעלאת תזות רציניות ע''י גורמים שאינם אקדמיים אבל מעולם לא נתקלתי בתזה כזו שנהגתה ע''י אדם שאין לו השכלה מדעית רצינית והוא שייך מוסד מחקר רציני.
בלתי מזיק ברובו 5051
"חקר המדע כפוף למוסר ולא המדע עצמו". אני מסכים איתך, ויתרה מזו, כך בדיוק כתבתי במאמר הראשון, כאשר פסלתי ניסויים אכזריים בבעלי-חיים במחקר הפסיכולוגי (למשל). אבל כאן אנחנו בעניין הכחשת השואה. כיצד יכול מחקר כזה, *מבחינת*הפעולות*הנעשות*במחקר* (להבדיל מעצם העלאת הטענה, או ההשערה), להיות רע מוסרית? האם זה הסבל הנגרם לתעודות ההיסטוריות כאשר מעוותים אותן?
כאן עצם העלאת הטענה או ההשערה עלולה לפגוע ברגשות ניצולי השואה. אבל אני מתקשה לראות בכך סיבה מספיקה לאסור מראש על העלאת הטענה, בוודאי שלא לאסור בחוק (אני כן שומר לעצמי את הזכות להתרגז באופן מיוחד על מעלי הטענה, כאשר אני מחזיק בהנחה שהם כנראה טועים קשות, והם כנראה יותר רשעים משוטים. אבל אני מתרגז כאדם פרטי, לא כמחוקק).
אתה אומר שהחוק נגד הכחשת השואה בא כדי לא לתת דלק לאנטישמים. כלומר, הוא חוק תועלתי בלבד. במאמר ניסיתי להראות שלדעתי הוא יכול בעיקר להזיק, ודווקא לתת דלק לאנטישמים, בעצם קיומו. אבל זה צדדי לבעיה העקרונית שאני מוצא בחוק.

"ההבדל בין תקופתו של גלילאו לתקופתנו היום - אנחנו צודקים". האמנם? אני נוטה (מאוד) לחשוב שאנחנו צודקים בכך שהשואה התרחשה. האם אנחנו צודקים בהכל? האם תמונת העולם הפיזיקלית (למשל) היום היא המילה האחרונה? אני נוטה (מאוד) לחשוב שלא, ושבעתיד יתברר כי אנחנו טעינו פה ושם. מכאן - כנראה שעכשיו אנחנו טועים. הדרך הטובה ביותר להתקדם היא לאפשר העלאת טענות הסותרות את הידע המקובל שלנו, ולאפשר לטוענים אותם לנסות להוכיחן.
בלתי מזיק ברובו 5070
לא רק פעולות החקר כפופות למוסר אלא גם ההשלכות של תוצאות המחקר.

תאר מצב עתידי שבו חוקרים קרן של אנטי חומר.
אקדח משוכלל יוכל למקד את הקרן על כל מטרה, גם בני אדם. ההשלכות של טכנולוגיה כזאת הן נוראיות.
האם החוקר צריך לטמון ראשו בחול ולהמשיך במחקר כששום תועלת לא תהיה רבה יותר מהנזק שיגרם?

כשאנחנו יודעים ללא עוררין שהיתה שואה, כשאנחנו יודעים שכל נאו נאצי יחזק את עמדותיו למראה מחקר שיכחיש את השואה, האם עדיין יש מקום לתת פתח להכחשת השואה?

אם תטיל ספק בכל הנחה לא תגיע לשום התקדמות.
אם לא תציב לעצמך גבול שאומר שכך וכך ראיות מספיקות, במה תאמין?

כשהמדע סותר את הנחותיו שהוכחו הוא עושה זאת מכיוון שלא סיפקו תשובה לתופעות מסוימות.

בעמדתי על ההבדל בין תקופתו של גלילאו לתקופתנו התייחסתי להיבט המוסרי ולא הכולל. הם טעו כשאסרו לחקור את גרמי השמיים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים