שת''פ אזורי הוא הפתרון 6143
מצוקת מים קיימת לא רק בישראל אלא במדינות רבות במזרח התיכון. לעומת זאת, לטורקיה יש עודפי מים מנהר הפרת שחלקם נצברים על ידה בסכרים. עודף המים של טורקיה יכול לספק את כל צורכי המזרח התיכון ולכן הפיתרון האמיתי היחידי לבעיה היא מערכת הובלת מים כלל-איזורית שתספק מים מטורקיה לסוריה, ירדן, ישראל ואולי גם לסעודיה (שמחזיקה כרגע מתקני התפלה).

ארנון סופר כתב ספר שנקרא "נהרות של אש" (יש להשיג בדיבוק ומיתוס) שבו הוא דן בפירוט בבעיית המים במזרח התיכון וסוקר את כל האפשרויות.

לגבי מתקני התפלה נשאלות כמה שאלות:

1. האם ניתן ליצר מספיק מים כדי לעמוד בדרישה?

2. האם מחיר המים יהיה זול יותר מייבוא?

3. אילו מקורות אנרגיה נוספים נצטרך כדי להפעיל את מפעלי ההתפלה, שכנראה יגרמו לזיהום בכמות שתעלה את חמתו של כותב המאמר שהוא גם חובב טבע מושבע?

וחוץ מזה, התפלה היא שוב פיתרון בדלני ולא פיתרון השתלבותי, שיעודד שלום קר בין מדינות המזרח התיכון ולא יהווה אינטרס משותף, לעומת הפיתרון הראשון שיהיה חיזוק נוסף להסכמי שלום כלל-איזוריים.
שת''פ אזורי הוא הפתרון 6148
אני מניח שלא התכוונת לנהר הפרת אלא לנהרות אחרים (הפרת זורם לסוריה ועיראק, ואגירה טורקית של מימיו באה קודם כל על חשבונן).
בינתיים, רצוי לציין שלפי הסכם השלום עם ירדן, במקביל להעברת מים מישראל לצפון ירדן, מותר לישראל לקדוח בארות בערבה בשטחים שהם כיום מעבר לגבול הירדני (ודומני שגם ניצלנו סעיף זה בהסכם)
כמו כן, בלי הסכם שלום יציב עם סוריה בלתי אפשרי להקים מוביל מים אזורי.
האם זה אומר שעלינו לעכב הקמת מתקני התפלה עד אז בהעדר פתרון אחר?
(הערה: לפי העיתונות מהיום, נשקל ייבוא מים במיכליות מטורקיה כבר הקיץ - אך ברור שזה אינו פתרון טוב לטווח ארוך).
.
שת''פ אזורי הוא הפתרון 6151
בנוגע לשאלות ששאלת - ע"פ ראיון ששמעתי היום ברדיו עם אחד מנציבי המים הקודמים (נציב בתחילת שנות התשעים; אינני זוכר את שמו):

א. יבוא מים יקר פי 2 עד 3 מהתפלה.

ב. המאמצים הנוכחיים ליבוא מים נגועים בפרטצ'יות האהובה על כולנו - בשל הלחץ, ויתרו על מכרז ועברו מיד לשלב המו"מ. כרגיל, האזרחים ישלמו את מחיר המחדלים של הרשויות.
פארטצ'יה אהובתי 6153
כאשר אתה שוקל התפלה מול יבוא עליך גם לקחת בחשבון עלויות שונות, חלקן קבועות (שנתיות - אחזקה למשל) וחלקן משתנות (השקעה ראשונית למשל).
הקמת מפעל התפלה מניחה החזר ההשקעה תוך מספר שנים ואולי אפילו רווח או במקרה הגרוע, כיוון שמים הם צורך, סבסוד ממשלתי. אם לאחר כמה שנים יוקם מפעל מים כלל אזורי יעמדו מתקני ההתפלה כאבן שאין לה הופכין ולכן מי שתומך בהתפלה בעקיפין מתנגד לפתרון כלל איזורי של בעית מי השתיה במזרח התיכון ומעודד מדיניות בדלנותית.
יבוא מים, לעומת זאת, הוא פתרון זמני שבראיה ארוכת טווח יכול להסתבר אף כזול יותר עקב זמניותו וההשקעה הראשונית הקטנה יחסית שתידרש - הוצאות ההובלה וצינורות מהנמלים אל מפעל המים הארצי.

כמובן, שאיני חולק על הפארטצ'יות החביבה שודאי תלווה *כל* פרוייקט שכזה - אני מחכה ל"מדוזה" הראשונה שתטבע (מי ים כבדים יותר ממי שתיה?) או ל"הפתעה" של כולם כאשר יגלו שפתחי הצינורות לא תואמים...
פארטצ'יה אהובתי 6181
ב"הארץ" היום (שלישי) יש נתונים על ייבוא המים מטורקיה, שלדעתי מעמידים בספק את הכדאיות בייבוא כזה:
1. הייבוא ייעשה במכליות ששימשו בעבר להובלת נפט. יש סכנה אמיתית לזיהום המים שיגיעו במיכליות כאלו. לבנות מיכליות מיוחדות למים ייקח זמן (לא כתוב כמה, לדעתי אפילו שנתיים).
2. המסוף הטורקי בעיר מנבגט מושבת כיום, וייקח זמן מה להחזרתו לפעילות.
3. עדיין לא הוקם צינור ממעגן אשקלון למאגר זוהר, שרכו אמורים המים להגיע למוביל הארצי.

לגבי האנרגיה הייתי מציין גם שמעבר להתפלה יאפשר סגירת מאות בארות ברחבי הארץ, ובכך תיחסך עלות החשמל לשאיבת המים בהן. מעבר נרחב יאפשר גם לסגור את המוביל הארצי (המים לא עולים מהכנרת לבד, יש משאבות ותחנת מיתוג של חברת החשמל באתר ספיר), כך שחלק (קטן אולי) מהזיהום החדש יקוזז .
ואם אתה נמצא כבר בסביבה... 6170
אתה תוהה שמא לצורך התפלה נצטרך מקורות אנרגיה נוספים, והעניין יגרום לזיהום גובר.
למיטב הבנתי (וזה לא הרבה, יש להודות) התפלת מים היא עסק "נסבל" מבחינה סביבתית. עיקר צריכת האנרגיה בהתפלה היא בחימום המים לטמפרטורה גבוהה. כאן בא הפטנט, למקם את מפעל ההתפלה לצד תחנת כוח: התחנה ממילא שואבת מי ים לצורך קירור, ופולטת אותם חזרה כשהם חמים. כך אפשר לקבל מי ים חמים מן המוכן. היות שיש כבר בישראל תחנות כוח ליד הים, חצי עבודה כבר עשינו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים