![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כשעברתי לגור בבית הנוכחי, אחד מהשיקולים היה נושא התנועה ברחוב, או ליתר דיוק מיעוט התנועה. החיים במקום קטן שהרחוב היחידי שבו לא מוביל לשום מקום (חוץ מאל בתי הישוב כמובן) מאפשרים גם שקט וגם תחושת בטחון מפני הסכנות שבכביש. כשגרתי בקרית אונו דאגתי תמיד לחתולות, שלא ידרסו. גם שם, גרתי רק ברחובות צדדיים עם תנועה דלילה יחסית, אבל אין מה להשוות למיעוט התנועה כאן. אז היום הבועה שלי התנפצה. נהג לא ידוע (אף אחד לא ראה מי זה היה, אבל לי יש החשדות שלי), שנסע במהירות מופרזת לחלוטין הרג את סילבי. היא כמעט הספיקה לברוח, עוד 20 ס"מ והיא היתה מגיעה למדרכה, מטר וחצי מהשער לחניה, 5 מטרים מהבית. אבל בגיל 9 וחצי היא כבר לא היתה החתולה הזריזה שהיא היתה פעם, אולי גם החושים שלה כבר לא היו חדים ואולי גם היא חשבה שבישוב שקט ורגוע כזה לא צריך לפחד ממכוניות. עברו 6 שנים מאז שכתבתי את תגובה 172887, אני כבר לא רק "הורה" לחתולות אלא גם הורה לילדים, שמחר בבוקר, כשנלך כמו בכל בוקר "לתת אוכל לחתולות", ישאלו "איפה סילבי?". ההתמודדות הפעם תהיה כנראה שונה, אבל תחושת האובדן היא בדיוק כמו אז. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
דומני שדריסת חתול היא עברה פלילית (שאיננה נאכפת). יש לך פרטים של הנהג? אני מצטרף לתנחומים. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אוי, עצוב, תנחומיי. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
תודה על התגובות המנחמות. להפתעתי הילדים דוקא קיבלו את זה בבגרות ובהבנה. ההסבר, שסילבי חצתה את הכביש בלי להזהר, מכונית דרסה אותה והיא מתה, סיפק אותם והם לא חקרו בנושא יותר מכך. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אם ההסברים נקלטו תוכל להתנחם בכך שבמותה ציוותה להם את החיים. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
על מגש של כסף? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
על מגש של אזהרה: ילדים, תראו מה שקורה כשלא נזהרים בכביש. | ![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |