 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהתחלה כיף לך. אחרי זה אתה מגלה את זה ואז כיף לך עם וכיף לך בלי. השלב הבא הוא שכל כך כיף לך עם כבר שבקושי יש לך בלי. ומשם כבר לא כיף לך בלי אבל כיף לך, כי כיף לך עם. ואז כל הזמן עם וכיף. לאחר תקופה אתה שם לב שפתאום בהדרגה לא כיף לך עם. אתה מנסה בלי ומגלה שהוא עוד יותר בלתי נסבל. יוצא שאתה מעדיף את הלא כיף של עם מהבלתי נסבל של בלי. אבל עם יחד עם לא כיף זה הרסני. אתה מגלה שיש לך בעיה, אתה חי עם בעיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחלה זה נעים. אח''כ זה נעשה פחות נעים ואתה מתחיל להשתכלל ואז זה נעשה יותר נעים מכל דבר אחר שיש ובסוף אתה מוצא את עצמך מבלה שעות בשירותים עם צרור מפתחות ענק, צנצנת גולות, אקדח סיכות ושפורפרות של משחת שינים ואז אתה מחליט לנסות להיגמל אז אתה מתחיל לכתוב שטויות באינטרנט בעצת מורה רוחנית רדיופונית אבל אף אחד לא לוקח אותך ברצינות וכולם חושבים שאתה המצאה מגוכחת לכל היותר של איזה מגיב פורום משועמם. בסוף עוד תגיע לגדולה ככוכב סרטים בלוס אנג'לס אבל עד אז אתה מתייסר בבדידותך בדירת שיכון קטנה ברמת גן וממתין להזדמנות כשמפיק פורנו גדול יכנס למסעדה שבה אתה עובד יזמין מפרום ויתהה על מהותה של הבליטה הניצחית שבקידמת מכנסיך. שמחה ואריכות ימים י. פופק |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |