מדע ובדיון 59329
אלי,

ברכות על הסדרה, אם כי לטעמי החלק השני הוא דליל מעט, יחסית לראשון.

הערונת בקשר לסולאריס, ולמאמר של אברהם יוסף. אני זוכר את ההנאה התמימה שלי כשקראתי את הספר לפני הרבה שנים, (אם אני זוכר נכון היה ספר נוסף שהוזכר ביחד עם לם, המנון לליבוביץ. אודה למי שיוכל להביא קצת פרטים עליו). כבר הערתי למישהו על הנטיה של חובבי מד''ב לשים דגש על המדע ולשכוח שבכל זאת עדיין מדובר ביצירה בדיונית.

נראה שהספר מעוגן חזק במסגרת החשיבה הנוצרית-יהודית, ואני חושב ש-לם הכיר לפחות את זו האחרונה, כמו למשל את סט. אוגוסטין ותפיסתו את הנפש המשתוקקת לאלוהים, לטוב, באמצעות האהבה. למרות ש-לם מנסה לתאר בצורה מדעית (פסיכולוגיה, פיזיקה) הרי שעדיין הוא שבוי בשניות הארכאית. בימינו לא צריך ללמוד את פרויד או דקארט כדי לדבר בשפה ''פרוידיאנית'' או ''קרטזיאנית''. אלה חדרו כל כך עמוק לשימוש היומיומי שאנשים מקבלים אותם כמובן מאליו.

לם לא מבקר את הנצרות אלה דווקא מאשש אותה. לדוגמא, כל הנושא של קריאת מחשבות הוא מבית המחשבה של הכנסיה או הרבנות, היינו שהנפש קיימת בנפרד ואפשר לשדר אותה באנצפלוגרם של קלווין. או שהנפש של האריי יכולה ''להשתפר'',קרי להפוך לאנושית ובכך להתקרב למעלה הגבוהה ביותר (שוב, דבר שלא עולה בקנה אחד עם הצד המדעי, אלא דווקא עם הדת). או, שאדם בכוח רצונו יכול לשלוט על מחשבותיו, כולל אלה הלא מודעות ולסנן ולצנזר את המחשבות ''הטובות''''מהרעות''. מוזר גם הרעיון שמספיק לקלוט פעילות חשמלית של רישומי המוח כדי לזהות את אלה ''היפים'' מהם נוצרה האריי.

אשר ל''אפוקריף הקטן'' אני רק רוצה להזכיר את ה''אפוקריפים ההולנדים'' של המשורר הפולני הגדול, זבגינייב הרברט. אני יודע שהם פורסמו רק בסוף שנות השבעים אבל אולי יש איזה קשר לטקסט של רבינצר.
מזמור לליבוביץ' 59423
של וולטר מילר הוא יצירת מופת מד''בית הנחשבת לפסגת הז'אנר יחד עם ''פני מועדות לכוכבים'' של אלפרד באסטר הנפלא.

הספר מספר על כדור הארץ לאחר שואה גרעינית שבו נזיר מוצא כתבים עתיקים של אדם בשם לייבוביץ' (טכנאי במקצועו אם אני זוכר נכון), ובעזרתם הוא משחזר את הידע המדעי-טכנולוגי של העולם שחרב ומחזיר אותו לקידמה.
לאחר כמה דורות העולם שוב חוזר למלחמת עולם.
מעבר לזה אני לא זוכר - קראתי את הספר לפני כמה שנים והוא מאוד מומלץ.
מזמור לליבוביץ' 59770
איך הגעת לכך ששני הספרים האלה הם פסגת הז'אנר, או לפחות "נחשבים" ככאלה? על ידי מי?

מה הקשר בין הספרים? בסוגת המד"ב הם נמצאים בתת-סוגות שונות לחלוטין.

'המנון לליבוביץ' (שמו של הספר בעברית, למרות שתרגומך לשם הוא נכון יותר) הוא ספר שאין לי אף מלה רעה לומר עליו.

'פני מועדות לכוכבים', לעומת זאת, שובר את אחד מכללי כתיבת המד"ב (אזהרה: ספוילר).

מקובל שבמד"ב חרות הסופר מאפשרת לו לבנות עולם חלופי, אך עליו להיות עקבי ולהיצמד למגבלות העולם החלופי שלו. באסטר חיבר ספר קריא וזורם, שבו מתאפשרת 'גניטה': טכניקה שבה יכול כל אדם לעבור ממקום למקום בכוח הרצון בלבד. הוא בנה עולם שלם, שבו הטכניקה הזו היא דרך המעבר העיקרית של בני האדם, וקבע גם מגבלה: אין גניטה בחלל החיצון.

בסופו של דבר מוסברת תעלומה כלשהי בספר בכך שגיבור הסיפור גנט בחלל, ובכך הוא היה ייחודי. מצטער. למרות שבמד"ב נדרשת גמישות מחשבה מהקוראים, הפתרון *הזה* אינו לגיטימי. הוא בדיוק כמו סיפור בלשי שבו נזרעים רמזים לאורך כל הדרך, ולבסוף מוצאים עד ראיה מקרי המוציא את האויר מגלגלי הסיפור.
מזמור לליבוביץ' 59873
באמת טעיתי לגבי השם. אם אני זוכר נכון, בשם זה תורגם הסיפור הראשון מהספר בצורתו המגזינית בפנטסיה 2000 , ואולי מכאן הטעות.

לגבי 'מי קבע' , מתוך the world treasury of science fiction בעריכת דיוויד הרטוול (בר סמכא בתחום המד"ב):
A Canticle for Leibowitz, usually considered the only contender against Bester's The Stars My Destination for the title of the best novel the U.S. commercial genre has yet produced.
מזמור לליבוביץ' 60118
זה עוד יותר מוזר.
בעבר קראתי הרבה יותר מד"ב מאשר כיום. אני מכיר כל מיני אנתולוגיות ודירוגים של סיפורים קצרים ושל ספרים ארוכים.

הדירוג המציב בראש הרשימה דווקא את השניים האלה נראה לי בעייתי. דירוגים יכולים להתבסס על הערכת הקוראים (כמו פרסי הוגו), על הערכת סופרים אחרים (כמו פרסי נביולה), או דירוג אישי כלשהו, דבר הנראה לי מתאים יותר לדירוגו של הרטוול.

אישית, הייתי מדרג (מסיבות של טעם אישי בלבד) את 'חולית' של הרברט במקום הראשון, ואת 'האיש במבוך' של סילברברג במקום השני. הסיפור המד"בי הקצר הטוב ביותר שקראתי אי פעם הוא 'תחנת מפגש קדמית' של דיימון נייט. הסיפור לא מוכר לרוב האנשים. הוא פורסם בגליון מס' 2 של 'פנטסיה 2000'.

בכל אופן, נראה לי שכל דירוג של ספרי מד"ב אמור לכלול את 'חולית' או להסביר מדוע הוא אינו עושה זאת. נראה ש'חולית' נמצא במרכז הקונצנזוס.
לגבי חולית 60123
כתוב באותו ספר שבמשאל שעשה המגזין 'לוקוס' בשנות ה70, הספר זכה במקום ראשון בקרב הקוראים, אבל דעות קוראים ומומחים , כידוע, לא תמיד זהות. (רק מעט יצירות זכו גם בהוגו וגם בנביולה).
חולית זה יותר מספר. 60153
חמשת הספרים הנוספים מוסיפים המון לעולם המורכב אותו בנה הרברט בכשרונו הרב. מי שלא הגיע לספר הרביעי חייב להתחיל לקרוא (לפי הסדר) על מנת להפגש עם דמותו של הדקטטור-אל LETO-II. מומלץ !
אני עם הקוראים ולא עם אותם "מומחים" במקרה זה. קראתי המון מדע בדיוני ועדיין לא נתקלתי בספר אשר מצליח לחדור לעומק פשר ההתנהגות האנושית (ברמה הסוציולוגית) כמו שסידרת ספרים זאת עושה.
רק חבל שהסופר נפטר לפני שהספיק לכתוב את הספר השביעי אשר היה אמור לסכם את ששת קודמיו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים