חדשות 50830
בכתבה שהתפרסמה היום בעיתון "הארץ" (ר' קישור למטה) תחת הכותרת "מדענים נגד שינוי הפיקוח על ניסויים בבעלי חיים", נחשפה היום לראשונה בתקשורת הצעת החוק של ח"כ נחמה רונן שהוגשה לכנסת בשבוע שעבר. הצעה זו היא העבודה המקיפה ביותר שנעשתה עד היום בתחום, והיא מנסה להתמודד עם אספקטים רבים מאד של נושא הניסויים בבעלי-חיים בישראל.

ההצעה גרמה לאנשים בכירים ממובילי המאבק בעד המשך המצב הקיים להגיב באופן מעט היסטרי ("זה לא הזמן לעדינות" טוען פרופ' מיכה לשם, נסיין ותיק מאוניברסיטת חיפה שקורא לכל המדענים בישראל להתגייס למען ביטול היוזמה), וכן לשחרר לתקשורת הצהרות מביכות למדי ("ההרכב הזה [של המועצה לניסויים בבעלי-חיים - א.ע.] נראה לי טוב ומאוזן והוכיח את עצמו. אם כבר, הייתי מוסיף שם נציגים של חולים", אומר פרופ' אהוד זיו אשר עומד בראש המאבק מטעם ועד ראשי האוניברסיטאות). פרופ' מנחם סגל ממכון וייצמן מכחיש בתוקף את הטענה המקובלת לפיה משמשות ועדות האתיקה הפנימיות במוסדות המחקר כחותמות גומי (נושא שעלה גם בדיון שלנו), והוא מסביר שתוכן ישיבותיהן של הוועדות חייב להישמר בסוד רק כדי למנוע "גניבת רעיונות" בין הנסיינים לבין חבריהם. לעומת כל אלה, מחזק ד"ר צבי רייטר (מנהל ביה"ס הניסויי למדעי הטבע והסביבה של ביה"ס הריאלי בחיפה) טענות שעלו גם כאן בעבר, לפיהן מדענים העוסקים באופן שגרתי בניסויים בבעלי-חיים מאבדים עם הזמן את האמפתיה שלהם לבעלי-החיים. ד"ר רייטר תומך בהצעת החוק החדשה של ח"כ רונן והוא סבור שהיא תסייע גם בהגברת מודעות החוקרים לבעייתיות הקיימת בנושא זה.

בכתבה מסופר עוד כיצד שכר ועד ראשי האוניברסיטאות חברת לוביסטים מקצועית לצורך קידום עניינם בכנסת ושילם להם עשרות אלפי שקלים רק למטרה זו. כמו כן, וזה דווקא לא כתוב בכתבה (אולי כי זה סודי), שכרה בשבוע שעבר המועצה לניסויים בבעלי-חיים משרד יחסי ציבור משל עצמה כדי להסביר לציבור מדוע המצב הקיים בנושא הניסויים בבעלי-חיים הוא תקין ויש לשמרו גם הלאה.‏1

בכתבה ניתן גם למצוא התייחסות לכמה סעיפים נוספים בהצעת החוק, כגון הדרישה ממוסדות מחקר להקדיש תקציבים למציאת חלופות לבעלי-חיים וכן להשקיע כסף בשיקום אותן חיות שסיימו לשלם את חובן לחברה ואיכשהוא יצאו מזה בחיים. הצעת החוק, כאמור, היא מקיפה ורחבה מאד, ואין לי שום ספק שהיא תעבור עוד שינויים רבים לפני שתעלה להצבעה בכנסת.

1 מי שימצא דוגמא לשימוש פחות הולם בכספי משלם המסים יזכה בפרס מיוחד שישלח אליו באימייל: צילום של חזיר שגדל בקיבוץ להב, עבר מספר ניסויים בכוויות, ומוחזק עכשיו בכלוב מתכת שלא מאפשר לו כמעט כל תזוזה בבית החיות של הדסה עין-כרם כשהוא ממתין בקוצר רוח לסיבוב הכוויות הבא.
חדשות 50957
כמו שראינו בחדשות, חזירי קיבוץ להב (או שמא היה זה מזרע? לא צוין) ממילא מוחזקים בכלובים שאינם מאפשרים תזוזה, גם כאשר הם מיועדים לעלות על צלחת.
הציונות בהתגלמותה 50961
קיבוץ להב נוסף באחרונה לרשימה הארוכה של המוסדות בישראל שמבצעים ניסויים בבעלי-חיים בכמות מסחרית. מסתבר שלאור הצלחת ענף גידול החזירים המשגשג של הקיבוץ, הוחלט לייסד שם לפני כשנה או שנתיים ענף פעילות חדש: גידול חזירים למטרת ניסויים. ענף זה לא יתבסס מעתה רק על מכירת אלפי חזירים כל שנה לצבא ולאוניברסיטאות (לשם ביצוע ניסויים מרתקים בכוויות ופיצוצים למיניהם), אלא הוא יכלול גם ביצוע ניסויים כאלה בתשלום ע"י הקיבוץ עצמו. מכיוון שמדובר בכמויות גדולות מאד של בעלי-חיים, זכה קיבוץ להב בשבוע שעבר להכרה רשמית מהמועצה לניסויים בבעלי-חיים כאחד מהמוסדות שרשאים לפקח על הניסויים שנעשים במסגרתם באמצעות ועדה פנימית בלבד. במלים אחרות, החל מהשבוע שעבר נוספו גם אנשי קיבוץ להב לרשימת אלה אשר רשאים לעשות בבעלי-החיים שברשותם כל מעשה שעולה על רוחם מבלי שיצטרכו לדווח על כך לשום גורם חיצוני.
חזירה חרוכה וחוחובה 50974
תמונת החזירה החרוכה מבית החיות בעין-כרם הזכירה לי את הסיפור הסהרורי משנה שעברה (הוזכר בדיון הקודם):

חברת קוסמטיקה ישראלית די נחשבת שיווקה תחליב חוחובה להקלה על כוויות שיזוף. במשך הזמן הגיעו אל החברה מספר פניות מרופאים ומבתי חולים שטענו שהתחליב הזה מרפא ביעילות רבה כוויות גם מדרגה 2 (עמוקות יותר מכוויות שיזוף), וזאת על-פי מקרים שאנשים שניכוו בביתם שמו התחליב ואז הגיעו לרופאים. ראתה חברת הקוסמטיקה שיש לה מוצר מרפא וביקשה אישור ממשרד הבריאות לשווקו כתרופה. המשרד חייב אותם לעשות ניסויים פרה-קליניים על חזירים. בשלב הזה פנו אלי מחב' הקוסמטיקה וביקשו עזרה איך להמנע מהניסוי בחזירים. בשיתוף עם רופא כירורג ורופא פלסטיקאי מבי"ח סורוקה פנינו למשרד הבריאות והצענו מעבר ישיר לניסוי קליני על מתנדבים. מאחר והתחליב הכיל רק שמן חוחובה טבעי וחומר מחליב טבעי אף הוא, לא היה צורך בבדיקת רעילות אלא רק בבדיקת יעילות. במשרד הבריאות התקשו לעכל את הבקשה המוזרה שלנו אך הבטיחו שימציאו פרוטוקול-ניסוי-קליני עבור הרופאים בסורוקה. חודשים ארוכים נמשך המשא ומתן עם משרד הבריאות אך הללו לא הצליחו להמציא את הפרוטוקול המובטח.

החברה התייאשה בינתיים וויתרה על הפיכת התכשיר לתרופה.

אגב, תוך שבוע נרתמו חמישים מתנדבים לניסוי הקליני בהתנדבות.
מסקרן 51611
לא שמעתי על אותה 'חברת קוסמטיקה נחשבת' בסיפורה קורע הלב.
כמו כן, איני מבין כיצד החברה התייאשה מאפשרות להכנסה נוספת.
הייתי מוסיף לסיפור זה מקור, לשם אפשרות בחינתו.

J-Bar
ועוד חדשות: ביקורי פתע? 50975
כתבה שהופיעה אמש ב"גלובס":

ביקור פתע - רק עם הודעה מראש / אביבה משמרי

שנה חדשה, וסוגייה חדשה מעיבה על תפקודה הציבורי של המועצה לניסויים בבעלי חיים. הדיון התורן סב סביב שאלת ה"שיניים" שיש לחברי המועצה, בבואם לערוך ביקורות פתע במוסדות המבצעים ניסויים. ליתר דיוק, העדרן. בישיבה של ועדת החינוך והתרבות של הכנסת שהתקיימה בנושא (בראשות ח"כ זבולון אורלב), הודגש הצורך לאפשר לחברי המועצה ביקורות פתע כאלה.
שלושת הנציגים של ארגוני בעלי החיים בוועדה ביקשו מיו"ר המועצה, פרופ' שרגא סגל, "ליידע מיידית את כל המוסדות העורכים ניסויים בבעלי חיים, לגבי זכותם וחובתם של חברי מועצה להיכנס ולקבל גישה חופשית לכל ניסוי ולכל בית חיות.." (כך במכתבם מ-‏9.12).

התגובה לבקשה זו נמסרה בישיבתה הבאה של המועצה, ב-‏23.12, והגיעה לידי "גלובס". המועצה פרסמה "הסדרים למתן תוקף לסעיף 6 לחוק ניסויים בבעלי חיים בדבר ביקורים של חברי המועצה במוסדות".

במסמך 7 סעיפים הנוגעים לנוהלי ביקור, אלא שהם נוטלים את עוקצו של המושג "ביקורות פתע". וכך נאמר שם (סעיף 1): "ביקור של חבר המועצה במקומות בהם נערכים ניסויים ייערך לאחר הודעה מוקדמת של שבוע ימים על עריכת הביקור". כל בקשה לקצר את פרק הזמן הזה טעונה אישור של יו"ר המועצה. כלומר - יש זמן גם לשים פרחים על השולחן במעבדה, עד שיבואו חברי המועצה. הזהו פיקוח ציבורי?

סעיף 7 בעייתי אף יותר: "במהלך הביקור רשאי החבר המבקר לבוא בדברים רק עם החוקר הראשי, וטרינר המועצה ויושב ראש הוועדה הפנימית במוסד או הממונה מטעמו. הנושאים בהם ניתן לדון במהלך הביקור יהיו הנושאים הנזכרים בטופס הבקשה לניסוי שהוגש לוועדה הפנימית. הערך המדעי של הניסוי לא יהיה נושא לדיון".

כלומר - אסור לדבר אלא באישור, אסור להעלות נושאים שלא נצפו מראש ונרשמו בטפסים, ואסור להקשות על מבצעי הניסוי בשאלות של עלות-תועלת בכל הנוגע לערכו של הניסוי.

אגב, סעיף 6 המקורי לחוק צער בעלי חיים, התשנ"ד 1994, קובע: "חברי המועצה רשאים, באישור יושב ראש המועצה או לפי הסדרים שיקבע, לבקר בכל מקום שבו נערכים ניסויים בבעלי חיים ובלבד שחברי המועצה ינקטו את האמצעים המקובלים, הדרושים כדי למנוע פגיעה בניסוי".

"אמצעים מקובלים"? מונח לא ברור, ועתה נפגע עניין ביקורות הפתע מאי-בהירותו של החוק במקרה זה. אם מדובר על חבישת מסכות כירורגיות בעת כניסה לשטח בו מתבצע ניסוי (דבר המחוייב על פי התקנות), אין ויכוח. אבל כשהדברים מגיעים לאיסור שיחה עם הנמצאים במקום לבד מבעלי הסמכות, לאיסור העלאת נושאים שלא נצפו מראש, מוטל כאן ספק גדול בערכם של הביקורים.

הרושם הוא, על כל פנים, שהמועצה מזדרזת ומפרסמת תקנות מפורטות רק כשמדובר בנושא שבו היא חשה מאוימת על ידי ארגוני בעלי החיים. ואבסורד גדול אף יותר הוא, שתקנותיה באות לגונן על החוק, ונמצאות סותרות אותו לכאורה.

עו"ד חגי אשלגי, פרקליט העמותה למען מדע מוסרי, אמר ל"גלובס": "לא ייתכן שלא יינתן לחברי המועצה למלא את תפקידם ולפקח כראוי על הניסויים שהם אמורים להיות גוף הפיקוח העליון עליהם. במידה שההסדרים האמורים יקבלו תוקף, נפנה שנית לוועדת החינוך של הכנסת ונשקול פנייה לערכאות".

תגובת משרד הבריאות: "אין המדובר בתקנות אלא בהסדרים לביקור. הביקור מצריך היערכות מוקדמת וההיערכות תהיה קלה יותר אם תימסר הודעה מראש על הביקור. במהלך הדברים הרגיל אין אנו רואים כיצד הודעה מסודרת כזו תפגע במטרות הביקור. לעניין אותם מקרים נדירים בהם אכן ייפגע הביקור כתוצאה מן ההודעה, מאפשרים ההסדרים גם ביקור בהתראה קצרה יותר. במקרים של חשדות אמיתיים ומבוססים גם התראה קצרה מאוד.

"לעניין נושאי השיחות - הדבר בא כדי למנוע התנגחות מיותרת ולא עניינית במהלך הביקור. המטרה היא לוודא שהניסוי קיבל את אישור הוועדה הפנימית ופניות אל הכפופים (לחוקר הראשי) לא רק עלולות לפגוע במהלך התקין של ניסוי, אלא גם להביא לתשובות לא נכונות ולא מוסכמות".


חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים