עדכון 536849
לאחרונה הופניתי אל הרצאתו של ד"ר מריוס כהן ‏1 בנושא עבודת הדוקטורט שלו העוסקת במה שנטען גם במאמר זה, דהיינו שהיקום אינו אלא מבנה מתמטי. הגעתי להרצאתו של ד"ר כהן באוניברסיטה העברית ואף שוחחתי עמו לאחר מכן שיחה ממושכת ומרתקת, ממנה גם נודע לי על הפיסיקאי השוודי פרופ' מקס טגמרק ‏2 שהגיע גם הוא למסקנה זו באופן עצמאי. בעוד שכהן מבצר היטב (לעניות דעתי הפילוסופית) את החזית הפילוסופית של מסקנה זו, מברר טגמרק בעיקר את בסיסה המתמטי-פיסיקלי. להלן חלק מן העניינים העולים מדברי כהן וטגמרק (טרם העמקתי בהכל) ובסופם השערה, עליה אני עובד מדי פעם בשנים האחרונות.

1) סיווג פילוסופי
ניתן לכנות את הגישה הבסיסית למתמטיקה עליה נסמכת MUH, שהיא קיצור של Mathematical Universe Hypothesis בשם *אפלטוניזם פיתגוראי*. כהן מסביר: "על אף שמקובל להשתמש במונח "אפלטוני" במשמעות של "מופשט", אפלטון עצמו תפש את עולם האידיאות כנפרד מהממשות הפיזיקלית, ואילו הפיתגוראים, על-פי עדותו של אריסטו, טענו ש"הדברים עצמם הם מספרים""‏3. הגישה הספציפית יותר לפיה "משמעותם של אובייקטים מתמטיים נגזרת רק ממקומם במבנה, ואין להם תכונות או מבנה פנימי משלהם, וגם לא קיום עצמאי מחוץ לַמבנה" נקראת *סטרוקטורליזם מתמטי*, והיא גישה חדשה יחסית בפילוסופיה של המתמטיקה.

2) הצלחתה הבלתי מוסברת של המתמטיקה בתיאור העולם
כהן מזכיר את הפוזיטרון ואפקט בוהם-אהרונוב כדוגמאות נוספות (על אלו שהובאו במאמר) לתופעות פיסיקליות בלתי צפויות שהתגלו בעקבות מציאת הבסיס המתמטי לתופעות פיסיקליות ידועות.
הוא מביא מספר ציטוטים בנושא הצלחתה ומקומה של המתמטיקה בשיקוף העולם.
היינריך הרץ, מגלה גלי הרדיו:
"One cannot escape the feeling that these mathematical formulae have an independent existence and intelligence of their own, that they are wiser than we are, wiser even than their discoverers, that we get more out of them than we originally put into them."
חתן פרס נובל, סטיבן ויינברג:
"It is positively spooky how the physicist finds the mathematician has been there before him or her."
חתן פרס נובל, ריצ'רד פיינמן:
"I find it quite amazing that it is possible to predict what will happen by mathematics, which is simply following rules which really have nothing to do with the original [physical] thing."

3) פורמליזם מתמטי
בתזה מודגם תיאור הגאומטריה באמצעות פורמליזם מחרוזות. הדגמה זו מראה כיצד לתרגם את הגאומטריה לפורמליזם של יחסים בלבד, בין אובייקטים נטולי משמעות החיצונית למבנה המתמטי ממנו הם חלק. פורמליזם כזה גם משמש גם לשם מציאת והוכחת משפטים בגאומטריה ע"י מחשבים, מבלי כמובן שיש להם מושג אינטואיטיבי מהם ישר ונקודה, שכן במתמטיקה, גם לשני אלו אין באמת משמעות מלבד יחסיהם עם אובייקטים אחרים (-שגם הם בעלי סוג זה של משמעות בלבד).
בהקשר זה מצוטט ברטרנד ראסל:
"What matters in mathematics, and to a very great extent in physical science, is not the intrinsic nature of our terms, but the logical nature of their inter-relations."
בתזה מתואר היחס שבין אקסיומות למבנה (נושא שכנראה עוד יש לי מה להשכיל בו). כהן מביא הדגמה נאה למבנה שנוצר ב"משחק החיים של קונווי" (שהוזכר גם ע"י אלון בתגובה 455894), הכולל גם "אשליה" של זמן והתפתחות. בנספח של ‏4 מסביר טגמרק באופן פורמלי יותר למה הכוונה ב"מבנה מתמטי".
עוד טוען טגמרק ב-‏4 על היקום, וכללית יותר על מבנים מתמטיים ש:
"…only computable and decidable (in Godel's sense) structures exist, which alleviates the cosmological measure problem and help explain why our physical laws appear so simple"

4) קשיחות
להפתעתי, מציג טגמרק את המונח "קשיח" ("rigid") עבור מבנים מתמטיים. מבנה מתמטי חסר סימטריות (אוטומורפיזמים) נקרא קשיח. במבנה כזה לכל אובייקט זהות יחודית, הנקבעת רק ע"י קשריו עם אובייקטים אחרים. הפתעתי היא משום מתוך שחקר היקום כמבנה מתמטי הביא בזמנו גם אותי לחשד כי למבנים כאלו חשיבות תאורטית גדולה לעסקי היקומים. אני משער שרק מבנים כאלו באמת קיימים כשלעצמם. כשנחה עלי הרוח אני אף קורא להם "יקומונים" (אבל הם לא באים). אגב, הגרף הקשיח הקטן ביותר שמצאתי הוא בן שישה איברים. מבנים קשיחים אחרים הידועים הם מערכת המספרים הטבעיים ומערכת הממשיים. גם המערכת הבוליאנית היא כזו, מה שגם אומר שאין סימטריה בין אמת לשקר (:

5) עקביות וקיום
כהן מצטט את פואנקרה:
"The word 'existence' has not the same meaning when it refers to a mathematical entity as when it refers to a material object. A mathematical entity exists provided there is no contradiction implied in its definition..."
וישנו ציטוט דומה של הילברט.מכאן מנוסחת הטענה העיקרית של התזה (ושל המאמר):
"היקום אינו אלא מבנה מתמטי מופשט, ומכיוון שמבנים מתמטיים אינם נוצרים אלא פשוט קיימים (אפלטונית), כך גם היקום, כמבנה מתמטי, אינו נזקק לאיזושהי ישות-על שתברא אותו, והוא אף לא "הופיע" יש מאין ללא כל סיבה - הוא פשוט קיים מתוקף היותו מבנה מתמטי! "

6) זמן ואינטואיציה
ויינברג מציין שאין זמן הקודם למפץ הגדול, מסקנה שאינה, לפליאתי, נחלתם של כל הפיסיקאים. ניתן להמשיל את הפער שניבע כאן בין האינטואיציה לבין הידע המושכל שלנו, למה שקורה עם האינטואיציה ו/או השפה בשני מקרים אחרים: כפי שלא תמיד ניתן להתקדם צפונה וכפי שלא תמיד ישנה טמפ' קרה יותר (הרי אין "צפונה מן הקוטב הצפוני" וגם לא "קר מן האפס המוחלט"‏5), כך גם לא תמיד ישנו מוקדם יותר ("לפני למפץ הגדול"), גם אם השפה מאפשרת הרכבת משפטים המניחים פירכות אלו והאינטואיציה אינה מתקוממת.

7) מבחן ההפרכה
אם כל מבנה מתמטי שריר וקיים באותה המידה, הרי שלכאורה אין עוד צורך בניסוי, אלא רק בבדיקה אפריורית של עקביותו של מבנה שתקבע אם הוא מתקיים או שלא. ומה על מבחן ההפרכה של פופר?
ראשית, עדיין יש לברר באיזה מכל היקומים האפשריים נמצאים אנו, ובירור זה תלוי תצפיות וככזה נתון למבחן ההפרכה.
שנית, קיים נושא הרדוקציה. בד"כ לא ניתן (מעשית!) לנתח מערכת ישירות באמצעות חוקי היסוד של מרכיבי מרכיביה, ולכן נעדיף לנסות להבינה דרך כללי ביניים שהם תערובת של תולדה מתמטית של חוקי היסוד ותצפיות, וככאלה הם ודאיים פחות. בפרט, גם אם נכיר את האקסיומות היוצרות (generate) את המבנה המתמטי העומד בבסיס היקום, עדיין, רוב המחקר הפיסיקלי לא יוכל להסמך עליהן ישירות ויצטרך להמשיך להתנהל בדרכו נטולת הוודאות, הנתונה למבחן ההפרכה.
(אגב רדוקציה, טגמרק מביא ב-‏6 את ההיררכיה המתמטית (ע"מ 11) וכן את זו של שאר המדעים (ע"מ 9), עד לתחתית שרשרת המזון המדעית – הסוציולוגיה :))

טגמרק מציע ליישם את עקרון ההפרכה גם כדי לאשש את MUH עצמה. אנו מכירים כיום כ-‏30 קבועים מספריים עצמאיים בהם תלויים כל חוקי הטבע הבסיסיים הידועים לנו ‏7. ניתן לקבל כי יקומים מסוגו המתמטי של יקומנו אך עם ערכי קבועים השונים משמעותית מאלו אותם אנו מכירים, אינם תומכים בחיים (כנראה) – למשל כי לא נוצרים בהם כלל אטומים וגם לא כוכבים (‏6 – גם יש דיאגרמה בע"מ 6). רעיון מעניין אותו הוא מציע לשם אישוש MUH הוא שככל שמדידה מדוייקת יותר של קבועים אלו תיתן ערכים שהם "טיפוסיים" עבור יקום תומך חיים, כך תאושש יותר ההנחה שישנם יקומים נוספים ומכאן גם MUH.
איני בטוח שאני מקבל את הטיעון, ואולי איני מבין אותו כראוי.

8) פשטות
טגמרק טוען, לדעתי בצדק, ש-MUH עומדת טוב יותר במבחן התער של אוקהם, הטוען כי מבין תיאוריות הנותנות את אותן התחזיות, יש להעדיף את זו שמערכת הנחותיה פשוטה יותר ‏8. סיבה ראשונה לכך היא שמבנה מתמטי טהור פשוט יותר ונותן לכאורה את אותן התחזיות של מבנה מתמטי פלוס תוכן שאינו מתמטי אותו מכנה טגמרק "baggage", ושלכאורה לא ברור על מה הטענה לקיומו נסמכת.

סיבה שניה נוגעת לקיומם של מבנים מתמטיים אחרים במקביל לזה שלנו: הטענה שישנו גורם נוסף, המשרה קיום רק על מבנה אחד כזה, או כמה, ומונע זאת מאחרים, הינה כמובן הנחה נוספת, המסבכת את מערכת הנחות היסוד שלנו וטעונת הצדקה.
כך ש"האקסטרווגנזה האונטולוגית" ‏9 שמציעה MUH הינה רק מראית עין של סיבוך, שכן מערכת הנחות היסוד, ולא תולדותיה, היא המופיעה בתער של אוקהם. טגמרק מדגיש עוד שכללית יותר, הוספת אילוץ הכופה פרמטר מספרי ספציפי (ובמקרה שלנו – גם מניחה שרק עבורו יש יקום), תמיד מרחיבה את מערכת ההנחות שלנו מאשר זו בה נשאר פרמטר זה חופשי. מכאן שאם מתקבלים מבנים מתמטיים עקביים עבור כל ערך ממשי של 30 הפרמטרים ‏10, הרי שהטענה שהם מתקיימים "פיסיקלית" רק עבור ערכים מאוד מסויימים, הינה הנחה נוספת, הטעונה הצדקה.

9) מה הלאה?
כפי שציינתי, כמעט שאיני רואה צורך עקרוני במציאת סימוכין נוספים ל-MUH, הרי היא פשוטה מן ההנחה שישנם גם מהויות שאינן מתמטיות "טהורות", ותחזיותיה זהות לאלו של התפיסה הפיזיקלית המקובלת, הכוללת גם את ה"baggage". אלא שזה אינו לגמרי מדוייק. בפיסיקה ישנו מקום חשוב בו התיאור/התוכן המתמטי המוכר לנו אינו מלא, ואם MUH נכונה, הרי שהוא קיים ועוד ממתין לפיענוחו.

כוונתי לבעיית המדידה בתורת הקוואנטים, המוסברת היטב ב-‏11. אם אכן ישנה קריסה ורק אחת מן האפשרויות הלגיטימיות מתמטית/פיסיקלית מתממשת כאשר מתרחשת אינטראקציה בין מערכות קוואנטיות, הרי שהדבר סותר את MUH הטוענת גם, בניסוחו של פואנקרה, שכל מה שעקבי מתמטית גם מתקיים. בעייה זו נפתרת באופן חלקי ע"י פרשנות המצב היחסי ("עולמות מרובים") של אברט ‏12, אלא שתשובה זו אינה מסבירה ממה נובעים הערכים המתמטיים של ההסתברויות בתורת הקוואנטים, שמופיעות גם בניסיון. החוק המוסיף לתורת הקוואנטים את ההנחה לפיה ערך הסתברויות אלו מתכונתי לריבוע האמפליטודה (גודל מתמטי המופיע במשוואות) נקרא "כלל בורן".

השערתי היא שכלל בורן מבטא בעצם שכיחות, וזו נובעת מניוון מתמטי. כלומר, כל מערכת קוואנטית מתקיימת באינסוף עותקים הנבדלים מתמטית אך זהים ניסיונית ומתקיימים במקביל (ללא סופרפוזיציה). כמותם של עותקים אלו הינה גודל הניוון והיא מתכונתית לריבוע האמפליטודה. אני נוטה לחשוב כי ניתן לגלות ניוון זה דרך בחינת האופן בו מתקבלות משוואות השדה. ייתכן שיש לכך גם השלכות ניסיוניות. אלא שגם אלו לא יפריכו את קיומו של "baggage" נוסף, שהמשוואות, כמו במקרה האתר בזמנו, מייתרות.

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
3 זהו רק משל, שהרי כיום, עקב רמת ההפשטה הגבוהה אליה הגיע העיסוק במתמטיקה וטיב המבנים בהם היא עוסקת, במאמרים מתמטיים רבים, עיקר המספרים שמופיעים שם הם מספרי העמודים של המאמר...
5 - אולי צפונית לקוטב הצפוני יורדת הטמפרטורה מן האפס המוחלט (:
8 בתגובה 529215 מובאת (בין השאר) הצדקה סטטיסטית לתער של אוקהם.
9 כאן היא מוזכרת בהקשר של רעיון קרוב – פרשנות העולמות המרובים דיון 1180
10 אם הם באמת בלתי תלויים. אפשר לנחש שלאחר איחוד הגרביטציה עם תורת הקוואנטים יתברר שמדובר בקבוצה קטנה יותר.
11 זה מתחיל בדיון 1177
12 דיון 1180
עדכון 596947
רק כעת התוודעתי לדיון הזה שמאיר סוגיות שפתחתי בתגובה 183456. אותי מעניין הקו שהשקתי אליו בפתיל שמתחיל בתגובה 185163.
שם טענתי שאלקטרון וחתול הן מהויות שונות. האלקטרון הוא דבר מה מוגדר מאוד (הוא אינו יכול לאבד או לשנות מתכונותיו ועדיין להשאר אלקטרון) אך לא מוחשי, ואילו החתול מוגדר פחות (חתול קרח, אילם וחסר זנב עדיין יהיה חתול) אך מוחשי ביותר.
הטענה שלך שהביטוי המתמטי של האלקטרון הוא הוא האלקטרון מפתה מאוד כי היא מקצינה את אי מוחשיותו של האלטרון, אך היא מתנגשת עם כמה הבנות שלי את היקום ואבקש הבהרות:
- המתמטיקה אינה משתנה בזמן והיקום כן. אותו אלקטרון יכול להתנגש עם פוזיטרון ולהפוך לדבר מה שונה ואילו אותה הצגה בלתי פריקה של החבורה נותרת לעולם בעינה. יתרה מזאת, היקום מוגדר בזמן וככל הידוע לנו גם מוגבל בזמן (ישנו t=0 שהיקום מתחיל בו ולפניו לא היו בכלל אלקטרונים ופוטונים). המבנה המתמטי לא חל בזמן כלל.
- המתמטיקה היא אידאה מופשטת. זה אמנם נס לא קטן שכל המאורעות ביקום מצייתים באורח עקבי למתמטיקה, אבל הרבה יותר קל לי להתיחס למתמטיקה כמצע ליקום, באנלוגיה כמו מערכת הפעלה שהיקום הוא תוכנה שרצה עליה תגובה 310809.
- וכאן אולי ראוי לחזור להבדל המהותי בין החלקיק היסודי לבין המערכת המפוארת המכונה חתול: בעוד שהביטוי המתמטי של האלקטרון נותר תמיד זהה, הביטוי המתמטי של החתול הוא מעורפל, מסובך ומשתנה כל הזמן. אם קל יחסית לומר שהאלקטרון שקול לביטוי המתמטי שלו, קשה מאוד לומר זאת על החתול. יתרה מכך- ליצירה של באך ודאי ניתן לתת ביטוי מתמטי מדויק, אך המבנה המתמטי לא יהיה היצירה עצמה אלא תאור שלה. האזנה ליצירה של בך אינה שקולה להבנת המבנה המתמטי. אלו שני דברים שהמהות שלהם שונה. האחד יכול לתאר את השני או ליצג אותו אך זה אינו הופך אותם לזהים כפי שהציור אינו המצויר
בכלל הייתי שמח לתגובתך לכל הפתיל ההוא כולל ההסתעפות בתגובה 321684
שו''ת 597166
"המתמטיקה אינה משתנה בזמן והיקום כן"
המונח "יקום" המופיע במאמר אינו מתייחס רק ל"כל המקומות ברגע זה". (אגב, מתורת היחסות הפרטית אנו יודעים ש"רגע זה" הינו פיקציה של האינטואיציה.) הכוונה היא לכל המקומות בכל זמן - כפי שנהוג בקוסמולוגיה יחסותית. המכלול הזה אינו משתנה.

"אלקטרון יכול להתנגש עם פוזיטרון ולהפוך לדבר מה שונה"
האלקטרון הנ"ל אינו משתנה - הוא פשוט ממוקם בקואורדינטות מקום וזמן מסויימות. באזורי מקום וזמן אחרים ישנם אלקטרונים (או חלקיקים כלשהם) אחרים.

"המבנה המתמטי לא חל בזמן כלל"
אכן - זהו הזמן שחל במבנה המתמטי.

אם ישנן שאלות נוספות, אשמח לענות עליהן, אבל אני מעדיף לעשות זאת כאן.
שו''ת 597430
אם אתה מתיחס לאיזה יקום ארבע מימדי שהוא בלוק פרמנידי שאינו משתנה, האם הוא דטרמיניסטי לחלוטין?
ואם כן כיצד מתבטא בו כל הענף המתמטי של סטטיסטיקה והסתברות?

וכיצד אתה מתיחס לחלק השני של התגובה שלי שעסק במהויות השונות של הדגם והמודגם. האם היצירה של בך היא מתמטיקה בלבד או שהמתמטיקה רק מתארת אותה?
שו''ת 598818
אכן פרמנידי ודטרמיניסטי (אגב, בניגוד לפרשנות קופנהגן של תורת הקוואנטים).

באשר לסטטיסטיקה והסתברות, להבנתי אלו הן תורות המשמשות להתמודדות עם חוסר וגודש של מידע, כך שהשאלה אינה לגמרי ברורה לי.

לגבי יצירה של בך, התוצר הסופי הוא אכן מבנה מתמטי (נסה לבנות מן הסרט רצועה "פרמנידית" הכוללת את כל היצירה בשלמותה, על כל 1300~ הפריימים שלה). אבל אם כוונתך לאופן בו נחווית היצירה, או לתהליך יצירתה - קטונתי וקצרה היריעה.
שו''ת 598960
ביקום פרמנידי דטרמיניסטי הכל קבוע ואין דבר אקראי או "שהיה לכאורה יכול לקרות אחרת". עולות קושיות
1. אין תכלית. מה הטעם בחתירה למטרה כאשר כל בחירה היא אשליה?
2. אין יצירה. באך לא המציא דבר אלא פעל על פי התסריט.
3. המתמטיקה כלל אינה נמצאת בו- זה שאנחנו מתארים את ההתרחשויות באמצעות כללים מתמטיים לא מכניס את הכללים המתמטיים לעולם הפיזי.
שו''ת 599093
את 3 לא הבנתי, אבל בנוגע ל-‏1 ו-‏2, אלו בעיות שעולות גם בתורות הרבה פחות רדיקליות מזו הגרייצרית (אם כי לא קונצנזואליות) - אלו ש"רק" מניחות שכל העולם שלנו, כולל התרחשויותינו הנפשיות, בבסיסן אינן אלא פעולות "עוורות" של חלקיקים תת אטומיים.

יש התמודדיות שונות עם בעיות אלו. זו החביבה עלי אומרת שתכלית, בחירה ויצירה הם מושגים "מסדר גבוה" שמתקיימים על גבי הרובד הפיזיקלי הבסיסי, בערך כמו שולחן. לפרטים, תגובה 466941. התשובה הזו טובה גם עבור התורה הגרייצרית.
שו''ת 599332
לעניין התכלית - יקום הבלוק אינו בר שינוי. הוא פרמנידי ולכן בכל תכלית שאתה בוחר לך לא היית יכול לכאורה לבחור אחרת כי הכל כתוב מראש (העתיד והעבר דטרמיניסטיים קבועים סגורים וחתומים). אם הכל כפוי מראש היכן הבחירה החפשית והיכן התכלית?

לעניין 3. המתמטיקה אינה נמצאת ביקום הפיסי הפרמנידי ה(נגיד לשם הפישוט) 4 ממדי. המתמטיקה היא מבנה לוגי. המספרים 0 ו 1 הם תאור של יש פיסי והעדרו אבל הם עצמם אינם יש פיסי. אני מדבר על המושג 1 ולא הספרה הכתובה שהיא סימול שלו. היקום מתנהג על פי חוקיות שיש לה ביטוי מתמטי אבל החוקיות הזו אינה חלק מהיש הפיזי כלל. זה שכדורי הביליארד מתגלגלים תוך ציות לנוסחאות תנועה לא הופך את הנוסחאות הללו לחלק מהכדורים, להיפך.
ליקום הבלוק הפרמנידי אין צורך בחוקי הפיסיקה או חוקיות בכלל. הוא יכול להיות כמו גוש בשר במקפיא. זה שישנה בכלל חוקיות מרמז על כך שהיא נמצאת ביסוד היקום הפיזי, כמעין מערכת הפעלה שהיקום הפיזי פועל עליה.

תכל'ס- מי שמציג את יקום הבלוק הפרמנידי כ"זה כל היש" אינו מאפשר קיום המתמטיקה או חוקיות בכלל. פי הוא יחס קבוע בין הקף המעגל לקטרו אבל פי עצמו לא נמצא ביקום הפיסי כלל, ואם היקום הפיזי הוא כל היש אז פי לא אמור להתקיים. אבל היקום זקוק לפי כדי להתקיים באפיוניו הנוכחיים, אז היכן נמצא פי?
פי אינו נמצא. הוא אידאה שאינה מוגדרת בתוך ארבעת המימדים. אין לאידאה מקום וזמן, אבל תסכים איתי שיש דבר כזה פי.
לכן לא מקובלת עלי ההצגה של יקום הבלוק כ"כל היש". אני מקווה שהצלחתי להסביר.
שו''ת 599346
"היקום מתנהג על פי חוקיות שיש לה ביטוי מתמטי אבל החוקיות הזו אינה חלק מהיש הפיזי כלל" - אם אתה יוצא מהמשפט הזה ברור שאתה מגיע בקלות לשלילת התיזה שמובאת המאמר, שהיא בדיוק ההיפך מהמשפט המצוטט.

"המספרים 0 ו 1 הם תאור של יש פיסי והעדרו אבל הם עצמם אינם יש פיסי." - שוב, אתה מבטא את הדיעה (המקובלת, האינטואיטיבית, ה"ברורה מאליה") שהמאמר מנסה להפריך.

"פי אינו נמצא. הוא אידאה" - בדיוק להיפך! פי נמצא משום שהוא אידיאה. מי שאינו "נמצא" במובן האינטואיטיבי של "נמצא" הם אני ואתה.

לא קל לעיכול, העסק הזה. הוא לוקח את עולם האידיאות של אפלטון צעד אחד קדימה ואומר שלא רק שהוא קיים, הוא היחיד שקיים וכל היתר אינו אלא אשליה (שגם היא אינה אלא מבנה מתמטי).

והערה לסיום: היקום כבלוק קרח, כפי שירדן כבר אמר לך, מופיע גם בתיאור הרבה פחות מהפכני של העולם. למעשה זאת הגישה המקובלת על רוב הפיזיקאים (אני חושב. אין סימוכין) לפחות מאז איינשטיין אם לא מאז ניוטון. המכתב המפורסם של איינשטיין לאלמנת חברו בסו מבטא את זה.
________________
שכ"ג שולח הודעה בלי שהוא עצמו מבין אפילו רעיון אחד ממנה. נראה לי שזה שיא.
שו''ת 599347
__________
מאחר ולפי תיזת המאמר הרעיונות "נמצאים" וקיימים הרבה יותר מהשכ"ג עצמו, הרי אין בכך כל בעייה. נהפוך הוא.
שו''ת 599592
גם אני, אחרי שהפכתי והפכתי בכל האפשרויות, הגעתי למסקנה הפרמנידית, אלא שאני מסרב משיקולים (אסתטיים? הומניים? דתיים?) לקבל את היקום המכניסטי כ"יש" כולו.
את הגישה שלי אפשר למצוא בתגובות שקישרתי מתגובה 596947 ובתגובה 554197 מאותו מאמר אלמותי שלך

אני חושב שהבדל הגישה ביני לבין המאמר הנוכחי מתמצה במסקנה 4. שלו:

4. ככל הידוע לנו, היקום הוא מבנה, הנוצר מפתרונותיה של מערכת עקבית של אילוצים מתמטיים.

זו גם בערך המסקנה שלי ולא "היקום הוא פתרונות של מערכת עקבית של אילוצים מתמטיים".

כל עוד מניחים את הראשון יש מקום לכל ריבוי הפנים השפינוציסטי, אם מניחים את השני אנחנו נמצאים ביקום נורא משעמם.

יקום הבלוק ככל שאני יודע הוא אכן ההנחה המקובלת על פיסיקאים (קוסמולוגים) והחלק המסקרן אותם הוא חץ הזמן- אם כבר בלוק למה יש לו גרדיאנט של אנטרופיה ואינו סימטרי?
שו''ת 599639
אם כבר בלוק למה יש לו גרדיאנט של אנטרופיה ואינו סימטרי"" - כי יש לו התחלה, והוא התחיל ממצב של אנטרופיה נמוכה. עכש"י זה ההסבר היחיד לחץ הזמן. אבל למה שיהיה סימטרי (בזמן) בכלל?
שו''ת 599655
כן. זה מה שמענין. יש מצב התחלתי (בדיעבד קוראים לו התחלתי, בגלל חץ הזמן) שהוא מאוד מאוד לא סביר. ההסתברות למצבי אנטרופיה גבוהה היא גבוהה לאין שיעור.
שו''ת 599719
המודל האינפלציוני מסביר את זה.
שו''ת 599838
הוא מסביר מדוע נקודת המוצא של המפץ הגדול קיימת בכלל? כיצד?
שו''ת 599841
עכש"ז:

1.הוא מסביר למה היקום הנצפה היה בעל אינפלציה נמוכה אחרי התהליך האינפלציוני.
2.הוא לא אומר כלום על המפץ הגדול עצמו (אם כי, עכש"ז^2, יש גם איזה מודל לפיו "מפצים גדולים" הם חלק מהעולם האינפלציוני, כלומר קורים אחריו ויוצרים עולמות חדשים, וחוזר חלילה).

אולי כדאי שהלפיד יעבור לידיו של פיזיקאי עם ידע בקוסמולוגיה במקום שאני אמשיך לשפוך את קטעי הזכרון המבולבלים שלי.
שו''ת 599738
באשר לתכלית - גם ללא הנטען במאמר, כיצד יש בקיומו של הצורך האנושי במשמעות כדי לגזור את קיומה של תכלית חיצונית?
באשר לאפשרות הבחירה - גם ללא הנטען במאמר, מדובר באשליה, כמתואר בדיון 2220.
בעניין באך - אכן. האם יש בכך כדי לגרוע מן היופי והמורכבות אליהם היה באך מסוגל, או מהנאתנו מאלו?

באשר למתמטיקה - כפי שמתואר במאמר, לא במקרה התברר לאחר אלפי שנים ושיטות שדווקא מלכת המדעים היא האמצעי המדוייק לשיקוף וניבוי העולם הפיסי. עוד קודם לשימוש האנושי בה להבנת הטבע, המתמטיקה היא עצם מהותו של היש הפיסיקלי.
שו''ת 599839
מה אני אגיד לך, כשמדובר על יקום הבלוק הדטרמיניסטי אני נשאר עם תחושה של "וזה הכל?"
אם אכן זה כל היש אז באמת אין בחירה ואין תכלית. אבל מבחינתי עצם קיום המתמטיקה מוכיח את ההיפך.
יקום בלוק דטרמיניסטי אינו זקוק למתמטיקה, או לוגיקה כדי להתקיים. לדעתי מעשה היצירה הוא אמיתי ואינו בר ניבוי מתמטי.
שו''ת 599859
בפעם האחרונה שהצצתי לקופסה, אפילו קיטוב של פוטון אחד לא היה בר-ניבוי מתימטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים