 |
בעיקר תמונות גדולות מטיולינו ברחבי העולם (הודו מככבת) ועל הקיר תלויים פסלים וגופי תאורה (עם צורות גיאומטריות מעניינות) שתכננתי וייצרתי בעצמי. בתכנון - קיר שלם שיהיה ספריה (אולי בדירה הבאה, בזאת הם מפוזרים בשלוש ספריות)
אני מאוד אוהב הרבה ציירים וצלמים אבל קשה לי לתלות תמונות שלהם על הקיר מכמה סיבות: 1. אני בעיקר אוהב אומנות שמאוד מושכת את העין, אני חושב שזה יהיה מעייף לחיות לצד ציור גדול של ואן גוך (אני פשוט אבקר באמסטרדם בקרוב, והאפשרות לחזור עם הדפס נחמד עלתה בדעתי). 2. טיעיון דומה אבל נבדל - האומנות שאני אוהב היא בדרך כלל טעונה רגשית, וכמה שיותר כך ייטב. יהיה לי קשה לחיות לצד ציוד של לוסיאן פרויד או פרנסיס בייקון, עד כמה שאני אוהב את הציורים שלו. 3. אני לא בטוח שלי ולחברה שלי יש טעם זהה, אם ניכנס למצב שבו יש תמוןנה על הקיר שהיא לא אוהבת או אני לא אוהב זה יהיה חבל, ולתלות תמונה בינונית רק בגלל ששנינו יכולים לסבול יהיה עוד יותר חבל. כשתולים תמונות שצילמנו בעצמנו הבעיה נפתרת בקלות. 4. כשתולים אומנות יש בכך סוג של הצהרה על טעם אומנותי ואני לא בטוח שאני יכול לעמוד מאחוריה. יש לי למשל חבר טוב שלמד אומנות ויש לי תחושה שתליית תמונה פיגורטיבית חביבה תהיה דבילית בעיניו, ומצד שני אולי מתנשאת על חברים בעלי טעם פשוט יותר. לא שיש לי בעיה מיוחדת להתפש כדביל או מתנשא אם אמצא תמונה שאני פשוט חייב לתלות, אבל בגלל שאין כזאת אני יכול להרשות לעצמי להמנע מכך. 5. קשה לי להתחייב לתמונה ספציפית של אמן ספציפי. יש הרבה ציורים שהייתי ממקם על הפסגה וכל בחירה בעיניהם נראית לי שרירותית ומעצבנת. 6. הכי חשוב: זה הכי כיף והכי מספק לתלות דברים שהכנתי בעצמי או שחברה שלי הכינה ולקבל על זה מחמאות. אמן אני כנראה כבר לא אהיה, במובן שאף אחד לא ישלם לי להציג את העבודות שלי (אם כי גופי התאורה זוכים להתעניינות מסוג זה), אז הדרך היהחידה שלי להציג דברים היא לשים אותם על הקיר ואם האורח ירצה הוא יחווה דעתו וישמח אותי. 7. (לשמחתי) אנחנו חיים בעידן שבו אף אחד לא מייצר כמעט שום דבר ממה שהוא צורך. זה מאוד נוח אבל אם לא היו לי את העבודות שלי על הקירות נדמה לי שהייתי מרגיש הרבה פחות מחובר לדירה (השכורה) שלי. חלק מהתחושה שזה הבית שלי נובעת מזה שאני תרמתי לאיך שהוא נראה.
|
 |