יום עצוב 541150
אני מניח שקוראי האייל, לפחות אלו מהם שנמצאים כאן יותר משנה, מבינים מה עובר עלי גם בלי שאפרוש כאן את תחושותי. האייל היה המקום היחיד בעולם בו הרגשתי בבית. לא בעולם הוירטואלי, בעולם.

האייל היה המקום בו יכולתי לדבר על הנושאים שמעניינים אותי, עם אנשים מעניינים וחכמים שהעשירו את עולמי והרחיבו את אופקי. האייל היה המקום שחשף אותי לדעות בכל הגוונים, לימד אותי המון על אמנות הדיאלוג, גרם לי להתעניין בתחומים שהיו עבורי ארץ לא נודעת וסיפק לי אינספור שעות של הנאה אינטלקטואלית. בזכות האייל אפילו הצלחתי להתגבר על העצלות הטבעית שלי ולהעלות על הכתב כמה הגיגים שהתפרסמו כמאמרים (וגם שיר אחד, לא תחת הניק הרגיל, במסגרת פרויקט ניסויי).

את ההחלטה על סגירת האייל אני מקבל כהצהרה של העורכים שלהם *יש* חיים. זונות.
יום עצוב 541173
(תן לינק לשיר הניסויי. הרי סוגרים כבר, ולמרות כל השאלות והנסיונות ללחוץ, זהותך נשארה בסוף עלומה, אז מה אכפת?)
יום עצוב 541174
דיון 754
יום עצוב 541177
מזכיר את שירי החשמהד :-)
יום עצוב 541262
מה זה החשמהד?
יום עצוב 541190
אני מכיר את עינה והיא לא שכ''ג...
יום עצוב 541259
דיון 1610

(השיר נשלח כניסוי ל"אוקפי" ומשם הועתק גם הנה)
יום עצוב 541266
"לא בעולם הוירטואלי, בעולם."

גם כשאתה בביתך אתה לא מרגיש בבית (ביתך במשמעות חומרית, לא רוחנית)?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים