כרגיל, כתבה מחורבנת 601301
מועתקת מאתר אחר, בלי שמץ של ביקורת, בלי להציג את הצד השני.

אני מוכן להתערב שזה אחד מאותם בתי ספר המקפידים על צורת ביטוי והתנהגות מסויימים בלבד. עצם העובדה שעל פי הכתבה היתה אמורה להגיש את הטקסט מראש מצביעה על כך שהמקום הזה יש לו כללים מסויימים משל עצמו. אבל זה לא בדיוק מוזכר, נכון?

בכל מקרה, הגברת הצעירה למדה (ואני מקווה שגם חבריה) שיעור קטן, נחמד וחשוב: כשאתה עושה שטויות, יש לכך מחיר. לא רע...
חה 601397
הגברת הצעירה למדה שהיא לא חייבת לציית לכללים מטופשים, היא לא הפסידה את המילגה שלה וכמובן תתחיל ללמוד כמתוכנן.
''כשאתה עושה שטויות, יש לזה מחיר''- זה מה שלמד האידיוט שחשב שיש לו כח עליה, והוא יוכל ליישר אותה או יותר נכון לכופף אותה ולגרום לה להתקפל, התיכון הזה יהפוך למשל ושנינה בכל העולם.
יש לנו מחלוקת 601398
אתה יכול להגיד שהסקנציות לא באמת נוראות, בסדר
גם ה''פשע'' שלה פחות חמור כך שיש איזשהו מתאם בין החטא ועונשו
וכן- לא לקבל תעודת הצטיינות המגיעה לך זה סוג של עונש
מה שהיא לא קיבלה 601402
זה לא תעודת הצטינות, אלא את התעודה שכל תלמיד אמור לקבל. מן הסתם האידיוטים חשבו לקבל ממנה מכתב התנצלות ולסגור את העניין תוך הרגשה צדקנית שהם הראו לחוטאת העלובה, הם לא תארו לעצמם שהתקשורת תעורב, ומי שייתפס כטועה שמעשהו מגונה, (ואכן הם זוכים למלוא הגינוי, ובצדק) זה הם ולא היא.
(הם לא באמת יכולים לגזול ממנה את העובדה שהיא תלמידה מצטיינת אתה יודע...)
אני לא יודע 601404
אלמנתי לעתיד אשת חינוך, ולפעמים העונש הוא שתתרוצץ קצת ותזיע לפני שהיא מקבלת. שתשרוף קצת אנרגיות. מה יש.
תראה איזה ציונים אתה מחלק "צדקנית", "הם לא תארו לעצמם". בלי באמת לדעת מה קרה שם. וסטטוסים בפייסבוק לא באמת מרגשים מישהו.

התלמיד הבא שיחשוב על להיות כזה חכם, יחשוב שוב אם זה שווה את זה. סיכוי טוב שהוא (או הוריו) יגיעו למסקנה שונה.

יודע מה? מנהל ביה"ס יכול להחליט שהוא משנה את הציון בסעיף "התנהגות" ל"נכשל" ואז ההצטיינות עפה מהחלון.

זה בהחלט בסדר שנערים ונערות עושים מעשי משובה ו/או שטות, זה חלק מהמנדט שלהם וכל הכבוד. אבל החצי השני הוא לדעת שיש או יכולים להיות מחירים להתנהגות זו ולהחליט אם זה שווה או לא.
אני לא יודע 601405
אני לא הצלחתי להבין מה נוראי כל כך במילה גיהנום. בתוך הקונטקסט זה מקביל ל''לעזאזל''. זה לא שהיא אמרה יופטפויומאט או משהו.
אני לא יודע 601408
המילה hell נחשבת באמריקאית למילה גסה, למרות שמילולית היא מקבילה לגיהנום או לעזאזל מבחינה תרבותית זה לא אותו הדבר, והשימוש בה בפומבי שלא בהקשר דתי ישיר נחשב לגסות רוח (יש מילים כאלה גם בעברית, אמנם פחות, אבל יש, נגיד "שואה", "יהוה", "כוס", "זין").
אני לא יודע 601575
ג'וני קאש אומר באלבום ההופעה שלו בכלא פולסום: "This show is being recorded for an album release on Columbia Records, and you can't say 'hell' or 'shit' or anything like that."
אני לא יודע 601409
מעניין. אני חושב בדיוק ההיפך. מוסדות החברה צריכים ליצור כמה שיותר מרחבים שבהם אפשר ''לשחק'' בלי שלהתנהגות יהיה מחיר חברתי. כך אנחנו יכולים לעודד ביקורתיות ויצירתיות. זה נכון גם לגבי ילדים וגם לגבי מבוגרים, ובעצם, לא רק למוסדות אלא גם לקהילות וליחסים בין-אישיים.
אני לא יודע 601410
כל מרחב, בהגדרה תחום בגבולות מסויימים
בני/ות טיפשעשרה בהכרח ינסו לבחון גבולות אלו ולמתוח אותם
זה המהות של גיל הנעורים, זה טבעי, וזה יפה להם
אני לא יודע 601477
אם לחזור על דברי יוסי בדגש אחר, במקרה כמו זה שלפנינו - שבו ברור למדי שהמעשה של הנערה לא היה אלא בדיקת גבולות (וגם אם יש בו ביקורתיות, היא ביקורתיות שדרך בדיקת גבולות) - ניסיון להכשיר אותו מראש יביס אותו, כך שקשה לראות איך לקדם את המטרה שאתה רוצה.
אני לא יודע 601489
אולי. הטיעון שלכם נשמע נכון, אבל אני עדיין מתעצבן.
אני לא יודע 601509
גם אני.
אני לא יודע 602671
איפה בדיוק יש דבר כזה ? כל חברת אנשים מעדיפה התנהגויות מסויימות, ודוחה אחרות. ומי שאינו מקיים העדפות אלו נדחה.
ואם נערה בישראל תשלב "כוס אמק" בנאום סיום, האם גם אז תחשוב שזו משובת נעורים חיננית ?
אני לא יודע 602674
(לא יהונתן, אבל) כן.
אני לא יודע 602679
זה נכון שכל חברת אנשים מעדיפה התנהגויות מסוימות ודוחה אחרות. חברות של אנשים גם נוטות להיבדל, להשתבלל, ולהסתגר סביב נורמות שבטיות. אבל אני מעדיף לחיות בחברה ליברלית ופתוחה ככל האפשר. ה''טבע'' של חברות אינו כפוי עלינו. האנושי שונה מהטבעי.

אם נערה בישראל תשלב ''כוס אמק'' בנאום סיום, אני מניח שברוב התסריטים אחשוב שזאת התבטאות חסרת טעם. לא עניין שראוי לעונש. אגב, מעניין מדוע המילה הזאת מעוררת אמוציות כל כך חזקות בתרבות האמריקאית. אחרי הכול, ''כוס אמק'' הוא ביטוי שמשמש כקללה בלבד. ''גיהינום'' אינו קללה. אני לא יודע את התשובה, אבל אני מנחש שזה קשור לשרשי התרבות האמריקאית שצמחה מהפרוטסטנטיות. אחרי הכל, בפר' כולנו, חוץ מיחידי סגולה, נדונו לרשת גיהינום, ואין דבר שנוכל לעשות בעניין. אולי זה נחשב גסות רוח נוראית להזכיר זאת לאנשים מחוץ לדרשות בכנסייה.
למה אתה חושב החלטה משמעתית בבית ספר בעיר רחוקה 601413
בארץ רחוקה, מעוררת כזה דיון? התגובה המופרכת של בית הספר או מעשיה של הנערה?
אני לא יודע 601416
היא כבר התקבלה למוסד הלימודים הבא שלה, כך שהתעודה לא באמת חשובה לה.

(היתה לי הזכות לנהל בעבודה עלמה צעירה שהחלה ללמוד בטכניון במהלך לימודי התיכון שלה. היא הצליחה בטכניון, ולמדה שם עוד ועוד קורסים, אבל משמעות הדבר היתה העדרות רבה מהשיעורים בתיכון. בשל המדיניות של אותו תיכון, התעודה שקיבלה היתה כולה ציוני "נכשל", שנבעו מההעדרויות וללא קשר לציוניה בפועל במבחנים. מצד שני, בטכניון הסכימו בשלב זה לקבל אותה כסטודנטית מן המניין, ללא צורך בהשלמת הבגרויות. האם לדעתך התעודה ה"גרועה" מבית-הספר הפריעה לה?)
אני לא יודע 601417
אם התעודה לא חשובה לה, מדוע טרחה והקימה את כל המהומה?
בוא נודה על האמת- העיתון פרסם את כל העניין כי מישהו הביא את זה לתשומת ליבו

אותה גברת צעירה רצתה להתקוטט. זה בסדר גמור, גם גורי כלבים מתקוטטים כל הזמן כחלק מתהליך הלימוד. אבל זו היא שיזמה את כל ההליך מתחילתו ועד סופו.
אני לא יודע 601418
אולי כי יש לה עקרונות, והיא רצתה לשים את מנהלי התיכון שלה ללעג ולקלס? (ובכך אין ספק שהצליחה; מצד שני, נדמה שבאיזורים מסוימים בארה"ב, זה לא אתגר גדול.)
אני לא יודע 601420
ניסיון לפרובוקציה #2

תגובה 27627 פסקה רביעית.
אני לא יודע 601423
(אני מקווה ש)תסכים איתי שהמצב קצת שונה. למיטב ידיעתי (החלקית מאוד, יש לציין) היא לא ביקשה מראש לומר מילה אחת, נענתה בשלילה לאחר דיון נרחב בבקשה (שנערך בהשתתפות המוזמנים), הבטיחה לומר מילה אחרת, ובסוף חזרה בה מהבטחתה, תוך העלבת קהל שהגיע במיוחד רק כדי לכבד את תוצאת הדיון. זו האנלוגיה הנכונה למקרה של ברנבויים. במקרה דנן, היא כתבה נאום וחרגה קלות מהנוסח הכתוב. מעשה גבורה אצילי? ממש לא. ראויה לפרס? ממש לא. ראויה לגנאי? ייתכן מאוד. מצד שני, מכאן ועד לעונש המוזר ("אם לא תתנצלי בכתב, כל שנות לימודייך כאן לא יזכו להכרה") יש מרחק רב.
אני לא יודע 601425
אני מסכים, כמובן, אבל מבקש להסתייג מהמשפט האחרון - לא ברור לי עד כמה חריפה נחשבת המילה "Hell" בחברת בית הספר ההוא. אני חושב שבנאום דומה בעברית, בחוגים מסויימים, אפשר למצוא מילים שהיו מצדיקות דרישת התנצלות.
אני לא יודע 601427
חוץ מזה, אולי המונח ''סנקציה'' יהיה מדויק מ''עונש''.
אני לא יודע 601428
לגבי המילה: היא אולי לא נחשבת חריפה אבל שהשימוש בה נחשב לוולגרי או המוני. אם אינני טועה, דובר בנאום של תלמידה מצטיינת בטכס סיום בי"ס שבו מצפים מהדוברים לרמה וסגנון מעל רף מסוים.
די ברור 601433
שמי שפנה לתקשורת זה אביה,
היא לא מרגישה שעשתה שום דבר רע והיא מסרבת להתנצל, הרי מבחינתה הדבר הכי קל, שהיה מסיים מידית את כל "ההתרוצצויות" היה להתנצל, היא לא עושה את זה בגלל העקרונות שלה, אבל בהודעה שפרסמה:
היה חשוב לה להדגיש: "שאני לא שונאת את פראג, אני אוהבת אותה מאז שאני ילדה. אני גם לא שונאת את בית הספר, המורים תמיד היו נהדרים! אני לא חושבת שכל העיירה צריכה לסבול בכלל הטעויות של בודדים. תודה" . היא מגוננת על בית הספר שלה, המותקף, כי היא יודעת שבית הספר יצא רע. ברור לך, אני מקווה, שכשהיא מדברת על טעויות של בודדים, היא מגיבה לתגובות על הטעות הפאטלית של בית הספר. בעיניה ובעיני המגיבים המעשה שלה לא היה טעות אלא מעשה לגיטימי לגמרי.
ובכל זאת היא מרגישה רע כלפי בית הספר שעשה לה עוול, וזה מראה על גדלות נפש ונדיבות, זה מצחיק, נראה שהיא גדלה בבית על ערכים של יושרה, שאיפה לטוב ביותר, וגם יכולת לראות את האחר בחמלה, חסד ורחמים, (אם להסחף קלות) אז היא לא צריכה את בית הספר שמתנהג כאן בצורה צבועה ומתחסדת שיתיימר לחנך אותה לערכים.
די ברור 601435
זה מעניין, גם בארץ (כזכור, אלמנתי לעתיד אשת חינוך) ישנם מצבים רבים בהם ההורים לוחמים את מלחמותיהם הפרטיות והערכיות באמצעות ילדיהם (או, ליתד דיוק, על גבם). לא פעם, אנשי החינוך נזהרים מלהגיב כדי לא להגרר לפרובוקציה ולהלום בילד כאשר מי שבאמת מגיע לו "לחטוף" הוא ההורה.

לגבי ה"טעות הפטאלית" של בית הספר ש"עשה לה עוול" ו"מתנהג בצורה צבועה". איך יושרה (של נערה זו או משפחתה) משתלבת עם שקר בוטה, רמאות ואולי אפילו זיוף מסמך?

אם אני המורה/ מנהל בית הספר, הייתי עושה משהו נורא פשוט ואכזרי: הייתי מגיב בפייס או בתקשורת "כאיש חינוך, אני כבול לסודיות וצנעת הפרט ואסור לי להגיב על ענייני החינוך של העלמה הצעירה ללא הסכמה מפורשת". אחרי שאותה תמימה היתה מרשה לי להגיב (כמובן) הייתי מגיב כלהלן:

"הגברת נענשה לא בגלל הלשון שבה השתמשה אלא בגלל ששיקרה- היא הציגה לנו מצג שוא בו השתמשה בנוסחים אחרים בעוד כוונתה היתה אחרת- להשתמש בלשון שכללי המקום אוסרים. על רמאות מוטלות סנקציות, ומי שבכוונת תחילה נוקטת בדרך לא הגונה אינה יכולה לשמש כמופת או לקבל תעודת הצטיינות"

ואולי זו הסיבה מדוע אינני במערכת החינוך...
די ברור 601436
אבל הם לא טענו לפניה שהבעיה הייתה זיוף מסמך ורמאות, ולכן אף אחד לא היה קונה את הגירסה החדשה, יש פה משחקי כיפוף ידיים ואגו, משהו בסגנון אנחנו נראה לה, מישהו צריך להעמיד אותה במקומה, (יכול להיות שהיא לא העלתה על דעתה שתיווצר כזו מהומה כשהיא אמרה את המילה, והיא לא השקיעה בזה יותר מידי תיכנון ומחשבה, מבחינתה, גם אז, גם עכשיו, היא לא עשתה שום דבר לא בסדר), אבל נראה פה שהתגובות שלה עכשיו שהמהומה יצאה משליטה. (ולא, לא היא גרמה למהומה, והוציאה דברים מפרופורציות). הן בוגרות ודווקא הם, הם אלה שמתנהגים בילדותיות.

(''האח הגדול'' ניסה את הטקטיקה שלך, אגב, ''אנחנו מחויבים לסודיות, אם המתלוננים יהיו גברים וישחררו אותנו ממנה אז נגיב'' ואז שהם משוחררים מהסודיות, נסיון לרצח אופי של המתלוננים והכפשתם, נראה לי שלפחות בציבור, הטקטיקה הזאת ממש לא תפסה, (אם כי מן הסתם בבית המשפט עם עורכי דין מן המעלה הראשונה יהיה להם הרבה יותר קל).
אני לא יודע 601421
כל הכבוד לבית הספר של העלמה שהכרת. לא כל אחד זקוק לתעודה מבית ספר תיכון, אבל כל בית ספר תיכון זקוק לקריטריון שקוף ואחיד לציונים. המיעוט המבוטל שמסוגל להגיע להישגים ללא נוכחות בכיתה לא צריך לשנות את הכללים שנועדו לרוב התלמידים - הילדותיים למדי - שזקוקים לסנקציה מידית כדי לקום בזמן. וחוץ מזה, פרט לרכישת ידע אקדמי, יש לבתי ספר מטרות נוספות שלא ניתן לממש ב''התכתבות''.
אני לא יודע 601422
במקרים רבים, לכללים בסיסיים וגורפים יש מקום לחריגים. נדמה לי – אולי אני טועה – שאם ההעדרות היתה, חלילה, לצרכי טיפולים רפואיים כגון כימותרפיה או דיאליזה, ביה"ס היה מסכים להחרגה. באופן דומה, לא היה נגרע מכבודם של מנהלי בית-הספר אם לכלל שאומר "מעל 30% העדרות, הציון הוא נכשל" היה סייג שמציין, "אלא אם ההעדרות היא לצרכי לימודים אקדמיים". (יש אולי להזכיר שהרישום ללימודים האקדמיים נעשה במקור בעידוד ביה"ס, אם כי מרבית התלמידים לומדים בהיקף קטן בהרבה).
אני לא יודע 601803
תלמידה שמתחפפת משיעורים כראות עיניה היא גורם מפריע בבית הספר. זה עלול לעודד את חבריה הפחות מוכשרים להיעדר. מי שהיה בשנה א בטכניון יודע שזה לא תענוג גדול, אבל בעיניים של תלמיד תיכון, זה עלול להיראות יותר כיף ממחלקת דיאליזה. אם יש לתלמידה תמיכה מהבית, ממקום עבודה יוקרתי, מלימודים אקדמיים - מדוע היא צריכה את בית הספר? הרבה עושים בגרות אקסטרנית, ויש מי שלא צריך את זה בכלל. בית ספר נועד בשביל המאסות, בשביל הממוצעים, בשבילי.
אני לא יודע 601439
יש קריטריון. קוראים לו מבחנים. אפשר לשנות את הציון מעט לכאן או לכאן בהתבסס על מידת ההשתתפות בכיתה, הכנת שיעורים, הגעה בזמן וסדר וניקיון, אבל לא בהרבה. בוודאי שלא מ"מצטיין" ל"נכשל".

בתי הספר התיכונים מזמן הפכו למכונת הכשרה לבגרות. פתאום יש להם גם תפקיד חינוכי?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים