קוטלי עשבים 651472
הרוב המוחלט של הזרעים המהונדסים, 80% מהם, לא מהונדסים לתנובה גבוהה יותר או הסתפקות בפחות מים, הם מהונדסים לעמידות לחומר הדברה וקוטלי עשבים. זה אולי לא מפתיע, כי חמש חברות הביוטק הגדולות, ומונסנטו בראשן, הן יצרניות של חומרי הדברה, וצמחים עמידים להדברה מאפשרים לרסס את השדה בכמויות גדולות יותר ובמשך זמן ארוך יותר.
קוטל העשבים הנמכר ביותר בעולם הוא ראונד אפ של מונסנטו, שמהנדסת גם את הזרעים שעמידים לראונד אפ, למעלה מ-‏90% מהסויה בארה"ב ו-‏75% מהסויה בעולם הם מזרעים עמידים לראונדאפ.
בחקלאות קונוונציונלית מרססים בקוטלי עשבים רק לפני הזריעה, כי ריסוס מאוחר יותר יקטול גם את הצמח עצמו, אבל סויה מהונדסת אפשר לרסס במשך כל זמן הגדילה עד הקציר ממש, וריסוס מתמשך נגד עשבים הוא חלק אינטגרלי מגידול סויה מהונדסת לעמידות למדבירים.

אם כך הבעיה היא לא רק שקוטלי עשבים גורמים להכחדת אוכלוסיות של סוג עשבים מסויים ויצירה של עשבים עמידים מצד שני, השאלה היא כמה מחומר הריסוס הזה נספג בתוך הצמח ונשאר על הצמח, ועד כמה השאריות האלה בטוחות. זה אף פעם לא נבדק.

במחקרי הבטיחות הראשונים של סויה מהונדסת החוקרים בדקו רק את הערך התזונתי של הסויה, וכלל בדקו את ההשפעה של ראונדאפ. זה תוקן במחקרים שנערכו לאחר מכן, הצמחים רוססו לפני הבדיקה, ובכל זאת לא נבדקו שאריות של קוטל עשבים בתוך הצמח ועליו, ולכן אי אפשר היה להסיק מסקנות.

אבל במחקר חדש שבדק סויה מהונדסת שקיימת באמת בשוק ולא רק במעבדה, כל המדגמים הכילו גליפוסט ו-AMPA, שהם החומרים שבקוטל העשבים, בכמות גבוהה בממוצע בערך פי 2,000 מהרף החוקי. לעומתם בסויה אורגנית ובסויה שמגודלת בחקלאות קונוונציולנית, לא נמצאו כל שאריות כאלה כלל.
אז מה עושים, עוזבים את כל רעיון ה-GMO? לא, מעלים את הרף החוקי.

נותר לבדוק עד כמה החומרים האלה מסוכנים. עד עכשיו זה לא באמת נחקר, רק בשנה שעברה התחילו להגיע מחקרים אמיתיים, ראונד אפ נמצא רעיל ביותר, אבל העמימות בנושא נשארת.

האבסורד הוא ש-‏90% מהסויה בארה"ב עמידה לראונד אפ, ו-‏90% מהסויה בארה"ב היא לתעשיית בעלי החיים.
מי שאומר שהעולם לא יכול לקיים את האוכלוסיה בלי הנדסה גנטית, לא רואה נכון את התמונה.
אפשר בלי סויה מהונדסת ואינטרסים גלובליים אדירים שלא הביאו טובה לשום דבר, אפשר פשוט להפסיק לבלוס מתעשיית בעלי החיים.

גרגר על קוטלי העשבים

Compositional differences in soybeans on the market: Glyphosate
(אם לא רואים את המאמר אני אעלה אותו)
קוטלי עשבים 651476
אחת הסיבות לכך היא שתקנות הבריאות המחמירות כל כך משאירות רק ענקיות מסדר הגודל של מונסנטו במשחק. הזכרנו את זה בדיונים אחרים על הנושא. אבל גם שם יש פיתוחים מעניינים.

המאמר מתאר נתונים שנאספו ללא שליטה ישירה על תנאי הגידול. הנתונים יכולים להיות מעניינים כקרוב ראשוני, אבל הם לא תחליף לניסוי מבוקר. יכול להיות, לדוגמה, שיש שם שימוש לא תקין בחומרי ריסוס.

מעבר לכך, מהו המקור לנתון של 80%? הזכרנו בדיון הזה את הכותנה בהודו. שם הכותנה המהונדסת דווקא עמידה יותר לחרקים ולכן יש צורך בפחות רעלים. לפי וויקיפדיה יש גם שיפורים של סויה (והפטנט המקורי של מונסנטו על העמידות לראונד-אפ פג השנה).
קוטלי עשבים 651480
יכול להיות שיש שימוש לא תקין באיזה שדה, אבל חקלאי תמיד יחפש את הדרך להוציא מינימום על קוטלי עשבים ולקבל מקסימום בגידולים. לפחות המדגם נעשה בשדות אמיתיים, ולא בשדות מבוקרים לצורך הניסוי כמו שהיה קודם.

80% וכל הנתונים האחרים הם מהמחקר. חוץ מהנתון ש-‏90% מהסויה בארה"ב זה לתעשיית בע"ח, אולי זה 80 בארה"ב ו-‏90 בדרום אמריקה, זה לא כל כך משנה.
קוטלי עשבים 651483
הניסוי הזה נעשה עם מבחר קטן של שדות באיזור מצומצם באייווה. יש כל מיני גורמים שיכולים להטות את תוצאותיו. מהסיבה הזו ניסוי מבוקר עדיף.
קוטלי עשבים 651481
כן, אלה פיתוחים מעניינים, אבל האם באמת יש בהם צורך או שזה סתם משחק. אורז זהוב זה נפלא, אם זה יהיה פתוח בחינם לכולם, אבל לא עדיף לגוון את החקלאות ולגדל גם גזר?
קוטלי עשבים 651484
מגדלים שם אורז. אורז גדל שם היטב. למה לא להשתמש באורז משופר? כמה זה מסובך להכניס לשם גזר?

(נא לא לבלבל בין השבעים אצלנו למדינות העולם השלישי)
קוטלי עשבים 651493
בדקתי במוזיאון הגזר ולהפתעתי סין מגדלת כמעט חצי מכל הגזר בעולם.
אין לי נימוק למה לא להשתמש באורז משופר, אולי כן להשתמש. בסין, אגב, אין מחסור חמור בויטמין A, יש מחסור תת-קליני. אבל בהודו לעומת זה יש מחסור חמור, ובאפריקה. מה הסיבה למחסור הזה? האם זה חוסר אמיתי במקורות לויטמין A בתזונה, או שזו פשוט תוצאה של עוני. אם זאת תוצאה של עוני, האם האורז המוזהב יפתור את הבעיה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים