 |
|
 |
||
|
||||
 |
דובי, מה דעתך על ההצעה הבא: המפלגות יבחרו את הרשימה שלהן כרצונן (באמצעות פריימריס, ועדה מסדרת, מנהיג דגול וכיו"ב), אבל בשעה שהבוחר יגיע לקלפי הוא יוכל לבחור, או להטיל רק את פתק המפלגה ובכך לקבל את הסידור שהיא קבעה או להטיל את פתק המפלגה בנוסף לפתק בו יסמן 51 שמות מתוך מועמדי המפלגה. בעת ספירת הקולות יקבל כל מועמד נקודות בהתאם למיקומו ברשימה, כאשר חמשת האישים שבחר המצביע (אם בחר) יקבלו נקודות כאילו דורגו בראש הרשימה (שאר המועמדים ירדו ברשימה בהתאם). השיטה מבטיחה מחויבות של חברי הכנסת לבוחר מחד, על כל היתרונות שמונים בדרך כלל להצבעות פרסונליות, ולמפלגה על מוסדותיה מאידך. הבעיה המרכזית בשיטה היא הסיבוכיות שבה, ונדמה לי שיהיה קל הרבה יותר ליישם אותה ביום שיעברו להצבעה ממוחשבת. 1 או מספר אחר |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בעד. זה גם התיקון שתמכתי בו במהלך ההתמודדות שלי לפריימריס. יצויין שאני חושב שתהיה לתיקון כזה משמעות מעשית נמוכה מאוד (רוב האנשים לא טורחים במדינות עם שיטה דומה לא טורחים להשתמש בקולות הפרטיים, ואלו שכן לעיתים רחוקות גורמים לשינוי כזה שמכניס מועמדים שלא היו נכנסים אלמלא כן - כלומר, אולי משנים קצת את סדר הכניסה, אבל לא את רשימת הנכנסים). פעם השתעשעתי ברעיון שיאפשר "קול שלילי" למועמד/ים ברשימה. הרעיון היה שעל כל חצי מנדט שלילי המועמד המדובר יורד במקום אחד ברשימה. באופן כזה, חלק יחסית קטן של תומכי המפלגה יכול להפטר ממועמדים שוליים בעיתיים, וחלק גדול מאוד מתומכי המפלגה (כמעט חצי) יכול להפטר גם ממועמד מרכזי בעייתי (דמיין לעצמך שחצי ממצביעי העבודה היו מעיפים את פואד מהרשימה, למשל). הרעיון מאחורי ההצעה (ושיהיה ברור: אני לא מנסה לקדם אותה או משהו) הוא שאני לא מכיר הרבה אנשים שאומרים "אם מקום 35 במפלגה איקס היה ריאלי, הייתי מצביע להם", ולפיכך עשויים להנות מהשיטה הזו, אבל אני מכיר הרבה מאוד שאומרים "אם מקום 12 לא היה ברשימה, אולי הייתי מצביע להם" - וככה נותנים להם יותר סיכוי להצביע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה השיטה קיימת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולנד, שוודיה ובלגיה עולות בדעתי. יש עוד, אבל אני לא זוכר. אני בטוח שויקיפדיה יודעת. חפש ''רשימות פתוחות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כצפוי, התוצאה הרלוונטית למחצה הראשונה הייתה מדיון אצל דובי. נחסוך לכולם את החיפוש הקצר: Open list [Wikipedia]. די מפתיע אותי ששיטת הצבעה כזו לא גורמת לאובדן קולות רציני (לדוגמה: מי מקוראי האייל שלא רצה להצביע לרשימת העבודה אבל רצה לקדם את המועמד דב קננגיסר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עבודות יפות בתחום - בעיקר של בצלאל פלג מהעברית. נדמה לי שראיתי עבודות של אייל וינטר, גם כן. הצבעה ''שלילית'' היא יותר חסינה להצבעה אסטרטגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מותר למפלגה לנסות להבטיח ייצוג לקבוצות שונות (נשים, מיעוטים שונים)? מה לגבי מיזוג בין מפלגה גדולה ומפלגה קטנה לרשימה אחת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הכלל שציינתי המפלגה יכולה לבחור לעשות כל שברצונה, אם הבוחרים מרוצים מהחלטת המפלגה, ההחלטה תישמר, אם יהיו מספיק לא מרוצים בעלי חזית אחידה, ההחלטה תופר. דובי ציין ששיטה מעין זאת כבר קיימת במדינות אחרות ושהבוחרים כמעט ואינם מצליחים לבצע שינוי מהותי בהרכב המפלגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בפינלנד, שם הרשימה נקבעת לגמרי על ידי הבוחרים (דומני גם בברזיל כך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למפלגה אין שליטה בכלל על הרכבה הסופי של הרשימה - רק על מי מועמד לבחירות וזה חייב להיות מספר גבוה מאשר מספר העומדים לבחירה בכל אזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה ...? אני מבין את כל ההבטים הטכניים של כל ההצעות אני רק לא מבין מה מטרת העל שלהן מה לעזאזל אתם רוצים להשיג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוליטיקאי תלוי בבוחרי מפלגתו, ולא במנהיגי המפלגה, הרב, מרכז המפלגה, או האנשים שהחליטו להתפקד למפלגה (אבל לא בהכרח מצביעים לה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחזור על עצמי שוב מה המטרה ?! כל הדברים שאתם מזכירים הם לא מטרות בפני עצמן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרה היא פוליטיקאים שמחוייבים יותר לציבור הבוחרים, פועלים יותר למענם ופחות למען קבוצות לחץ מאורגנות היטב או סתם קבלני קולות. מעבר לכך אני חושב שזה יגרום שחברי הכנסת יפעלו יותר למען איזור מסוים או פלח מסוים באוכלוסיה ובאופן כללי ענייני פנים ופחות יברחו להתעסקות אינסופית בעניינים ''הגדולים'' - חוץ, ביטחון ומאקרו-כלכלה - אלו הם עניינים חשובים מאוד אבל לגביהם יכול להיות מצע לפני הבחירות ומדיניות ממשלתית, מה שדרוש אלו נציגים שדואגים לעניינים הקטנים של האזרח הקטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק ההבדל בין קבוצות לחץ מאורגנות היטב לבין איזור מסויים או פלח מסוים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל אם 20% מחברי הכנסת פועלים למען קבוצת לחץ שמייצגת 1% של אזרחי המדינה לבין שחבר כנסת שנבחר מאיזור מסויים פועל למען אותו איזור או חבר כנסת שנבחר (ברשימה פתוחה) על ידי ציבור מסוים דואג לאותו ציבור. הבדל נוסף שבמקרה האחרון הזיקה גלויה וידועה ובמקרה הראשון היא לעיתים קרובות נעשית במחשכים (אם על ידי קבלני קולות/קבוצות לחץ בפריימריז או על ידי מנגנון המפלגה או האיש החזק בה במפלגות אחרות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה עדיין לא עונה על השאלה שלי כפי שכבר אמרתי אני מבין טוב מאד שאתם מחפשים שיטה שבה לציבור יש שליטה חזקה יותר על חברי הכנסת מה שאני לא מבין ואף אחד עוד לא הסביר במפורש זה למה אתם רוצים את זה אני מניח שלא מדובר כאן על שליטה לשם שליטה מטעמי אגו אלא שיש לזה איזו מטרה אז מה המטרה? מה אתה רוצה להשיג ע"י השליטה בח"כים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המונח ''שליטה'' אינו מתאים כאן. מתאים המונח דו שיח. צריך להיות שיח בין חברי הכנסת לבוחרים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר התעסקות בענייני פנים. יותר דאגה לאזרח ופחות עיסוק בעניינים "גדולים". יצוג מאוזן יותר של ציבור הבוחרים ופחות השפעה של קבוצות מאורגנות/קבלני קולות/מנהיגי מפלגות כל-יכולים. את כל אלו אני רוצה "לשמה" ללא מטרות נוספות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה את כל הדברים האלה לשמם וללא תלות בתוצאות האפשריות שלהם? אני לא חושב שאתה מתכוון למה שאתה אומר אני חושב שאתה מניח באופן סמוי שליותר התעסקות בענייני פנים וכד' יש בהכרח השפעה חיובית (או לפחות אין השפעה שלילית) על איזה משהו שחשוב לך השאלה היא מה זה המשהו הזה ואיך אתה מצדיק את ההנחה הסמויה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה עם זה? אני רוצה יותר התעסקות בענייני פנים - אני חושב שחברי הכנסת משקיעים את האנרגיה שלהם יותר בנושאים נוחים של יחסי חוץ וביטחון וגם מאקרו כלכלה ופחות בנושאי פנים אפורים - למרות שאלו חשובים יותר (לפחות במצטבר). יותר דאגה לאזרח ופחות עיסוק בעניינים "גדולים" - שוב, אין הרבה חברי כנסת שהם נציגים של איזור מסוים או בבירור של ציבור מסוים ודואגים להשמיע את קולם של אותם אזרחים בבית המחוקקים (במידה וכן הם נציגים של קבוצות מאורגנות או קבלני קולות). יצוג מאוזן יותר של ציבור הבוחרים ופחות השפעה של קבוצות מאורגנות/קבלני קולות/מנהיגי מפלגות כל-יכולים - במצב שבו צריך התארגנות מיוחדת כדי להגיע להשפעה ישירה על חברי כנסת נוצר חוסר איזון, רוב הבוחרים לא מגיעים לרמת השפעה כזו ונמצאים בעמדת נחיתות לעומת הקבוצות המאורגנות. בנוסף, מי שמצליח להתברג למקום 10 בליכוד או בעבודה מקומו מובטח ואין לו מוטיבציה להתאמץ (עכ"פ לא לטובת ציבור הבוחרים הכללי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאתי אזכור לכך בערכי ויקיפדיה על פינלנד. אפשר לקבל פרטים נוספים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי זה מדובר בבחירות איזוריות יחסיות, אתה לא מצביע למפלגה, אלא למועמד ממפלגה. את מספר המושבים שתקבל המפלגה באיזור הם מקבלים לפי סך כל מי שהצביע למפלגה, ואת סדר הרשימה לפי מספר המצביעים לכל מועמד מהמפלגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפינלנד יש מחוזות בחירה עם כמה נבחרים, כל מפלגה שמתמודדת באיזור חייבת להציג מספר נציגים רב יותר מהמושבים של אותו אזור, הבוחר מסמן נציג יחיד, מספר הנציגים של כל מפלגה נקבע על פי הקולות שקבלו כל המועמדים שהציגה באותו איזור ובתוך כל מפלגה המועמדים מסודרים לפי מספר הקולות שקבלו (למעשה בתוך כל מפלגה יש קול-יחיד-נייח SNTV), דומני שגם בברזיל יש שיטה דומה. החסרונות הם: תחרות ויריבות פנים מפלגתית ומצב של "חתול בשק" מבחינת הבוחרים. היתרון צמצום דרסטי של שליטת מנגנון המפלגה, פריימריס פתוחים באמת ומי שמשפיע על הרשימה גם מצביע לה (אין קבלני קולות). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |