פסול משיקול אחר 514605
מעבר לכותרות הצהובות ב-YNET לא קראתי את הסיפור ובודאי שלא את הכרעת הדין. מה שכן עשיתי זה להכנס לקישור אל הכרעת הדין (שנמצא בקישור השני) ולהעתיק את תוכנו לעורך התמלילים Word. זה דיווח לי בלאקוניות שאורכו של המסמך הוא מעל ל-‏400 עמודים.

לאור עובדה זו, אני מוצא את הנאשם, סליחה, את השופט בלתי ראוי לתפקידו או לכל תפקיד שיפוטי במערכת החוק הישראלית. אני ממליץ לכבודו לעשות הסבה מקצועית ולעבוד כיועץ משפטי בחברת היי-טק ובזמנו החופשי לכתוב רומאנים תקופתיים. כך יוכל למצות את השכלתו ואת כישוריו הספרותיים בלי לגרום לעינוי דין לאף אחד ואולי אפילו יזכה בפרס ספיר.
פסול משיקול אחר 514607
למרבה השעשוע, נדמה כי גלעד ארדן מסכים איתך, ונתלה באורך פסה"ד ככלי שאפשר לו לרדת מהעץ, ולהסיר את תמיכתו ממועמדותו של דרורי (ראה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3738225,00.h... ) - אורך פסה"ד, ואי-ההרשעה. גזענותו‏1 של דרורי לא הפריעה לארדן כלל, כך נראה.

למרבה הצער, עדיין קיים סיכוי שחבר ועדה אחר יביע תמיכה בדרורי, ומועמדותו תשוב להתקיים.

1 לכאורה, לכאורה. בטח שלכאורה.
פסול משיקול אחר 514630
אני טרחתי ועיינתי בהכרעת הדין (אני מוכרח להודות שדילגתי על הרוב הגדול של התקדימים המשפטיים והציטוטים ההלכתיים, שתופסים יחד להערכתי כ-‏80% מהמסמך). לאחר שעשיתי זאת הגעתי למסקנה ששיקול הדעת של השופט דרורי פגום מאד; מטריד אותי שהוא מכהן כשופט מחוזי היה מטריד אותי יותר לו הוא היה מגיע לכהן בבית המשפט העליון - מה שכבר לא יקרה - ומטריד אותי שהסיפור הזה לא היה מגיע לידיעתנו לולא טרח טיפש אחד להציע אותו לעליון. מי יודע כמה מקרים כאלה מתרחשים וכמה שופטים כאלה יש.
פסול משיקול אחר 517516
לעניין זה, כבודו יכול לכל הפחות לטעון שהוא נתלה באילנות גבוהים.
יתכן ואהיה בבחינת "כל המוסיף, גורע", אבל כדי שלא נצא נפסדים, הנה כמה פנינים:

א. "אני חושב שאם תתאר המתלוננת אי פעם, במבט רטרוספקטיבי את חייה בישראל, כי אז המאורע המכונן של חייה, שבו היא התקבלה סופית לחברה הישראלת, כשווה בין שווים, הוא הדיון בפניי. היא החלה את דבריה בהיסוס, בתחושה כי היא אינה נחשבת, ואדם בעל רכב (הנאשם) נהג כלפיה והתייחס אליה, כאל כלב. בהדרגה, נוכחה המתלוננת לדעת, כי שופט מקשיב לכל הגיג מדבריה, שני עורכי דין פונים אליה בנימוס, ולבסוף, גם מי שפגע בה, מתנצל בפניה, ומביע כבוד לעדה האתיופית, ממנה היא באה. אותו אדם, גם מוכן לפצותה, כספית, על נזקיה."

ב. "אני משער כי בדקות המעטות, בהן שהתה המתלוננת בהפסקה, ועשתה "חושבים", היא הבינה את השיפור העצום במעמדה החברתי בין תחילת הדיון לסופו."

ג. "מנקודת מבטה של המתלוננת, ניתן לומר זאת: המתלוננת, כחלק מיהודי אתיופיה, אשר גיאוגרפית היו מנותקים מתפוצות ישראל השונות, במשך שנים רבות, חשה ברמ"ח אבריה ובשס"ה גידיה, את היותה יהודיה, ואת זיקתה העמוקה לבורא עולם. לא בכדי, קישרה המתלוננת, בין סליחתה שלה, כלפי הנאשם, לבין כך שאלוקים הוא הסולח. ואלה היו דבריה (הובאו בפיסקה 43 לעיל):
"אין יותר גדול מאלוהים, גם אלוהים סולח, יכול להיות שכן".

ד. "אם יש צורך בהוכחות נוספות לזיקה הפנימית, העמוקה, בין היהודים בכל אתר ואתר על פני כדור הארץ - כאשר העדה היהודית האתיופית, היא חלק בלתי נפרד מעם ישראל - קיבלנו הוכחה זו, בדרך שבאה לידי ביטוי בסליחתה של המתלוננת, כאמור לעיל."

ה. "מעמד ההתנצלות ובקשת הסליחה של הנאשם, והיענותה של המתלוננת לבקשתו, באומרה כי היא סולחת לו, כמו האל, היא, בעיניי, רגע ייחודי, אפוף הוד ושגב, שמעטים מאוד כמותו היו באולמות בית המשפט."

ועל כך נאמר ש"קצת" טיפשות עוד לא הזיקה לאיש, אפילו לא במעלה ההירארכיה של בתי המשפט בישראל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים