 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדוע עולה השאלה בכלל? מדוע לא נסכים כולנו כי כאשר מדובר בחיינו או בחייהם - שלנו בעדיפות מוחלטת ועקרונית. בפתח דברי, אציין כי אני בעד הפרדה והקמת מדינה פלסטינאית, אך אני מתעקש על שלושה דברים: לא להחזרת 100% מהשטח, אלא כל פתרון ענייני הנמוך מכך (גם 99% מקובל עלי למשל). לא לזכות השיבה לשטח ישראל. טרנספר למתנחלים כנגד ערבייי ישראל! (לפחות להמיר את אזרחותם הישראלית בפלסטינאית) עוד אציין, כי תבוסתה של מדינת ישראל מובטחת ברגע שתתחיל אינתיפאדה של ערבייי המדינה, והיא תתחיל אם ניסוג תחץ לחץ מהשטחים. ולעניין, כן, אנחנו זכאים לנקמה על הכאב שנגרם לנו (לאומית) ולאזרחינו שמשפחותיהם נפגעו (אישית) וחיסולים (אם לא יהיו מהוססים), שיצורף אליהם מעשה נקמה כנגד משפחות המפגעים ושכניהם - יקנו לנו בטחון (שעבורנו=חיים) וירתיעו מפגעים ממעשיהם. האשם במצב הקיים הוא בנו, על כי נתתנו למצב להתחמם על אש קטנה (כפי שהובלנו באף על ידי עראפאת "ששלט על גובה הלהבות"), והרגלנו את כולם לכללי המשחק, שעבר מאבנים, לפיגועים. מאחורינו שנתיים של טבח הדדי. הדרך שלנו לצאת ממעגל הדמים הוא, למרבה הצער הכאב וחוסר ההומניות, על ידי הענשה של מפגעים, משפחותיהם, ו ש כ נ י ה ם !!! אמר מי שאמר: אוי לרשע ואוי לשכנו. אם גם שכינהם ינזקו מהפצצת בית המפגעים, יהיו הם שיגנו על האינטרסים שלנו, וידאגו לטרפד נסיונות כאלה. אם תרצו המלצה חמה על הדרך שיש לנקוט כנגד פיגועים של פונדמנטליסטים, תשאלו את ראשי הממשלה (נוכחי וקודמים) שם צמחה התופעה... מצרים! |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |