702320
בחיפה כמו בחיפה, העניינים יגעים.

יונה יהב מכהן כבר שנים ארוכות. לדעתי העיר מתנהלת באופן סביר, למרות שכולם מסביבי חושבים שלא. מצד שני, כמו שאמרו כאן, חשוב שתהיה אופוזיציה. עינת קליש היא המועמדת שלי, אפילו תרמתי כמה גרושים לקמפיין שלה. יפה שכשהיא גייסה כסף לקמפיין היא התחייבה לא לקחת סכומים גדולים, ולא להיות חייבת לטייקונים וכרישי נדל''ן. רק שנראה שכשהיא כבר אומרת משהו זה די סיסמאות נבובות (אם כי חלקן סיסמאות שאני מזדהה איתן, ומועמדים אחרים לא אומרים - חיזוק העירוניות בעיקר). כמו כן, נראה שהיא מתחמקת מעימותים חזיתיים (פאנל באוניברסיטת חיפה, פאנל של המקומון ''כלבו'' - בשניהם נראה שהיא התחמקה). ואז היתה כל הדרמה בשבוע האחרון עם הפסילה שלה מהסיבות הטכניות. חשבתי שאצביע ליהב, כי המועמדים האחרים באמת נראים לי מפוקפקים הרבה יותר מדי. ואז בית המשפט העליון ביטל את הפסילה. אצביע בשבילה, אבל לא בחדווה גדולה, ואם יהב ינצח שוב - ניחא, רק אקווה שלקראת סוף כהונתו הוא לא יחליט לעשות לביתו.
הצבעתי לאאש העיר 702399
אני סקרן, אם יש לך דעה, מדוע "כולם" כל כך אנטי ליונה יהב? הניחוש שלי, שזה קשור איכשהו לענייני המטרונית.
אני תושב הקריות והצבעתי לראש העיר, מהסיבה העיקרית שאף אחד לא פנה אלי והציע לי להצביע למישהו אחר. היתה לי הרגשה די מדוכדכת להצביע כי עד יומיים לפני הבחירות לא הייתי בטוח בשמו של ראש העיר. אני מניח שזה אומר שהמצב פחות או יותר סביר.
למדתי שני דברים:
א. לא אתלהב יותר מקריאות לצאת להצביע ומהצעות איך להעניש את אלו שלא מצביעים. הצבעה בקלפי היא לא פיתרון לכל בעיות העולם ומי שאין לו מושג למי ועל מה הוא מצביע, אולי מוטב שיניח את ההצבעה לאלו שיש להם לפחות דעה בעניין.
ב. ההשתתפות הדי צנועה רק מבליטה את הבזבוז הגדול שבתהליך. הגיע הזמן להעביר את ההצבעה לרשת. אפשר להשאיר מוקד אחד או יותר עם קלפי בכל ישוב ולארגן הסעה למי שרוצה. ובודאי שאין צורך ביום חופש.
הצבעתי לאאש העיר 702400
"אני סקרן, אם יש לך דעה, מדוע "כולם" כל כך אנטי ליונה יהב?"

קודם כל, ישראלים אוהבים להתלונן (במדדי האושר אנחנו כידוע במקום טוב, אבל אולי הסיבה, שהמחקרים החמיצו, היא שיש לנו כל כך הרבה סיבות להתלונן...). רוב התלונות מתחלקות לשתיים: למה חיפה היא לא כמו תל אביב, ולמה חיפה היא לא כמו נשר. מה זה "כמו תל אביב" ברור, נכון? על נשר חיפאים מסוימים מביטים בקנאה, שהיא מתפקדת יותר טוב במערכת החינוך ובשירותים עירוניים בסיסיים; היא מרגישה לתושב כמו עיר עשירה יותר. אני משער שיש סיבות אובייקטיביות להבדלים, ושראש עיר מבריק יכול אולי להתגבר עליהן במידה מסוימת אבל זה לא שיש פתרונות ברורים שרק צריך להושיט יד ולקטוף.
הצבעתי לאאש העיר 702404
>> חיפה היא לא כמו תל אביב

למקרה הלא סביר שלא היכרת, פנה לעצמך שלוש וחצי דקות ותסתכל כאן.
הצבעתי לאאש העיר 702407
ראיתי ונהניתי (ואני מחכה ל-SoLow בכליון אוזניים עוד מאז הקודם).
הצבעתי לאאש העיר 702412
יפה, אז תוכל לראות בערב השני את מורחת לאקום, שהזכרת כאן לא מזמן.
הצבעתי לאאש העיר 702414
ואחריה ניקו טין שגם אותה הזכרתי, ושמבחינתי היתה צפויה להיות שיא הפסטיבל עוד לפני שבן שלו יצא מגדרו כששמע אותה באינינגב. עכשיו מובן איך ולמה הגעתי אליהן פתאום (-:
הצבעתי לאאש העיר 702668
די התבאסתי מההופעות של מורחת ושל ניקו. ולמרות זאת הפסטיבל היה לי אופוריה צרופה.
הצבעתי לאאש העיר 702688
תוכל אולי לפרט, גם על ההתבאסות וגם על האופוריה?
מה נשאר מהזוהר 702785
צליל האולפן של "ניקו טין" נשמע כעשוי בעיקר ממים ואוויר. בפרט, אין בו בס, גיטרות, ותופים במובנם הרוקי - רק שירת בדולח, סינתיסייזרים, ופה ושם תופים אלקטרוניים, אווריריים גם הם. לצורך ההופעה החליטה זוהר שפיר כנראה שזה לא יכול לעבוד, ומילאה את החללים ברעש - גיטרה, בס, תופים, בצליל קר ומנוכר. בעיני לא נשאר שום קסם במוזיקה, אם כי יש לשפיר נוכחות מרשימה למדי על הבמה.

נוכחות על הבמה, מאידך, היתה נקודת התורפה של "מורחת לאקום". ריקי בן דוד גיטריסטית מוכשרת, כנראה (קל לי יותר לשמוע את זה בהאזנה לאלבום בבית מאשר בהופעה), אבל יש לי הרגשה ששני דברים היא לא כל כך אוהבת לעשות: לשיר, ולהופיע מול קהל. אפילו באלבום הקול שלה לא נוכח, במידה כזו שאני לא מצליח לעקוב אחרי המילים. אם מתרכזים אפשר לשמוע אותן, אבל קשה להתרכז, כי השירה שלה מסתתרת מאחורי הגיטרות - וחבל, כי מהרסיסים שאני קולט נראה שהמילים מעניינות. על הבמה, חוץ מהיעלמות הקול אפילו יותר, נדמה לי שהיא בעיקר רוצה לא להיות שם. אני יכול להבין. מותר למוזיקאי להיות ביישן או מיזנתרופ - ואם פעם מוזיקאי היה יכול להרוויח כמה גרושים ממכירת תקליטים גם בלי להופיע, היום מי שרוצה את הגרושים חייב להופיע. היה מתבקש שלצורך ההופעות היא תצרף זמרת, שגם ישמעו את המילים וגם יהיה מי שיתקשר עם הקהל... במקום זה היא מופיעה עם בסיסטית וגיטריסט נוסף שמצליחים להיראות עוד יותר ביישנים ממנה (ומתופף, שממילא לא יכול לעזור מאחורה).

על האופוריה, מחר (בלי נדר).
הן עולות לי על כל החושים 702796
אופוריה: אני מניח שלא חוויתי משהו שחדש למי שהיה אי פעם בפסטיבל מוזיקה מוצלח מבחינתו - לי זו רק הפעם השנייה. כשאני נזכר הופעה הופעה, בעצם הן לא היו לי כל כך מהנות, בממוצע (או בסכום). וחלק מאלו שהכי אהבתי, ראיתי רק טיפה מהן - כי הימרתי על הופעות מקבילות. אבל השלם גדול מסכום הופעותיו, ובהרבה: צפיפות ההופעות והקהל והרעש יצרו אווירה נפלאה, והרגשה שאני חלק מהדבר הכי קול שקורה עכשיו בארץ. היה נחמד להשתולל עם כל בני העשרים, כמו גם לפגוש עמית לעבודה ואשתו, וזוג שכנים מהדירה ממולי, ארבעתם צעירים עוד פחות ממני, שלא העליתי בדעתי שהם כאלה.

שמחתי לגלות נוכחות נשית מרובה על הבמות (וגם בקהל). לא רק כזמרות / מובילות, גם כנגניות: חוץ משתי קלידניות וצ'לנית - המקומות הצפויים של נשים - היו גם אי אלו גיטריסטיות ולפחות שלוש בסיסטיות. עדיין לא יותר מרבע מהנגנים שאינם מובילים, אבל יותר ממה שציפיתי. רק מתופפות כמעט יוק.‏1 (צמד הפאנק Batshitcrazies מורכב מצורחת מובילה שגם מרעישה בגיטרה, וצורחת-משנה שגם מרעישה בתופים. לא רעות בכלל, אגב.) במה שנוגע לזמרות ו/או מובילות הרכב, בלי לספור הרגיש לי בערך חצי נשים. זו אולי הייתה החלטה מודעת של המארגנים, אבל יופי: גם בציפיות שלי מראש וגם במבחן הדיעבד, למרות הבדלים עצומים בין שני המבחנים, הבערך-חצי הנשי ניצח בגדול (לא, אני כנראה לא חסר פניות).

אם אנחנו בענייני ייצוג, כרוח הזמן - כשהתפרסמה רשימת האמנים, לצד הסיפוק על ריבוי הנשים ובולטותן, חרה לי שאין אף ערבי - ועוד בפסטיבל חיפאי! בפסטיבל הקודם היו הופעות של לונא אבו נסאר (ששרה חצי-חצי ערבית ועברית) ושל סיסטם עאלי (היהודית-ערבית גם בסגל וגם בטקסטים). בפסטיבל השנה נראה שהם הקפידו לא להזמין אף אמן שהיה בקודם (פרט לכמה שהיו אז נגני ליווי ועכשיו מובילים); האם אחרי אבו נסאר וסיסטם פשוט לא נשארו יותר ערבים באינדי? כנראה שלא הייתי המאוכזב היחיד, כי ברגע האחרון נוספה הופעה של... לונא אבו נסאר, וכדי לא לחזור על עצמם שידכו לה את נעמי חשמונאי. צירוף מסקרן.

מכל ההופעות שסימנתי לי מראש והקפדתי להיות מתחילתן עד סופן, זו של אבו נסאר וחשמונאי היתה היחידה שבאמת נהניתי ממנה, הנאה אינטלקטואלית שכזו. עוד תענוג לא מפתיע, וההפך מאינטלקטואלי, היו The Great Machine - לא מפתיע כי כבר הייתי פעם בהופעה שלהם. בגלל הסיבה הזו בדיוק נטשתי את ההופעה שלהם לטובת עוזי נבון והחוויות (והצטערתי, חוויתית, אבל שמחתי שניסיתי). מאוד התפעלתי מאקו ומאסתר רדא, שתיהן טורפות במה. ראיתי רק את הסוף של שתי ההופעות האלו. כבר קראתי אצל בן שלו איזו פרפורמרית-על היא רדא, אבל כל פעם שניסיתי לשמוע שיר שלה בבית, הפסקתי אחרי חצי שיר - זה R&B בלתי נסבל. ההופעה שלה ממיסה כל הסתייגות. בהזדמנות הראשונה אלך לראות אותה בהופעה שלמה. ממה שדגמתי בבמה השלישית, של שולי השוליים, אהבתי את סאל חרדלי. באינטרנט הם נשמעים מטורפים ומפוזרים עד כדי חוסר קוהרנטיות, אפילו שרלטנים. בהופעה זה מתחבר למשהו מלהיב - כנראה. קשה לי לדעת כי הבמה הזו היתה בכוך זעיר, ובאותו רגע של הפסטיבל הכוך היה מלא עד מינוס מקום (יותר אנשים התגודדו בחוץ), אז רק שמעתי קצת, ומבחוץ.

ההופעה היחידה שגם התלהבתי ממנה ממש וגם ראיתי בשלמותה היתה מסיבת הראפרים שאירח קוואמי. Damsel is Depressed, אברהם לגסה, טדי נגוסה, ג'אז, ו-ZK. לשלושת הראשונים האזנתי בספוטיפיי לקראת הפסטיבל, וידעתי שהם מעולים. את ג'אז לא שמעתי קודם. למה? ניסיתי לחפש "ג'אז" בספוטיפיי... אהם. היא הטובה שבכולם (אולי יחד עם אקו הנ"ל, שקיבלה הופעה משלה). אני לא עד כדי כך אוהב ראפ, ולא מתעניין בו מחוץ לפסטיבל ולהאזנות לקראתו. אבל צריך להודות שכשמדובר בהופעות חיות, ובפרט לא ארוכות, הראפרים, בהכללה, משאירים אבק לרוקרים (כשהפאנקטיסטים איפשהו באמצע), ואת זה למדתי בשנה שעברה מסיסטם עאלי. כך שהציפיות שלי היו גבוהות, ובכל זאת ההתלהבות שלי עלתה עליהן.

ולבסוף, נהניתי להיות סנוב ולא ללכת להופעת האיחוד של זקני צפת במלאת שנה למלאת עשרים שנה לאלבומם השני. הייתי מסויג משלאגרי האלבום (שישי שבת, השכן שלא ישן) גם בזמן אמת, ועם השנים אהבתי למאור כהן הלכה ופחתה. מה גם שרוב ההופעה שלהם היתה בזמן מסיבת הראפרים. כשהמסיבה נגמרה דגמתי כמה דקות מזקני צפת - רחוק מהבמה בלית ברירה - ומשלא הופתעתי לטובה הלכתי בהתנשאות לנוח בחוץ. הרבה יותר כיף ללכת לאלו שהם היום מה שזקני צפת היתה לפני עשרים וארבע שנים.

1 מחוץ לפסטיבל ולזירת האינדי, יש את קרן טפרברג שמתופפת בהופעות אצל דני רובס בהופעות ולפיכך ראיתי אותה פעמיים. יש לה הרבה סטייל, אבל היא לא מתחרעת, ומה אנחנו כבר מבקשים ממתופפת או מתופף בהופעה. אצל הגויים, זכור לי בשנות השמונים באזז על שילה אי, שהיתה מתופפת בהופעות אצל פרינס.
הן עולות לי על כל החושים 702961
תודה גדולה (אך מאוחרת) על התשובה המפורטת. הייתי בהמוני הופעות, וגם בלא מעט פסטיבלי מוזיקה, ותמיד קשה (לי) לצפות מראש ממה אהנה והאם תמורת הכיף תצדיק את הנסיעה.
הן עולות לי על כל החושים 705577
כתבתי למעלה:

"כשהתפרסמה רשימת האמנים, לצד הסיפוק על ריבוי הנשים ובולטותן, חרה לי שאין אף ערבי - ועוד בפסטיבל חיפאי! בפסטיבל הקודם היו הופעות של לונא אבו נסאר (ששרה חצי-חצי ערבית ועברית) ושל סיסטם עאלי (היהודית-ערבית גם בסגל וגם בטקסטים). בפסטיבל השנה נראה שהם הקפידו לא להזמין אף אמן שהיה בקודם [...] האם אחרי אבו נסאר וסיסטם פשוט לא נשארו יותר ערבים באינדי? כנראה שלא הייתי המאוכזב היחיד, כי ברגע האחרון נוספה הופעה של... לונא אבו נסאר [עם נעמי חשמונאי]."

מתברר שהתהיות והחרי שלי היו במקום, והנה התשובה מפי הסוס (בתוך כתבה שמבהירה שיש גם יש סצינת אינדי ערבית שוקקת, בפרט בחיפה):

========

"אחד הדברים שעבדתי עליהם הכי קשה ב-SoLow היה הניסיון להביא להקות ערביות לפסטיבל", מבהיר בן ריפתין, היזם והמנהל האמנותי של הפסטיבל [...] למעט ההרכב הערבי־יהודי "סיסטם עאלי" בשנתו הראשונה של הפסטיבל והזמרת לונא אבו נסאר בשנה השנייה, ניסיונותיו של ריפתין לא צלחו. שום להקה ערבית חיפאית לא הופיעה בפסטיבל. "הם פשוט לא רוצים להופיע, כי עיריית חיפה מממנת את הפסטיבל, והמוזיקאים הערבים לא רוצים להיות קשורים לדבר כזה. מבחינתם, אם הם יופיעו באירוע שעיריית חיפה שמה עליו את הלוגו, הם לא ירגישו בנוח", אומר ריפתין. "אני כמובן מעריך את הבחירה ולא נכנס למערכת השיקולים שלהם, אבל זה מאכזב אותי כמי שרוצה לתת במה ולשקף את כל מה שקורה בעיר, גם את הסצינה הערבית".

"זה לא רק שהם מרגישים לא בנוח", מוסיף המוזיקאי יוני כדן, אף הוא מהפעילים הבולטים בסצינת האינדי החיפאית. "זה הרבה יותר מזה. אם להקה ערבית מופיעה בפסטיבל כמו SoLow, זה אומר שאין לה הופעות בעולם הערבי. אמר לי את זה חבר באחת הלהקות הערביות הבולטות". מוזיקאים ערבים מישראל מופיעים בירדן ובשנים האחרונות גם במדינות כמו לבנון, בחריין, אבו דאבי וקטאר, באמצעות דרכון אמן פלסטיני. הופעה בפסטיבל שממומן על ידי רשות ישראלית עשויה להיות בעייתית בשבילם.

"אתה חושב שמישהו בכלל יידע מה קורה באיזה פסטיבל בחיפה?" שאל ריפתין.

"בטח שיידעו, מי שמחפש יכול להגיע למידע הזה", אמר כדן. המוזיקאי הערבי שאיתו דיבר "ממש התנצל והיה נבוך מזה, אבל היה ברור שיש לו הרבה מה להפסיד".

=== עצוב ===

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים