בגרות ובחינות 5375
אין ספק שאביתר אלעד עלה על אחת הבעיות של מערכת החינוך בארץ.לא שבעיה זו אינה ידעה למנהלי מערכת החינוך בישראל.היא ידועה , והיו ניסיונות להתמודד איתה,
אבל ככל מערכת מסורבלת וביורו קרטית נכנסים אליה בשעטת ה"סלקציה השלילית"
צי שמצליח כמורה טוה מקודם לכהן כמנהל גרוע. וכאשר הוא מתחיל להזיק לתפקיד בו הוא ניצב הוא נבעט כלפי מעלה וממונה להיות מפקח מאובן או יועץ אוילי.
ואז בתפקיד אליו הוא בכלל לא מתאים הוא בעל הסמכות להורות ולתכנן.
לרוכ, במצב זה הוא נוקט בשיטה""פלות נזקים" לץץ ךחיים להתנהל בצורה השגרתית ,כך אולי לא יבחינו שהוא אינו נוקט עצ=מדה בשל חוסר כישוריו.
ונהנים מכך המורים הגרועים.
יותאר קל להיכנס לכיתה ולתת שינון פרונטלי , מאשר לאמץ את המוח ולהכין שעור מגרה ומקדם.ממה עוד שהשעור היבש זוכה לגיהוי המנהל והמפקח.
מורים המגלים יוסמה או נוקטים בשיטןת הוראה נבונות ,לרוב נזקים מהמערכת
שומעים פה ושם על בחינות עם חומר פתול או על פרוייקט משימתי המחליף מבחן
אבל לדרוש מהמערכת לחשוב,זה כאמור יותר מדי. טוס שעדיין תלמידי שמינית כמו אביתר עדיין חושבים ומתבטאים
אני מניח שיש בין מוריו של אביתר כזה המכודדחשיסה עצמית,אבל אין עליה "ציון בבגרות" ואותו מורה צפוי למצוא עצמו באחד הימים מחפש עבודה
כאמור יש עוד הרבה נקודות לורפה כמו ספרי לימוד נוראים.שיטות הוראה ארכאיות,ועוד.אבל כאן אני רק מנסה להגיב על מאמר לא בונה תחליף למערכת המסואבת המסורה בידי פוליטיקאים
בגרות, בחינות, וכסף 5428
1. תלמידים הם הרבה פעמים בעיה, ולא רק בגלל המורים. אם העגל לא רוצה לינוק, הפרה לא תצליח להניק. היינו, אם החבר'ה לא רוצים ללמוד (ואתם יודעים כמה זה IN להיות אהבל) אין למורה מה לעשות.
חוץ מזה, יש לא מעט בחורים ובחורות שמגיעים לתיכון בציפיה לקבל תעודת בגרות בלי שטרחו אי פעם לפתוח ספר, לקרוא או לכתוב. מי שלא קורא, כותב, וחושב לפעמים, אין דרך לספק לו תעודת בגרות.
2. קריאה וכתיבה, כמו מקצועות מדעיים, הם שפות, בעצם. ושפה אתה לא יודע אם אתה לא משתמש בה. הדרך היחידה לדעת לקרוא היא לקרוא. הדרך היחידה להיות טוב במתימטיקה היא לפתור בעיות. נכון שאין טעם לפתור 220 תרגילים זהים (אספיס הוא ספר נוראי!!!). אבל, בסופו של דבר, אם אתה יושב בכיתה ומחכה שכל ההתפתחות השכלית שלך תתרחש בהוראת המורה, אתה תישאר בור, ושום דבר לא יעזור.
3. כולכם אומרים את הדבר, בלי לומר את זה עד הסוף: כסף, כסף, והרבה כסף. זה דרוש בשביל לספק חינוך טוב. זה לא הכרחי, כי אם תלמיד באמת רוצה, הוא יכול לנצל גם את הספריה העירונית ואת המוח שלו. אבל כסף עוזר, מאוד. כיתות קטנות יותר, מורים מתוגמלים, ספריות גדולות ונעימות, ספרים טובים - וזולים, מצגות, טיולים, הצגות, מוזיאונים... הדברים הללו קריטיים. בלעדיהם הרבה פחות נעים ללמוד, והרבה יותר קשה. זה נגמר בכסף. וכסף אף פעם אין מספיק.
בגרות, בחינות, וכסף 5460
מחקר שפורסם בידיעות אחרונות מיום 30 במאי מערער את הנחות היסוד של עומר
רמת הה'קעה הכספית בחינוך של ישראל מול מדינות אחרות היא : ישראל מוציאה יותר מול ארמ"ה ישראל מוציאה 4% יותר, ומול אירלנד 42% יותר
לעומת זאת רמת ההשגים במתמתיקה ומדעים בהשוואה היא נמוכה יותר - עד 2% לעומת צ'כיה ועד 17%לעומת דרום קוריאה
אולם- אוכלוסיית ישראל משכילמ יחסית בגילאי35-64 יש לרבע מהגברים בישראל תואר אקדמאי ב16% יותר מנמוצע במדינות המפותחות
אין בכלל קשר הין ההוצאות לחינוך לבין רמת ההשגים הנמדדים בבחינות הבגרות במתמתיקה ומדעים
שוויץ - המדינה המוציאה הכי הרבה כסף על חינוך מצויה במקום השמיני בחשבון,לעומתה - דרום קוריאה מתשיעית בדירוג ההוצאות מצויה במקום הראשון והשני בהשגים
ההלאה בשכר המורים בישראל לא הביאה לשום תמורה בהשגים

והקשר בין כמות הזמן המושקע בהכגת שעורי בית לבין ההשגים בכלל מצויה ביחס הפוך
"ככל שמקדישים יותר זמן ומאמץ להכנת שעורים יורדת רמת הציון במבחבם"
בסיכום כל המחקרים הגיעו להסכמה בוללת כי
הגורם המכריע בהשגים אינו משאבים או לימודים אלא --אמת המוטיבציה של התלמידים והוריהם.כלומר צדק אביתר והגיע העת לחשיבה מחדש על כל מבנה מערכת ההוראה והבחינות בארץ.
דבר נוסף המתקשר לעניין 5443
כיום, בכל מקצוע עובדים רק הטובים ביותר. הגרועים לא מתקבלים או נושרים מהמערת. ככה זה עם הנדסאים, עם רופאים וכו'. לא ייתכן שרופא גרוע שנכשל בניתוחיו ימשיך לנתח.

כך בכל תחום, חוץ מהמורים בארצנו. המורים הקימו להם אירגונים אגרסיביים, וכך יוצא שרוב המורים הם בינוניים ומטה.

האירגונים גורמים לכך שמורים מלמדים שנים רבות כיתות שנכנשלות בגללם בבגרות. אבל אין שום אפשרות לפטר אותם, וכרגיל, אנחנו התלמידים משלמים את המכיר. לעיתים המחיר כבר מאוד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים