ועכשיו, הקו-אופ הנורווגי 64341
מתוך Ynet:

על רקע הגינויים ההולכים וגוברים בעולם על פעילות ישראל בשטחים, הודיעה היום (ה') רשת המזון הגדולה בנורווגיה - קו-אופ נורגייה, כי היא מטילה חרם על מוצרים מתוצרת ישראל, במסגרתו לא תרכוש יותר מוצרים כחול-לבן. הרשת, המחזיקה ב-‏25% מהשוק הנורווגי, קראה גם לחברות אחרות בסקנדינביה ללכת בעקבותיה.

על פי פרסומים בעיתונות הנורווגית, הרשת טוענת כי ישראל חייבת לשאת באחריות על מדיניותה. עוד נמסר, כי הרשת תפעל גם לשכנוע סניפיה בשוודיה ובדנמרק לפעול כמותה ולהחרים תוצרת ישראלית. מנכ"ל הרשת, ברנט אאס, אמר: "למעשיה של ישראל יש השלכות על מדיניות הרכישות שלנו".

ועכשיו, הקו-אופ הנורווגי 64343
למי שרוצה למחות:

Royal Norwegian Embassy, 40 Einstein Street, Canion Ramat Aviv, 13th floor, 69101 Tel Aviv, Israel. P.O. Box 17575, 61175 Tel Aviv, Israel
Tel: +972 3 744 1490. Fax: +972 3 744 1498. E-mail:emb.telaviv@mfa.no

(החרם של הרודס החזיק מעמד בערך יום אחד, ובוטל בעקבות מחאות הציבור).
והפעם אפילו לא יום אחד 64405
שיט 64578
השגרירות כל כך קרובה לאוניברסיטה, וזה היה יכול להיות כל כך נוח לארגן שם הפגנה...

הלכו התוכניות. ינעל הנורווגים האלו...
ובינתיים, במקום אחר לגמרי... 162406
בארה"ב, הממשל הפדרלי קנס חברה ממיזורי על שענתה לשאלתו הבאה של אחד מלקוחותיה: האם המוצר שלכם יוצר בישראל, או האם הוא מכיל חומרים אשר הגיעו מישראל?

מסתבר שיש חוק אמריקאי משנות השבעים האוסר על השתתפות ב"חרמים" על מדינות, אלא אם כן הממשל האמריקאי החליט להחרים מדינות אלו. (ראו בחלקו התחתון של הקישור)
החוק נחקק על מנת "להילחם" בחרם המדינות הערביות על ישראל.

"שוק חופשי", כבר אמרנו?
ובינתיים, במקום אחר לגמרי... 162408
אני מכיר את החוק הנ''ל. עיון בדף הכותב שלי יגלה שאני עובד בחברה אמריקאית. אחת לחצי שנה אנחנו מקבלים בדואר אלקטרוני תזכורות לגבי חוקי איסור ההענות לחרם מצד אחד, ואת רשימת המדינות והגורמים האסורים במגע עסקי מצד שני.
ובינתיים, במקום אחר לגמרי... 162411
דומני שאתה עובד בחברה ישראלית בבעלות מלאה של חברה אמריקאית :-)

אגב, משום מה הזוג מים-גבוהים מציגים את הנושא כאילו השאלה היא אסורה, בעוד שרק להשיב עליה אסור (וכן יש לדווח שהיא נשאלה). באשר לכך ש"בחברה חופשית, הממשלה לא אומרת לאנשים מה מותר להם לשאול ומה לא", אני אציין את העדפתי לחברות (הלא-חופשיות, כנראה) בהן הממשלה אומרת שאסור למעסיקים לשאול מועמדים לעבודה, למשל, על נטיותיהם המיניות ודעותיהם הפוליטיות.
ובינתיים, במקום אחר לגמרי... 162421
האם בישראל אסור לשאול שאלות מסוג זה?
למיטב ידיעתי השאלה היחידה, שהחוק אוסר במפורש לשאול מועמד לעבודה, היא הפרופיל הרפואי.
מצד שני, מעולם לא נשאלתי ולא הכרתי מעולם מישהו שנשאל לדעותיו הפוליטיות או על נטיותיו המיניות. לעומת זה הכרתי כמה כאלו (נשים כולן) שנשאלו לגבי תכנון המשפחה שלהן.
ובינתיים, במקום אחר לגמרי... 162442
אין לי מושג. דומני שאסור לשאול לגבי העבר הפלילי, מלבד לבקש להציג תעודת-יושר.
ובינתיים, במקום אחר לגמרי... 162435
בוודאי שמת לב כי לא מדובר על שאלות אשר המעסיק מפנה לעובדיו או למבקשי-עבודה, כי אם על שאלה שהלקוח מפנה ליצרן - שאלה הנשאלת מתוך רצון להשיג כמות מידע מקסימלית בנוגע למוצר אותו הוא רוצה לרכוש.

האם, במסגרת השיטה הקפיטליסטית, אתה מוצא פגם בשאלה שכזו?
ובינתיים, במקום אחר לגמרי... 162443
גם השאלות המופנות למבקש-עבודה הן מתוך רצון להשיג כמות מידע מקסימלית בקשר לעובד שאת שרותיו המעסיק רוצה לשכור, אלא שהחברה קובעת שיש מידע ששימוש בו לצורך קבלת ההחלטה לשכור/לא לשכור, לרכוש/לא לרכוש הוא בהכרח פגיעה בשוויון-הזדמנויות. בכל אופן, אני לא צריך להגן על החוק בעניין מוצרים, כיוון שהזוג מים-גבוהים תוקף גם את החוק בעניין עובדים. כשהם יצמצמו את הטיעון שלהם ויגידו למה זה כן וזה לא, אז אני אבדוק אם הוא משכנע אותי.

אני לא בטוח שאני מבין את הסייג בשאלתך, אבל אני אנסה לענות: השיטה הקפיטליסטית אינה פוסלת שאלות, זו הרגולציה שעושה זאת.
ובינתיים, במקום אחר לגמרי... 162455
אם אני זוכר נכון, פעם הופיעה ברשימת "הגורמים האסורים" חב' "אל-על קרגו". לא הצלחנו להבין/לברר למה.
ובינתיים, במקום אחר לגמרי... 162464
אתה זוכר נכון. הניחוש שלי הוא שאת השאלה צריך להפנות למשרד הביטחון, ואולי להזכיר באותו נושא את מטוס אל-על שהתרסק באמסטרדם בשנת 1992 על בית מגורים, כשלא ברורות עד היום אופי המטען שנשא או הסיבה למחלות השונות שפקדו את הפצועים מאוחר יותר.
היה מטען? 162495
כשבערוץ 10 שידרו חלקים מן התכנית שהפיקה BBC על הארסנל הבלתי קונבציונלי של ישראל, הם טרחו לציין שכל הסיפורים על מטען מסתורי באותו מטוס הם מופרכים לחלוטין. צוין שם שנפלטו אמנם גזים רעילים באתר ההתרסקות, אך אלה תוצרים של שריפת המטוס עצמו, ולא המטען שהיה עליו.
די לזכור שלרבים מהפולימרים המשמשים מבודדים לחוטי חשמל יש תוצרי שריפה רעילים ביותר. במטוס גדול יש כמה קילומטרים של חוטי חשמל.
היה מטען? 162496
אני גם זוכר טענה שדלק מטוסים הוא מסרטן. לא שזה מפתיע, הרבה תרכובות אורגניות - ארומטיות הן מסרטנות.
סולר גם מסרטן? 162523
סולר גם מסרטן? אם כן, עורכי דין זריזים יכולים למהר להגיש תביעה ייצוגית נגד כל תנועות הנוער שמשתמשות בחמשושים פותים לסילור כתובות אש. אחחח, אני עוד זוכר את צריבת הסולר בעיניי, את חדוות הרגליים המפרפרות בניסיון לרדת מהסולם על עיוור...

כמובן שנוסיף את משרד החינוך כאחד הנתבעים, כדי שגם נראה איזה גרוש מהתביעה.
היה מנוע? 162534
אני לא יודע מדוע זה מופרך לחלוטין. חברת על-אל, עד כמה שאני יודע, סירבה לפרט את רשימת המטען שנשא המטוס. כמו כן, לא זכור לי שבהתרסקויות אחרות באזורים מאוכלסים נרשמה תחלואה כל-כך חריגה כמו שנרשמה בהתרסקות באמסטרדם.
קנה מה שאין, אל תקנה מה שיש 163088
ראשית, שנינו לא מצויים בסטטיסטיקה של התחלואה במקרים של התרסקות מטוסים עמוסי דלק לתוך איזורי מגורים. כשמטוס נוסעים אמריקני מתרסק לתוך שיכון אמריקני ישן, מניחים שהפיח והאבק גרמו להפרעות נשימתיות לתושבים ולצוותי ההצלה. כשמטוס מטען ישראלי מתרסק עקב תקלה טכנית (לראשונה, אאל"ט) לתוך שיכון הולנדי, ה-BBC מרשה לעצמו לפרסם השערות על חומרים רדיו-אקטיביים שגרמו למחלות. אין זאת אומרת שיש ממש מאחורי הטענה.

שנית, גם אם היה מתרסק מטוס של חברת תעופה אוסטרלית, ועשרות רבות של אזרחים תמימים היו נהרגים, סביר להניח שהחברה לא הייתה ממהרת לפרט את רשימת המטען שנשא המטוס. כל מטוס נושא כמות גדולה של חומרים דליקים/נפיצים שכמה מתוצרי שריפתם הם רעילים ומסרטנים. הדבר האחרון שרוצה חברת התעופה הוא לעמוד לאורך שנים ארוכות מול תביעות פיצויים מצד תושבים שקיבלו סרטן וגרו פעם ליד אתר ההתרסקות. לכן סירובה של אל-על לפרט את רשימת המטען לא מרמזת על כך שהיה להם משהו "בטחוני" להסתיר.

נוסף על כך, ממדיניות העמימות הישראלית נגזר שהממשל הישראלי לא יאשר או יכחיש כל טענה מופרכת שתעלה בתקשורת העולמית. לא מנסים להוכיח לעולם שמאמסטרדם לא ממריאים מטוסים עמוסי פלוטוניום, פוליו ופוליאוראתאן ‏1, כי אם מניחים לאויפינו לחשוש מן הגרוע מכל ‏2.

אולי בכלל IBM לא רוצה לשתף פעולה עם 'אל-על מטענים' כאחת מחברות התעופה שממשיכות להטיס קופים למטרות ניסויים בבע"ח. זה אמנם נימוק לא משכנע במיוחד, אך חרם מסיבות בטחוניות נשמע סביר פחות.

1 סתם חיפשתי חל"כ שמתחיל ב'פולי' בדף שגיגלתי על גז חרדל. אם הבנתי נכון מאותו דף , פוליאוראתאן (Polyurethane) הוא בכלל סוג של פלסטיק האטום לגז חרדל. למתעניינים:
2 כמאמר האשם תמיד.
Fear, uncertenty and doubt 163152
אנחנו לא מתמצאים, אבל אנחנו מכירים את הדיווחים. במקרה של ההתרסקות באמסטרדם דווח על תחלואה *חריגה* לעומת התרסקויות אחרות. שים לב שלא קבעתי איזה חומרים בדיוק באיזה חומר מדובר.

אני לא יודע מדוע זה סביר בעיניך שחברה לא תפרט את רשימת המטען במטוס שהתרסק, במיוחד אם הפירוט יכול לסייע בטיפול בנפגעים. יתרה מזאת - למיטב ידיעתי מטוס שנושא מטען חייב לדווח עליו כשהוא נכנס למדינה, בהתאם לחוקי המדינה. כמו שאוסטרליה וניו-זילנד אוסרות להכניס אליהן חומרים ביולוגיים (מזון וכו') מחשש לפגיעה במערכת האקולוגית המקומית, כך שאני חושש שאל-על מלכתחילה עברה על החוק ההולנדי בכך שלא דיווחה רשימת מטען אמיתית בעת שהמטוס רק הגיע לאמסטרדם.

אשר למדיניות העמימות, נו טוף, מה אני כבר יכול לומר כאשר משתיקים אותי בשם הביטחוניזם הישראלי? <דמגוגיה> אולי בכלל ננסה גם כמה פצצות גרעיניות על הגויים (במלעיל) המלוכלכים ונשחרר באמסטרדם כמה וירוסים שפיתחנו בנס-ציונה? למי אכפת מהם בכלל?</דמגוגיה>

אשר ל-IBM - מדובר על רשימה שמגיעה מהממשל האמריקאי, לא ביוזמה פרטית של IBM, וכולל חברות שאסור להיות בקשר איתן מסיבות ביטחוניות.
Fear, uncertainty and doubt? 163199
הדיווח התקשורתי עשוי להעיד על חרדה חסרת ביסוס - תחלואה הקשורה בהתרסקות מיוחסת דווקא למטען. אילו ועדת החקירה ההולנדית היתה מוצאת שהתחלואה באיזור ההתרסקות היתה חריגה לעומת התרסקויות דומות, אז היה מקום לדאגה. כיוון שהטענה הזו הועלתה אך ורק בתקשורת, לפני הקמת הועדה, אין צורך לייחס לכך חשיבות עובדתית.

למה הדבר דומה? אם ועדת בדיקה תמצא יסוד לחשד כי ישראל מפגיזה כפרים פלשתינאים בפגזים המכילים אורניום מדולל, יש מקום להתייחס לטענות ברצינות. לעומת זאת אם BBC יצטט את טענות סוהא ערפאת על שימוש בפגזי אורניום נגד ילדים פלשתיניים, אין צורך לייחס לכך חשיבות עובדתית.

לא אמרתי ש*רצוי* שחברות התעופה לא ימהרו לחשוף את רשימות המטען שלהן במקרי אסון, אלא שניתן לצפות להתנהגות פסולה זו בלי שום קשר לספקולציה שהמטוס נשא מטענים מסתוריים. חברות תעופה פשוט לא מעוניינות לחשוף עצמן לתביעות פיצויים, ולכן חוטאות לעתים בחוסר שקיפות. בפרט עליהן לשתף פעולה עם גורמי ההצלה הפועלים באתר ההתרסקות, ולא עם התקשורת. המטוס *המריא* מאמסטרדם ולא *נחת* שם, ולכן רשימת המטען שלו דווחה ודאי לישראל.

הזכרתי את מדיניות העמימות רק בקשר לתגובת משרד החוץ לכל הפרשה התקשורתית. אם מטוס מטען של חברת התעופה הלאומית של אוסטרליה היה חלילה מתרסק לתוך שיכון באמסטרדם, יכול להיות שחברת התעופה לא היתה ממהרת לחשוף את רשימת המטען שלה. לעומת זאת השגרירות האוסטרלית באמסטרדם היתה עושה מאמץ להוכיח בתקשורת שהמטען היה כשר והתוצאות הטראגיות של ההתרסקות לא היו קשורות לעבירות על החוק. במקרה של ישראל, אפשר לצפות שכל מאמץ דיפלומטי להפריך את החשדות בתקשורת, ימַּנע במכוון מלומר מה *באמת* יש לנו ואיך *באמת* השגנו אותו.

קל להשוות זאת לאותו חוק פדרלי בארה"ב האוסר על חברות אמריקניות לשתף פעולה עם חרמים המנוגדים למדיניות החוץ האמריקנית. כתוצאה מכך כל חברה אמריקנית מנועה מלהוכיח שמוצריה לא מכילים רכיבים שמוצאם בישראל (או בצרפת, או בכל מדינה אחרת הידידותית לארה"ב). כתוצאה מכך מדינה ערבית שתרצה להטיל חרם גורף ומוחלט על כל תוצרת ישראלית, תאלץ להחרים גם כל תוצרת אמריקנית.

באופן דומה, אם הממשל האמריקאי מעוניין למנוע יצוא פיסטוקים לישראל, הוא יאסור על חברות אמריקאיות להיעזר בשירותי כל חברת מטענים שאינה מוכיחה שהיא אינה מובילה פיסטוקים. מנגד, ישראל לא רוצה שכל העולם ידע אם ואיך היא מייבאת פיסטוקים, ולכן מונעת מחברות לאומיות שלה לגלות שקיפות בנושא. 'אל-על מטענים' היא אאל"ט חברה לאומית, ולכן מנועה מלהוכיח שהיא לא מובילה פיסטוקים. לכן בשורה התחתונה מנועה IBM מלהיעזר בשירותיה.

כמובן שאותנו, כהדיוטות גמורים במדינה חופשית, לא משתיקים בשם הביטחוניזם הישראלי. אנחנו חופשיים לשער מה יש ומה אין לעיני דוד גוגל. ובקיצור, אני מקווה שלא לקחת ברצינות את הכותרת שבחרת להודעתך האחרונה.
Fear, uncertainty and doubt? 163202
אשתדל להתייחס לשאר בהקדם, אבל רק רציתי להתחיל מזה שמטוס שממריא מהולנד נוחת בה קודם (אין מפעלים של בואינג בהולנד ליצור מטוסי 747). במקרה הנ"ל מדובר אא"ט במטוס שערך נחיתת ביניים באמסטרדם והמטען המדובר לא הוטען עליו שם.
Fear, uncertainty and doubt? 163215
נו, אם המטען רק עושה חניית-ביניים בסכיפהול, אז רשימת-המטען בטח פחות מעניינת את שלטונות הולנד מאשר אם המטען היה יוצא או מגיע מהולנד. גם ארה''ב, עד לפני כמה ימים, לא דרשה ויזות מנוסעים שרק עוברים דרכה מבלי לצאת מנמל-התעופה.
היה מטען? 162537
הקישור הזה http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/263813.stm לאתר ה-BBC מאשש את מה שהיה זכור לי מפעם קודמת שביררתי בנושא‏1: רשימת-המטען של הטיסה לא פורסמה; ישראל הודתה (לבסוף) שהמטען כלל 190 ליטרים של dimethyl methylphosphonate, חומר המשמש לייצור גז העצבים הקטלני סארין.

1 אני זוכר שהיה לי מקור טוב ברשת על הפרשה הזו, אבל אני לא מצליח לאתר אותו כעת.
היה מטען? 162556
החומר האמור משמש גם/בעיקר כחומר גלם לקוטלי מזיקים.
היה מטען? 162558
שהם בסך הכל סוגים אחרים של גז-עצבים, הלא כן? עיקר שכחתי: בניגוד לערן בילינסקי, אני לא חושב שהפרשה הזו קשורה ישירות למה שטל כהן סיפר.
היה מטען? 162569
ואני אוסיף - אז מדוע לקח כל כך הרבה זמן עד שהסכימו למסור שהחומר הנ"ל היה שם. מה זה פה, עיראק או משהו?
היה מטען? 162619
מאד משונה.
ישראל מייצרת כמויות גדולות (מאוד) של זרחנים אורגניים לשימוש חקלאי (וכנראה לא רק). הפוספטים הם ממחצבי הטבע הבודדים שישראל מיצאת, והם מהווים (בין היתר) חומר גלם לאותם חמרי הדברה. למה על מטוס מטען העושה דרכו *ל*ישראל אמור להיות חומר מעין זה?
היה מטען? 162691
ישראל גם יצרה הרבה טקסטיל פעם. אולי זה יותר זול ליבא מאשר ליצר לבד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים