התחזית הקודרת של ד''ר נועם גרובר ממכון שורש 686094
בשנים הקרובות היצע הדירות יעלה על הביקוש
"לאחר כ-‏9 שנים של עליות מחירים, נוצרה בקרב הציבור הישראלי אשליה שמדובר במגמה קבועה ומחירי הדירות ימשיכו לעלות, אך זו אשליה"

הנתון שהיה חסר לי במאמר שלי, ומופיע במחקרו של גרובר, הוא מספר משקי הבית הרב משפחתיים, שעלה מעט מאוד בין 2003-2014 וכפי שניחשתי במאמר אינו מסביר את הפער בין הגידול במספר משקי הבית לגידול במספר הדירות.
דורון צור טוען נגד מס ריבוי דירות 687647
דורון צור הוא אנליסט שאני מעריך. הניתוחים שלו עוסקים בדרך כלל בהשפעות כלכליות פרופר.
הופתעתי לגלות שהוא חושב שמיסוי ריבוי דירות הוא איוולת כלכלית , והניתוח שלו מעניין כתמיד.
דורון צור טוען נגד מס ריבוי דירות 687652
הקישור מקולקל.
דורון צור טוען נגד מס ריבוי דירות 687653
קישור מחדש
דורון צור טוען נגד מס ריבוי דירות 687660
הטיעון שלו גנרי לחלוטין, מתאים לכל שוק, וסותר לחלוטין את מה שכתוב בספר הלימוד. חוץ מזה, הוא מבין גם בתורת המוסר. שתי עיזים במאמר אחד :-)
דורון צור טוען נגד מס ריבוי דירות 687663
לא הבנתי. הטיעון שלו הוא שהקטנת הביקוש של המשקיעים עלולה להשפיע (בתמסורת) על הקטנת ההיצע של הקבלנים. במה זה סותר את ספר הלימוד?
דורון צור טוען נגד מס ריבוי דירות 687678
נתרגם ללשון עקומות ביקוש והיצע: ירידת הביקוש - עקומת הביקוש זזה שמאלה; ירידת ההיצע - עקומת ההיצע נעה שמאלה. הוא טוען שיש קשר פונקציונלי בין עקומת הביקוש ועקומת ההיצע. הנקודה היא שבעיקרון אין קשר - זה מקור התובנה שבמודל כולו. אם היה קשר פונקציונלי בין העקומות היינו מאבדים את התובנה הבאה: כאשר הביקוש עולה המחיר והכמות עולים, וכאשר הביקוש יורד - המחיר והכמות יורדים.

ואני מרשה לעצמי להעתיק מויקיפדיה אבחנה חשובה: "חשובה ההבחנה בין "שינוי בהיצע", היינו הגדלתו או הקטנתו, שפירושו הצעת כמות גדולה או קטנה יותר של מוצר בכל מחיר נתון, וביטויו הגרפי בתזוזה ימינה או שמאלה של עקומת ההיצע; לבין "שינוי בכמות המוצעת" שפירושו תזוזה על עקומת ההיצע הקיימת לעבר נקודה אחרת המייצגת כמות גדולה או קטנה יותר, ללא שינוי בפונקציית ההיצע."

כאן מקור אי ההבנה לדעתי. כאשר הביקוש יורד, הכמות יורדת. ברור שהיצרנים מיצרים פחות, או שחלקם פרש לחלוטין מן השוק. אבל האסטרטגיה שעקומת ההיצע היא האילוסטרציה שלה, לא משתנה.

לפעמים יש קשר בין העקומות, אבל הוא עקיף ומחייב הסבר מיוחד על התנאים הכלכליים או הטכנולוגיים בשוק מסויים. נניח שבשוק מסויים היצור מבוסס על קווי יצור גדולים ויעילים. הביקוש יורד וכתוצאה מכך קווי היצור הגדולים אינם כדאיים יותר בגלל העלויות הקבועות הגדולות. חלק מהיצרנים פורש מהשוק, והיצור עובר ליצרנים קטנים המפעילים שיטות פחות יעילות. במקרה כזה תהיה השפעה על עקומת ההיצע בגלל השינוי הטכנולוגי, וקשה לחזות מראש מה יהיה המחיר.

כותב המאמר לא סיפק הסבר לשינוי בעקומת ההיצע, מלבד הטענה שהקבלנים מכירים את השוק. זה לא הסבר משכנע מפני שהמודל מבוסס על ידע מושלם.

לסיום, אני לא טוען שהוא לא צודק, יתכן שהאינטואיציה שלו נכונה ויש לקבלנים תכונה תרבותית שהם מפסיקים כמעט לחלוטין את הבניה בכל פעם שיש חשש לירידה בביקוש. צריך להסביר מדוע יש תגובת יתר כזאת.

אתה מבין, מה שהוא ואמר שקול למצב שבו שהיצרנים מזהים שצפויה עליה בביקוש, כתוצאה מזה הם יכנסו לבולמוס תמידי של יצור, ובסופו של דבר כתוצאה מהצפת השוק יווצר שיווי משקל חדש שבו המחירים יהיו נמוכים יותר מאשר היו לפני העליה בביקוש. זו כמובן לא האינטואיציה המקובלת.
דורון צור טוען נגד מס ריבוי דירות 687679
האם המשורר התכוון פשוט לומר שגמישות ההיצע שואפת לאינסוף?
אם זה היה נכון, אז מחירי הבתים לא היו עולים עד היום - גמישות היצע פועלת לשתי הכיוונים.
דורון צור טוען נגד מס ריבוי דירות 687681
הוא טוען: "כשהם מרגישים שהביקושים מורידים הילוך - הם גם מורידים הילוך, לפעמים אפילו שמים ברקס חזק. כמובן שזה לוקח קצת זמן עד שרואים ירידה בהתחלות הבנייה, כי מדובר בשוק שזמן התגובה בו ארוך, אבל זה קורה."

עקומת ההיצע יכולה להיות כמעט שטוחה עבור כמויות נמוכות מנקודת שיווי המשקל, ותלולה עבור כמויות גדולות מהכמות בנקודת שיווי המשקל כפי שהיא כיום. אולי זה ההסבר. אבל היה מעניין לדעת מדוע לדעתו זה המצב. בכל מקרה המחיר חייב לרדת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים