 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין רע בקהל בוגר בעל מודעות אתית/תרבותית/פוליטית, כמו הציבור הסקנדינבי. אין גם רע במיומנות תפעולית גבוהה Know-how כזאת המטופחת במשחקי מחשב חכמים. ערנות פוליטית תוך שלומיאליות תפעולית יוצרת קהל מנטרות אחוז צדקתנות, כתחליף לחשיבת עומק. מיומנות תפעולית ללא בסיס אתי/פוליטי ומודעות סביבתית/קיומית, יוצרת טכנוקרטים בינוניים, ומדענים פקידותיים חסרי השראה ופלגיאריסטים בהכרח. מה שניתן לכנות, אנטי-תרבותיות וגסות נפש קצרת רוח של מעין אספסוף משכיל. מה דעתכם על אינטגרציה בין השתיים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה טוב (אינטגרציה בין השתיים). אבל למה להגיד את זה פעמיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טוב (אינטגרציה בין השתיים). אבל למה להגיד את זה פעמיים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שנאמר, "תפסיק לחזור על כל דבר פעמיים!" (אבי קושניר, ה"קדם", 94 או 95...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגישתך, נערתי, הבנתי שמדובר במין דבר יחסי. יש דברים, לגישתך שעדיף, אם אני מבין נכון את הפילוסופיה המרוממת שלך (פעם למעלה ופעם--), לחזור עליהם יותר מפעמיים, בלי רווחים גבוהים בין פעם לפעם. אל תביני אותי שלא כהלכה, לא רק מיומנות תפעולית- אלא גם ברגש. כן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |