 |
|
 |
||
|
||||
 |
מודה לך על המאמר המעניין, דב. יפה שתפסת את העניין למרות שאינך אדם מאמין. ברור שמבחינה דתית-אמונית העמדה של ישעיהו לייבוביץ' היא על גבול הבדיחה, שלא לומר "רשעות ואיוולת", צירוף שהמנוח עצמו אהב להשתמש בו כלפי שאלות שלא היתה לו תשובה עליהן. מודה שלא היתה לי סבלנות לקרוא את כל התגובות בשרשור למעלה ותשובותיך עליהן, ואני מקווה, לכן, שאיני מתפרץ לדלת פתוחה כשאני טוען את הטענות הבאות: האחת, שהבעיה העיקרית, גם לוגית וגם דתית, בעמדתו של ליבוביץ כלפי אלוהים, מקומו ביקום, תכונותיו ותאריו או העדרם, היא ביומרתו המגוחכת, תוצר של מגלומניה ויוהרה שאין להן שיעור, של ליבוביץ, כאדם, "לקבוע אלוהים", על פי הביטוי מספר מלאכי פרק ג'. הפרופסור המכובד כמו מודיע לאחד אלוהינו שאין לו, עם כל הכבוד הראוי, שום קשר ליקום זה שלנו, שלא הוא בראו, שאין לו, לאלוהים, רצון או יכולת או עניין להתערב בעולם זה שאנו חיים בו (בניגוד מוחלט לכל מה שמספר לנו התנ"ך) ועוד מיני מגבלות וסייגים המעמידים את הישות המרכזית בדת, האל, בתור איזה אבסטרקציה פיתגוראית או פיקציה קנטיאנית שניתן להשתמש בה לצורך איזה טיעון לוגי, אם דווקא רוצים. זוהי העמדה מגוחכת ביותר של האל כהתגלמות תאורטית של אימפוטנציה מוחלטת, ויפה טענת שכמוה, בעצם, לכל צורך מעשי או ממשי, כחוסר אמונה או אף חוסר קבלה של קיומו של אלוהים. שהרי איזו משמעות יש לקיום שהוא ריק מכל תוכן או ממשות? והטענה השניה שלי מתייחסת לקירבה המדומה שבין עמדתו של ליבוביץ ובין עמדתו הידועה המסכמת של קוהלת בתום כל השקלא והטריא בספר הנושא את שמו: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם." זה בנוגע לעמדתו של ליבוביץ כלפי המחויבות האחת של האדם הדתי, "לקום כארי לעבודת הבורא" ולמלמל שלוש פעמים ביום תפילה שאין לה קשר לכלום, חוץ מזה שהיא מפגינה מבחינת המתפלל את הקשר שלו עם הקורבנות לעולה בבית המקדש. נדמה לי שקראתי פעם אצל ליבוביץ עצמו או אחד ממסביריו התייחסות לעמדה הזאת של קוהלת כסיוע מדאוריתא לעמדה הליבוביצית, וכבר אז נראה לי הדבר תמוה לאור היחס המזלזל בדרך כלל של ליבוביץ אל התנ"ך לעומת התושב"ע - זאת אומרת, כאילו, פתאום, כשזה נראה על פניו מתאים, בכל זאת נתלים בתנ"ך? אלא שאפילו כאן מדובר בדמיון רק לכאורה, שהרי המשפט הבא אחרי המשפט הזה, והוא באמת המשפט המסכם של קוהלת, הוא "כי את כל מעשה האלהים יבוא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע." - זאת אומרת, מעורבות מוחלטת של אלוהים בחיים המוסריים של האדם והעולם, בניגוד גמור לתפיסה של ליבוביץ והנוהים אחריו. ומכל מקום ברור מעמדתו של קוהלת לאורך הספר, שהוא, שלא כליבוביץ, לא היה מעלה בדעתו, ממעמקי איוולתו האנושית שהיה מודע לה, לקבוע אלוהים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת שלך היא ביקורת של אדם דתי שאולי אינו מחשיב עצמו דתי, אבל זו הגישה שלך. התפיסה של לייבוביץ שאלהים הוא מעבר לתפיסתו ושלא יכול להיות לו קשר אינטימי עימו. וגם שהאדם לא נברא בצלם אלהים כי במקרה כזה- כמו אצלך, האדם ברא את האלהים ולא אלהים את האדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אז האד-הומינם שלך הוא שהביקורת שלו על הגותו ה*דתית* של לייבוביץ' היא ביקורת של *דתי*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובה 614583 . האיש מאמין בהשגחה האלהית, בניהול צמוד של העולם וקשר כלשהו בין האלהים לברואיו. קשר שאנחנו אמורים להרגיש אותו. זה מאפיין דתי כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, כן, ברור, אני אדם מאמין, אולי קצת פחות מזה ''דתי'' במובן של השתייכות לכת כלשהי או לחצר רבנית. אני לא בטוח שהבנתי את הערתך במלואה, אך מכל מקום החלק שמדבר על כך ש''האדם ברא את אלוהים'' מוכר לי מכתביהם ומדבריהם של אלה שעדיין אינם מסוגלים להבין איך נוצרת טיפת מים דלוחה, אך אלוהימים הם בוראים בהבל פה לפי חתיכה. מעורר קנאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מוסכם עליך שהאדם ברא את ברהמה [ויקיפדיה]? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמצויים בשלב הפגאני של האמונה מתייחסים לכוחות טבע, לצירופי מקרים, למסורות קדומות ולהשתקפויות חלקיות של האלוהות. ועדיין הם מצויים ברמת מודעות העולה על זאת של מאמיני כנסיית השכל המדעיסטית, המעניקים כוחות אלוהיים לאדם תוך הכחשה מגוחכת של הסתירה המובנית בעולם שאותו אין הם מסוגלים להסביר בכליו של המוח האנושי המוגבל. דוגמית על גבול הילדתותיות: הפרקדוקס של הביצה והתרנגולת. נראה אותך פותר אותו, ואני מבטיח להיות קשוב יותר למה שאחד מהכוהנים הזוטרים של כנסיית השכל כותב בוויקיפדיה על ברהמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביצה והתרנגולת? זה פרדוקס זה?! אין לאף ביולוג מדעיסט ספק שביצי דינוזאור התקיימו מליוני שנים לפני התרנגולת הראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם דגים מטילים ביצים, הרבה לפני הדינוזאורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש טוענים שהתרנגולת והעופות בכלל, התפתחו מהדינוזאורים. ומה קדם למה? הביצה או הדג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונמטודות הטילו ביצים הרבה לפני שנולד הדג הראשון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה בדיוק מעניקים מאמיני כנסיית השכל המדעיסטית כוחות אלוהיים לאדם? אני לא זוכר שאי פעם נתקלתי בטענה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שפספסת את עומק הדיכאון והציניות של קוהלת, שראה הכל ועייף מהכל, והבין את המסר הכואב של תורת האבולוציה (האדם הוא סוג של בהמה). ולמרות כל אלה, הוא נתלה במצוות, ובתקווה שיש תוחלת אבסולוטית לכל זה. הדמיון בין קוהלת - איש חכם ומשכיל, שלא רואה נסים ונפלאות בעיניו אך מכיר בטוב - לבין ליבוביץ, לא נגמר כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבוביץ אולי מכיר בטוב ככל אחד מאתנו, אבל טוען שהדת אינה דוגלת בדבר כזה כפי שאינה דוגלת ב"מוסר" (שזה אותו דבר). מתוך "מצוות מעשיות": המקרא אינו מכיר את הטוב ואת הישר, אלא את "הטוב והישר בעיני ה' ". גם הפסוק האחרון בקוהלת לא מדבר על "טוב" אלא על "טוב" בעיני ה' סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. יד כִּי, אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל-נֶעְלָם: אִם-טוֹב, וְאִם-רָע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין קוהלת ובין ליבוביץ על רגל אחת: קוהלת: האדם עושה תכניות ואלוהים צוחק. ליבוביץ: האדם עושה תכניות ואלוהים לא יודע מזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |