מה באמת חדש? 52827
ראשית לנקודת המוצא של המאמר הזה (הפרא האלקטרוני התייחס אליה למעלה). על פי הצהרת הכוונות של עורכי האייל, מדור החדשות לא נועד לספק חדשות אלא לספק עילה ולדגדג את יצר הווכחנות והדיון בין משתתפי האייל. לכן קשה להניח שמישהו מקוראי האייל ידלג על הודעה במדור החדשות, תהא כותרתה אשר תהיה.

אשר למרכז הדיון. אין זו חדשה מרעישה שכותבי העיתים מכריחים את הקוראים להסתכל על המאורעות דרך פריזמה מאד סובייקטיבית, מעוותת ומעוותת. בימים עברו היה לאנשים מקורות מידע ספורים ביותר, אם בכלל. נאמר, התורה (עקיצה פרטית). אח''כ נוסף עיתון חדש למשחק, הברית החדשה, אחריה הקוראן, ספרים חופשיים, מגזינים ועיתונים. כל זה עם עליה מתמדת בנגישות של אנשים למקורות המידע - הם יותר זמינים, יותר אנשים מסוגלים לקרוא, ליותר אנשים יש זמן וכסף לבדוק ולהצליב מקורות, יותר אנשים משתחררים מעולה של דוגמה זו או אחרת ועוד.

בסרט הדוקומנטרי החדש של קן ברנס על מרק טוויין מסופר שבתחילת הקרירה הוא עבד בעיתון הנפוץ ביותר במערב התיכון. אבל העיתון הזה התמחה בפיברוקים והמצאות למיניהן כשהוא עבר לעבוד בעיתון בסן פרנסיסקו הוא רצה לכתוב על שחיתות המשטרה והעורך עצר בעדו. בתגובה קלמנס שלח את הכתבה לעיתונו הישן, ולאחר פירסומה הוא נתבע בבית משפט.

לבריות לא היתה שום דרך לקבל מידע ממקורות אלטרנטיבית. בימינו, במיוחד אחרי גל הפוסט-מודרניזם (אין אמת אחת אלא הרבה נקודות ראיה בעלות תקפות שווה), אחרי הניו-ג'ורנליזם שהפך עיתונאים למורמים מעם ופימפם להם את האגו כ''גיבורי תרבות'' (כמו שרוזנבלום ליגלג פעם על הנהירה שלהם לאכול אצל הבולגרי עם הציפורן השחורה), המהומה נהפכת לבילתי נסבלת.

אבל היתרון שלנו הוא שיש לנו מקורות חלופיים למכביר. הבעייה שהיא באה בנקודת זמן כזו שבה מצד אחד ישנם הרבה מקורות מידע - היתפוצצות - מצד שני לרבים עדיין אין גישה למקורות האלה.

עם ההבעיה הזו, אגב, מתמודדים שרותי ביטחון למיניהם. היחס בין מידע גולמי למידע פרשני. זה בדיוק אותה בעיה שקוראי העיתונים עומדים בפניה. אלא שהיא חמורה פי כמה, בגלל שלא ניתן לדעת איזה פרשן או כתבן אמין, כי ישנם הרבה אינטרסים חופפים ומנוגדים המשפיעים על היצרן (עיתון) והצרכן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים