מסכת עגומה 699837
ירדן, תוכל להרחיב על דאחקות הבלוז המיותרות שהוקלטו בארץ? (או אולי אתה באמת מתכנן מאמר אחר בנושא הזה.)
מסכת עגומה 699843
אוף, הייתי בטוח שיש לי כמה דוגמאות בשלוף, אבל עכשיו אני מתקשה להיזכר. רק אחת אני זוכר, והיא כנראה לא דאחקה, אבל בלוז תפל לחלוטין בעיני: "בלוז שקט מהדרך" שחותם את האלבום של 14 אוקטבות, ושהוא דווקא מועיל כי בזכותו אני לא עצוב כשהאלבום נגמר.

אולי הזיכרון שלך (ושלכם) יעזור לי: איזה שירי בלוז ישראליים אנחנו מכירים בכלל? נראה במי מדובר, ואז אפשר לדון במה דעתנו עליהם...
מסכת עגומה 699844
כן, "בלוז שקט מהדרך" חלש גם בעיניי. בלוזים מוצלחים יותר (לטעמי) של יוני רכטר הם "כבו האורות" המוכר יחסית (יש בגירסת גידי גוב ויש בגירסת רכטר) ו"לא יכול להוציאך מראשי" היותר נידח. גם ב"צער לך" המפורסם יש הרבה אלמנטים של בלוז.

אני ממש לא קונה את פוזת הבלוז (או אולי "נשמה"?) של מרגול, נוסח "כל כך מוכר".

עוד בלוזים עבריים: "תפסתי ראש על הבר" ו"אל תוותרי עלי" של שלום חנוך, "בלוז בית הקפה" של גרי אקשטיין, כל מיני של דני ליטני, ומלך הבלוז בארץ - מיקי שביב ("אני מתפטר", "התרשי להתאהב בך שנית" ועוד הרבה).
מסכת עגומה 699850
בראש שלי גם ל''לא חשבתי שתלכי ממני'' של מתי כספי יש גוון בלוזי.
מסכת עגומה 699867
בעיני המקור הרוחני ל''לא חשבתי שתלכי ממני'' הוא בלאד, סווט אנד טירז.
מסכת עגומה 699885
אתה בטח מתכוון ל""I Love You More Than You'll Ever Know", לא?

מצד אחד יש באמת דמיון שלא שמתי אליו לב עד היום, אבל מצד שני, BS&T הם כל כך מחוספסים ומתי כספי כל כך משויף, שלא הייתי קורא להם "מקור רוחני".
מסכת עגומה 699923
האמת היא שזה נשמע לי איפשהו בין ILYMTYEK לבין האלבום הנושא את שם הלהקה, שהוא הרבה יותר משויף, ועם כלי נשיפה, ומצד שני שום שיר ספציפי בו לא דומה בכלל ל"לא ידעתי שתלכי". לפחות כלי הנשיפה במעבר לפזמון של לי"ש לוקחים קצת לשם. אבל אם אני אומר שזה BS&T ואז מתלבט בין שתי גרסאות של הלהקה שכל כך לא דומות זו לזו, זה לא מוציא אותי מי יודע מה משכנע.
מסכת עגומה 699926
מה קורה לי, גם ב ILYMTYEK יש כלי נשיפה, והתפקיד שלהם הרבה יותר דומה לליש"מ.
מסכת עגומה 701817
היום אחה"צ התנגנו אצלי ברדיו באוטו זה אחר זה "לא חשבתי שתלכי ממני" של כספי, "הלילה" של ארז הלוי, ו- I Love You More Than You'll Ever Know של BS&T. כמובן שמיד נזכרתי בפתיל הזה שלנו.

עורכים מוזיקליים, כידוע, הרבה פעמים משבצים שירים כך שיש איזשהו קשר בין שירים סמוכים ברצף. הקשר בין לחש"מ ל"הלילה" די ברור (כספי הפיק את כל האלבום ההוא של הלוי), אבל לקח לי זמן לגלות את הקשר לחוליה הבאה - המהלך ההרמוני (הלא טריוויאלי) בשורה הפותחת של "הלילה" ("הלילה אנגן לך בכינור אדום") הוא אחד לאחד המהלך ההרמוני בשורה הראשונה של הפזמון של ILYMTYEK (המילים של שם השיר, עם "בייב" באמצע).

וגם קיבלתי תשובה לשאלה שמטרידה אותי אותי קלות מזה כמה ימים: הייתי לאחרונה (בפעם המי יודע כמה) בהופעה של מיקי שביב, שהוזכר גם הוא בדיון הזה, והוא וההרכב שלו ניגנו ביצוע בלוזי ל"בדד" של זוהר ארגוב. הם השחילו שם, בקריצה, איזשהו מהלך של בס + גיטרה + תופים שהושאל מקטע מפורסם שלא הצלחתי להיזכר מהו. אז זה המהלך שמופיע בין "If I ever leave you" לבין "you can say I told you so", על ההתחלה של ILYMTYEK (עם אורגן במקום גיטרה במקור).
מסכת עגומה 701818
שאלת הדיוט: אם אני אקח רצף אקראי של ארבעה שירים מאותם השנים בערך, לא תצליח ליצור מהם שרשרת הגיונית עם קשר דומה בין כל שני שירים סמוכים?
מסכת עגומה 701820
לדעתי לא. אבל אני חושב שאני מבין אותך, ומציאת הקשרים האלה היא באמת קצת כמו לראות צורות בעננים.
מסכת עגומה 701839
התחלתי לשמוע גם, אבל יצאתי מהאוטו באמצע "הלילה" ולא זכיתי ליהנות מ BS&T. תודה על הקישור שהזכיר לי את השיר הענק הזה שלא שמעתי מזמן, ולבטח תרם השראה לכותבים רבים.
בכלל 88 השתפרו מבחינתי מאוד. לפני שלשה שבועות הם השמיעו בזה אחר זה את Back to Black של ACDC ו Enter Sandman של מטאליקה והזימו טרוניה ישנה שלי.
מסכת עגומה 702087
לא בדקתי באופן מסודר, אבל אני חושב שהבעיה עם 88 הנוכחית מתבטאת בעיקר בשעות הבוקר עד אחר הצהריים: גלגל"ציות מבאסת, כמעט בלי שמץ הרפתקנות. אם כבר שומעים רוד סטיוארט מוקדם, זה תמיד יהיה In a Broken Dream, ואם שומעים ג'ניס ג'ופלין, זה כמעט תמיד יהיה Me and Bobby McGee או Piece of My Heart. בערב ובלילה הרסן של העורכים כנראה פחות הדוק.
מסכת עגומה 702100
החזרה על אותם 2-3 שירים של יוצרים עם קאנון ענק מפריעה גם לי, מאוד.
לאחרונה חסר לי גם ביטלס.
היו כמה שנים שהביטלס יצאו כבר מהאף, אבל עבר מספיק זמן. אני מתחיל להתגעגע ל Strawberry Fields ו Here Comes the Sun (אחד משירי הבוקר, אם לא ה...)
מסכת עגומה 702102
דווקא את HCtS נדמה לי ששמעתי שם יותר מפעם אחת בחודש-חודשיים האחרונים.
מסכת עגומה 699886
עוד בלוזים עבריים שנזכרתי בהם -

אבנר שטראוס רץ פעם על טיקט הבלוזר, למשל "יש לי טלפון ואין לי עם מי לדבר".

בעקיפין בזכות המאמר הזה גיליתי שיר בלוז מוקדם (תקופת התיכון) של הבילויים, "אושוויץ בלוז". מסתבר שהשיר הוא חלק מאופרת רוק שנגנזה, אפרופו הסיפא של המאמר.

נועם דיין הוא זמר וגיטריסט בלוז מצוין שפועל בארץ, אבל למיטב ידיעתי הוא שר באנגלית, אז לא ברור לי עד כמה הוא רלוונטי לדיון שלנו.

קצת אוף טופיק: לאורך השנים המציאו כל מיני פטנטים כדי לגרום למקלדת סינטי להישמע כמו גיטרה חשמלית. מדינת האמנות (הא הא) הנוכחית, למיטב ידיעתי, היא ה-Seaboard RISE של Roli. מרשים מאד, ללא ספק, אבל אני עדיין מחכה שמישהו יצליח להפיק לא מגיטרה את מה שמיקי שביב מפיק מהגיטרה שלו ב"התרשי להתאהב בך שנית" שהזכרתי למעלה, עם כל הניואנסים המדהימים.
מסכת עגומה 699938
אני חייב לוודא בקשר למיקי שביב - בשני הקטעים האלה אתה חווה הנאה? אתה שומע שיר?
(ממני אתה לא צריך להתבייש, נדמה לי שכבר התוודיתי באייל על אהבתי העזה ל-Third של סופט מאשין, ובפרט לFacelift, עד כדי כך שאני חווה עונג עילאי אפילו ב-‏5:50 הדקות הראשונות, שהן הכנה למוזיקה. אני לא יודע אם הקסם נובע מהתוכן הצלילי שלהן בעצמו או רק מהציפיה למה שאחר כך).
מסכת עגומה 699940
חווה הנאה - בטח. שומע שיר - למה בדיוק אתה מתכוון בשאלה? את שני השירים כנראה לא אשרוק להנאתי, בעיקר כי אין להם מלודיה סדורה, אבל מבחינתי שניהם שירים מצוינים.
מסכת עגומה 699939
הבלוזים היפים יותר של יוני רכטר, אני מסכים שהם שירים יפים, אבל הם נראים לי קצת ריקים מצד הבלוז. טכנית הם בלוז, אבל הם מבטאים את עולם הרגש המוהרי-רכטרי, שלא קרוב בכלל לדיכאון שאנחנו רגילים שמתבטא בבלוז. הוא השתמש בסולם בלוז, יכול היה באותה מידה להשתמש בסולם אחר.

עם דני ליטני שר בלוז יש לי אותה בעיה שיש לי עם יוסי בנאי שר ברל וברסאנס. ברור שהם אוהבים באופן אינטימי את המקור, ומבינים אותו, ובאים בכוונות טובות, אבל הקול שלהם חסר את הגוונים הנכונים לז'אנר, ויוצא משעמם.

מהמציאות שלך בתגובה הזו (אחר כך אחקור קצת את אלו מהתגובה הבאה) הנבחר שלי הוא גרי אקשטיין. לא הכרתי את השיר, הנגינה נהדרת, וגם השירה לא רעה.
מסכת עגומה 699952
גם אני חשבתי מיד על תפסתי ראש על הבר כדאחקת בלוז. וזה למרות שלדעתי שלום חנוך הוא היחיד בארץ שבאמת מבין בלוז.
מסכת עגומה 699848
נו באמת, ואני חשבתי שדוגמת הדגל לדאחקת בלוז קנונית היא ''תפסתי ראש על הבר'' של שלום חנוך.
מסכת עגומה 699849
אופס, יובל הקדימני ופספסתי את זה בקריאה מהירה...
מסכת עגומה 699853
יובל אמר ''כל מיני של דני ליטני''. בעיני ''שיר היורה'' הוא דאחקת הבלוז התפלה מכולן.
מסכת עגומה 699855
היית מקטלג את השיר "בלוז"? בעיניי הוא יותר רוק עם נגיעות פולק.
מסכת עגומה 699860
אתה צודק, אבל הוא מעצבן אותי אז דחפתי אותו לשם.
מסכת עגומה 699965
אם כבר פתחנו את זה... על השאלה "האם ייתכן בלוז ישראלי" ניסו רבים להשיב, בין השאר בתכנית רדיו ששודרה לא מזמן בשם "ס'אוחתו בלוז - סיפורו של הבלוז הישראלי". השאלה כאן היא איך מגדירים בלוז. אם מדובר על בלוז כז'אנר מוסיקלי - במילותיו של אלי מרכוס, "ההיסטוריה של הבלוז בארץ היא כמו מסע במדבר. מפעם לפעם פוגשים נווד מזדמן או מגיעים לנווה מדבר – אך רוב הזמן צועדים בתוך שממה מוחלטת." האמנים הישראליים הושפעו בעיקר מהרוק הבריטי, והבלוז האסלי בוצע מדיי פעם, כאמור, בתור איזושהי דאחקה. נעשו נסיונות רציניים יותר ליצור בלוז, אבל אלה לרוב נשמעים מאולצים למדי, מין וולגריזציה של הבלוז, כזו שלוקחת מספר סטראוטיפים מוסיקליים, הווה אומר - המאפיינים השטחיים ביותר כמו מבנה הרמוני או מקצב שאפל בגיטרה ומסתפקת בזה כדי ליצור רושם כלשהו של בלוז. המאפיינים העמוקים יותר - בלו נוטס אמיתיים, שירה שנשמעת כמרחפת מעל הליווי - לרוב נעדרים לגמרי. בלוזיסטים ישראליים בעיקר מהשנים האחרונות משתמשים גם בעברית מליצית מאד לא בלוזית... בקיצור, למרות שדווקא נראה שיש תחיה מסויימת בשנים האחרונות שמתבטאת בזרם יציב של אמני בלוז שורשיים שמגיעים להופיע בארץ, ודור חדש של יוצרים מקומיים - מעבר לרמת הקוריוז וסצנת השוליים, נראה שהבלוז לא ממש קשור להוויה כאן.

אבל יש גם הגדרה רעיונית רחבה יותר לבלוז, כמין ביטוי אוניברסלי של נדכאות שיש לה ביטוי מוסיקלי שורשי. במובן זה הפלמנקו נתפס לפעמים כבלוז ספרדי, והרומבטיקו - כבלוז יווני. לפי התפיסה הזאת נראה שמה שתופס את המשבצת של הבלוז בישראל הוא דווקא המוסיקה המזרחית, במיוחד זו הישנה. כך למשל הוצגה מרגלית צנעני כ"זמרת הנשמה הישראלית". כל זה היה חלק מתפיסה של מזרחים את עצמם כ"שחורים", והמוסיקה המזרחית נתפסה כבלוז, הסול והאר אנד בי הישראליים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים