 |
נעשה קצת סדר (ליתר פרטים אתה מוזמן לקרוא את המחקרים של אלחנן אורן - כבר בלמ"ס, אבל הופץ במעט עותקים בלבד - וגם בר-יוסף ו'לשבור את הקונספציה' של דני אשר, ו'הסורים על הגדרות' שכתבו אנשי מטה פיקוד צפון במלחמה).
1. סימנים מעידים היו מכאן ועד להודעה חדשה, אבל הם פורשו בהתאם לקונספציה*, כמעידים על תרגיל ולא על מלחמה. זו הייתה דעתם של ראש אמ"ן אלי זעירא, של רמ"ח מחקר אריה שלו ושל רע"ן מצריים יונה בנדמן - כולם אנשים כריזמטיים, מבריקים וחזקים.
2. חגי מן, קמ"ן פיקוד צפון, לא הסכים איתם, והתחיל לעשות צעדי הכנה משלו בפיקוד - בהתאם להערכות שלו ושל יצחק חופי, אלוף פצ"ן, שמלחמה דווקא צפויה. הם מחזיקים בדעה הזו מאז אוגוסט בערך.
3. מן מקבל הודעה מאביעזר יער, רע"ן סוריה, על הכנות לא שגרתיות של הסורים, וצורך לעשות צעדים. הוא מפיץ התרעה על מלחמה, ובתגובה ראש אמ"ן נוזף בו ומאיים עליו על שהוא מפיץ פאניקה (אביעזר יערי נוכח בפגישה ושותק. זעירא היה אדם מטיל אימה).
כתוצאה מכך, פצ"ן ערוך יותר מאשר פיקוד דרום למלחמה.
הסיבות שגם הוא חוטף קשורות לתפיסה הצבאית: ההערכה של הרמטכ"ל, כמה חודשים קודם, שדי במאה טנקים להגן על רמת הגולן. אחרי התגבור שנערך בתחילת תשרי, יש שם 180 בערך. דא עקא, יש שתי בעיות: ראשית, ההערכה של הרמטכ"ל נאמרה כשהיו 350 טנקים סורים מול הרמה, בתחילת אוקטובר יש בערך פי שלוש מכך. שנית, לומר 'מלחמה', מתברר, זה לא מספיק - חטיבה 188 בקו נערכת ל'יום קרב', כי זה מה שהיא רגילה לעשות.
ברמה המדינית, הסימנים מצטברים, אבל עד שאשרף מרוואן מדבר עם צבי זמיר זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, עדיין ר' אמ"ן מפרש אותם כלא-מעידים-על מלחמה, ודעתו מתקבלת. דיינו לציין שבבוקר המלחמה מקבלת אוגדה 252 - עוצבת סיני, שמחזיקה בקו התעלה - את הפקודה המוזרה, 'להיכנס לכוננות להיכנס ל'שובך יונים' - ובמילים אחרות, 'להיות בכוננות להיות בכוננות', שזה חסר פואנטה לגמרי. ורק באותו בוקר מתחילים להפיץ את ההודעה שתפרוץ מלחמה בשש בערב**.
*הקונספציה, בקיצור נמרץ:
1. סוריה לא תצא למלחמה בלי מצריים.
2. סאדאת יצא למלחמה רק כדי לכבוש את סיני כולה ו\או להשמיד את ישראל.
3. לצורך כך הוא יצטרך תקווה לנטרל את העליונות האוירית הישראלית.
4. לא יהיו לו טילי קרקע-קרקע ומפציצים ארוכי טווח שמאפשרים לפגוע בחה"א הישראלי בבסיסיו לפני 1975.
5. לפיכך לא תהיה מלחמה לפני 1975.
הקונספציה הזו הייתה נכונה כשהמציאו אותה. רק מה, אי שם סאדאת החליט לשנות את מטרות המלחמה למבצע מוגבל, שמטרתו כיבוש רצועה צרה יחסית בסיני לצורך שבירת הסטטוס-קוו. כמובן שאם היה מצליח ייתכן שהיה מנסה להתקדם הלאה - הוא ניסה ב-14 באוקטובר לתקוף לכיוון מצרי הג'ידי והמתלה - אבל הוא היה עומד במטרתו גם בלי להגיע למיצרים ובטח בלי להתקדם מעבר להם.
שינוי המטרות של סאדאת, שמעט מאוד במצריים היו מודעים אליו, הפך באחת את הקונספציה ללא-רלוונטית. את העליונות האוירית הישראלית סאדאת לא היה צריך לחסל לגמרי, אלא לשתק באזור מצומצם מעבר לתעלה - את זה הוא עשה בטילי נ"מ סמוך לתעלה. את עליונות השריון הישראלי הוא שיתק בעזרת חיל-רגלים מרובה נ"ט; וכיוון שהוא לא תכנן להתקדם, לפחות בשלב ראשון, יותר מכמה ק"מ מעבר לתעלה, ההכנות היו מועטות בהרבה מאשר למלחמה שמטרתה כיבוש-מחדש של סיני.
**אני חושב שמרוואן הביא את ההודעה 'לפנות ערב', ומישהו תרגם את זה לשעה מדוייקת, אבל קשה להיות בטוח. התכנית המצרית במקור באמת דיברה על אזור השקיעה, השעה 1400 הייתה פשרה בין המצרים לסורים, שלכל אחד היה נוח זמן אחר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש