ערן נגד דובי 52724
כל עוד דובי לא מדרדר למחוזות צהבהבים, אני תומך בגישה שלו. כך נכתבת ידיעה חדשותית. וכך היא גם צריכה להכתב.
גם סיקור חדשותי הוא בהכרח סיקור ערכי. אין סיקור שהוא לא ערכי. אם אתה שולח כתב לסקר הפגנה מסויימת, אתה מקבל סיקור ערכי. זה מתחיל אפילו במספר המפגינים. שלא לדבר על תוכן הדברים והאינטונציה בה הם מועברים לצרכן החדשות.
סיקור חדשותי מתיימר להיות אובייקטיבי - וצריך לשאוף שיהיה כך כמה שיותר - אבל הוא לא כזה במאת האחוזים. לא יכול להיות כזה במאת האחוזים.
אז כאן אנחנו צריכים לבחור בין שתי אלטרנטיבות. לדווח ביבשושיות על קיומה של מסיבת העיתונאים, או להכניס כותרת יותר אטרקטיבית בשאיפה לכמה שיותר אובייקטיביות בבחירת המילים.
אני בוחר באפשרות השניה.

הדברים נכונים, כמובן, עד שGeG יסיים עם בתי המשפט ויעזור לנו להביא נוסחה מדוייקת אשר תעזור לנו, בלחיצת כפתור, לכתוב את הידיעה האובייקטיבית ביותר.
ערן (לא) נגד דובי 52725
קודם כל, חשוב לי להבהיר ש"ערן לא נגד דובי". אני משוכנע שהדבר כבר היה ברור והכותרת הייתה רק הומוריסטית, אבל הנה, זה היה הדיסקליימר.

שנית, מדוע אתה מעדיף כותרות אטרקטיביות? האם בכך אינך מטשטש את הגבול בין "דיווח" ל"פרשנות" או (יותר חשוב) חו"ח "בידור"? מדוע לא תעדיף את (דוגמא קיצונית, ולרעתי כנראה) "שר האוצר נתן במבט ראיון" על "שר האוצר: הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם".

עם זאת, אני מסכים וכבר כתבתי זאת בגוף המאמר - אין אובייקטיביות מושלמת. אפשר לנסות לשאוף אליה. האם ראוי לנסות לשאוף אליה?
ערן (לא) נגד דובי 52840
ערן נגד דובי נאמר בהומור.
כן, הגבול בין דיווח לפרשנות מטשטש קצת. אבל רק קצת. אין צורך לתת דוגמאות קיצוניות, הרי גם אני אתנגד אליהן.
הדטרמיניזם של החוק. 52791
אני מתנצל אם הזילזול שאני מפגין כלפי חוסר ההבנה של מושג החוק, בולט מדי.

חוק, הוא אוביקטיבי פר-הגדרה, שכן אחרת הוא אינו חוק אלא הרגשה. לכן, חוק אינו יכול להעשות אוביקטיבי בלחיצת כפתור, שכן הוא לא יכול להיות אחרת. ממש כשם שמדע אינו יכול להעשות אוביקטיבי בלחיצת כפתור, שכן הוא לא יכול להיות אחרת.
הדטרמיניזם של החוק. 52836
חוק הוא תלוי תרבות, ערכים וכו. לכן נקבע משיקולים ערכיים, סובייקטיביים לאותה חברה.
משעה שהחוק התקבל - הוא אמור להיות אובייקטיבי כלפי אלו הכפופים לו. אלא שגם כאן המציאות אינה יכולה לייצר הכרעה שאין בה מימד ערכי וסובייקטיבי.

חוששני שנפלה כאן אי הבנה. זה לא שהחוק יעשה אובייקטיבי בלחיצת כפתור, אלא הפלט. החוק הוא חוק. הוא אובייקטיבי. רק שלשיטתך אולי אין צורך בשופטים אם היה אפשר בלחיצת כפתור לייצר פלט של דבר החוק במקרה מסויים.
הדטרמיניזם של החוק. 52839
החוק כחוק הוא אובייקטיבי ללא קשר לשאלה כיצד התקבל. יתכן שכשליבניץ ניסח את החוקים של הלוגיקה המודרנית הייתה לו צרבת ובשילוב שעמום ומצב-רוח רע הגיע לניסוחים כה קפדניים. עדיין, זה לא משנה מאום מהחוקים עצמם.

"רק שלשיטתך אולי אין צורך בשופטים אם היה אפשר בלחיצת כפתור לייצר פלט של דבר החוק במקרה מסוים" - לפי שיטה זו גם אין צורך במדענים ביקום דטרמיניסטי ולוגיציסטי; הרי, עפ"י פרמנידס (שזוכה לעדנה מחודשת באייל) כל דבר שישנו קיים כתוצאה מאילוץ לוגי, לכן אין טעם לצאת ולערוך ניסויים, הלא כן?

אין הבדל בין המדע האובייקטיבי (שבכל-זאת נזקק למדענים אנושיים שיבצעו את פעולת החשיבה האדירה הזו), לשפיטה האובייקטיבית (שבכל-זאת נזקקת לשופטים שיבצעו את פעולת החשיבה האדירה הזו).
הדטרמיניזם של החוק. 52842
במסגרת הערכים של (רוב מ)אזרחי מדינת ישראל, רצח הנקרא "רצח על כבוד המשפחה" הוא ככל רצח. החוק נכתב ברוח זו. משעה שנכתב - הוא אובייקטיבי לכל אזרחי מדינת ישראל. כולל הרוצחים.
במסגרת הערכים של (רוב מ)אזרחי ירדן, רצח הנקרא "רצח על כבוד המשפחה" נחשב לחמור פחות מרצח פלילי אחר.

כל מה שהיה לי לומר על השפיטה כאן ובדיונים אחרים הוא, שהחוק הוא תוצאה של מערכת חוקים. תולדתו היא ערכית. כך גם צריך להתייחס אליהם. כאל חוקים שנחקקו על ידי בשר ודם במסגרת חברה מסויימת. אלה אינם מתת אל, אמת מוחלטת שירדה ארצה מהאל היושב במרומים.
כל זה לא משנה את העובדה, שבחברה שלנו, החוק הוא חוק אובייקטיבי עבור כל הפרטים באותה חברה. עלינו לשאוף שיהיה כזה.

לא טענתי שאני דטרמיניסט. המשפט שכתבתי ואותו ציטטת, נכתב כניסיון להבהרת עמדתך. אתה מוזמן לומר לי שאני טועה בהבנתי אותך, ואינך טוען שאנחנו יכולים להסתפק בשופט-תוכנה.

אם בני האדם אינם יכולים להגיע למדע אובייקטיבי אז זה לא משנה אם המושג הזה קיים כרעיון או כאוטופיה. הוא פשוט לא בר ביצוע. אני לא מכלה את זמני בשעשועים פילוסופים‏1. אני מנסה (גם בחיי האקדמים) לבחון מציאות קונקרטית. שהיא, מה לעשות, סובייקטיבית.

1 בנימה אישית משהו - אתה מוזמן לדלג - פילוסופיה זה דבר נחמד. באמת. בחירה חופשית, דטרמיניזם. איכשהו זה מזכיר לי דת. כולל האקסיומות והכל. זה אמנם נחמד בשביל שיחות סלון, אבל אני תמיד העדפתי להתרכז בנושאים שאותם יכולתי להרגיש.
הדטרמיניזם של החוק. 52845
או שאני לא לחלוטין מבין מה אתה אומר, או שאנחנו מסכימים שהחוק הוא אובייקטיבי, וכמו המדע, הטיפול בו הוא אובייקטיבי, ע"י בני אנוש (העלולים כמובן לחרוג מתפקידם ולסלף את המדע [הסובייטים, הנאצים] לצורכיהם הערכיים-סובייקטיביים, וכך גם את השפיטה. הנקודה היא שזה *לא יהיה מדע* וזו *לא תהיה שפיטה*!).

כמובן שאפשר עקרונית ליצור תוכנה שתקלוט מידע חושי ותנתח אותו לפי האקסיומות של המתמטיקה + האקסיומה האמפירית - ואז לא יהיה צורך במדענים. כך גם לגבי השפיטה: ישנם אקסיומות קבועות מראש (החוק) והכול עניין של פיתוח (גזירה לוגית) שלהן והחלתן על מקרים פרטיים. לשאלה, מה עם פתרונות יצירתיים (הן במדע והן בשפיטה) לא אכנס משום סלידתך מפילוסופיה.

לשאלה (הפילוסופית!) האם המציאות סובייקטיבית, שוב, זוהי פילוסופיה... יש לכך תיאור מדויק יותר מ 'סובייקטיבית', ואתה מוזמן לקרוא את מה שכתבתי כאן באייל על קאנט ופילוסופיה בכלל.
הדטרמיניזם של החוק. 52919
You're just mixing the definitions.

The law that's being discussed is law in the sense of the written part of the social contract, or whichever way that's defined. In any case, it's merely a matter of writing down and establishing formally the enforcement of social norms.

What Leibneiz would be referring to is law in the sense of a law of nature, i.e., a pattern that has been detected in nature itself, and could be considered objective. (in the sense that rocks fall down whether you think that it's appropriate or not.)

In fact, making natural laws into written laws is ridiculous, especially when you're making up fake laws. Saying that it's illegal for charge to pass from high-potential locales to low-potential locales is meaningless, and silly. (So is making Pi equal 3.)
הדטרמיניזם של החוק. 52954
זה קצת מעליב... האם אתה באמת חושב שאני עושה טעות כה בנאלית?

התשובה היא שהחוק אוביקטיבי *מבחינת היחס של הרשות השופטת אליו*, בלי כל קשר לחוק עצמו! נורמה חברתית עצמה יכולה להיות סוביקטיבית, אבל החוק, מרגע שהוא חוק, הוא אוביקטיבי, ללא תלות לסיבתו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים