נחמד, אבל איפה הביקורת? 6010
ראשית, רציתי לציין שגם אני ראיתי את Fantasia 2000 (פעמיים - פעם ב-IMAX בלונדון, והיה מדהים, ופעם ברב-חן בירושלים, ודווקא היה צליל מצוין) ונהנתי למדי (ואגב, אני ממליץ בחום על Allegro Non Tropo האיטלקי, פרודיה מבריקה על פנטסיה).

שנית ובעיקר, יש לי טענה מסוימת - למרות שמדובר במאמר אינפורמטיבי למדי, לי הוא נקרא כמו חוברת פרסומית שהוציאה דיסני: אינפורמטיבי, אבל לא מעמיק. זו איננה ביקורת סרטים, זהו תיאור סרטים. מר כהן מספר לנו איזה קטעים יש בסרט, אבל מביע את דעתו במעט מאוד נקודות (איכות אנימצית המחשב, חוסר הסיפוק מהאינטרפטציה לחמישית של בטהובן ואהבתו לשני קטעים), וגם כאן בצורה שטחית.

כאשר אני קורא (וכותב) ביקורת על סרט, אני מעדיף שהיא תכלול משהו מעבר לחוות דעת פשוטה ותיאור מסוים. היא צריכה לכלול ניתוח כלשהו של הסרט, מידע שאינו זמין לצופה בצורה ראשונית, או דרך מחשבה חדשה. נכון, אני מעדיף לקרוא ביקורת כזו אחרי שכבר ראיתי את הסרט (כדי שאוכל לגבש את דעתי בעצמי), אבל אם המבקר הצליח להעיר פינות בסרט שלא שמתי את ליבי אליהן, כה לחי וחזק ואמץ. אם לא, אני יכול לשאול חברים אם שווה לראות אותו, כי המבקר לא תרם לי דבר ייחודי.
נחמד, אבל איפה הביקורת? 6019
ישנם שני סוגים של ביקורות - ביקורת שמיועדת למי שכבר ראה את הסרט - ביקורת "מחכימה", אם תרצה. "האגדה על סליפי הולו", ביקורת שפורסמה באייל לא מזמן, היא דוגמה טובה לכך.

סוג שני - ביקורת שנועדה לתאר לצופים-בפוטנציה על מה הסרט, מבלי לפגוע בהנאתם. כמובן שבמסגרת זו המבקר מוגבל בהרבה בתחום הבעת הדיעה ("הקטע שבו מגלים שדני רצח את רבקה היה, לדעתי, אחד הקטעים החזקים בסרט" – לא יעבוד). אני אישית משתדל לכתוב ביקורות מהסוג השני. למעשה, המונח "ביקורת" קצת גדול עלי: אני משתדל לכתוב מה דעתי על הסרט (או הספר), והאם אני ממליץ (או לא) לאחרים לראותו, ולמה עליהם לצפות.

כמובן שיש מקום לטענה כי בסרט הספציפי הזה, קצת קשה להרוס את העלילה, ולכן היה אולי מקום להעביר ביקורת עמוקה יותר. אלא שכאן פשוט קטונתי: אינני מומחה, או אפילו חובב-רב-ידע, בתחום המוזיקה הקלאסית. חובב, כן; רב-ידע, לא. לכן נסיונות להעביר ביקורת, למשל, על איכות הביצועים יהיו יומרניים בלשון המעטה. לגבי האנימציה והתאמתה למוזיקה, כאן דווקא כן הבעתי את דעתי על איכותה בקטעים השונים.
נחמד, אבל איפה הביקורת? 6164
כל סוג של ביקורת נועד להביא לקורא תבונה שלא הייתה עולה בדעתו בנקל - בקיצור, על המבקר להפגין ידע בתחום (הסרטים, המוזיקה, האנימציה) ושאיפה להבנה מעבר למובן מאליו.

ראה את ביקורתו של ירמי פינקוס שהובאה בהמשך (תודה! ביקורת מצוינת) לדוגמא לביקורת שלא רק מביעה את דעתו (השלילית) של המבקר, אלא גם מנמקת אותה, מפתחת עליה ומציאה לקורא מידע שלא נובע ישירות מתוך הסרט.

כאמור, מבקר לא נועד רק להביע את דעתו (דבר שעשית גם כן במשורה) או לחשוף את סוף הסרט (דבר מעצבן, אבל - כפי שציינת - לחלוטין לא רלוונטי כאן). הוא נועד לתת זווית ראיה חדשה ומעניינת, מנומקת ומלומדת.

אם אתה סבור שאין ביכולתך להציע זווית כזו, מדוע כתבת ביקורת על הסרט? על מנת לחלוק את התרגשותך עם הקהל?
זוהי סיבה לגיטימית, כמובן, אבל זו איננה ביקורת סרטים.

אגב, גם אני מצאתי את הסרט מוצלח, אבל משתי סיבות בלבד - יכולת טכנית מופלאה (של האנימטורים והמבצעים המוזיקליים) ו'רפסודיה בכחול' (וגם הקטע הם הפלמינגו היה נחמד). מבחינת כל שאר התכנים, הסרט מזעזע. שיא הקיטש שלמדנו לצפות לו מדיסני.
(ואני מצטרף לתמיכה הנלהבת בפיקסר - למרות שבאג לייף היה קצת חלש, שני חלקי צעצוע של סיפור פשוט מופלאים)
אם בביקורת מפורטת יותר חשקה נפשך 6105
הנה מה שכתב ירמי פינקוס (כמדומני מאייר) בעיתון "העיר" של סוף השבוע הזה. ביקורת שלילית למדי של הרמה האמנותית והאידיאולוגית גם יחד, עם פירוט וסקירה היסטורית של התפתחות אנימציית דיסני לדורותיה.

מעניין ביותר, ואני ממליץ לקרוא בקרוב, כיוון שלא ידוע כמה זמן תישאר הכתבה בכתובת זו (אחר-כך ניתן יהיה למצאה דרך "ארכיון העיר" אולם זה ידרוש יותר חיפוש...).

הכתובת:
בברכה,
- אסף

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים