טרור שמדני, הדחקה ונהנתנות 61439
מציאותנו כאן אינה פשוטה. אנו נמצאים בלב איזור עויין השולל את קיומנו, ושואב לצמצם ולכווץ את משרעת עוצמתנו הכלכלית, הטכנולוגית/מדעית והבין לאומית. זאת כשלב ראשון לאחריו יוחלט אילו אופציות לממש כלפינו, החל ממעמד של צמית זוטר, בעל מעמד של כפיפות, המשך בהשארת חלק מהאוכלוסיה היהודית ה"מועילה" כאן במשהו מעין מדינה דו לאומית, וכלה בסילוק מלא מהאיזור, תוך טהור אתני רחב מימדים.

זה אשר למעטפת האיזורית של הסכסוך.
מאידך הגרעין הפנימי והקשה של הסכסוך מורכב ממגמה פעילה של טהור אתני פלשתיני כלפינו וטרור לא מותנה, תוך גרעין חזק של אי רציונליות ואופקי "בדם ורוח נפדה את פלשתין" ומליון שהידים".
במישור גרעיני זה נוצרה כאן מאז 67 גם הוויה נוספת על הנארטיב המשני שלה האקוויולנטית למה שכונה במלחמת העולם השנייה "גייס חמישי".
הוויה חתרנית זאת, שאינה למעשה קבילה באף מדינת לאום אחרת, נעזרת במעין גישה הרווחת אצל רבים כאן: מדובר במעין עירפול תוך בריחה מאחריות ובהירות קיומית, וטשטוש מגמות חשיבה מוכוונת להשלכות ארוכות טווח. זאת, תוך גלישה לחשיבה קצרת משרעת ונהנתנית במהותה, של "לחטוף פרורי נחת מן ההווה, כל זמן שעדיין ניתן".

להלן לינק אודות הפנמה מרצון של המתקפה הערכית המבלבלת כלפינו:
או, הנוסטלגיה.. 61457
אני זוכר שפעם חשבתי שאתה אוהב לשמוע את דברי עצמך. ואז התחלתי לקלוט את שידורי החיזבאללה, וראיתי שנסראללה אוכל אותך בהליכה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים