515258
לפי תיאוריות פסיכולוגיות מסוימות, לא בלתי קונצנזוסיאליות, יש לי חלק גדול בהיותו של אחי הצעיר הומו(סקסואל, לא ספיאנס). אבי גידל אותנו על ברכי דוקטורינה סובייטית שכללה בעיקר אלימות, ספורט והשילוב בינהן- אמנויות לחימה. מהיותי הזכר הבכור, נקל היה לי להצטיין בתחומים אלו יותר ממנו הקטן ממני בשנה. כך אירע שאת השנים המעצבות (כי הנחלת הדוקטרינה החלה באופן פעיל עוד לפני גיל 3) בילה אחי צמוד למי שזכה לתואר "הגבר הקטן של המשפחה", בעוד הוא מוותר מראש על האפשרות להפגין הצטיינות בתחום הטסטוסטרון, כי כמה שלא ינסה, את הפער הכרונולוגי לא יצליח להדביק.
עוד בזמן אמת יכולתי לראות המון מקרים קטנים שמצביעים על ויתור כזה ועל בחירה בנתיב ההפוך מבחינת התנהגות מגדרית. אני זוכר שלא הבנתי מדוע אבי התרגז כשאחי החליט להתחפש בפורים לאשה, בכיתה א' (בזמן שאני התחפשתי, כמובן, לנינג'ה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים