 |
לדעתי, ההבדל בין 2 הקילומטרים שנמצא בין "קרן" לבין הדוקטור הוא הבדל מאוד משמעותי בין שני סוגים של "ישראליות" שקיימים בארץ, ובאזור זה של ת"א אתה יכול להבחין בהם ביותר.
בתור תושב תל אביבי נוכחי, אמנם בחיי לא אכלתי ב"קרן", אבל בהחלט אכלתי אצל הדוקטור, וכשקראתי את הכתבה, בלוטות הטעם שלי בהחלט החלו לרקד.
כיום אתה יכול לראות בתל אביב את שני קטבי האוכלוסיה בארץ, מצד אחד, בצפונה של תל אביב אתה יכול לראות רמה סוציו-אקונומית מהגבוהות בארץ, תושבי השכונות שם הם רו"ח מצליחים, עו"ד מצליחים, רופאים מצליחים, וכל ה"שמנה והסלתא" של המדינה. תושבי השכונות הצפוניות נוהגים ברכבים מפוארים, משתמשים באביזרי מותרות יקרים, ונוהגים לבקר רבות בחלקים נרחבים מהעולם. אין ספק שתושביה של צפון ת"א הם הלקוחות המרכזיים של מסעדות מסוגה של "קרן".
מנגד, מרחק של מספר קילומטרים לא רב, יש לך את אחת האוכולוסיות הקשות ביותר במדינה, ובתור אחד שבא מהפרובינציה הצפונבונית הרצליה, ועובד יום יום עם האוכלוסיה הקשה של הדרום, אני חייב לציין שעד שהגעתי לשם לא ידעתי עד כמה המצב קשה. תושבי השכונות הדרומיות הם אנשים קשי יום, שנוהגים לעבוד במשך כל היום )בהנחה ויש להם עבודה(, כשהם חוזרים לביתם, סביר להניח שאין להם אפשרות לנוח בשקט, מאחר והשכונות הללו הם רועשות במיוחד, ולא סתם אנשים מוכרים בשוק הפשפשים את חפציהם האישים ביותר במחירים מגוחכים. אני רוצה לקוות שאת אחד מרגעי הנחת שיש להם הם נוהגים לבלות במסעדות כמו ד"ר שקשוקה.
אין לי ספק שבמתחם הקטן הזה של שני הקילומטרים אפשר לראות שני פנים של ישראל, אמנם גם רחוב אילת, איפה שמסעדת "קרן" נמצאת הוא אזור תעשייה, אבל אורה של המסעדת מקרין על האיזור כולו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש