מותר להגיד "שרון שקרן"? 57411
בפסק הדין נאמר:
"האמת ההסטורית"- ככל שיש קיום למושג זה - היא עניין להסטוריונים ולא לבית המשפט, וככל שישכיל בית המשפט להמנע מלעסוק בה, כן ייטב.
(פסקה ראשונה.)

אי אפשר להגיד, שהשופטים "נמנעו מלהתיחס לקביעתו של השופט טלגם כי הדברים הם אמת".
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57413
ואני תוהה – האם השאלה "האם יוסי רצח את דני" אינה שאלה בנוגע לאמת היסטורית?
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57455
גם, אלא שבוזמנית, וכל עוד יוסי כשיר לעמוד לדין, היא שאלה בנוגע לאשמתו של יוסי ברצח, ו*ככזו* מטפל בה ביהמ"ש.
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57457
השופט מדבר על כך בפסק הדין. והוא עושה הבחנה בין "האמת העובדתית" לבין "האמת השיפוטית".

אין צורך למעשה להוכיח כי הפרסום היה אמת על מנת לזכות את העיתונאי. ע"פ סעיף החוק "הגנת תום הלב" המצוטטת בפסק הדין, אפשר להוכיח שהפרסום היה שקרי, ועדיין ישנן סעיפים על פיהם הדבר נעשה בתום לב.

במילים פשוטות:
במחוזי: השופט התיימר להכריע בשאלת אמיתות הפרסום, ולאחר שקבע כי הפרסום היה אמת, ממילא העיתונאי מוגן ע"י "הגנת תום הלב"

בעליון: 1. השופט דחה את הקביעה של המחוזי שהפרסום היה אמת, מהסיבה שלא היה בידי המחוזי את הכלים לקבוע זאת, והוא דחה את ההנחה של המחוזי על פיה אי-עדותו של בגין עומדת לחובתו של שרון.
2. השופט לא הכריע בשאלת אמיתות הפרסום, אולם הוא זיכה את העיתונאי על פי אותם סעיפים ב"הגנת תום הלב", שתקפים *גם במקרה בו הפרסום היה שיקרי.*
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57468
אוקיי. תודה. (אני חושב שהמינוח הנכון, אם כך, הוא ''גם במקרה בו הפרסום היה שגוי''. אם הוא שקרי, אין כאן תום לב).
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57475
כוונתך מובנת ומקובלת.
אבל יהיו פה אנשים (ובע"ח אחרים שמתחבאים מאריות וג'ירפות) שיתווכחו אתך על זה, שכן שקרי=לא-אמת. אין קשר לכוונת זדון.
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57478
האם מישהו שאומר משהו שאינו אמת, אבל *חושב* שהוא אומר את האמת, משקר? לפי הבנתי את הגדרת המלה "שקר", התשובה שלילית.
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57606
מאחר ואף מומחה לא התנדב להוכיח או להפריח אז:
יכל להיות שאתה צודק אם כי ייתכן גם שזו רק הדעה הרווחת.
בכל אופן, אני חושב שאפשר גם לבחון דבר(ביטוי/פרסום וכדומה), ללא שמייחסים אחריות לאדם. ובמקרה כזה אפשר(או צריך) לומר "שיקרי".

בפסק הדין קיימת הפרדה. בשלב הראשון השופטים בוחנים האם הפרסום הוא נכון, ללא קשר לשאלה האם הייתה כוונת מכוון או שלא.

"ewilde הוא טל כהן"

הביטוי הנ"ל כשלעצמו הוא שיקרי.

כל מה שנאמר לעיל הוא האינטואיציה שלי שנבנתה במשך השנים, ולכן ברשותך, אני משאיר בשלב זה את הבמה למומחים.

מומחים!
אייכם?
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57697
אוח, אתה מדבר על 'שקר' בלוגיקה, קרי אמת~.
טל, מדבר על 'שקר' מבחינה ערכית, קרי: מטרתו של השקרן.

אתם פשוט מדברים על דברים שונים.

(מזכיר את ההבדלה שלומדים מיד בהתחלה בלוגיקה בין 'נכון' ל 'תקף')
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57769
כן, אני משער שהעניין נדבק לי בקורסי הלוגיקה.
אולם השאלה היא האם מבחינת הכתיב העברי, השימוש שלי במילה "שיקרי" (בהודעה המקורית) היה נכון, *וביטא את נכונה המשמעות לה כיוונתי*.
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57489
ככל שעלעלתי, השופטים בעליון לא "דחו את הקביעה של המחוזי, שהפרסום היה אמת". הם אמנם מתחו ביקורת על כך שהשופט נכנס לדון בה שלא לצורך, אבל הם לא דנו במסקנתו, וממילא לא חלקו על תוקפה לעניין המשפטי הנדון (ואף לא אישרו את תוקפה).

העולה מהדברים שלהם הוא, שכבכל הכרעה *משפטית*, לשופט לא עומדים כלים המספיקים להכרעה *הסטורית*. מבחינתנו, כאזרחים, זה רק אומר שהשימוש ב"אמת המשפטית" לצורך גיבוש עמדה ביחס ל"אמת ההסטורית" צריך להיעשות בזהירות, או לא להיעשות כלל. כל אחד ינסח לעצמו את הכללים הפרטיים שלו לעשות את השימוש הזה.
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57603
השופט בהחלט דוחה את הקביעה של המחוזי, שהפרסום היה אמת, על ידי כך שהוא דוחה את אחד מהיסודות עליהם עמדה אותה קביעה:

הערתי הראשונה מתייחסת לקביעת בית המשפט, כי את אי-העדות של ראש הממשלה
בגין, במסגרת התביעה הראשונה, יש לזקוף לחובת שרון. קביעה זו - שבית
המשפט ייחס לה משקל בגיבוש הכרעתו בבשאלת אמיתות הפרסום - התבססה על
ההנחה, שבאי-כוחו של שרון התנגדו לבקשת המשיבים להקדים את שמיעת עדותו
של בגין. אלא שנכונותה של הנחה זו נשנתה במחלוקת בין הצדדים, מסופקני אם
על-פי הראיות ניתן היה להכריע בה. יתר על כן: גם אילו נוכחתי כי בית
המשפטצדק בהנחתו האמורה, הייתי נזהר מהסקת מסקנה כלשהי ממנה, לעניין
ההכרעה בשאלת אמיתות הפרסום. בצדק אמנם צוין בפסק הדין, כי דרך המלך
להוכחת ההנחה בדבר המירמה שרימה כביכול שרון את ראש הממשלה - היתה לזמן
את מנחםבגין להעיד ולהיחקר", וכי אפשרות זו לא עמדה עוד למשיבים במסגרת
ההתביעה השנייה, אשר הוגשה לאחר פטירתו של ראש הממשלה בגין. אכן, אילו
נשמעה עדותו של בגין (במסגרת תביעתו הראשונה של שרון), אפשר וניתן היה
להכריע במחלוקת העובדתית על יסוד בירור והערכת גירסותיהם שלל הנוגעים
בדבר עצמם; ופטירת ראש הממשלה בגין אמנם שלללה מבית המשפט כלי חשוב
לכאורה של מחלוקת זו, ואולם מאי-העדתו של בגין לא ניתן להסיק כל מסקנה
ביחס לאיזה מרכיבי המחלוקת שהועמדה להכרעה בממסגרת התביעה השנייה: כלום
שרון אכן "רימה" את ראש הממשלה בגין? וכלום "בגין אמנם יודע היטב כי
שרון רימה אותו"? מן החומר המצוי לפנינו עולה, כי השאלות הללו נשנו
במחלוקת ציבורית עוד בימי חייו של בגין; ואיש אינו יכול לומר או לשער מה
היה בגין אומר בעדותו אילו ניתנה לו ההזדמנות להעיד. בעמדה דיונית, כזאת
או אחרת, שנקטו באי-כוחו של שרון, אין כדי למלא את החסר. עמדה כזאת
עשויה לעתים להשפיע על ההכרעה בבמחלוקת עובדתית הנושאת אופי אישי גריד,
אך לא הייתי מייחס לה כל משקל בהכרעתה של מחלוקת ציבורית מובהקת, בדבר
קורות פרשה מן העבר, שלהכרעתה (גם במסגרת תובענה אישית) עשויות להיות
השלכות החורגות מגדר עניינם המוגבל של בעלי הדין. אף בכך יש משום הוכחה,
שדיני הראיות וסדרי הדין הנוהגים בבית המשפט אינם כלים מתאימים להכרעה
באמיתות היסטוריות
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57814
טוב, הם דחו ראיה אחת. זה לא מחייב את המסקנה שהם דחו את התוצאה הכוללת. כלומר, לו דנו לגופה של שאלת אמיתות הפרסום, דחיית עמדתו של בית-המשפט המחוזי בשאלת עדות בגין לא היתה מונעת מהם לאשר את אמיתות הפרסום.
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57821
1. איך אתה קובע שדחיית הראיה הזו לא הייתה מטה את מאזני "הצדק" לצד השני?
2. לי אגב, מאוד מציקה העובדה שהמחוזי "התנדב" לדון שלא לצורך בשאלה אמיתות הפרסום. מה לדעתך זה אומר על תום ליבם של שופטי המחוזי?
מותר להגיד "שרון שקרן"? 57827
1. אולי היתה מטה ואולי לא. השופטים לא נכנסו לזה. ואם יורשה לי להעלות ספקולציה: גם מראש לא גיבשו דעה בינם לבין עצמם בשאלה, לאחר שראו עצמם פטורים מלדון בה. ממילא אי אפשר לומר ש"דחו" את קביעת המחוזי (כלומר את השורה התחתונה שלו). הם אף אומרים זאת במפורש, לפחות חלקם.

2. מה זה "תום לב"? שהם חשו רצון עז "לנעוץ" את שרון? מאחר שאני מניח ניגשו לעבודה השיפוטית באמונה, תוך שהם מסתמכים רק על חומר הראיות הכשר שבידיהם, אם הם הרגישו מספיק בטוחים בעצמם כדי להיכנס לדיון הזה – אולי סימן שהקייס של בנזימן דווקא חזק.
מכל מקום, זו פרקטיקה שיפוטית מקובלת. במקרה זה ברור היה לשופט המחוזי שיהיה ערעור על פסיקתו. משום כך, הוא ביקש לחסוך זמן ולהכריע בכל המחלוקות שהועמדו על הפרק. שרון עצמו טען שלא עומדת לבנזימן הגנת הבעת הדעה, אלא רק "אמת דיברתי", כלומר עד שלב הערעור היתה מחלוקת רצינית וממשית האם באמת היה מדובר בדיון מיותר. לולא הכריע טלגם בשאלת "אמת דיברתי", היה התיק עלול לחזור אליו לכתיבת פסק-דין בשאלה, ומשם שוב לערעור שני. שופטי ערכאה ראשונה מרבים להכריע "למעלה מן הצורך" בשאלות שנויות במחלוקת, אם כדי לתת יתר תוקף למסקנה הסופית שלהם, אם כדי לזרז הליכי ערעור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים